... הכללי מציע שונה מאוד מהגישה המסורתית של תיקון בעיות פרטניות. במקום להתמקד בפתרון בעיות קטנות ומצומצמות כמו תכונות אופי, עבירות או אירועים פרטיים, התיקון הכללי מתמקד בשורש הבעיה, שהוא המחשבה וההבנה שלנו את המציאות. מהו ההבדל בין תיקון פרטני ... מסביר את ההבדל בין תיקון פרטני לתיקון הכללי. תיקון פרטני מתמקד בניסיון לתקן כל בעיה בפני עצמה, כמו תיקון עברות ספציפיות או תכונות אופי בעייתיות. בעיה זו היא בעיה של פרטנות - כל דבר נחשב כבעיה בפני עצמו, והם ... ההבדל בין תיקון פרטני לתיקון הכללי? רבי נחמן מסביר כי תיקון פרטני עוסק בניסיון לתקן כל פרט בנפרד - עבירות, תכונות אופי, אירועים מסוימים בחיים. הבעיה היא שכמות הפרטים היא אינסופית, ולכן לא ניתן לפתור את הכל בדרך זו. ...

... עובדים לדווח על אחרים במקום העבודה? אחת השאלות החשובות שעלו בשיחה היא האם נכון וכדאי לעודד עובדים לדווח על עבירות והתנהגות לא ראויה של עובדים אחרים. אליעד כהן מתייחס לנושא זה לעומק, ומסביר שביסוד השאלה עומדים מספר שיקולים: ראשית, ... אישיים הוא סוג של גניבת זמן מהמעביד, ולכן יש לראות זאת בחומרה דומה לגניבה כספית. האם לדווח על כל עבירה, קטנה או גדולה, זה נכון? אליעד טוען שכאשר ההנהלה יוצרת מצב שבו העובדים מפחדים כל הזמן שילשינו עליהם, נוצר ... צריך לחשוש מדיווחים. הוא נותן דוגמה מוחשית: אם עובד לוקח כסף באופן ישיר מהארנק של עובד אחר, ברור שמדובר בעבירה חמורה וכולם יסכימו שצריך לדווח על כך. אבל אם העובד מתבטל או גולש באינטרנט באופן לא מורשה, גם אז ... כל רגע הוא קריטי, ברור שיהיה פחות נכון לאפשר חופש כזה. האם חשוב להבחין בין סוגי הדיווחים לפי חומרת העבירה? אליעד מבהיר שבאופן כללי, יש להפעיל שכל ישר ולדווח רק על דברים בעלי משמעות אמיתית, ולא על כל פרט ... לכולם. איך לנהל עובדים נכון? האם מותר לגלוש בפייסבוק בעבודה? מה ההבדל בין הלשנה לדיווח? האם מותר להלשין על עבירות במקום העבודה? כיצד להתמודד עם לשון הרע בעבודה? האם דיווחים בין עובדים פוגעים באווירה? האם נכון להגביל שימוש באינטרנט ...

... של חזרה בתשובה שלמה מנקודת מבט רוחנית ופרקטית. תחילה, הוא מבהיר כי באופן המקובל, לחזור בתשובה משמעו להתחרט על עבירה שעשית ולתקן את דרכך, בין אם מדובר בתפיסה דתית או חילונית. בפירוש הדתי, עבירה היא מעשה שאסור לעשות כי אלוהים אסר, ואילו בתפיסה החילונית עבירה מוגדרת כמעשה שלא רצוי מסיבות מוסריות או פרקטיות. אליעד מחדד כי תשובה שלמה אינה מסתפקת בחרטה, וידוי או הבטחות ... כאשר האדם עומד באותה סיטואציה בדיוק, עם אותו רגש, ומוכיח שינוי פנימי משמעותי ואמיתי. מה המשמעות של המושג ירא מעבירות שבידו לפי אליעד כהן? אליעד כהן מביא את הדוגמה של הירא ורך הלבב, ביטוי מהתורה המדבר על מי שחושש לצאת למלחמה בגלל עבירות שביצע. אליעד מפרש מושג זה בכך שהאדם אינו מפחד מהאויב החיצוני, אלא מכך שאלוהים יעניש אותו בגלל עבירות שעשה. לדבריו, מדובר באדם שעדיין יש לו את הפוטנציאל לבצע שוב את אותן העבירות. מי שאינו ירא מעבירות שבידו הוא אדם שהתגבר על החטאים באופן פנימי מוחלט, עד כדי כך שאין לו שום אפשרות או רצון אמיתי לחזור ולחטוא. זהו מצב שבו אדם ...

... לכל התוצאות, גם אלה שנראות כרעות, וכנראה שהן נעשו כחלק מההיגיון של ההאמנה הדתית. האם רע מגיע רק בגלל עבירות? אליעד מוסיף, כי לפי הגישה הדתית, כל דבר רע שקורה לאדם הוא תוצאה של עבירות שהוא עשה, והרע מגיע כעונש. זה לא תמיד נראה הגיוני, במיוחד אם מדובר במצבים שבהם אין לאדם שליטה או ...

... את השני. לכן לגבי אלוהים ניתן להוכיח בצורה הגיונית שגם אם יש אלוהים יכול להיות שהוא בכלל רוצה שנעשה עבירות ויכול להיות שבכלל התורה זה בכלל ניסיון לבדוק אם אנחנו נקשיב לתורה או נקשיב ליצר שלנו שהוא שתל לנו ... הפוך בכלל. אם אתה לא יודע מה האינטרס שלו אז אולי הוא רוצה שתעשה הפוך אולי הוא רוצה שתעשה עבירות, אם אתה אומר אני יודע שזאת הבעיה שלו זה מה שהוא רוצה שנמלא לו את החיסרון הגיוני אבל מאחר ...

... שינוי עמוק בפרשנויות של האדם הנפגע. האם אלוהים באמת סולח ביום כיפור? אליעד נותן דוגמה מעולם הדת: אנשים עושים עבירות במשך כל השנה, ואז ביום כיפור מבקשים סליחה מאלוהים וחושבים שהוא יסלח להם. אליעד מציג את זה בצורה ביקורתית ... יכול להתנצל יכול להגיד מה שאתה רוצה אין לזה משמעות. כמו לדוגמה נגיד דתיים שהם נגיד כל השנה עושים עבירות ואז ביום כיפור מתנצלים לאלוהים חושבים שהוא יסלח להם אבל השאלה היא מה האמת אתה אומר למלך אני כל ...

... היא עמוקה יותר מהפירוש הפשוט של הדברים. הוא מדגים זאת כך: אם אדם היה רגיל לבצע מספר מסוים של עבירות בכל יום, וביום למחרת הוא עושה אפילו יותר עבירות, השאלה היא מדוע. רבי נחמן מסביר שזה לא קורה סתם אלא משום שבתת - המודע האדם הרגיש חרטה או ייסורי מצפון על מעשיו. בגלל ההרגשה הזו, הוא דווקא מנסה להוכיח לעצמו שהוא חזק, ולכן עושה את העבירות בצורה חמורה יותר. אליעד כהן ממשיך לשאול האם באמת אפשר להוכיח שהסיבה לכך שהאדם נעשה יותר רע היא דווקא ... אדם חוטא מרגיש לרגע חרטה בליבו, ואחר כך מתחרט על אותה חרטה עצמה. לדוגמה, אדם שמרגיש רע מכך שעשה עבירה מסוימת, ולאחר מכן הוא מרגיש רע עוד יותר על כך שבכלל התחרט, ומחליט מתוך כעס או מרדנות לעשות את אותה עבירה שוב, אפילו בצורה חמורה יותר. כך, החרטה הראשונה למעשה מייצרת התנהגות הפוכה ומחמירה. האם ייתכן שאלוהים או צדיק יטעו? ...

... פילוסופיים, כמו הטענה שכל אחד מטיל את האחריות על מישהו אחר, ואפילו דוגמה על אלוהים כסדיסט כביכול, המטיל את החטאים על האדם. מצטטים כאן גם את רבי נחמן המדבר על עצה שתלויה בעצה: לפעמים יש צורך בשיפור אחד כדי ... מי לוקח אחריות על הכל כביכול אלוהים ואת מי הוא מאשים אותך אתה יודע למה רע לך כי עשית עבירות לא אני כי אני אלוהים בראתי אותך עם היצר הרע הוא יגיד לא אתה עשית אתה אשם מי הסדיסט ... אבל מצד שני לא נעים לו להודות שהוא סדיסט אז מה הוא אומר הוא אומר לא זה רק כפרת עוונות אני רק מנסה לטהר אותך על החטאים שלך איזה חטאים אתה בראת את כל המשחק הזה יכולת לבחור משחק אחר מי הכריח אותך לבחור משחק עם חטאים ועם עבירות אתה יכול לבחור משחק אחר אתה סדיסט זאת האמת, באתי להגיד כל אחד זורק אחריות על מישהו אחר בסדר. ...

... יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים. מה אליעד כהן ממליץ לומר בעדות אופי בבית ... צפוי לבצע שוב את הפשע בעתיד. על האדם שמעיד להסביר את השינוי שחל בנאשם, כיצד הוא השתנה מאז ביצוע העבירה, ולהציג את הסיבות שגרמו לו לבצע את הפשע מלכתחילה, כנסיבות יוצאות דופן או בלתי צפויות שלא יחזרו על עצמן. שנית, עליו לשכנע את השופט שאין סיכון שאחרים ילמדו מהעבירה ויבצעו פשעים דומים, וזאת על ידי בידול הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג ... מקלות בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם אדם גנב כי נקלע למצב קשה וחד - פעמי, כמו מחלה ... לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן, ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות עתידיות, ולא בסימטריה פשוטה. כיצד אליעד כהן מציע להתייחס למצבים שבהם אדם כבר נענש? אליעד כהן מציע להציג בפני ... שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות ענישה מחמירה. לדוגמה, אף על פי שעונש מוות או מאסר עולם לכל עבירה היה יכול להרתיע יותר, מערכת המשפט בוחרת שלא להחמיר יתר על המידה, אלא רק באופן מידתי בהתאם לחומרת הפשע ... לשכנע את השופט להקל בעונש? לדעת אליעד, עדות אופי צריכה לשכנע את השופט שהנאשם הוא אדם טוב מיסודו ושביצוע העבירה הוא חריג שאינו תואם את אופיו. לדוגמה, עדות שהנאשם התנדב רבות למען אחרים או היה אדם נורמטיבי עד לעבירה, יכולה לעזור לשופט להאמין שאין סיכון משמעותי שהוא יחזור על העבירה בעתיד. איך להעיד עדות אופי בבית משפט? מהן נסיבות מקלות בענישה? איך לשכנע שופט להקל בעונש? מה מטרת הענישה ...

... המדינה, משום שבהיסטוריה של עם ישראל היו מנהיגים גדולים כמו משה רבנו ודוד המלך שגם הם עשו טעויות או עבירות חמורות ובכל זאת נשארו מנהיגים ראויים. לכן השאלה אם אדם מתאים להנהיג את המדינה לא בהכרח קשורה באופן מוחלט ... את המצב במדינה או להשיג את התוצאות שהם רוצים. יכול אדם להגיד: אני אעדיף אותו גם אם הוא עשה עבירה על החוק, משום שאני חושב שהוא יוביל את המדינה למצב טוב יותר בסופו של דבר. יש גם מי שתומך ... לעתים, ההבטחה מבטאת רצון, לא בהכרח יכולת. כמו שדוד המלך ואחרים בתנך לא תמיד היו נקיים לגמרי מטעויות או עבירות, ועדיין נחשבו למנהיגים. לכן עצם העובדה שהוא לא קיים הבטחות כמו למוטט את שלטון חמאס או דברים אחרים, לא ...