... מידית מחשש לפגיעה. עוד כשלים בניסוי שאליעד מציין הם הסדר שבו נערכו הבדיקות, מכיוון שאם בדיקת השמיעה נעשתה ראשונה, הנבדק היה יכול להיות
עייף יותר בבדיקה השנייה. כמו כן, הוא מציין כי גורמים אישיים כמו גיל,
עייפות ופציעות יכולים להשפיע מאוד על זמני התגובה, ולכן התוצאות אינן חד - משמעיות ואינן מייצגות בהכרח את כל בני ... מסוימת? הקרבה של הדגל לפנים גרמה להססנות ולאיטיות בתגובה מחשש לפגיעה. הסדר של הניסויים (שמיעה לפני ראייה או להפך) יכול היה להשפיע על מידת
העייפות של הנבדקים. גורמים אישיים כמו
עייפות, גיל, או פציעות לא נלקחו בחשבון בצורה מספקת. מיקום האותות (מאחורי הראש לעומת מול העיניים) יצר תנאים לא ... היה נעשה בתנאים אחידים וברורים, למשל: לחיצה על כפתור בתגובה לאות, שימוש במרחק אחיד לגירויים השונים, והחלפת הסדר בין הגירויים למניעת השפעת
עייפות או הרגל. סיכום: האם אפשר להסיק מסקנה מוחלטת לגבי המהירות של החושים? בסיכומו של דבר, אליעד כהן מסביר כי ... עוד בעיות שאליעד כהן מתייחס אליהן כוללות את סדר הבדיקות, משום שאם ביצעו תחילה בדיקת שמיעה ולאחר מכן בדיקת ראייה, האדם יכול היה להיות
עייף יותר בשלב השני של הניסוי, וכך להטות את התוצאות. הוא מוסיף שגורמים אישיים כמו
עייפות, גיל, או פציעות יכולים להשפיע על זמן התגובה, ולכן התוצאות אינן חד - משמעיות. למה משתמשים באזעקה קולית ולא ...