אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ענישה ✔ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:08ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים
האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה?

רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד.

לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא "ילד רע", ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון הוא שהילד הרביץ כי הוא לא אוהב את עצמו או חושב שהוא ילד רע. על ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה.

מדוע בכלל להעניש ילד?

אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות.

האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה?

יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית.

האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות?

בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו עונש מוות, אפשר לחשוב שהיא תפחית את העבירות. אבל בפועל זה יכול ליצור דווקא זלזול בערך החיים או לגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן אחרים יותר. כלומר, החמרת ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר.

האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה?

שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי.

כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד?

ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות.

כיצד מתמודדים עם מציאות שלא תואמת את רצון הילד?

אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את המציאות במקום לשנות את המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה עלול להיות בעייתי, כי הילד לא ילמד להתמודד עם המציאות כמו שהיא. ולכן האיזון הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא.

מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים?

אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה עצמה, אלא גם מהמסר שעובר אליו דרך הפעולה הזו - האם ההורה אוהב אותו, מאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, או האם הילד חש תחושת דחייה ושיפוט.

בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמציאות מורכבת, ואין דרך אחת ויחידה שנכונה תמיד. צריך לפעול מתוך מודעות לכך שאין פתרונות מושלמים, ומתוך גישה שמאפשרת גמישות והתאמה לילד, למצב ולסיטואציה המשתנה.
מהי השאלה המרכזית לגבי ענישה וכיצד היא צצה?

שאלה: מהי בכלל הגישה היעילה בענישת ילדים, והאם יש משמעות לענישה מחמירה לעומת ענישה מקלה?

תשובה: לעיתים עולה הרעיון שענישה מחמירה עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר, אך קודם כל צריך לשאול אם ענישה כשלעצמה היא הגישה הנכונה. פעמים רבות מקובל לשאול "מה עדיף: ענישה מחמירה או ענישה מקלה?", אולם כדאי לעצור ולשאול: "האם ענישה בכלל עוזרת?". יש אנשים הסבורים שענישה יוצרת נזק יותר מאשר תועלת, משום שהילד הנענש עלול לחוש טינה או לרצות לנקום. מנגד, יש הסבורים שיש כוח בענישה כדי להציב גבולות ברורים.

כאן מגיעה נקודה חשובה: עצם הקונספט של ענישה איננו מחויב. כלומר, לא בטוח שחובה להעניש, ולא בטוח גם שאסור להעניש. המסקנה היא שענישה עשויה לתרום במקרים מסוימים, אך באחרים היא עלולה להזיק.

האם תמיד יש יתרון בענישה או שמא בכלל עדיף להימנע ממנה?

שאלה: למה בכלל לעסוק בענישה?

תשובה: הרצון להעניש נובע מכך שיש כוח מסוים בידי המעניש, אך הכוח איננו מוחלט. אם למעניש היה כוח מוחלט, ייתכן שלא היה צריך להעניש כלל, שכן הוא היה פשוט מונע את הפעולה השלילית בקלות. בפועל, כאשר ילד מתנהג בצורה לא רצויה, חלק מההורים מאמינים שענישה תרתיע את הילד, בעוד אחרים מפחדים שהענישה תייצר נקמנות או מרדנות.

האם ייתכן שדווקא פרס על מעשה רע יעודד התנהגות טובה?

שאלה: יכול להיות מצב פרדוקסלי שבו הילד הרביץ לחבר, וההורה מחלק לו פרס במקום עונש. למה שמישהו ירצה לעשות זאת?

תשובה: קיימת גישה "הפוך על הפוך". לכאורה, אם הילד הרביץ, יש היגיון מידי לומר "אני רוצה שיפסיק, לכן אעניש אותו". אבל לפעמים אפשר לחשוב אחרת: הילד הרביץ משום שהוא מרגיש חוסר ביטחון או חושב שהוא ילד רע, ולכן הוא פועל באגרסיביות. אם נותנים לו פרס ואומרים לו "אני אוהב אותך ומקבל אותך בלי תנאים", ייתכן שהילד יתחיל להרגיש שיש בו משהו טוב, ולא יצטרך לבטא את הכעס שלו בהמשך.

למשל, הילד חווה את עצמו כילד לא מוצלח או דחוי, ולכן הוא מגיב באלימות כלפי חבר. אם ההורה נותן לו פרס, הילד עשוי להרגיש אהוב, להבין שיש בו ערך חיובי ולהירגע. כמובן, יש גם סיכון: אולי הילד יפרש זאת כעידוד להתנהגות אלימה. זו דוגמה לכך שהדברים מורכבים, ושקיימות נקודות מבט שונות.

האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה?

שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר?

תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא "ילד רע" ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב כזה, הוא עשוי לפתח תחושת ניכור, שנאה ורצון לנקום. ייתכן שדווקא התגובה העוינת אליו תחזק את הדחף הפנימי שלו לעשות שוב את ההתנהגות השלילית, כדי לבטא את הכעס שלו על העולם.

זאת אומרת, הענישה יכולה לגרום לכך שהילד יעמיק בתחושות של "לא אוהבים אותי", "אני לא שייך", "אני רע", מה שעלול להביא אותו להגביר את ההתנהגות השלילית כדי להילחם בכולם. לכן, בכל גישה של ענישה, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהיא תשיג את ההפך מהרצוי.

האם יש דרך אבסולוטית להכריע אם צריך להעניש או לא?

שאלה: אז מה השורה התחתונה? להעניש או לא להעניש?

תשובה: אין תשובה מוחלטת. לכל צעד יש יתרונות וחסרונות. לפעמים ענישה יכולה לפתור בעיה מידית, אך לגרום לנזקים לטווח ארוך. לפעמים תגובה רכה מדי יכולה גם היא לעודד את הילד להמשיך להתנהג בצורה שלילית.

אין נוסחת קסם שאומרת "תמיד כדאי להעניש" או "תמיד כדאי לוותר". הדבר תלוי בהקשר, במצב הנפשי של הילד, במערכת היחסים של ההורה עם הילד, בסיבת ההתנהגות השלילית ועוד גורמים רבים. יש היגיון בלהעניש כדי להבהיר גבולות, ויש היגיון בלתת יחס אוהב דווקא כאשר הילד התנהג בשליליות, כדי לאותת לו שהוא בעל ערך ללא תנאי.

כיצד לקרוא את המציאות ולהחליט על הגישה הנכונה?

שאלה: איך יודעים בכל זאת מה לעשות במציאות שבה הילד עבר על הגבול?

תשובה: אין כללים חד - משמעיים. אפשר לנסות לראות אם הילד פועל מתוך רצון לפגוע, מתוך חיפוש תשומת לב, או מתוך חוסר הערכה עצמית. אם מזהים שילד מכה משום שהוא מרגיש רע עם עצמו, אולי דווקא חיזוק חיובי יועיל לו. אם מזהים שהוא מרגיש בטוח מדי, אולי הצבת גבולות חדה תעזור למתן את התנהגותו.

בסופו של דבר, גם כשנוהגים לפי ההקשר, לא מובטח שהדבר יעבוד: ייתכן שנחטיא את ההבנה של הסיטואציה, או שהדברים פשוט לא יפעלו לפי התוכניות. יש לא מעט מקריות בהתנהגות האנושית, ואין מודל מושלם שיקבע באיזו דרך לנקוט.

מהו טווח הזמן לענישה וכיצד הוא משפיע?

שאלה: לעיתים אומרים שחשוב שהעונש יבוא מיד אחרי המעשה, כדי שהילד יבין על מה הוא נענש. האם זה תמיד נכון?

תשובה: יש גישה הטוענת שככל שהענישה קרובה לאירוע, הילד יקשר בקלות בין המעשה השלילי לעונש, ולכן הוא ילמד להימנע ממנו בעתיד. מנגד, יש דעה הפוכה לגמרי שאומרת שעדיף להמתין. מדוע? כי לפעמים הענישה המיידית מכניסה את הילד ללחץ, ואם עבר זמן מה, אפשר לדבר ולהסביר באופן רגוע יותר.

מעבר לכך, יש הסבר אחר: עונש שמגיע מיד עלול לגרום לילד לחשוב שאם עבר זמן ואין ענישה, "הכל בסדר". לעומת זאת, אם הילד לומד שעונש יכול להגיע גם אחרי זמן רב, הוא יישאר דרוך ומודע לכך שהוא עלול לשלם מחיר על מעשיו בהמשך. אבל מה הצד השלילי בזה? שהילד עלול לחיות בחרדה מתמדת ולא להיות בטוח מתי יגיע העונש.

מדוע גישה אחת יכולה להפוך על פניה בשנייה?

שאלה: האם לא קורה שדבר שנראה חיובי מתגלה כשלילי וההפך?

תשובה: בהחלט כן. הדוגמה עם הפרס על מעשה שלילי ממחישה זאת: מצד אחד, זה יכול להיראות כמגוחך לתת פרס על פגיעה במישהו אחר, אבל מצד שני, אפשר לנמק שזה עוזר לילד להרגיש אהוב ולוותר על הצורך לפגוע. בדיוק אותו עיקרון פועל לגבי עונש: מצד אחד, עונש מקנה גבול ברור, מצד שני הוא יכול לעורר שנאה.

כך גם לגבי התזמון של העונש: מצד אחד, עונש מיידי מחבר את התוצאה למעשה, מצד שני, עונש מאוחר עשוי להפוך למנגנון של "חוסר ודאות" שמערער את ביטחון הילד. בכל כיוון שננקוט, ניתקל בסדרה של בעיות ושל יתרונות.

האם ענישה מחמירה בהכרח מצמצמת את התנהגות העבירה?

שאלה: מה לגבי ענישה חמורה יותר בבגרות, למשל לאנשים שעוברים באדום או מבצעים פגע וברח?

תשובה: באופן אינטואיטיבי, אנשים חושבים שככל שהעונש יהיה כבד יותר, כך יחששו יותר לעבור על החוק. לפעמים, באמת חוק מחמיר יקטין את העבירה, אבל לא בהכרח. יכולים להיות אנשים שיאמרו: "אם בכל מקרה אני אשלם מחיר יקר, אולי אמשיך בקו שלי, או אנסה לחמוק ולא אתפס".

למשל, אם על חציית רמזור אדום נותנים עונש מוות (קיצוני לחלוטין רק לשם ההמחשה), אולי זה יגרום לפחד עצום, אבל ייתכן שדווקא זה ייצר זלזול כלפי החוק או כלפי החיים, או לחלופין יגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן את עצמם ואחרים עוד יותר.

עוד דוגמה היא הנושא של פגע וברח: הגברת הענישה על פגע וברח יכולה להרתיע עבריינים, אך באותה מידה היא עלולה לגרום לאדם שפגע במישהו להעדיף לברוח כדי לא להיתפס, מאחר שהוא כבר חושב שאם יתפסו אותו, עונשו יהיה חמור בכל מקרה, אז אולי עדיף להסתכן.

על הרצון להתאים את הילד לעולם, ועל הרצון להתאים את העולם לילד

שאלה: כיצד מתמודדים עם כך שהילד אינו מרוצה מהמציאות?

תשובה: יש שתי גישות עיקריות:

1. לנסות לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונו של הילד.

2. לנסות לשנות את רצונו של הילד כדי שיתאים למציאות.

הורים רבים רוצים "להציל" את הילד מסבל מידי. אם הילד מתעקש שהוא לא רוצה ללבוש מעיל, ההורה לעיתים ממהר לעשות הכל כדי שירגיש נוח, כדי שלא יסבול, כדי לרצות את הילד. אבל כאשר ילד מתרגל שכל הזמן מתאים לו את המציאות, הוא לא לומד להתמודד עם מצבים קשים.

מנגד, אם כל הזמן מנסים לכפות עליו לוותר על הרצונות שלו, הוא עלול לפתח תחושת חוסר ביטחון או חוסר ערך, להפסיק לרצות ולנסות דברים חדשים, ולהיכנע תמידית לסביבה.

לכן, צריך גם לפעמים להתחשב בילד ולשנות את המציאות לטובתו, וגם לפעמים ללמד אותו להסתגל למצבים לא נוחים. אומנות האיזון הזו מורכבת, ואין בה כללים מוחלטים.

כיצד ראיית עומק של המציאות עשויה לסייע?

שאלה: ומה אם מנסים להסביר לילד הסברים מורכבים על העולם, כמו שאין הבדל מהותי בין יש לאין?

תשובה: שאלות פילוסופיות עמוקות רבות פעמים לא ניתנות להסבר פשוט לילד, במיוחד אם המבוגר עצמו לא העמיק בהן עד הסוף. אם ההורה לא מבין בעצמו את ההסברים האלה, ייתכן שזה פחות רלוונטי לגרור ילד לשאלות מסוג זה. חשוב לדעת להתאים את ההסבר לגיל הילד, לרמת ההבנה שלו, ולאופן שבו הוא חווה את העולם הרגשי שלו.

סיכום ביניים: אין תשובה מוחלטת

שאלה: האם יש סיכוי שאף על פי שנתחשב בכל הקשרים, עדיין זה לא יצליח לנו?

תשובה: אפשרות כזאת תמיד קיימת. הטבע האנושי והיחסים בין בני אדם מורכבים מאוד, ולפעמים גם כשמשתדלים לבחור בדרך הנכונה ביותר, הילד עדיין מגיב בצורה מפתיעה או לא רצויה. העובדה שאין נוסחה ברורה יכולה לתסכל, אך היא גם מציאות החיים.

הנקודה המרכזית היא: להבין שאין בהכרח "עדיף" מוחלט. כל בחירה משדרת לילד מסר, וכל מסר יכול להתפרש לחיוב או לשלילה, בהתאם לאופן שבו הילד תופס את עצמו ואת סביבתו.

סוגיית התזמון: מיידי מול עתידי

שאלה: מדוע יש כאלו שאומרים "החלטת להעניש? אל תעניש מיד"?

תשובה: ההיגיון מאחורי זה הוא שלא צריך להרגיל את הילד שעונש בא רק מיד. אם הילד מבין שעונש מופיע בהפרש זמן, הוא נשאר דרוך יותר ומבין שהתנהגות שלילית תרדוף אותו בעתיד. מצד שני, זה אכן עלול ליצור מצב של פחד תמידי, של "מתי כבר העונש יגיע?", וזה עשוי להזיק לבריאות הנפשית של הילד.

כך אנו מבינים שכל גישה אפשרית נושאת בחובה בעיות והיבטים מנוגדים.

מה אפשר ללמוד מכל זה על הפעלת סמכות ומסגרת?

שאלה: מדוע ההורה בכל זאת מתלבט אם להיות נוקשה או רך עם הילד?

תשובה: ההורה אוהב את הילד ורוצה בטובתו. מצד אחד, הוא לא רוצה להשרות תחושת ניכור ושנאה, ומצד שני הוא לא רוצה שהילד יעשה מה שבא לו ויפגע בעצמו או באחרים. למעשה, ההורה משחק בין שני קטבים: קוטב "אני רוצה שתהיה חופשי, מאושר, כמעט אלוהים" לבין קוטב "אני רוצה שתרסן את עצמך ותכבד חוקים".

כשנוטים יותר מדי לצד החופש, הילד עלול להתבלבל, לנהוג באופן לא אחראי או לפגוע באחרים מתוך אגוצנטריות. כשנוטים לצד הענישה, הילד עלול לפתח ריחוק ורצון לנקום. האתגר הוא למצוא את דרך האמצע, וכל פעם להתאים את התגובות לסיטואציה החדשה שעולה.

הקשר בין ענישה לילדים ודוגמאות מעולם המבוגרים

שאלה: איך קשורה השאלה על ענישת ילד לנושא של עבירות תנועה?

תשובה: הדוגמאות שהובאו (כמו פגע וברח, מעבר באדום) באות להמחיש את הרעיון שגם אצל מבוגרים אין ודאות מוחלטת שעונש חמור ימנע עבריינות. ייתכן שזה יפעל להפחתה, אבל ייתכן גם שיגביר התנהגות של בריחה ופחד. המסר הכללי הוא שאותה מורכבות קיימת גם עם ילדים, רק שבמידה גדולה יותר של עדינות, כי ילד צעיר עדיין בונה את זהותו.

חיזוק הרצון לעומת הגבלת הרצון

שאלה: האם כדאי תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה, כדי שלא יסבול?

תשובה: זו דילמה שנמשכת כל הזמן. כשאוהבים את הילד, רוצים למנוע ממנו סבל ולקנות לו מה שהוא מבקש. אבל אז הוא לא לומד להתמודד. אם מגבילים אותו בכל דבר, הוא גדל עם חשש מתמיד ולא מפתח ביטחון עצמי. לכן, המסקנה היא שצריך לשלב בין השניים: לפעמים לתמוך ברצון שלו, ולפעמים להראות לו כיצד לקבל את המציאות כפי שהיא.

סיכום סופי והסתכלות רחבה

שאלה: מהי התובנה האחרונה שניתן לקחת מכל המורכבות הזו?

תשובה: אין דרך אחת שנכונה תמיד. בכל התערבות הורית יש יתרון וחיסרון. העיקר הוא להיות מודע לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה (פרס או עונש) אלא מהמשמעות שהוא מייחס לפעולה הזו (האם רואים בי טוב? האם אוהבים אותי? האם סומכים עלי?). גם בענישה, יש לשקול את מכלול ההיבטים: מתי היא מתבצעת, איך היא מוסברת, מה ההקשר הנפשי של הילד, ועוד פרמטרים רבים.

אם נזכור שאין פתרון מוחלט, נקל על עצמנו למצוא איזון ותנועה חופשית בין גישות שונות: לפעמים יותר קשוחה ומענישה, לפעמים יותר מקבלת ואוהבת. וכמובן, חשוב לדעת שגם כשנוהגים מתוך כוונה טובה, לא תמיד יגיעו תוצאות מושלמות, כי נפש הילד מורכבת ונתונה להשפעות רבות, חיצוניות ופנימיות גם יחד.
אתה שואל מה הגישה היעילה לענישת ילדים.

ש: כן זאת אומרת נגיד בפרמטר אחד שבדקתי האם ענישה מחמירה יכולה להשיג תוצאות טובות.

אליעד: כן.

ש: או שבן אדם מתישהו בסוף שוכח את הענישה.

אליעד: שאלת שאלה אני אתן לך את התשובה, מה השאלה מהתחלה אתה שאלת מה היא ענישה יעילה.

ש: האם ענישה מחמירה תשיג תוצאות יותר טובות.

אליעד: מענישה מקלה אבל אתה בכלל לא שאלת האם ענישה בכלל מועילה, למה אתה שואל אם ענישה מקלה או מחמירה מועילה תשאל האם ענישה מועילה.

ש: ענישה זאת הכוונה.

אליעד: זה לא משנה הכל ידוע.

ש: כאילו אני מניח שזה מחויב.

אליעד: מחויב שתהיה ענישה?

ש: לא שענישה שהיא משפיעה במידה כזאת או אחרת.

אליעד: תראה במידה כזאת או אחרת זה ברור השאלה איך היא משפיעה יכול להיות שהיא משפיעה לרעה תעניש מישהו ואז הוא ירצה לנקום בך הוא יהיה עוד יותר גרוע. מה עדיף עדיף להעניש או לא להעניש, מה התשובה שאין עדיף.

ש: מישהו שיש לו כוח יותר על הנענש.

אליעד: באמת, יש לו כוח אבל לא מוחלט אם היה לו כוח מוחלט הוא לא היה צריך להעניש הוא צריך להעניש כי אין לו כוח כי אין לו את כל הכוח ואז הוא אומר שהנענש יכול לנקום בו ולעשות לו דווקא הפוך. בקיצור מה השורה התחתונה שכשמישהו עושה משהו נגיד ילד נגיד לדוגמה, נגיד ילד עושה משהו עכשיו יש יתרון בלהעניש אותו ויש יתרון בלא להעניש אותו, מה היתרון בזה שילד עושה דבר רע תקנה לו פרס מה היתרון?

ש: מה בזכות הפרס?

אליעד: לא הפוך אם אתה נותן לו פרס אתה מחזק את ההתנהגות הילד עשה דבר רע הרביץ עכשיו אתה הולך קונה לו פרס אז אני שאלתי מה היתרון שבזה.

ש: אתה מראה לו שאתה מחזק את ההתנהגות.

אליעד: אבל למה שתרצה לחזק את ההתנהגות בהנחה שאתה רוצה להחליש את ההתנהגות, אוקי שניה ילד הרביץ לחברו נגיד שאתה רוצה לגרום לילד לא להרביץ יותר לחבר שלו איזה היגיון יכול להיות בזה שאתה תיתן לו פרס על זה שהוא הרביץ לו כדי שהוא לא ירביץ לו.

ש: צריך גם לעשות התניה בפרס "אני לא רוצה שתרביץ לילד".

אליעד: בהנחה שאתה לא עושה התניה אז אני מסביר לכם את ההיגיון אפשר לעשות הפוך על הפוך אפשר להגיד למה הוא הרביץ לו כי הוא לא אוהב את עצמו, למה הוא לא אוהב את עצמו כי הוא חושב שהוא ילד רע למה הוא חושב שהוא ילד רע כי הוא חושב שיש לו חסרונות אם אתה תגיד לו "תקשיב אתה הרבצת לו", "כן", "כולם אומרים שאת ילד רע", "כן", "אני אומר שאני נותן לך פרס על זה שהרבצת לו" אז מתישהו הוא יגיד "מה באמת אני כל כך טוב אז אני לא צריך להרביץ לו כבר אני אוהב את עצמי איך שאני מה אכפת לי שהוא קילל אותי אני כבר אוהב את עצמי איך שאני".

ש: זה הפוך על הפוך אבל בגישה אחרת לחלוטין.

אליעד: אני רק רציתי להראות, רגע שנייה ומה החיסרון בלתת לילד שמרביץ לילד אחר לתת לו עונש הוא אומר "אני קיבלתי עונש אז אני ילד רע הם לא אוהבים אותי, נכון עכשיו אני שונא את העולם אז הוא קילל אותי עכשיו אני צריך לנקום בו עוד יותר" הוא ירביץ לו עוד פעם בדיוק הפוך. לכן מה המסקנה שהילד מרביץ למישהו אחר מה צריך לעשות לתת לו פרס ולהגיד לו "אני אוהב אותך איך שאתה בלי תנאים בכל מקרה" ואז מרוב האהבה מתישהו הוא יפסיק להרביץ או לתת לו ענישה ואז מרוב שנאה אולי הוא יתחיל להרביץ.

בקיצור אין תשובה מוחלטת כי אם הייתה תשובה מוחלטת, זה לא מדויק מה שאני אומר אבל בגדול אם הייתה תשובה מוחלטת גם לא הייתה שום שאלה כולם היו מתישהו מוצאים את הדרך ועושים אלא מה אתה תעניש אותו יכול להיות שזה יעזור יכול להיות שזה יזיק ויכול להיות שזה לא ישנה מה כן התשובה המוחלטת, התשובה המוחלטת אומרת כזה דבר תעשה מה שאתה רוצה רק תדע שיש בזה חיסרון ויתרון זה הכל זה 1. 2. תעשה מה שאתה רוצה אבל לפי הסיטואציה זאת אומרת אם אתה קולט שהילד פועל מתוך נקמנות תשדר לו שאתה אוהב אותו, אתה קולט שהוא אוהב את עצמו יותר מדי תשדר לו שאתה אוהב אותו פחות כאילו תנסה לאזן אותו לפי ההקשר.

אבל אין נוסחה מוחלטת הכל תלוי בהקשר אין נוסחה מוחלטת למה צריך לעשות הכל תלוי בהקשר, לפעמים נגיד שמישהו נגיד בחרדה לפעמים אתה צריך להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו ולפעמים אתה צריך לא להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו, איך תדע מה לעשות אין שתדע מה לעשות קודם כל אין מוחלט ודבר שני צריך לבחור לפי ההקשר אין בזה כללים וגם לא בטוח שזה יעבוד לך גם כשתבחר לפי ההקשר גם לא בטוח שזה יעבוד כי לא בטוח שהבנת את ההקשר וגם המערכת עובדת חצי אקראית ולכן לא בטוח שזה יצליח לך.

ש: אתה יודע שבענישה מצאו שעוד גורם חשוב זה שאם כבר החלטת להעניש שזה יהיה כמה שיותר סמוך לאירוע.

אליעד: יפה עכשיו בא נסביר את ההפך עכשיו מה ההפך?

ש: ההפך שאם זה יהיה יותר רחוק אז אולי יהיה לו שכל יותר להבין.

אליעד: לא בא נסביר עוד פרספקטיבה כי אם אתה מעניש אותו מיד אז אם לא הענשת אותו הוא אומר "לא קרה כלום" אתה רואה זאת פרספקטיבה הפוכה מצד שני והתגמול גם צריך להיות מיד מה עם משמעות לטווח רחוק אולי הוא צריך לדעת שהענישה זה גם יכול לבוא לו בעוד שנתיים ואז הוא "רגע אבל גם אם אני לא אחטוף את העונש מיד אולי אני אחטוף את העונש בעוד שנתיים" לכן הפוך יש משפט שאומר החלטת להעניש אף פעם אל תעניש מיד, למה כי אם אתה תעניש מיד אתה גורם לו לחשוב שאם זה לא מיד עכשיו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה אתה צריך להרגיל אותו שהענישה זה גם בזמן רחוק יותר כדי שידע שגם אם הוא לא חוטף את העונש עכשיו הוא יחטוף אותו אחר כך, בקיצור סובבנו את זה.

ש: אבל ככה הוא יהיה בחרדות כל הזמן הוא לא ידע מה מצפה לו.

אליעד: אבל אין מה לעשות זה מה יש מכל צד איך שאתה תעשה את זה אין מה לעשות, הבן אדם עם חסרונות הוא גם רוצה להיות אלוהים ולעשות מה שבא לו מצד שני הוא לא יכול מה שבא לו כי המשחק מבוסס על "אתה לא עושה מה שבא לך" זה המשחק ואתה צריך לנווט בין הרצון שלך לגרום לילד להרגיש אלוהים לבין הרצון לגרום לו להרגיש שהוא לא אלוהים זה הכל ואתה גם רוצה להרגיש אבא טוב הורה טוב ואז אתה רוצה לגרום לו להרגיש שהוא אלוהים כי אתה אוהב אותו מצד שני אם אתה תגרום לו להרגיש שהוא אלוהים הוא גם מהר מעוד ישנא אותך וגם יהפוך להיות קרימינל. עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחר בהקשר.

ש: יש לי עוד דוגמה בנושא.

אליעד: כן תן אתה דוגמה.

ש: נגיד לא יודע 5% מהנהגים זה סתם נתונים סתמיים עוברים ברמזור אדום.

אליעד: אם נגיד יחמירו את העונש של תאונת פגע וברח.

ש: זה לא מחויב שזה יקטין את אחוז העוברים באדום?

אליעד: לא.

ש: למה לא כאילו אלו שעוברים באדום לא משכללים את העונש?

אליעד: אם יהיה גזר דין מוות למי שעובר באדום, שנייה רגע האם זה יקטין את כמות האנשים שעוברים באדום לא מחויב יכול להיות שזה יגרום לכך שאנשים יגידו "טוב אוקי אז החיים שווים פחות", יכול להיות שזה בכלל יצור תוצאה הפוכה שאנשים יזלזלו בערך החיים ויגידו "תראה אפילו על כזה דבר הורגים אנשים". בפועל זה נכון שבאופן יחסי, שנייה זה נכון שבאופן יחסי אם הקנס גדל אז זה נכון שהוא נזהר יותר זה נכון אבל זה לא מחויב זה תלוי בהקשר, אוקי זה תלוי בהקשר.

לדוגמה אם נגיד מגדילים את העונש על תאונת פגע וברח זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח או מגדיל את הסיכוי שיהיה פגע וברח מצד אחד זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח כי הוא יודע שאם הוא יברח הוא יחטוף עונש חזק ומצד שני זה מגדיל את הסיכוי שהוא יברח כי הוא אומר "אבל עכשיו אם אני לא אברח מה אני אחטוף" אתה מבין לכן זה, אם הייתם אומרים פגע וברח אם אתה נשאר לעזור לבן אדם ואתה לא מקבל עונש אז הוא היה נשאר אבל אז זה היה עוד יותר פגע וברח הוא היה פגע בלי ברח כי הוא אומר "אני אפגע אני לא אברח ואז אני לא אקבל עונש".

עכשיו אני אתן לכם פרספקטיבה נוספת, אוקי ילד שהמציאות נגד רצונו זה בדיוק כמו בן אדם מבוגר שהמציאות נגד רצונו, עכשיו כשהמציאות נגד רצונך יש שתי אפשרויות או שאתה משנה את המציאות או שאתה משנה את רצונך. עכשיו בדרך כלל הורים כשהם רואים שהמציאות נגד רצונו של הילד בדרך כלל הם מנסים לשנות את המציאות שתהיה כרצונו של הילד אז הוא אומר "אני לא רוצה את זה", "אוקי מה אתה כן רוצה קח" למה כי הילד סובל אתה לא רוצה שהוא יסבול אז אתה מנסה לשנות את המציאות להתאים אותה למציאות של הילד אבל אז מה אתה עושה אבל אז אתה מרגיל את הילד שכל הזמן המציאות צריכה להיות כרצונו ואז מה תעשה ביום שלא תוכל לגרום למציאות להיות כרצונו.

מה תעשה כשהוא יגיע מחוץ לבית למקומות אחרים שהוא לא הילד שלהם ושמה אין להם כל כך סבלנות אליו ויגידו לו זה החוקים והוא לא ידע מה לעשות כי רגיל שהמציאות צריכה להיות כרצונו והוא לא יודע להרגיל את רצונו לרצון המציאות ולכן מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים כשהילד אומר "אני לא רוצה את זה" אז במקום לנסות לפתור את הבעיה להגיד לו "למה אתה לא רוצה, מה זה משנה שאתה רוצה, מי אמר שזה משנה" כל שאר הטקסים והדיונים וכו', אני לא אומר שצריך להגיד לו "אין הבדל בין יש לאין" אני לא אומר איך להסביר לו ואני לא אומר מה ואתה אל תצחק אבל אני לא אומר מה להגיד אני מדבר על הרעיון כרעיון.

אפשר להגיד לו "מה זה משנה" ואפשר להגיד לו "תראה את הפרופורציה" ואפשר להגיד לו ככה אפשר להגיד לו ככה, אפשר להגיד לו מלא דברים אבל הרעיון הוא לא להתמקד רק "בבוא נשנה את המציאות שתהיה רק כרצונך בוא נתמקד גם בלשנות את רצונך". עכשיו בטווח הקצר הרבה פעמים זה יותר קשה כי הוא מתעקש על משהו ויותר קל לתת לו את מה שהוא רוצה מאשר לחפור לו מצד שני אתה מרגיל אותו לקבל את מה שהוא רוצה ואז זה הרבה יותר קשה בטווח הארוך אם תרגיל אותו להסתפק במה שיש לו לטווח הארוך זה יהיה יותר קל וצריך את שני הצדדים כי אם תרגיל אותו רק להסתגל הוא גם יצא נכה נפשית כי הוא לא ידע לעשות כלום ואם תרגיל אותו רק להילחם הוא גם כן יפגע כי הוא לא ידע לוותר, בקיצור צריך גם וגם.

ש: ואם הוא יחשוב שזה בצחוק.

אליעד: כי מי אמר אולי באמת צריך להסביר לו את זה אז השאלה באיזה מילים אבל כן צריך להסביר לו את זה, חוץ מזה אם אתה תסביר לילד שאין הבדל בין יש לאין הוא יבין את זה כמוך אם גם אתה לא מבין את זה אז זה לא משנה. טוב הבנו?
מיוחד תעדוף הצלחה לאהוב את עצמך בלי תנאים פתרון גם וגם כלום הגיוני העצמת ביטחון עצמי להבין את גישה נכונה איך להעניש ילדים איך לחנך איך לחנך ילד איך לחנך ילדים בחינוך בחינוך ילדים בעיה בעיות בעיות בחינוך בעיות בחינוך ילדים גבולות גבולות לילדים הדרכה להורים הדרכת הורים הצבת גבולות הצבת גבולות לילדים חינוך חינוך ילדים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים להעניש להעניש ילד להעניש ילדים לחנך לחנך ילד לחנך ילדים מחנך מחנכים סוגים סוגים של עונש עונש עונש טוב עונש רע עונשים עונשים לילדים ענישה ענישה מחמירה ענישה מקלה ענישה נכונה
לוחמה בטרור, גירוש משפחות מחבלים, איך להילחם בטרור הערבי? איך להילחם בטרור היהודי? איך להילחם בטרור הישראלי? גירוש מחבלים, שלילת אזרחות ישראלית, שלילת אזרחות למחבלים, ענישה קולקטיבית, משפחות של מחבלים פלסטינים, חפים מפשע, אכיפה בררנית, הריסת בתי מחבלים ישראלים, טרור פלסטיני, מעצר מנהלי, הריסת בתים, חוק גירוש מחבלים, משפחות מחבלים, טרור לאומני, פיגוע לאומני, החמרת ענישה על רקע לאומני, יגאל עמיר, עונש מוות למחבלים פלסטינים, פעולת טרור על רקע לאומני
... איך להילחם בטרור הישראלי? גירוש מחבלים, שלילת אזרחות ישראלית, שלילת אזרחות למחבלים, ענישה קולקטיבית, משפחות של מחבלים פלסטינים, חפים מפשע, אכיפה בררנית, הריסת בתי מחבלים ישראלים, טרור פלסטיני, מעצר מנהלי, הריסת בתים, חוק גירוש מחבלים, משפחות מחבלים, טרור לאומני, פיגוע לאומני, החמרת ענישה על רקע לאומני, יגאל עמיר, עונש מוות למחבלים פלסטינים, פעולת טרור על רקע לאומני וכאן נסביר, האם הגיוני שהעונש למחבל יהודי על טרור יהודי, יהיה זהה לעונש למחבל פלסטיני על טרור פלסטיני. לדוגמה, אם יוחלט לגרש משפחות מחבלים פלסטינים, האם הגיוני שמצד הצד והדין, שיגרשו גם משפחות מחבלים יהודים? ואם יחליטו מחר על עונש מוות למחבלים פלסטינים, האם הגיוני שיהיה גם עונש מוות למחבלים יהודים? האם אין כאן גזענות? האם אין כאן אכיפה בררנית, כאשר רוצים להעניש טרוריסט פלסטיני יותר מאשר טרוריסט יהודי? והתשובה לכך היא, שהעונש צריך להיות שווה וזהה לכולם. אם יש עונש מוות לטרוריסט ערבי, צריך להיות גם עונש מוות לטרוריסט ישראלי. ואם מגרשים את המשפחה של המחבל הערבי, צריכים לגרש גם את המשפחה של המחבל הישראלי. אלא מה? שחומרת הענישה לא צריכה להיות בהתאם לזהות של הטרוריסט, אם הוא יהודי או ערבי, אבל היא כן צריכה להיות בהתאם לרקע של פעולת הטרור. דהיינו, אם לדוגמה מתבצע רצח על רקע פלילי, העונש לא צריך להיות זהה לרצח שמתבצע על רקע לאומני. ואם מישהו מבצע אונס על רקע פלילי, הוא צריך לקבל עונש יותר קל מאשר מישהו שמבצע אונס על רקע לאומני. ואם ישראלי יהודי, יבצע פעולת טרור על רקע לאומני, הוא צריך לקבל עונש זהה ומדויק ואולי אפילו חמור יותר מאשר של טרוריסט ערבי, כי עונש על בגידה יכול להיות חמור יותר (עונש מוות לבוגדים). וההיגיון הוא, שלענישה שהפושע מקבל על הפשע שלו, יש כל מיני מטרות. הרתעה, מניעה, נקמה וכל מיני שיקולים אחרים. והעונש צריך להתאים גם בהתאם לרמת האיום והסכנה שנשקפת מהפושע. ואם יש פושע טרוריסט יהודי שהחליט לפגוע בערבים על דעת עצמו, ... את מדינת ישראל מושמדת. ועל כך שהוא פעל מכוח האידיאולוגיה הזאת, על כך הוא אמור לקבל עונש חמור, יותר מאשר מי שמבצע פשע שאינו מהווה איום למדינה עצמה. ושוב, הענישה צריכה להלום ולהתאים לרמת הסכנה הנשקפת מהפושע. ואם הפושע מהווה סכנה לקיומה של המדינה, במובן שהוא פועל באופן מודע כדי לפגוע בקיומה של מדינת ישראל, הרי שהוא צריך לקבל את העונש החמור ביותר שקיים. האם צריך לפגוע גם במשפחה שלו? תשובה: כנראה שכן. למרות שהם אולי חפים מפשע. כי בסיכוי גבוה, שמחבל ... שבפעם הבאה הסביבה שלו אותו מחבל, תמנע מאותו המחבל לבצע את אותו הפיגוע. אז כן, הגיוני להעניש גם מעט אולי חפים מפשע, שאולי לא ידעו כלום, דהיינו, משפחת המחבל, כדי למנוע פגיעה בהמון חפים מפשע, שאר אזרחי מדינת ... מהתרעות על השביעי באוקטובר או לדוגמה קריאה לסרבנות וכיוב. אבל עדיין צריכים להחמיר את הענישה על מי שניסה באופן מודע מתוך כוונת מכוון לפגוע בקיום המדינה. אם לדוגמה מישהו מבצע פעולת טרור יהודי, והוא היה יודע ... למדינה. לעומת הטרור הפלסטיני, שמייחל להשמדת המדינה שלנו. ועל כך צריכים להחמיר את הענישה וכולי. ...
למה מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה לך רע, אישה מוכה, מערכות יחסים, זוגיות בעייתית, להעניש ילדים, ענישה כחינוך, אהבה לא הגיונית
... מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב ... שעושה לך רע, אישה מוכה, מערכות יחסים, זוגיות בעייתית, להעניש ילדים, ענישה כחינוך, אהבה לא הגיונית לפעמים כשמישהו מרגיש רע ...
להעניש ילדים, איך לחנך ילדים אוטיסטים? ענישה בחינוך, חינוך ביד קשה, כמה להעניש? טיפול באוטיזם, שיטת aba, טיפול בהפרעת התנהגות, טיפול התנהגותי, רחמנות, אכזריות, ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, די לחכימא ברמיזא
להעניש ילדים, איך לחנך ילדים אוטיסטים? ענישה בחינוך, חינוך ביד קשה, כמה להעניש? טיפול באוטיזם, שיטת aba, טיפול בהפרעת התנהגות, טיפול התנהגותי, רחמנות, אכזריות, ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, די לחכימא ברמיזא האם להעניש ילדים אוטיסטים או לנהוג בהם ברחמנות? הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא השאלה כיצד לחנך ילדים אוטיסטים או ילדים עם הפרעות התנהגות שונות, כולל אנשים המתחזים למשוגעים או לא ... צריך הסברים מלאים. הוא מסביר שיש אנשים שדי להם ברמז קל והם כבר יבינו ויתנהגו בהתאם, ויש אנשים שרק כאשר מקבלים תגובה חריפה או עונש רציני הם יבינו ויתחילו להשתנות. כיצד להתמודד עם מי שמתנהג בצורה מסוכנת? אליעד מביא דוגמה של כלב חולה כלבת שרוצה לנשוך ילד ולהרוג אותו. ברור לכולם שבמקרה כזה, עם כל הצער ... מסרב להשתנות, או עושה בדיוק הפוך ממה שאתה רוצה, זהו בדיוק אותו אוטיסט פנימי שדורש תיקון וחינוך. לכן, לפעמים אין מנוס מלהפעיל עונש או משמעת קשה על עצמך, בדיוק כפי שהיית עושה לאדם אחר או לילד אוטיסט שמסכן את עצמו או אחרים. אליעד מסכם שהמטרה העמוקה היא לא להתאכזר, אלא לתקן. לפעמים תיקון זה נעשה בדרך של ... בסופו של דבר, הכל תלוי במצב, בנסיבות ובנקודת המבט. איך לחנך ילד אוטיסט? האם יש בחירה חופשית? שיטת ABA בטיפול באוטיזם האם להעניש ילד שמתנהג באלימות? מהי משמעות די לחכימא ברמיזא? גישתו של רבי נחמן לחינוך ילדים איך לשנות התנהגות מזיקה? ...
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2
... כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ ... פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של ... זה הוביל למניעת סכנה חמורה יותר. כיצד להעניש נכון לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את חשיבות העיקרון שהענישה או התחושה השלילית צריכות להיות מינימליות ובמטרה להגן על הילד. הענישה חייבת להתבצע מתוך אהבה ולא מתוך שנאה או רצון לנקום בילד. הוא משווה זאת למצב של רופא שצריך לכרות יד של אדם חולה - פעולה שגורמת לכאב, אך ... בעל חיים: גם חיה לומדת מהתניה של שכר ועונש. אריה שלומד לא לעשות פעולה מסוימת לאחר שקיבל מכת חשמל, עושה זאת משום שההתניה הזו עובדת ביעילות. באופן דומה, הילד לומד לא לבצע פעולות ... מתוך התניה זו. אם ההורה מסרב להפעיל ענישה, בעצם הוא עושה רע גדול יותר לילד, כי הילד לא ילמד את גבולות הבטיחות וייפגע. האם המציאות מענישה אותנו בעצמה? אליעד מציג גם היבט נוסף של ענישה, שבו האדם מעניש את עצמו באופן לא מודע על פעולותיו או על חוסר ההשקעה שלו. כאשר האדם אינו משקיע מספיק, הוא עלול להעניש את עצמו באמצעות תחושה פנימית של חוסר שביעות רצון או פחד מפני העתיד. האדם בעצם יוצר לעצמו רע כאמצעי חינוכי כדי להשתפר. אליעד מסביר שאין תשובה מוחלטת לשאלה אם המציאות מענישה אותנו בצורה ישירה על מעשינו, אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה ... זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא ... את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה? ...
עדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה
עדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה
... אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה מהי מטרת הענישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את אותו פשע או פשעים נוספים בעתיד, והשנייה, להרתיע אנשים אחרים מלבצע פשעים דומים. אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע. לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים. מה ... שאין סיכון שאחרים ילמדו מהעבירה ויבצעו פשעים דומים, וזאת על ידי בידול הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים. איך אליעד כהן מסביר את החשיבות של נסיבות מקלות בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם ... אז השופט עשוי להשתכנע שמדובר במקרה מיוחד, ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד. האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות? אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו מהמשפט אינם ... לכלא אינה משפיעה לטובה על שיקוליו של השופט. המטרה היא לא שהנאשם יחוש פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם. האם יש חשיבות לשיקום העבריין ... יעבור שינוי התנהגותי משמעותי, עצם הטענה שהוא ישתקם בכלא אינה מועילה במיוחד לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד. האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע? אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם. למשל, אדם שפגע בעינו של אחר לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן, ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות עתידיות, ולא בסימטריה פשוטה. כיצד אליעד כהן מציע ... בפני השופט גם מצבים שבהם הנאשם כבר נענש מספיק על ידי המציאות עצמה. לדוגמה, אדם שגרם בשוגג למות בנו, כבר נענש על כך בעצם הסבל והכאב שלו. במקרים כאלה, הוא מציע שהעונש שהאדם כבר קיבל מהמציאות ישמש נסיבה מקלה משמעותית בענישה. האם חומרת העונש משפיעה על ההרתעה העתידית של פושעים אחרים? אליעד טוען שחומרת העונש אכן משפיעה על ההרתעה של פושעים אחרים, אך הוא גם מבהיר שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות ענישה מחמירה. לדוגמה, אף על פי שעונש מוות או מאסר עולם לכל עבירה היה יכול להרתיע יותר, מערכת המשפט בוחרת שלא להחמיר יתר על המידה, אלא רק באופן מידתי בהתאם לחומרת הפשע והנסיבות. כיצד עדות אופי יכולה לשכנע את השופט להקל בעונש? לדעת אליעד, עדות אופי צריכה לשכנע את השופט שהנאשם הוא אדם טוב מיסודו ושביצוע העבירה הוא ... אחרים או היה אדם נורמטיבי עד לעבירה, יכולה לעזור לשופט להאמין שאין סיכון משמעותי שהוא יחזור על העבירה בעתיד. איך להעיד עדות אופי בבית משפט? מהן נסיבות מקלות בענישה? איך לשכנע שופט להקל בעונש? מה מטרת הענישה במערכת המשפט? כיצד שיקום אסירים משפיע על הענישה? איך להציג עדות אופי יעילה? למה שופטים מקלים ב
האם מהירות הורגת? אור ירוק, מהירות לא הורגת, מהירות מסוכנת, מכמונות מהירות, חוקי התנועה, מהירות נסיעה מותרת, שמירה על החוק, חוקי תעבורה, מצלמות מהירות, תאונות דרכים, בטיחות בדרכים
האם מהירות הורגת? אור ירוק, מהירות לא הורגת, מהירות מסוכנת, מכמונות מהירות, חוקי התנועה, מהירות נסיעה מותרת, שמירה על החוק, חוקי תעבורה, מצלמות מהירות, תאונות דרכים, בטיחות בדרכים
... דוגמאות רבות ומפורטות מהמציאות היומיומית, שבהן ברור שהמהירות כשלעצמה אינה הבעיה העיקרית. האם עונשים על נהיגה מהירה מוצדקים? אליעד מסביר כי לאחרונה התקבלה החלטה להחמיר משמעותית את הענישה על נהגים שנתפסים במהירות כפולה מהמותר. לדוגמה, אדם שנסע במהירות של 100 קמש במקום שבו מותר רק 50, יכול להיות מואשם בעבירה חמורה ואפילו לקבל עונש חמור מאוד, לעיתים יותר מחומרת העונש על עבירות חמורות בהרבה, כמו ניסיון לרצח. הוא תוהה אם ענישה כזו מוצדקת והגיונית, ומעלה תהייה נוספת: מדוע דווקא במהירות הנסיעה מתמקדים, ולא בהתאמת המהירות לתנאי הדרך? מה ההבדל בין מהירות גבוהה לסיכון אמיתי? אליעד טוען כי המהירות עצמה ... קטלנית. לכן הטענה שדווקא מהירות גבוהה יוצרת סיכון מיוחד אינה מוחלטת. הוא מציע שבמקום להגדיר ענישה לפי המהירות בלבד, ראוי להגדיר אותה לפי מידת הסיכון האמיתי שיצר הנהג בנסיבות הספציפיות של המקרה. כיצד צריך להתייחס לחוקי המהירות? אליעד מציע שחוקי המהירות צריכים להיות המלצה ... שם התאונות נדירות יחסית, משום שהנהגים נוסעים בתנאים המותאמים ליכולתם ולתנאי הדרך, בלי לחשוש מענישה אוטומטית ממצלמות מהירות. מה יותר חשוב: תנאי הדרך או מהירות הנסיעה? אליעד חוזר ומדגיש שהמפתח לנהיגה בטוחה הוא התאמת המהירות לתנאי הדרך ולא למהירות המותרת שרשומה בשלט. למשל, נהג ... אחר שנוסע במהירות גבוהה יותר בתנאים אופטימליים עשוי להיות בטוח הרבה יותר. לכן, טוען אליעד, הענישה והאכיפה צריכות להיות תלויות בסכנה הממשית שנוצרה ולא במהירות בפני עצמה. מהי הגישה הנכונה לבטיחות בדרכים? לדעתו של אליעד, הגישה הנכונה היא ללמד את הציבור ולהסביר לו כיצד להתאים ... והאכיפה בתחום התעבורה כך שתהיה מותאמת לסיכונים בפועל ולא למהירות בלבד. האם מהירות הורגת? ענישה על מהירות מופרזת האם מצלמות מהירות מסוכנות? כיצד להתאים מהירות לתנאי הדרך? חוקי תעבורה והיגיון מהירות נסיעה מותרת תאונות דרכים וסיבותיהן ...
איך לעצור מחבלים? איך לפגוע בטרור? איך למנוע פיגועים? איך להילחם בטרור? המלחמה בטרור, איך לנצח את הטרור? מפגע בודד, טרור עממי, גל הטרור, פיגועי הטרור, ביבי נתניהו, להיכנע לטרור, לעצור את הטרור
איך לעצור מחבלים? איך לפגוע בטרור? איך למנוע פיגועים? איך להילחם בטרור? המלחמה בטרור, איך לנצח את הטרור? מפגע בודד, טרור עממי, גל הטרור, פיגועי הטרור, ביבי נתניהו, להיכנע לטרור, לעצור את הטרור
... באמצעות הפעולה שלו, הוא יאבד את הרצון לבצע את הפיגוע. האם תגובה אכזרית יכולה לעצור מחבלים? אליעד כהן מציג גם דוגמאות הפוכות של תגובה אכזרית וקיצונית, למשל להעניש באופן קולקטיבי את משפחת המחבל או את הקהילה ממנה הוא מגיע. הוא מעלה דוגמאות של קבורה של מחבל יחד עם חזיר, שריפת בתים, או ענישה קולקטיבית, ומסביר שהרעיונות האלה נראים לכאורה אפקטיביים, כי הם יוצרים הרתעה קיצונית. אבל הוא מדגיש שהבעיה עם ... היא רק תגביר את המוטיבציה של הצד השני לנקום. איך להשתמש בהרתעה בצורה יעילה כדי לעצור פיגועים? אליעד מציג רעיון אחר של הרתעה, אבל כזה שפועל בצורה שונה: לא סתם ענישה אכזרית, אלא פעולה הפוכה למה שהמחבל מנסה להשיג. לדוגמה, אם מחבל מבצע פיגוע בגלל שהוא מתנגד לבניית התנחלויות, ...
איך להגיד לילד לא? הדרכת הורים לילדים עקשנים ולילדים מרדניים, איך אומרים לילד לא? איך אומרים לא לילד? איך לחנך ילד עקשן? איך לסרב לילד? איך לגרום לילד להקשיב לך? מה עושים אם הילד לא מקשיב? איך לחנך ילד מרדן?
איך להגיד לילד לא? הדרכת הורים לילדים עקשנים ולילדים מרדניים, איך אומרים לילד לא? איך אומרים לא לילד? איך לחנך ילד עקשן? איך לסרב לילד? איך לגרום לילד להקשיב לך? מה עושים אם הילד לא מקשיב? איך לחנך ילד מרדן?
... להגיד לילד שלהם לא. השאלה שעולה היא איך ניתן לעשות זאת בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר שאין למעשה שיטה אחת שעובדת בכל המקרים. קיימות שיטות רבות כמו ענישה, הסבר מפורט לילד, שכנוע דרך תגמול, והצבת גבולות ... מתמיד בין הילד לבין ההורים ובין הילד לבין עצמו. למה שיטות הצבת גבולות לא עובדות? אליעד מדגיש שכל השיטות שנלמדות בקורסים ובהדרכות להורים, כמו ענישה, תגמול או שיטות שכנוע, יעבדו רק לפעמים. בפועל, בכל ...
אלימות משטרתית, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, רצח גורג פלויד, אלאור אזריה, עונש מוות למחבלים, המלחמה בטרור, אלימות המשטרה, הפעלת כוח, מדינת משטרה, אלימות שוטרים נגד אזרחים, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, קורבנות אלימות משטרתית
אלימות משטרתית, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, רצח גורג פלויד, אלאור אזריה, עונש מוות למחבלים, המלחמה בטרור, אלימות המשטרה, הפעלת כוח, מדינת משטרה, אלימות שוטרים נגד אזרחים, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, קורבנות אלימות משטרתית
... משטרתית, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, רצח גורג פלויד, אלאור אזריה, עונש מוות למחבלים, המלחמה בטרור, אלימות המשטרה, הפעלת כוח, מדינת משטרה, אלימות שוטרים נגד אזרחים, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, קורבנות ... רואים אירועים כמו המקרה של אלאור אזריה, שבו חייל ירה במחבל לאחר שהמחבל כבר היה מנוטרל, הם מזדהים עם היורה. הם מזדהים בעיקר משום שהם מאמינים שמגיע למחבל עונש מוות, ואפילו עונש חמור יותר, ולכן הם מצדיקים את פעולתו של החייל. אליעד מוסיף שהעובדה שהמחבל ביצע פשע או פיגוע קודם לכן מגבירה את ההזדהות. עם זאת, הוא מדגיש שיש להבדיל בין השאלה האם מגיע למחבל עונש מוות לבין השאלה האם החייל עצמו היה צריך לקבל החלטה כזו באופן עצמאי ולבצע את הפעולה ללא סמכות חוקית. האם צריך להפעיל יותר אלימות נגד עבריינים? אליעד כהן מבהיר שמנקודת מבטו, יש היגיון בכך שהציבור ירצה להחמיר את הענישה נגד עבריינים, מחבלים ופושעים, כולל הענקת סמכויות רחבות יותר לשוטרים וחיילים להגן על עצמם, גם באמצעות אלימות פיזית. לדוגמה, אם אזרח ... של גורג פלויד שהשוטר המשיך לדרוך על צווארו לאחר שכבר לא התנגד, הפעלת אלימות נוספת היא פסולה ובלתי מוצדקת. אלימות כזו איננה למטרת מניעה אלא למטרת נקמה או ענישה, וזה פסול. הוא מדגיש את החשיבות של שמירת הכוח הפיזי למטרות הכרחיות בלבד, בדומה לאופן בו אב היה מפעיל כוח מינימלי כדי לעצור את ילדו ... לא יקרה ומצדיקים אלימות היום, אולי ימצאו את עצמם במצבים דומים בעתיד. כיצד נכון לפעול מול עבריינים ומחבלים? אליעד טוען שלגיטימי ואף מומלץ להעלות את רף הענישה למחבלים ולעבריינים, אך מדגיש כי הדבר צריך להיעשות במסגרת החוק, על ידי חקיקה נכונה ולא על ידי שוטרים או חיילים שמחליטים לקחת את החוק ... ומסוכן חברתית. הוא מזהיר שכל הצדקה לאלימות כזו עלולה להוביל לתרבות של לקיחת החוק לידיים, מה שיגרום לאנרכיה ולאובדן שליטה. הדרך הנכונה לדעתו היא החמרת הענישה במסגרת החוק בלבד. אלימות משטרתית כלפי אזרחים האם מגיע למחבלים עונש מוות? כיצד להילחם בטרור? מה הגבול לשימוש בכוח על ידי שוטרים? מדוע אסור לשוטרים לקחת את החוק לידיים? רצח גורג פלויד פרשת אלאור אזריה ...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו / מידה כנגד מידה / תורת הגמול - למה צדיק רע לו ורשע טוב לו?
... ורע לו רשע וטוב לו מידה כנגד מידה תורת הגמול - למה צדיק רע לו ורשע טוב לו? צדיק ורע לו רשע וטוב לו. צדיק וטוב לו רשע ורע לו. שכר ועונש . תורת הגמול. העולם הבא. גהנום. גן עדן. מידה כנגד מידה. אלוהים ... עצמה שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. האדם המקום והזמן, כולם מתהווים בכל רגע מחדש ממהותו של אלוהים המציאות עצמה. האם קיים רע? האם קיימת ענישה? האם קיים גהנום? תשובה: תלוי את מי שואלים. אם שואלים את השקר ואת ... גן העדן התכלית הנצחית וכולי, במזומן ומיד. אך ככל שהאדם רחוק יותר מידיעת האמת, כך רע לו יותר וכך הוא מרגיש מיידית את הגהנום הסבל העונש ואת כל הייסורים כולם. מצד האמת גן עדן וגהנום הם אותו המקום ממש. ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ענישה, איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ענישה, איך לפרש חלומות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור אהבה? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לקבל החלטות? איך לשפר את הזיכרון? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לעשות יותר כסף? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בזוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח? איך להעריך את עצמך? איך להיגמל מהימורים? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשתול מחשבות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? מה המשמעות של החיים? האם יש בחירה חופשית? האם הכל אפשרי? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם אפשר לדעת הכל? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? בשביל מה לחיות? איך להיות הכי חכם בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? איך נוצר העולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש אמת מוחלטת? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? אולי אנחנו במטריקס? האם לדומם יש תודעה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא פסיכותרפיה הוליסטית, מאמן עסקי מומלץ, טיפול רגשי בתחום ענישה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 25_06_2025 השעה 12:54:44 - wesi1