אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מחנך ✔ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:08ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים
האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה?

רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד.

לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא "ילד רע", ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה הפוכה שבה הילד שהרביץ יקבל דווקא פרס. לכאורה, זו פעולה לא הגיונית, אך הרעיון הוא שהילד הרביץ כי הוא לא אוהב את עצמו או חושב שהוא ילד רע. על ידי נתינת פרס ואהבה ללא תנאים, הילד יכול להתחיל להאמין שהוא בעל ערך ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה.

מדוע בכלל להעניש ילד?

אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות.

האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה?

יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית.

האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות?

בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו עונש מוות, אפשר לחשוב שהיא תפחית את העבירות. אבל בפועל זה יכול ליצור דווקא זלזול בערך החיים או לגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן אחרים יותר. כלומר, החמרת ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר.

האם תמיד צריך לספק לילד את מה שהוא רוצה?

שאלה נוספת שאליעד כהן דן בה היא האם תמיד נכון להתאים את המציאות לילד כדי שלא יסבול. מצד אחד, כאשר ההורה תמיד מתאים את המציאות לרצונו של הילד, הילד מתרגל לא להתמודד עם קשיים. מצד שני, אם תמיד יכריחו את הילד להסתגל למציאות, הוא עלול לאבד את היכולת לפתח ביטחון עצמי ולפתח פחדים. אליעד מציע איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי.

כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד?

ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב הנפשי של הילד ושל הנסיבות הספציפיות.

כיצד מתמודדים עם מציאות שלא תואמת את רצון הילד?

אליעד כהן מבהיר שלפעמים עדיף ללמד את הילד לקבל את המציאות במקום לשנות את המציאות לטובתו בכל פעם. בטווח הקצר, לעיתים קל יותר פשוט לספק לילד את מה שהוא רוצה, אבל בטווח הארוך זה עלול להיות בעייתי, כי הילד לא ילמד להתמודד עם המציאות כמו שהיא. ולכן האיזון הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא.

מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים?

אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה עצמה, אלא גם מהמסר שעובר אליו דרך הפעולה הזו - האם ההורה אוהב אותו, מאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, או האם הילד חש תחושת דחייה ושיפוט.

בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש שהמציאות מורכבת, ואין דרך אחת ויחידה שנכונה תמיד. צריך לפעול מתוך מודעות לכך שאין פתרונות מושלמים, ומתוך גישה שמאפשרת גמישות והתאמה לילד, למצב ולסיטואציה המשתנה.
מהי השאלה המרכזית לגבי ענישה וכיצד היא צצה?

שאלה: מהי בכלל הגישה היעילה בענישת ילדים, והאם יש משמעות לענישה מחמירה לעומת ענישה מקלה?

תשובה: לעיתים עולה הרעיון שענישה מחמירה עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר, אך קודם כל צריך לשאול אם ענישה כשלעצמה היא הגישה הנכונה. פעמים רבות מקובל לשאול "מה עדיף: ענישה מחמירה או ענישה מקלה?", אולם כדאי לעצור ולשאול: "האם ענישה בכלל עוזרת?". יש אנשים הסבורים שענישה יוצרת נזק יותר מאשר תועלת, משום שהילד הנענש עלול לחוש טינה או לרצות לנקום. מנגד, יש הסבורים שיש כוח בענישה כדי להציב גבולות ברורים.

כאן מגיעה נקודה חשובה: עצם הקונספט של ענישה איננו מחויב. כלומר, לא בטוח שחובה להעניש, ולא בטוח גם שאסור להעניש. המסקנה היא שענישה עשויה לתרום במקרים מסוימים, אך באחרים היא עלולה להזיק.

האם תמיד יש יתרון בענישה או שמא בכלל עדיף להימנע ממנה?

שאלה: למה בכלל לעסוק בענישה?

תשובה: הרצון להעניש נובע מכך שיש כוח מסוים בידי המעניש, אך הכוח איננו מוחלט. אם למעניש היה כוח מוחלט, ייתכן שלא היה צריך להעניש כלל, שכן הוא היה פשוט מונע את הפעולה השלילית בקלות. בפועל, כאשר ילד מתנהג בצורה לא רצויה, חלק מההורים מאמינים שענישה תרתיע את הילד, בעוד אחרים מפחדים שהענישה תייצר נקמנות או מרדנות.

האם ייתכן שדווקא פרס על מעשה רע יעודד התנהגות טובה?

שאלה: יכול להיות מצב פרדוקסלי שבו הילד הרביץ לחבר, וההורה מחלק לו פרס במקום עונש. למה שמישהו ירצה לעשות זאת?

תשובה: קיימת גישה "הפוך על הפוך". לכאורה, אם הילד הרביץ, יש היגיון מידי לומר "אני רוצה שיפסיק, לכן אעניש אותו". אבל לפעמים אפשר לחשוב אחרת: הילד הרביץ משום שהוא מרגיש חוסר ביטחון או חושב שהוא ילד רע, ולכן הוא פועל באגרסיביות. אם נותנים לו פרס ואומרים לו "אני אוהב אותך ומקבל אותך בלי תנאים", ייתכן שהילד יתחיל להרגיש שיש בו משהו טוב, ולא יצטרך לבטא את הכעס שלו בהמשך.

למשל, הילד חווה את עצמו כילד לא מוצלח או דחוי, ולכן הוא מגיב באלימות כלפי חבר. אם ההורה נותן לו פרס, הילד עשוי להרגיש אהוב, להבין שיש בו ערך חיובי ולהירגע. כמובן, יש גם סיכון: אולי הילד יפרש זאת כעידוד להתנהגות אלימה. זו דוגמה לכך שהדברים מורכבים, ושקיימות נקודות מבט שונות.

האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה?

שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר?

תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא "ילד רע" ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב כזה, הוא עשוי לפתח תחושת ניכור, שנאה ורצון לנקום. ייתכן שדווקא התגובה העוינת אליו תחזק את הדחף הפנימי שלו לעשות שוב את ההתנהגות השלילית, כדי לבטא את הכעס שלו על העולם.

זאת אומרת, הענישה יכולה לגרום לכך שהילד יעמיק בתחושות של "לא אוהבים אותי", "אני לא שייך", "אני רע", מה שעלול להביא אותו להגביר את ההתנהגות השלילית כדי להילחם בכולם. לכן, בכל גישה של ענישה, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהיא תשיג את ההפך מהרצוי.

האם יש דרך אבסולוטית להכריע אם צריך להעניש או לא?

שאלה: אז מה השורה התחתונה? להעניש או לא להעניש?

תשובה: אין תשובה מוחלטת. לכל צעד יש יתרונות וחסרונות. לפעמים ענישה יכולה לפתור בעיה מידית, אך לגרום לנזקים לטווח ארוך. לפעמים תגובה רכה מדי יכולה גם היא לעודד את הילד להמשיך להתנהג בצורה שלילית.

אין נוסחת קסם שאומרת "תמיד כדאי להעניש" או "תמיד כדאי לוותר". הדבר תלוי בהקשר, במצב הנפשי של הילד, במערכת היחסים של ההורה עם הילד, בסיבת ההתנהגות השלילית ועוד גורמים רבים. יש היגיון בלהעניש כדי להבהיר גבולות, ויש היגיון בלתת יחס אוהב דווקא כאשר הילד התנהג בשליליות, כדי לאותת לו שהוא בעל ערך ללא תנאי.

כיצד לקרוא את המציאות ולהחליט על הגישה הנכונה?

שאלה: איך יודעים בכל זאת מה לעשות במציאות שבה הילד עבר על הגבול?

תשובה: אין כללים חד - משמעיים. אפשר לנסות לראות אם הילד פועל מתוך רצון לפגוע, מתוך חיפוש תשומת לב, או מתוך חוסר הערכה עצמית. אם מזהים שילד מכה משום שהוא מרגיש רע עם עצמו, אולי דווקא חיזוק חיובי יועיל לו. אם מזהים שהוא מרגיש בטוח מדי, אולי הצבת גבולות חדה תעזור למתן את התנהגותו.

בסופו של דבר, גם כשנוהגים לפי ההקשר, לא מובטח שהדבר יעבוד: ייתכן שנחטיא את ההבנה של הסיטואציה, או שהדברים פשוט לא יפעלו לפי התוכניות. יש לא מעט מקריות בהתנהגות האנושית, ואין מודל מושלם שיקבע באיזו דרך לנקוט.

מהו טווח הזמן לענישה וכיצד הוא משפיע?

שאלה: לעיתים אומרים שחשוב שהעונש יבוא מיד אחרי המעשה, כדי שהילד יבין על מה הוא נענש. האם זה תמיד נכון?

תשובה: יש גישה הטוענת שככל שהענישה קרובה לאירוע, הילד יקשר בקלות בין המעשה השלילי לעונש, ולכן הוא ילמד להימנע ממנו בעתיד. מנגד, יש דעה הפוכה לגמרי שאומרת שעדיף להמתין. מדוע? כי לפעמים הענישה המיידית מכניסה את הילד ללחץ, ואם עבר זמן מה, אפשר לדבר ולהסביר באופן רגוע יותר.

מעבר לכך, יש הסבר אחר: עונש שמגיע מיד עלול לגרום לילד לחשוב שאם עבר זמן ואין ענישה, "הכל בסדר". לעומת זאת, אם הילד לומד שעונש יכול להגיע גם אחרי זמן רב, הוא יישאר דרוך ומודע לכך שהוא עלול לשלם מחיר על מעשיו בהמשך. אבל מה הצד השלילי בזה? שהילד עלול לחיות בחרדה מתמדת ולא להיות בטוח מתי יגיע העונש.

מדוע גישה אחת יכולה להפוך על פניה בשנייה?

שאלה: האם לא קורה שדבר שנראה חיובי מתגלה כשלילי וההפך?

תשובה: בהחלט כן. הדוגמה עם הפרס על מעשה שלילי ממחישה זאת: מצד אחד, זה יכול להיראות כמגוחך לתת פרס על פגיעה במישהו אחר, אבל מצד שני, אפשר לנמק שזה עוזר לילד להרגיש אהוב ולוותר על הצורך לפגוע. בדיוק אותו עיקרון פועל לגבי עונש: מצד אחד, עונש מקנה גבול ברור, מצד שני הוא יכול לעורר שנאה.

כך גם לגבי התזמון של העונש: מצד אחד, עונש מיידי מחבר את התוצאה למעשה, מצד שני, עונש מאוחר עשוי להפוך למנגנון של "חוסר ודאות" שמערער את ביטחון הילד. בכל כיוון שננקוט, ניתקל בסדרה של בעיות ושל יתרונות.

האם ענישה מחמירה בהכרח מצמצמת את התנהגות העבירה?

שאלה: מה לגבי ענישה חמורה יותר בבגרות, למשל לאנשים שעוברים באדום או מבצעים פגע וברח?

תשובה: באופן אינטואיטיבי, אנשים חושבים שככל שהעונש יהיה כבד יותר, כך יחששו יותר לעבור על החוק. לפעמים, באמת חוק מחמיר יקטין את העבירה, אבל לא בהכרח. יכולים להיות אנשים שיאמרו: "אם בכל מקרה אני אשלם מחיר יקר, אולי אמשיך בקו שלי, או אנסה לחמוק ולא אתפס".

למשל, אם על חציית רמזור אדום נותנים עונש מוות (קיצוני לחלוטין רק לשם ההמחשה), אולי זה יגרום לפחד עצום, אבל ייתכן שדווקא זה ייצר זלזול כלפי החוק או כלפי החיים, או לחלופין יגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן את עצמם ואחרים עוד יותר.

עוד דוגמה היא הנושא של פגע וברח: הגברת הענישה על פגע וברח יכולה להרתיע עבריינים, אך באותה מידה היא עלולה לגרום לאדם שפגע במישהו להעדיף לברוח כדי לא להיתפס, מאחר שהוא כבר חושב שאם יתפסו אותו, עונשו יהיה חמור בכל מקרה, אז אולי עדיף להסתכן.

על הרצון להתאים את הילד לעולם, ועל הרצון להתאים את העולם לילד

שאלה: כיצד מתמודדים עם כך שהילד אינו מרוצה מהמציאות?

תשובה: יש שתי גישות עיקריות:

1. לנסות לשנות את המציאות כך שתתאים לרצונו של הילד.

2. לנסות לשנות את רצונו של הילד כדי שיתאים למציאות.

הורים רבים רוצים "להציל" את הילד מסבל מידי. אם הילד מתעקש שהוא לא רוצה ללבוש מעיל, ההורה לעיתים ממהר לעשות הכל כדי שירגיש נוח, כדי שלא יסבול, כדי לרצות את הילד. אבל כאשר ילד מתרגל שכל הזמן מתאים לו את המציאות, הוא לא לומד להתמודד עם מצבים קשים.

מנגד, אם כל הזמן מנסים לכפות עליו לוותר על הרצונות שלו, הוא עלול לפתח תחושת חוסר ביטחון או חוסר ערך, להפסיק לרצות ולנסות דברים חדשים, ולהיכנע תמידית לסביבה.

לכן, צריך גם לפעמים להתחשב בילד ולשנות את המציאות לטובתו, וגם לפעמים ללמד אותו להסתגל למצבים לא נוחים. אומנות האיזון הזו מורכבת, ואין בה כללים מוחלטים.

כיצד ראיית עומק של המציאות עשויה לסייע?

שאלה: ומה אם מנסים להסביר לילד הסברים מורכבים על העולם, כמו שאין הבדל מהותי בין יש לאין?

תשובה: שאלות פילוסופיות עמוקות רבות פעמים לא ניתנות להסבר פשוט לילד, במיוחד אם המבוגר עצמו לא העמיק בהן עד הסוף. אם ההורה לא מבין בעצמו את ההסברים האלה, ייתכן שזה פחות רלוונטי לגרור ילד לשאלות מסוג זה. חשוב לדעת להתאים את ההסבר לגיל הילד, לרמת ההבנה שלו, ולאופן שבו הוא חווה את העולם הרגשי שלו.

סיכום ביניים: אין תשובה מוחלטת

שאלה: האם יש סיכוי שאף על פי שנתחשב בכל הקשרים, עדיין זה לא יצליח לנו?

תשובה: אפשרות כזאת תמיד קיימת. הטבע האנושי והיחסים בין בני אדם מורכבים מאוד, ולפעמים גם כשמשתדלים לבחור בדרך הנכונה ביותר, הילד עדיין מגיב בצורה מפתיעה או לא רצויה. העובדה שאין נוסחה ברורה יכולה לתסכל, אך היא גם מציאות החיים.

הנקודה המרכזית היא: להבין שאין בהכרח "עדיף" מוחלט. כל בחירה משדרת לילד מסר, וכל מסר יכול להתפרש לחיוב או לשלילה, בהתאם לאופן שבו הילד תופס את עצמו ואת סביבתו.

סוגיית התזמון: מיידי מול עתידי

שאלה: מדוע יש כאלו שאומרים "החלטת להעניש? אל תעניש מיד"?

תשובה: ההיגיון מאחורי זה הוא שלא צריך להרגיל את הילד שעונש בא רק מיד. אם הילד מבין שעונש מופיע בהפרש זמן, הוא נשאר דרוך יותר ומבין שהתנהגות שלילית תרדוף אותו בעתיד. מצד שני, זה אכן עלול ליצור מצב של פחד תמידי, של "מתי כבר העונש יגיע?", וזה עשוי להזיק לבריאות הנפשית של הילד.

כך אנו מבינים שכל גישה אפשרית נושאת בחובה בעיות והיבטים מנוגדים.

מה אפשר ללמוד מכל זה על הפעלת סמכות ומסגרת?

שאלה: מדוע ההורה בכל זאת מתלבט אם להיות נוקשה או רך עם הילד?

תשובה: ההורה אוהב את הילד ורוצה בטובתו. מצד אחד, הוא לא רוצה להשרות תחושת ניכור ושנאה, ומצד שני הוא לא רוצה שהילד יעשה מה שבא לו ויפגע בעצמו או באחרים. למעשה, ההורה משחק בין שני קטבים: קוטב "אני רוצה שתהיה חופשי, מאושר, כמעט אלוהים" לבין קוטב "אני רוצה שתרסן את עצמך ותכבד חוקים".

כשנוטים יותר מדי לצד החופש, הילד עלול להתבלבל, לנהוג באופן לא אחראי או לפגוע באחרים מתוך אגוצנטריות. כשנוטים לצד הענישה, הילד עלול לפתח ריחוק ורצון לנקום. האתגר הוא למצוא את דרך האמצע, וכל פעם להתאים את התגובות לסיטואציה החדשה שעולה.

הקשר בין ענישה לילדים ודוגמאות מעולם המבוגרים

שאלה: איך קשורה השאלה על ענישת ילד לנושא של עבירות תנועה?

תשובה: הדוגמאות שהובאו (כמו פגע וברח, מעבר באדום) באות להמחיש את הרעיון שגם אצל מבוגרים אין ודאות מוחלטת שעונש חמור ימנע עבריינות. ייתכן שזה יפעל להפחתה, אבל ייתכן גם שיגביר התנהגות של בריחה ופחד. המסר הכללי הוא שאותה מורכבות קיימת גם עם ילדים, רק שבמידה גדולה יותר של עדינות, כי ילד צעיר עדיין בונה את זהותו.

חיזוק הרצון לעומת הגבלת הרצון

שאלה: האם כדאי תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה, כדי שלא יסבול?

תשובה: זו דילמה שנמשכת כל הזמן. כשאוהבים את הילד, רוצים למנוע ממנו סבל ולקנות לו מה שהוא מבקש. אבל אז הוא לא לומד להתמודד. אם מגבילים אותו בכל דבר, הוא גדל עם חשש מתמיד ולא מפתח ביטחון עצמי. לכן, המסקנה היא שצריך לשלב בין השניים: לפעמים לתמוך ברצון שלו, ולפעמים להראות לו כיצד לקבל את המציאות כפי שהיא.

סיכום סופי והסתכלות רחבה

שאלה: מהי התובנה האחרונה שניתן לקחת מכל המורכבות הזו?

תשובה: אין דרך אחת שנכונה תמיד. בכל התערבות הורית יש יתרון וחיסרון. העיקר הוא להיות מודע לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה (פרס או עונש) אלא מהמשמעות שהוא מייחס לפעולה הזו (האם רואים בי טוב? האם אוהבים אותי? האם סומכים עלי?). גם בענישה, יש לשקול את מכלול ההיבטים: מתי היא מתבצעת, איך היא מוסברת, מה ההקשר הנפשי של הילד, ועוד פרמטרים רבים.

אם נזכור שאין פתרון מוחלט, נקל על עצמנו למצוא איזון ותנועה חופשית בין גישות שונות: לפעמים יותר קשוחה ומענישה, לפעמים יותר מקבלת ואוהבת. וכמובן, חשוב לדעת שגם כשנוהגים מתוך כוונה טובה, לא תמיד יגיעו תוצאות מושלמות, כי נפש הילד מורכבת ונתונה להשפעות רבות, חיצוניות ופנימיות גם יחד.
אתה שואל מה הגישה היעילה לענישת ילדים.

ש: כן זאת אומרת נגיד בפרמטר אחד שבדקתי האם ענישה מחמירה יכולה להשיג תוצאות טובות.

אליעד: כן.

ש: או שבן אדם מתישהו בסוף שוכח את הענישה.

אליעד: שאלת שאלה אני אתן לך את התשובה, מה השאלה מהתחלה אתה שאלת מה היא ענישה יעילה.

ש: האם ענישה מחמירה תשיג תוצאות יותר טובות.

אליעד: מענישה מקלה אבל אתה בכלל לא שאלת האם ענישה בכלל מועילה, למה אתה שואל אם ענישה מקלה או מחמירה מועילה תשאל האם ענישה מועילה.

ש: ענישה זאת הכוונה.

אליעד: זה לא משנה הכל ידוע.

ש: כאילו אני מניח שזה מחויב.

אליעד: מחויב שתהיה ענישה?

ש: לא שענישה שהיא משפיעה במידה כזאת או אחרת.

אליעד: תראה במידה כזאת או אחרת זה ברור השאלה איך היא משפיעה יכול להיות שהיא משפיעה לרעה תעניש מישהו ואז הוא ירצה לנקום בך הוא יהיה עוד יותר גרוע. מה עדיף עדיף להעניש או לא להעניש, מה התשובה שאין עדיף.

ש: מישהו שיש לו כוח יותר על הנענש.

אליעד: באמת, יש לו כוח אבל לא מוחלט אם היה לו כוח מוחלט הוא לא היה צריך להעניש הוא צריך להעניש כי אין לו כוח כי אין לו את כל הכוח ואז הוא אומר שהנענש יכול לנקום בו ולעשות לו דווקא הפוך. בקיצור מה השורה התחתונה שכשמישהו עושה משהו נגיד ילד נגיד לדוגמה, נגיד ילד עושה משהו עכשיו יש יתרון בלהעניש אותו ויש יתרון בלא להעניש אותו, מה היתרון בזה שילד עושה דבר רע תקנה לו פרס מה היתרון?

ש: מה בזכות הפרס?

אליעד: לא הפוך אם אתה נותן לו פרס אתה מחזק את ההתנהגות הילד עשה דבר רע הרביץ עכשיו אתה הולך קונה לו פרס אז אני שאלתי מה היתרון שבזה.

ש: אתה מראה לו שאתה מחזק את ההתנהגות.

אליעד: אבל למה שתרצה לחזק את ההתנהגות בהנחה שאתה רוצה להחליש את ההתנהגות, אוקי שניה ילד הרביץ לחברו נגיד שאתה רוצה לגרום לילד לא להרביץ יותר לחבר שלו איזה היגיון יכול להיות בזה שאתה תיתן לו פרס על זה שהוא הרביץ לו כדי שהוא לא ירביץ לו.

ש: צריך גם לעשות התניה בפרס "אני לא רוצה שתרביץ לילד".

אליעד: בהנחה שאתה לא עושה התניה אז אני מסביר לכם את ההיגיון אפשר לעשות הפוך על הפוך אפשר להגיד למה הוא הרביץ לו כי הוא לא אוהב את עצמו, למה הוא לא אוהב את עצמו כי הוא חושב שהוא ילד רע למה הוא חושב שהוא ילד רע כי הוא חושב שיש לו חסרונות אם אתה תגיד לו "תקשיב אתה הרבצת לו", "כן", "כולם אומרים שאת ילד רע", "כן", "אני אומר שאני נותן לך פרס על זה שהרבצת לו" אז מתישהו הוא יגיד "מה באמת אני כל כך טוב אז אני לא צריך להרביץ לו כבר אני אוהב את עצמי איך שאני מה אכפת לי שהוא קילל אותי אני כבר אוהב את עצמי איך שאני".

ש: זה הפוך על הפוך אבל בגישה אחרת לחלוטין.

אליעד: אני רק רציתי להראות, רגע שנייה ומה החיסרון בלתת לילד שמרביץ לילד אחר לתת לו עונש הוא אומר "אני קיבלתי עונש אז אני ילד רע הם לא אוהבים אותי, נכון עכשיו אני שונא את העולם אז הוא קילל אותי עכשיו אני צריך לנקום בו עוד יותר" הוא ירביץ לו עוד פעם בדיוק הפוך. לכן מה המסקנה שהילד מרביץ למישהו אחר מה צריך לעשות לתת לו פרס ולהגיד לו "אני אוהב אותך איך שאתה בלי תנאים בכל מקרה" ואז מרוב האהבה מתישהו הוא יפסיק להרביץ או לתת לו ענישה ואז מרוב שנאה אולי הוא יתחיל להרביץ.

בקיצור אין תשובה מוחלטת כי אם הייתה תשובה מוחלטת, זה לא מדויק מה שאני אומר אבל בגדול אם הייתה תשובה מוחלטת גם לא הייתה שום שאלה כולם היו מתישהו מוצאים את הדרך ועושים אלא מה אתה תעניש אותו יכול להיות שזה יעזור יכול להיות שזה יזיק ויכול להיות שזה לא ישנה מה כן התשובה המוחלטת, התשובה המוחלטת אומרת כזה דבר תעשה מה שאתה רוצה רק תדע שיש בזה חיסרון ויתרון זה הכל זה 1. 2. תעשה מה שאתה רוצה אבל לפי הסיטואציה זאת אומרת אם אתה קולט שהילד פועל מתוך נקמנות תשדר לו שאתה אוהב אותו, אתה קולט שהוא אוהב את עצמו יותר מדי תשדר לו שאתה אוהב אותו פחות כאילו תנסה לאזן אותו לפי ההקשר.

אבל אין נוסחה מוחלטת הכל תלוי בהקשר אין נוסחה מוחלטת למה צריך לעשות הכל תלוי בהקשר, לפעמים נגיד שמישהו נגיד בחרדה לפעמים אתה צריך להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו ולפעמים אתה צריך לא להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו, איך תדע מה לעשות אין שתדע מה לעשות קודם כל אין מוחלט ודבר שני צריך לבחור לפי ההקשר אין בזה כללים וגם לא בטוח שזה יעבוד לך גם כשתבחר לפי ההקשר גם לא בטוח שזה יעבוד כי לא בטוח שהבנת את ההקשר וגם המערכת עובדת חצי אקראית ולכן לא בטוח שזה יצליח לך.

ש: אתה יודע שבענישה מצאו שעוד גורם חשוב זה שאם כבר החלטת להעניש שזה יהיה כמה שיותר סמוך לאירוע.

אליעד: יפה עכשיו בא נסביר את ההפך עכשיו מה ההפך?

ש: ההפך שאם זה יהיה יותר רחוק אז אולי יהיה לו שכל יותר להבין.

אליעד: לא בא נסביר עוד פרספקטיבה כי אם אתה מעניש אותו מיד אז אם לא הענשת אותו הוא אומר "לא קרה כלום" אתה רואה זאת פרספקטיבה הפוכה מצד שני והתגמול גם צריך להיות מיד מה עם משמעות לטווח רחוק אולי הוא צריך לדעת שהענישה זה גם יכול לבוא לו בעוד שנתיים ואז הוא "רגע אבל גם אם אני לא אחטוף את העונש מיד אולי אני אחטוף את העונש בעוד שנתיים" לכן הפוך יש משפט שאומר החלטת להעניש אף פעם אל תעניש מיד, למה כי אם אתה תעניש מיד אתה גורם לו לחשוב שאם זה לא מיד עכשיו הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה אתה צריך להרגיל אותו שהענישה זה גם בזמן רחוק יותר כדי שידע שגם אם הוא לא חוטף את העונש עכשיו הוא יחטוף אותו אחר כך, בקיצור סובבנו את זה.

ש: אבל ככה הוא יהיה בחרדות כל הזמן הוא לא ידע מה מצפה לו.

אליעד: אבל אין מה לעשות זה מה יש מכל צד איך שאתה תעשה את זה אין מה לעשות, הבן אדם עם חסרונות הוא גם רוצה להיות אלוהים ולעשות מה שבא לו מצד שני הוא לא יכול מה שבא לו כי המשחק מבוסס על "אתה לא עושה מה שבא לך" זה המשחק ואתה צריך לנווט בין הרצון שלך לגרום לילד להרגיש אלוהים לבין הרצון לגרום לו להרגיש שהוא לא אלוהים זה הכל ואתה גם רוצה להרגיש אבא טוב הורה טוב ואז אתה רוצה לגרום לו להרגיש שהוא אלוהים כי אתה אוהב אותו מצד שני אם אתה תגרום לו להרגיש שהוא אלוהים הוא גם מהר מעוד ישנא אותך וגם יהפוך להיות קרימינל. עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחר בהקשר.

ש: יש לי עוד דוגמה בנושא.

אליעד: כן תן אתה דוגמה.

ש: נגיד לא יודע 5% מהנהגים זה סתם נתונים סתמיים עוברים ברמזור אדום.

אליעד: אם נגיד יחמירו את העונש של תאונת פגע וברח.

ש: זה לא מחויב שזה יקטין את אחוז העוברים באדום?

אליעד: לא.

ש: למה לא כאילו אלו שעוברים באדום לא משכללים את העונש?

אליעד: אם יהיה גזר דין מוות למי שעובר באדום, שנייה רגע האם זה יקטין את כמות האנשים שעוברים באדום לא מחויב יכול להיות שזה יגרום לכך שאנשים יגידו "טוב אוקי אז החיים שווים פחות", יכול להיות שזה בכלל יצור תוצאה הפוכה שאנשים יזלזלו בערך החיים ויגידו "תראה אפילו על כזה דבר הורגים אנשים". בפועל זה נכון שבאופן יחסי, שנייה זה נכון שבאופן יחסי אם הקנס גדל אז זה נכון שהוא נזהר יותר זה נכון אבל זה לא מחויב זה תלוי בהקשר, אוקי זה תלוי בהקשר.

לדוגמה אם נגיד מגדילים את העונש על תאונת פגע וברח זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח או מגדיל את הסיכוי שיהיה פגע וברח מצד אחד זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח כי הוא יודע שאם הוא יברח הוא יחטוף עונש חזק ומצד שני זה מגדיל את הסיכוי שהוא יברח כי הוא אומר "אבל עכשיו אם אני לא אברח מה אני אחטוף" אתה מבין לכן זה, אם הייתם אומרים פגע וברח אם אתה נשאר לעזור לבן אדם ואתה לא מקבל עונש אז הוא היה נשאר אבל אז זה היה עוד יותר פגע וברח הוא היה פגע בלי ברח כי הוא אומר "אני אפגע אני לא אברח ואז אני לא אקבל עונש".

עכשיו אני אתן לכם פרספקטיבה נוספת, אוקי ילד שהמציאות נגד רצונו זה בדיוק כמו בן אדם מבוגר שהמציאות נגד רצונו, עכשיו כשהמציאות נגד רצונך יש שתי אפשרויות או שאתה משנה את המציאות או שאתה משנה את רצונך. עכשיו בדרך כלל הורים כשהם רואים שהמציאות נגד רצונו של הילד בדרך כלל הם מנסים לשנות את המציאות שתהיה כרצונו של הילד אז הוא אומר "אני לא רוצה את זה", "אוקי מה אתה כן רוצה קח" למה כי הילד סובל אתה לא רוצה שהוא יסבול אז אתה מנסה לשנות את המציאות להתאים אותה למציאות של הילד אבל אז מה אתה עושה אבל אז אתה מרגיל את הילד שכל הזמן המציאות צריכה להיות כרצונו ואז מה תעשה ביום שלא תוכל לגרום למציאות להיות כרצונו.

מה תעשה כשהוא יגיע מחוץ לבית למקומות אחרים שהוא לא הילד שלהם ושמה אין להם כל כך סבלנות אליו ויגידו לו זה החוקים והוא לא ידע מה לעשות כי רגיל שהמציאות צריכה להיות כרצונו והוא לא יודע להרגיל את רצונו לרצון המציאות ולכן מה שאני מנסה להגיד זה שלפעמים כשהילד אומר "אני לא רוצה את זה" אז במקום לנסות לפתור את הבעיה להגיד לו "למה אתה לא רוצה, מה זה משנה שאתה רוצה, מי אמר שזה משנה" כל שאר הטקסים והדיונים וכו', אני לא אומר שצריך להגיד לו "אין הבדל בין יש לאין" אני לא אומר איך להסביר לו ואני לא אומר מה ואתה אל תצחק אבל אני לא אומר מה להגיד אני מדבר על הרעיון כרעיון.

אפשר להגיד לו "מה זה משנה" ואפשר להגיד לו "תראה את הפרופורציה" ואפשר להגיד לו ככה אפשר להגיד לו ככה, אפשר להגיד לו מלא דברים אבל הרעיון הוא לא להתמקד רק "בבוא נשנה את המציאות שתהיה רק כרצונך בוא נתמקד גם בלשנות את רצונך". עכשיו בטווח הקצר הרבה פעמים זה יותר קשה כי הוא מתעקש על משהו ויותר קל לתת לו את מה שהוא רוצה מאשר לחפור לו מצד שני אתה מרגיל אותו לקבל את מה שהוא רוצה ואז זה הרבה יותר קשה בטווח הארוך אם תרגיל אותו להסתפק במה שיש לו לטווח הארוך זה יהיה יותר קל וצריך את שני הצדדים כי אם תרגיל אותו רק להסתגל הוא גם יצא נכה נפשית כי הוא לא ידע לעשות כלום ואם תרגיל אותו רק להילחם הוא גם כן יפגע כי הוא לא ידע לוותר, בקיצור צריך גם וגם.

ש: ואם הוא יחשוב שזה בצחוק.

אליעד: כי מי אמר אולי באמת צריך להסביר לו את זה אז השאלה באיזה מילים אבל כן צריך להסביר לו את זה, חוץ מזה אם אתה תסביר לילד שאין הבדל בין יש לאין הוא יבין את זה כמוך אם גם אתה לא מבין את זה אז זה לא משנה. טוב הבנו?
חיסרון מול יתרון אינטואיציה מוחלטות חוסר הערכה סוגים רוצה להיות אלוהים להסביר לילד רוצה להרגיש חיזוק ערך עצמי ללמד תנועה איך להעניש ילדים איך לחנך איך לחנך ילד איך לחנך ילדים בעיה בעיות בעיות בחינוך בעיות בחינוך ילדים גבולות גבולות לילדים הדרכה להורים הדרכת הורים הצבת גבולות הצבת גבולות לילדים חינוך חינוך ילדים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים להעניש להעניש ילד להעניש ילדים לחנך לחנך ילד לחנך ילדים מחנך מחנכים סוגים סוגים של עונש עונש עונש טוב עונש רע עונשים עונשים לילדים ענישה ענישה מחמירה ענישה מקלה ענישה נכונה
שתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים
שתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים
... או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים מה ההבדל בין שתלטנות לבין חינוך? שתלטנות וחינוך הם שני מושגים דומים לכאורה, אך שונים באופן מהותי. אליעד כהן מסביר כי שתלטנות וחינוך אינם זהים, אף שלפעמים נדמה שהם חופפים. ההבדל המרכזי בין שתלטנות לחינוך נעוץ בשאלה האם ההוראה או ההגבלה שניתנת לאדם אחר נעשית לטובת האדם שמקבל את ההוראה או לטובת האדם שנותן אותה. אם הפעולה שנעשית נעשית לטובת האדם השני - כלומר, זה שמקבל את ההוראה - אזי מדובר בחינוך. אך אם הפעולה נעשית לטובת האינטרס האישי או ההעדפה של נותן ההוראה, אז זו שתלטנות. אליעד נותן דוגמה פשוטה להמחשה: אם הורה אומר לילד שלו אתה חייב להכין שיעורים, האם זו שתלטנות או חינוך? כדי לענות על השאלה הזאת, יש לבדוק האם ההורה דורש זאת לטובת הילד או רק לטובת עצמו. אם ההורה יודע שהכנת שיעורים מועילה לילד, זה חינוך. אבל אם הוא עושה זאת רק כי כך החליט, בלי סיבה אמיתית, זו שתלטנות. איך ניתן לדעת אם ההורה הוא שתלטן או מחנך? אליעד מסביר כי המדד האובייקטיבי לדעת האם הורה הוא שתלטן או מחנך הוא לבדוק את אמיתות ההוראה שהוא נותן לילד. אם ההוראה היא אמת אובייקטיבית ומועילה לילד, מדובר בחינוך. אם ההוראה היא העדפה אישית שרירותית ללא תועלת אמיתית לילד, מדובר בשתלטנות. לדוגמה, אם ההורה אומר לילד שלו אל תרביץ לאחיך, וזו אכן התנהגות שכולם מסכימים שהיא שלילית, והילד עצמו מבין שזה אכן רע להרביץ, ההורה במקרה הזה מחנך . אך אם ההורה אומר לילד שלו ללבוש חולצה בצבע אדום סתם כך, בלי סיבה ברורה או בלי שהילד עצמו יראה בכך תועלת כלשהי, אז ההורה הוא שתלטן. האם אפשר להיראות מחנך ובפועל להיות שתלטן? אליעד מציין כי יכול להיות מצב שבו אדם מתחזה למחנך אבל למעשה הוא שתלטן. הוא נותן דוגמה על אדם דתי שמחנך את ילדיו לפי מצוות הדת. מבחינת אותו אדם דתי, הוא מחנך אותם. אבל אם נסתכל מנקודת מבט אובייקטיבית, נגלה שזו למעשה העדפה אישית שלו, ולכן בפועל הוא משתלט על הילד שלו ולא מחנך אותו באופן אובייקטיבי. לדוגמה, מוסלמי שמחנך את ילדיו להיות מוסלמים, יהודי שמחנך את ילדיו להיות יהודים או נוצרי שמחנך את ילדיו להיות נוצרים - כולם חושבים שהם מחנכים . אבל אליעד מראה כי למעשה הם משתלטים על הילדים שלהם כי ההעדפות האלה אינן אובייקטיביות אלא סובייקטיביות בלבד. איך לדעת אם אתה שתלטן או מחנך ביחסים בין בני זוג? אליעד מסביר שההבדל בין שתלטנות לחינוך קיים גם בזוגיות. אם בן זוג מתעקש שבן הזוג השני ינהג בצורה מסוימת, יש לבדוק עד כמה הדרישה הזאת היא אמת ... אישית שרירותית. ככל שההתעקשות יותר מבוססת על העדפה אישית בלבד, מדובר בשתלטנות. ככל שההתעקשות מבוססת על תועלת אמיתית ומוסכמת, מדובר בחינוך. לדוגמה, אם בן זוג מתעקש שהשני יאכל ארוחת ערב כדי שלא יהיה חולה, זוהי דרישה שיש לה בסיס אובייקטיבי ולכן הוא מחנך. אבל אם הוא מתעקש שהשני ילבש בגד מסוים ללא שום סיבה ברורה, הוא שתלטן. האם שתלטנות היא תמיד דבר שלילי? ... עצמו, ואם הוא מודה בזה ואינו משקר לעצמו או לאחרים, אין בעיה מיוחדת בכך. הבעיה האמיתית נוצרת כאשר האדם משתלט על האחר ומציג את עצמו כמחנך או כמי שעושה זאת לטובת האחר בלבד. הוא מוסיף דוגמה נוספת: הורה שאומר לילד שלו ללכת לישון בשעה מסוימת כי הוא רוצה שיהיה לו שקט, הוא שתלטן. אבל אם ההורה מודה בכך שהוא עושה זאת למען עצמו, ולא מציג זאת כמעשה של חינוך למען הילד, זה לא הופך אותו לפחות שתלטן אבל לפחות הוא מודע לכך ואינו משקר. איך להתמודד עם תחושת שתלטנות של ...
הסוד של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו *לא* יודעים *כל* המחנכים בעולם?
... של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו לא יודעים כל המחנכים בעולם? במאמר הזה נגלה את הסוד של חינוך הילדים, את הסוד שאותו לא יודע שום פסיכולוג מורה הורה מחנך בעולם. וכאן במאמר נגלה את הסיבה האמיתית שבגללה קשה להורים לחנך את הילדים שלהם, ונסביר את שורש הקושי לחנך ילדים. ונסביר גם מי כן יכול ואיך הוא יכול לחנך ילדים. ושורש הקושי לחנך ילדים הוא די פשוט, והוא משום שבכל פעולה של חינוך ילדים, יש בעצם סוג של ניגוד אינטרסים. ולא ניגוד אינטרסים בין ההורה לבין הילד, כי את זה כולם יודעים, אלא יש ניגוד אינטרסים בתוך המטרה עצמה של חינוך הילדים. והעניין הוא, כי חינוך ילדים מטרתו היא טובת הילד. כי אף אחד לא מחנך את הילד שלו, כדי לעשות לילד שלו רע. והמטרה שלשמה האדם מחנך את הילד שלו, היא כדי שהילד ידע לשמור על עצמו, וכדי שהילד יוכל לגדול בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, המטרה של חינוך הילדים היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה גדולה, והיא שכל הדרכים של חינוך הילדים, הן בעצם משיגות את המטרה ההפוכה של חינוך הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות עפ חוקים חברתיים וכיוב, הרי שמצד האמת חופש אמיתי, הוא כאשר אין לאדם שום גבול. ומצד האמת כמו שזה טוב לחנך ילד לדעת לשלוט בעצמו ולא לעשות את כל מה שהוא רוצה, כדי שהוא יוכל לשרוד בעולם ולהרגיש טוב, כך גם בדיוק באותה המידה זה טוב לחנך את הילד לעשות את כל מה שהוא רוצה, ולהרגיש חופשי ושלם עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל את הילד שלו. כי הילד מטבעו רגיל להרגיש חופשי ושלם ... דווקא בצורה כלשהי, הרי שבכך בעצם ההורה מרגיל את הילד לא לקבל את עצמו איך שהוא, ולא להיות מרוצה מעצמו. וכל ילד גדל עם חינוך כלשהו. כי הילד לא יכול לשרוד בעולם בלי חינוך כלשהו. ואפילו בעלי החיים, גם הם מקבלים חינוך כלשהו, לדעת להיזהר מבעלי חיים טורפים וכיוב. ואם הילד לא יקבל כל חינוך, הרי שהוא לא ישרוד כלל בעולם. אבל לחינוך הזה יש מחיר גבוה ואמיתי, והוא שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד לסוג של בית כלא חברתי והתנהגותי. ואחכ שהילד גדל, ... האמת, גם אם אין לאדם מושג מה הפתרון לבעיה. כי מצד האמת יש כאן בעיה אמיתית. ויש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד האדם מוכרח לחנך את הילדים שלו לחיות דווקא בצורה כלשהי, ולהבין שיש טוב ויש רע. כי האדם מוכרח ללמד את הילד שלו שיש דברים רעים בעולם, שהילד צריך להיזהר מהם. כי אחרת הילד לא ישרוד בעולם כלל. וגם אם הוא ירגיש חופש למשך כמה דקות, הרי שהכמה דקות האלו לא ימשכו למשך הרבה זמן, אם הילד לא יקבל חינוך מתאים להתנהג עפ חוקים כלשהם. אבל זה לא סותר את האמת, שהיא שכל חינוך ילדים וכל מסגרת שיש בעולם שמגבילה את האדם לחוקים של טוב ורע וכיוב, הרי שזה סוג של בית כלא, שהוא מגביל את האדם ושולל ממנו את החופש. כי כל מסגרת חברתית ... הם פוגעים בחופש של הילד כבן אדם. כי בעולם שלנו יש טוב ורע. והילד צריך לדעת ולהכיר את הטוב ולהיזהר מהרע. ולשם כך מוכרחים לחנך אותו להתקרב אל הטוב ולהתרחק מהרע. אבל עדיין מצד האמת, הרי שהמחשבה של טוב ורע, היא עצמה מעורבת בטוב ורע. כי מצד אחד יש בה טוב, שהיא מאפשרת לאדם לחיות ...
קונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים
... בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים איך ניתן להתמודד עם קונפליקטים בחינוך ילדים? הקונפליקט בחינוך ילדים יכול להיות מורכב מאוד, במיוחד כאשר ההורים או המחנכים נמצאים במצב של חיים כפולים. כלומר, הם חיים בתוך מערכת ערכים או סולם ערכים מסוים, אך מבקשים לחנך את ילדיהם לפי סולם ערכים שונה. דוגמה לכך היא כאשר אדם דתי שרוצה להיות חילוני, אך מחנך את ילדיו לפי הערכים הדתיים. כל אדם חי במסגרת חברתית מסוימת, וזו יכולה להוות אתגר בחינוך הילדים. מה המשמעות של חינוך ילדים במסגרת ערכים חיצוניים? כאשר אדם נמצא במסגרת דתית או חילונית ואינו שלם עם סולם הערכים שלה, הוא עשוי למצוא את עצמו במצב שבו הוא לא מעוניין להטיל את האמונות או הערכים הללו על ילדיו. לדוגמה, אם אדם דתי מחנך את ילדיו להיות דתיים, בעוד שהוא בעצמו לא שלם עם האמונה הדתית, זה יכול להוביל לקונפליקט פנימי ולתחושה שהוא מזיק לילדיו בכך שהוא מחנך אותם לפי ערכים שהוא עצמו לא מאמין בהם. כל אחד עובר את התהליך הזה בדרכים שונות, אך המהות היא להנחות את הילד להבין את הערכים והאמונות מבלי להיתקע בצורות חיצוניות של מצוות או מצבים דתיים. כיצד להתמודד עם חינוך שמתנגש עם הערכים האישיים? הפתרון המרכזי שעולה הוא להמקד במהות ולא בצורת הפעולה עצמה. לדוגמה, אם אדם דתי שרוצה להיות חילוני, אך נאלץ לשלוח ... עשוי להימנע מהתמקדות בצורת הפעולה החיצונית בלבד, ולהתחבר למהות האמיתית של הערך. האם יש סיכון ביצירת סתירות פנימיות? יש לשים לב גם לפרדוקסים שעלולים להיווצר כאשר מחנכים ילד באופן שמסתיר את המהות מאחורי הצורה. אם למשל, מבקשים להסביר לילד שהעיקר הוא לא לקיים מצוות מתוך צורה חיצונית, אלא מתוך חיבור פנימי ... יגיע למסקנה כי אם העיקר הוא החיבור הפנימי לאלוהים, אז אין צורך בכלל במצווה חיצונית. כאן, ייתכן שהילד יתחיל להימנע מקיום מצוות בכלל. כיצד להתמודד עם פרדוקסים בחינוך? במצבים כאלה, על המחנך להכיר את הפרדוקסים הללו ולזכור שהצורה לא משנה, אלא מהות המעשה. אם הילד מבין את המהות האמיתית מאחורי הפעולה, הוא יוכל להתחבר לערכים בצורה טבעית. תהליך כזה יכול לקרות גם כאשר ההורה נמצא בתוך סיטואציה של חיים כפולים. לדוגמה, אם הורה חילוני רוצה לחנך את ילדיו על פי הערכים החילוניים, הוא יכול להסביר להם על חשיבות הכסף, אך מבלי להיתקע בתוצאה החיצונית בלבד. האם חשוב שההורה ימצא איזון פנימי? כשההורה עצמו לא שלם עם הערכים שהוא מחנך את ילדיו, הוא עלול להרגיש ספקות פנימיים. במקרה כזה, ההורה עשוי להיצמד לאיזושהי דרך או מערכת ערכים שנראית לו הכי נכונה או הכי אידיאלית. זאת ... ברורה. למשל, הוא יכול להנחות את הילד לבדוק כל הזמן את האמת הפנימית שלו ולהתמיד בחשיבה עצמאית. זהו תהליך שבו הילד לומד לבדוק את האמת בעצמו ולהתמודד עם כל צורת חינוך או ערך שמועבר לו. מהו קונפליקט בחינוך ילדים? כיצד להתמודד עם חיים כפולים? איך לחנך ילדים בצורה אפקטיבית? מהי מהות מצוות? האם כדאי להנחות ילדים לפי ערכים פנימיים? כיצד להימנע מפרדוקסים בחינוך? ש: יש בעיה כזאתי אני מכיר שבן אדם שחי בצורת חיים מסוימת במסגרת חברתית מסוימת, עכשיו הוא חי במסגרת חברתית הזאת בגלל כל מיני טעמים. אליעד: כל אחד חי במסגרת חברתית בטעמים מסוימים אוקי. ש: לא השאלה היא לגבי חינוך של הילדים. אליעד: לפי מה לחנך את הילדים. ש: כן לפי האמת שלי או לפי האמת החברתית? אליעד: עכשיו היה בתוכנית של מי שהיה שהתוכנית קוראים לה הנושאים או החרדים בעל כורחם, עכשיו בכל ... אחת מהעלויות האפשריות זה שאת הילדים אתה מתעלל בהם בעצם מהיבט מסוים זאת האמת, מהיבט אחר אתה בכל מקרה מתעלל בהם נגיד שבן אדם דתי שרוצה להיות חילוני נגיד והוא מחנך את הילדים שלו להיות דתיים תכלס אם הוא היה מחנך אותם להיות חילונים הוא גם היה מתעלל בהם, כאילו בכל מקרה היה מחנך אותם בסולם ערכים אחר. למרות שאפשר להגיד אחרת הרעיון הוא זה לנסות למנף, תראה אני אסביר לך חברה זה עניין של צורות פה יש צורות כאלה ופה יש ...
חינוך ילדים / מערכת החינוך / הורים וילדים
חינוך ילדים / מערכת החינוך / הורים וילדים
חינוך ילדים מערכת החינוך הורים וילדים למה ילדים לא אוהבים את הלימודים? ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא עבורם חוויה של ... דווקא כאשר הלימודים במסגרת בית הספר הופכים למשהו משעמם ונטול התלהבות. במקום לעורר את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף סובל. מדוע מורים עצמם לא נהנים ללמד? הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים ... כבר התרגל לסבול בשקט ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים בחוסר ריכוז ובחוסר עניין. מי ראוי להיות מחנך טוב? אליעד מסביר שמחנך טוב הוא מי שהצליח קודם כל לחנך את עצמו. כדי שהמורה יוכל לעזור לתלמידים להתפתח, הוא צריך להבין לעומק את עצמו ולזהות את אותן בעיות אצל התלמידים. כל תכונה שנמצאת אצל התלמיד, כגון עצלנות, חוסר ריכוז או התנגדות ללימודים, קיימת גם אצל המורה, לפחות בצורה פוטנציאלית. מחנך טוב חייב להיות מודע ליכולות שלו ולמגבלות שלו. אם המורה מבין את עצמו ויודע כיצד להתמודד עם החסרונות והתכונות ... עצמי הוא זה שמונע מאדם לבצע פעולות מסוכנות או לא ריאליות. כל אדם נולד עם פוטנציאל לכל התכונות - הן הטובות והן הרעות. תפקיד המחנך הוא לא לפתח אצל הילד רק תכונות חיוביות אלא לעזור לו לבטא את כל התכונות בצורה מאוזנת. אם יש לאדם רק ביטחון עצמי ... שמגיע לו להעריך את עצמו רק כשהוא עומד בתנאים מסוימים. לאורך זמן, זה יוצר תחושת חוסר ביטחון עצמי וחוסר אהבה עצמית. מהי מטרת החינוך ואיך היא אמורה להיות? החינוך האמיתי לא אמור להתמקד בציונים ובהצלחה, אלא בחוויית הלמידה עצמה ובפיתוח החשיבה של הילד. בית הספר אמור להיות ... יכולותיו, דרך למידה והכרת העולם. הלימודים אמורים להיות חוויה שמאפשרת לילדים להכיר את עצמם טוב יותר ולהיות מאושרים יותר. המחנך חייב להבין מהי מטרת הלמידה באמת ולשדר זאת לתלמידים. איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הלימודים? הדרך לגרום לילדים ... זו, הילד ירגיש שהלימודים הם הזדמנות ללמוד ולהתפתח, ולא חובה או מטלה משעממת. איך לגרום לילדים לאהוב ללמוד? מי ראוי להיות מחנך? למה התלמידים שונאים את בית הספר? איך לפתח ביטחון עצמי אצל ילדים? למה להתמקד בחצי הכוס המלאה זה שקר? איך לגרום לילד להעריך את עצמו באמת? מה המטרה האמיתית של החינוך? איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים? מי ראוי להיות מחנך? מיהו ומהו מחנך טוב? איך לפתח ביטחון עצמי הערכה עצמית אצל ילדים? איך בן אדם יכול לגלות את הפוטנציאל העצמי שלו? איך מורה ומחנך יכול לפתור את הבעיות של התלמידים באמצעות שיקוף עצמי? איך המורה יכול להבין את התלמידים באמצעות התבוננות פנימית שלו ... הטובים שיש בחיים, למה זה יוצר רע? כיצד ההורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם? למה הלימודים מאמללים את הילד? מהי מהות החינוך, ומדוע הוא רע, ואיך הוא צריך להיות? למה הילדים חווים את הלימודים כסבל? מה יקרה אם לא יפרגנו לילד בכלל? איך נוצרת ... האם את ה באמת אוהב את הילדים שלך? למה את ה אוהב את הילדים שלך? מהי המטרה האמיתית של הלימודים? למה האדם לא נהנה מהחיים? מהי מחנך טוב? מי ראוי לחנך? איך להסתכל למציאות בעיניים ולהיות מרוצה ממנה? איך ילדים אמורים לחוות את הלימודים? איך לדוגמה לגרום לילד לאהוב את ...
אושר רחוק, אושר קרוב, היכן נמצא האושר? היכן לחפש את האושר? איך להיות מאושר? הדרך אל האושר, החיפוש אחרי האושר, טיפים לאושר, טיפים להיות מאושר, הדרך להיות מאושר, להשיג אושר
אושר רחוק, אושר קרוב, היכן נמצא האושר? היכן לחפש את האושר? איך להיות מאושר? הדרך אל האושר, החיפוש אחרי האושר, טיפים לאושר, טיפים להיות מאושר, הדרך להיות מאושר, להשיג אושר
... אולי הפתרון נמצא פה, כשיש לך בעיה תגיד רגע מי אמר שאני צריך למצוא תשובה בא ננסה להבין את השאלה יותר טוב, בא ננסה להבין על מה היא מבוססת. ש: אם אתה מחנך נגיד אני אחנך בן אדם. אליעד: הנה עכשיו אתה מסביר לי שזה לא אפשרי וכו. ש: לא זה לא מה שאני אומר, אם אני לוקח ילד מתחיל מחנך אותו, תינוק מינקות מחנך אותו למה שאתה אומר שהכל טוב האושר קרוב לא צריך להתאמץ שצריך לעבוד על מה שיש כרגע ... שככה אז הוא לא יעשה כלום נכון, דבר על עצמך אם אני אחשוב שהאושר בתוכי אני לא אעשה כלום נכון. ש: לא אני יכול גם לעשות עדיין. אליעד: אז תעשה אז יפה, אז תחנך את הילד לשני הפכים תגיד לו תקשיב זה לא משנה ואתה יכול לשחק. טוב אבל כאן נעשתה מניפולציה, ...
תקשיב רק לעצמך, ללכת עם האמת שלך, להיות אלוהים בעצמך, למה לא להאמין לשום גורו? אל תאמין לשום מנטור, 2 סוגים של מנטורים לחיים, להאמין בגורו, להשתמש בשכל של עצמך, להקשיב לשכל שלך, להקשיב רק לעצמך, לא להאמין במורה רוחני
תקשיב רק לעצמך, ללכת עם האמת שלך, להיות אלוהים בעצמך, למה לא להאמין לשום גורו? אל תאמין לשום מנטור, 2 סוגים של מנטורים לחיים, להאמין בגורו, להשתמש בשכל של עצמך, להקשיב לשכל שלך, להקשיב רק לעצמך, לא להאמין במורה רוחני
... אם זה נכון. באופן זה, הוא מחנך את האדם לשאול שאלות, להפעיל את השכל ולבחון את המציאות באופן ישיר. גורו כזה לא מצפה שתלמידיו יאמצו את דבריו באופן עיוור, אלא ... אינו דורש אמונה עיוורת, אלא מחנך לבדיקה ולחשיבה עצמאית. מעניק לך כלים לחשיבה, ולא קובע עבורך מה נכון. שואף לכך שתגיע לאמת שלך, ולא לאמת שהוא מכתיב. רואה ...
אלימות חברתית - ממה נובעת אלימות בחברה? איך לעצור את האלימות בחברה? חלק 2
... משום שהן לא מטפלות בבעיה בשורשה. וגם אם אכן צריך לעשות זאת בפועל, הרי שאין בכך די כדי לגרום לאלימות החברתית להיעלם. ויש גם את התשובות שאומרות שהעיקר זה החינוך. ושצריך להשקיע בחינוך. ושצריך לחנך את בני הנוער לסובלנות. ויש כל מיני קמפיינים נגד ... עושים בעצם, זה הם מגנים את האלימות, אבל הם לא מספקים שום מענה אמיתי לדבר שגורם לאדם להיות אלים. כי אפשר לעשות אין ספור קמפיינים נגד אלימות. ואפשר לנסות לחנך את האדם מבוקר עד ערב נגד אלימות. אבל בזמן אמת כאשר ... באלימות. ולא זו אף זו, שלפעמים בגלל שיש ככ הרבה קמפיינים נגד אלימות, דווקא בגלל זה האלימות מתגברת. כי יש אנשים שכל הקמפיינים האלו נגד אלימות, הם בעצם מחנכים אותם להיות אלימים. כי כאשר מציגים בקמפיין איזה ... שאלימות זה לא טוב וכולי. אבל מהצד השני, הקמפיין מראה לאדם, כיצד אנשים כן בוחרים להתנהג באלימות. וכאשר האדם רואה בפרסומת אדם שמתנהג באלימות, זה הרבה יותר מחנך אותו להיות אלים, מאשר זה שאמרו לו שזה לא טוב ולא ... להיות אלים. ובזמן אמת, זה לא ממש מעניין את האדם כל הסיסמאות נגד אלימות, והאדם לוקח דוגמה שלילית מהקמפיין נגד אלימות, והוא בוחר כן להתנהג באלימות. כך שגם חינוך נגד אלימות, הוא לא ממש יעיל. אאכ יגרמו לאדם להבין ...
חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 2
חינוך ילדים שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 2 וכאשר רוצים לחנך ילד בצורה נכונה, הדרך לעשות זאת, היא על ידי זה שמראים לאותו הילד, איך להשיג את המטרות האישיות שלו, על ידי זה שהוא ישפר את המיומנויות האישיות שלו, ויגלה את ... להשיג את המטרות האישיות שלו, שיש לו בעולם הילדים, שבו הוא נמצא. כי אחת הטעויות המרכזיות ביותר שיש בחינוך ילדים, היא שמנסים לגרום לילד להתעניין בדברים, שלא מעניינים אותו. כי כאשר המחנך לא יודע מהו חינוך נכון ואיך לחנך בצורה נכונה, אז על ידי זה נדמה למחנך, שלחנך ילד בצורה נכונה, פירושו, לגרום לילד להתנהג אחרת. ואז ההורים והמורים של הילד, מנסים לגרום לילד לעשות דברים, שהוא לא רוצה לעשות. והילד רוצה ... לו לשחק במשחקים בוגרים יותר וכיוב, הרי שבעצם, זה כאילו שמישהו יבוא להורה עצמו, ויבקש ממנו לצורך חינוך מחדש של ההורה, להתחיל להחליף את שגרת החיים שלו. שכמובן שדבר כזה לא יתקבל בברכה, על ידי אף אחד. כי אף אחד לא אוהב שמשנים לו את החיים שלו. ואף אחד לא רוצה, ... אבל הילד שהוא לא מספיק חכם כמוהו, הוא מתעסק בשטויות. והמבוגר שהוא חושב שהוא חכם גדול, הוא מנסה לחנך את הילד, על ידי זה שהוא מנסה לגרום לילד לעזוב את העיסוקים שלו ולהתעסק בשטויות אחרות, שבעיני המבוגר, הם נחשבות, לדברים מאוד חשובים. והילד בעצם, חווה כאן סוג של ... המעשים שלו, הרי שזה דומה בדיוק לכך שמנסים לגרום לאדם מבוגר, לשנות את צורת החיים שלו. והדרך הנכונה לחנך ילד, היא לא על ידי זה שמנסים לגרום לו לשנות את העיסוקים שלו, למשחקים מורכבים יותר מעולמם של המבוגרים, אלא על ידי זה שמנסים לגרום לילד, להשיג את המטרות ... החשובות של הילד. ומהן היכולות האישיות של הילד להשיג את המטרות האישיות שלו של הילד. ועל ידי זה המחנך מראה לילד, את היכולות האישיות שלו (של הילד), להשיג את המטרות האישיות שלו. ועל ההורה לנסות להתבונן היטב, על מה שכן מעניין את הילד. ועל ההורה לנסות לראות, כיצד ... לילד, לגלות את היכולות האישיות שלו, כדי להשיג את המטרות האישיות של הילד עצמו, בצורה טובה יותר. וזה חינוך ילדים נכון, שהוא מחנך את הנער על פי דרכו, ועל פי מה שמעניין את הילד. וכאשר ההורה והמורה מחנכים את הילד בצורה הזאת, דהיינו, כאשר הדגש ששמים בחינוך הילד, הוא לא על החיצונית של מה שהילד עושה (במסגרת ההיגיון, הרצוי והמצוי כמובן), אלא על צורת החשיבה ועל הדרך שבה הילד עושה את מה שהוא עושה, על ידי זה, ... ואת ההורים והמורים, אלא הוא יתחיל לאהוב, את אלו שגורמים לו להשיג את המטרות שלו טוב יותר. כי כאשר המחנכים מנסים לכפות את דעתם על הילד, ומנסים להראות לו כמה הם חכמים גדולים, וכמה הילד לא מספיק חכם, על ידי זה הילד מרגיש דחייה ורגשות של שנאה, כלפי אלו שבעצם ... שבגללה יש בעיות ביחסי הורים וילדים וביחסי מורים ותלמידים. כי כאשר הילד חווה סוג של חוסר כבוד מצד המחנכים שלו, על ידי זה הילד מפתח רגשות לא טובים, כלפי ההורים והמורים שלו. והכל, זה משום שאותם המחנכים מסתכלים ממבט מלמעלה על הילד, כאילו שהם חכמים גדולים, והוא בסך הכל ילד. ועל כל החכמים בעיניהם לזכור, שכמו שבעיניהם, הילד שלהם לא חכם וגאון כמותם, כך בעיני ... המשחקים השונים, את היכולות האישיות שלו. כדי שעל ידי זה האדם בסופו של דבר, יהיה מאושר באמת. וכאשר מחנכים את הילד בצורה נכונה, דהיינו, כאשר לא מנסים לשנות את מה שהילד עושה, אלא מנסים להאיר לילד את דרכו ולהראות לו כיצד הוא יכול להשתמש ביכולות האישיות שלו טוב ...
הפרעות קשב וריכוז, ADHD, הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, חוסר ריכוז, חינוך ילדים
... קשב וריכוז, ADHD, הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים, הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, חוסר ריכוז, חינוך ילדים ובו יתבאר העניין של הפרעות קשב וריכוז באופן כללי, והפרעות קשב וריכוז של ילדים באופן ספציפי. ויתבאר, ממה נובעת הפרעת ... וריכוז, זה בעצם פשע. כי מצד האמת, המטרה של ההגדרה הזאת, היא רק כדי שאותו מגדיר את ההגדרה (פסיכולוג מטפל רוחני יועץ מחנך מורה רוחני), יוכל להסיר מעצמו אחריות, ויוכל לתרץ, את זה שהוא לא יודע, איך לטפל באותה בעיית התנהגות. כי אם לא היו מגדירים ...
אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 2
אלימות ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 2
... ילדים, אלימות של ילדים, בעיות אלימות בכיתה, בעיות התנהגות אצל ילדים, חינוך ילדים, טיפול באלימות בבית הספר, מניעת אלימות, למנוע אלימות, ילד אלים, ילד מרביץ, ילד מכה, הדרכת הורים, חלק 2 איך לשכנע ילד לא לפעול באלימות? כאשר ילד נוקט באלימות, הורים ומחנכים מתמודדים לעיתים קרובות עם אתגר גדול - כיצד לגרום לילד להבין שהאלימות אינה פתרון מתאים. אליעד כהן מציג גישה מפורטת ... הוא עשה את זה, ולתת לגיטימציה מלאה לתשובה שלו. למשל, הילד עשוי להגיד דחפתי אותו כי זה בזבז לי זמן לחכות. כאן ההורה או המחנך צריך לשאול את הילד אילו דרכים אחרות היו קיימות להשיג את אותה מטרה בלי אלימות. בשלב זה, הילד מציין אלטרנטיבות נוספות ... מדגיש כי ההורה לא צריך להתווכח עם הילד, אלא להמשיך לתת לגיטימציה לרגשותיו תוך כדי שהוא מבהיר לו שהוא עצמו, כהורה או מחנך, לא רואה את זה כפתרון מיטבי. אפשר גם להסביר לילד שההורה מבין מדוע הילד חושב שאלימות היא פתרון טוב עבורו, אך הוא ... להדחיק אותם? הגישה של אליעד ממליצה על הכרה מלאה ברגשות האלימים של הילד, בלי לנסות להדחיק אותם או להתעלם מהם. ההורה או המחנך יכולים אפילו להודות שגם הם מבינים את הרצון הזה, אך מציעים לבחור בדרך אחרת בגלל המחיר הגבוה של האלימות. ילד שחש ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מחנך, איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? דיכאון? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? כעס ועצבים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מחנך, איך להעביר ביקורת בונה? איך להיות מאושר ושמח? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לא להישחק בעבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם גירושין? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיגמל מהימורים? איך להאמין בעצמך? איך לשתול מחשבות? איך ליצור אהבה? איך לשפר את הזיכרון? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בראיון עבודה? איך לקבל החלטות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לנהל את הזמן? איך להצליח בזוגיות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה לא להתאבד? אולי אנחנו במטריקס? האם יש בחירה חופשית? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם אפשר לדעת הכל? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי למציאת זוגיות, מאמן רוחני, מאמן עסקי מומלץ בנושא מחנך - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 15_07_2025 השעה 17:18:13 - wesi1