... האם האישה באמת רוצה למות? התשובה הברורה לפי אליעד היא שהאישה אינה באמת רוצה למות. להיפך, היא עושה הכל כדי להרחיק כל סכנה מוחשית מהסביבה שלה. לדוגמה: היא מקפידה לכסות את כל השקעים בבית בחיפוי מיוחד. אין לה בבית סכינים חדים, והיא משתמשת רק בסכינים מפלסטיק. כל דבר שעלול להוות סכנה ממשית מוסר מהסביבה שלה באופן מיידי. היא מעולם לא באמת ניסתה להתאבד במובן של סכנה אמיתית, אלא רק ניסויים שנראים מפחידים אך אינם יכולים ... ככל שהיא יותר מפחדת למות, היא מרגישה דחף חזק יותר להראות לעצמה שהיא לא מפחדת - אך רק במצבים בהם ברור לה שלא תגיע לסכנה אמיתית. אליעד מדגיש שהחרדה שלה אינה דומה לחרדת מוות ... בחיפוי מיוחד כדי שלא תוכל לדחוף לשם יד בטעות. אם שקע חשמלי רופף טיפה, היא מתקנת או מסדרת אותו מיד, כדי שלא יהיה מצב של סכנה אמיתית. מצד שני, היא עדיין עושה את הניסויים הקטנים ... אבל מפחדת ועוצרת את עצמה? התשובה היא שיש כמה הוכחות לכך שהיא לא באמת רוצה למות: היא לא באמת הגיעה אף פעם למצב של סכנה מוחשית. בכל הניסויים שלה, היא עושה דברים שהם לכאורה ... שום מצב שתשאיר אותם לא מכוסים. דברים שהם בוודאות מסוכנים (למשל סכין חדה) היא לא מוכנה להחזיק. היא מסלקת כל אפשרות של סכנה רצינית מהסביבה. אין לה באמת סיבה משמעותית לרצות למות, ...

... את האיסור הזה על ידי המצאת מגיפה או איום על שלום הציבור, וכך לשלוט ללא שום התנגדות ציבורית. מהי הסכנה של איסור הפגנות בטיעון של מגיפה? הסכנה, לפי אליעד, היא שדיקטטור ישתמש בסיבה של מגיפה מדומה או מוגזמת, כדי להשתלט על המדינה. הוא נותן דוגמה היסטורית מהשואה, בה היהודים הלכו כצאן לטבח. לדבריו, בשואה היו רוב האנשים ... בעוד שרק חלק קטן של פרטיזנים באמת התנגד ופעל. אם השלטון יכול פשוט לספר לאנשים שקיימת מגיפה או סכנה כלשהי שאוסרת על הפגנות, הציבור יאבד את היכולת שלו להתנגד. הוא מוסיף כי ההפסד שיהיה לאזרחים אם יקום דיקטטור וימנע מהם להפגין, הרבה יותר גדול מכל נזק אפשרי מהפצת מחלות דרך הפגנות. האם אליעד מאמין שבאמת יש סכנה בריאותית בהפגנות הקורונה? אליעד כהן מדגיש שהוא עצמו אינו מאמין כלל שיש סכנה אמיתית של הפצת מחלות דרך ההפגנות, ואף טוען שכל סיפור הקורונה הוא קשקוש מארץ הקשקוש. עם זאת, הוא מדגיש שגם אם הייתה באמת סכנה כזו, עדיין חובה לאפשר הפגנות בגלל החשיבות הקריטית של חופש המחאה. מדוע הפגנות חשובות יותר מאיסורים אחרים בתקופת הקורונה? הוא מסביר שללא זכות ההפגנה אין באמת דמוקרטיה. ברגע ... בציניות שמי שכל כך חושש יעטוף את הראש שלו בשקית אשפה ויקשור חזק, כך שהוא יהיה בטוח לחלוטין שאין סכנה שיידבק. למה דווקא הפגנות הן הבסיס לקיומה של מדינה דמוקרטית? אליעד חוזר ומדגיש שהבסיס לקיומה של מדינה דמוקרטית הוא הזכות להגיד לא מקובל עליי, במיוחד כשמדובר בהחלטות השלטון. ברגע ... מסיים בכך שהוא קורא לכולם לא להאמין לשלטון, ומזהיר שההשלכות של איסור הפגנות הן חמורות בהרבה מכל סכנה של מגיפה אמיתית או מדומה. האם הפגנות קורונה מסוכנות לבריאות? מהי חשיבות זכות ההפגנה? האם איסור הפגנות מוביל לדיקטטורה? האם מפגיני קורונה מפיצים מחלות? מה הקשר בין הפגנות ...

... או גירויים חיצוניים. כך, הוא יכול לשמור על שקט פנימי ושליטה על תגובותיו. מדוע אנשים מגיבים בצורה אינסטינקטיבית גם כשאין סכנה אמיתית? במהלך ההרצאה, עולה השאלה מדוע אנשים מגיבים בצורה אוטומטית גם כאשר אין סכנה ממשית. אליעד מסביר כי המוח שלנו מתוכנת להגיב בצורה אוטומטית לגירויים חיצוניים, אפילו אם אין בהם איום אמיתי. אם אדם ישאל את עצמו אם ... לטענתו, המוח שלנו פועל על בסיס התניות וסיבות אוטומטיות - כשאנו שומעים רעש פתאומי, אנחנו קופצים אוטומטית כי למדנו לקשר רעש לסכנה. כדי לשנות את הרפלקס, האדם צריך לתכנת את עצמו מחדש ולהכניס למוח פקודה מודעת. למשל, האדם יכול להחליט באופן מוחלט ומודע: כשאני אשמע רעש, ... זו דרך נוספת שבה אפשר לשלוט ברפלקסים ולהפחית את תגובת הגוף באופן אוטומטי. מדוע אנשים מגיבים בצורה אינסטינקטיבית גם כשאין סכנה אמיתית? בהרצאה עולה השאלה מדוע אנשים מגיבים בפחד וברפלקסים גם כשבפועל אין סכנה ממשית. אליעד מסביר כי זה קורה משום שהמוח מתוכנת להגיב בצורה מסוימת לגירויים חיצוניים, ומפרש אותם אוטומטית כאיום. לדוגמה, אדם שמגיב בפחד לרעש פתאומי אף שאינו יודע מה מקור הרעש, עושה זאת מכיוון שיש התניה פנימית במוחו שאומרת רעש שווה סכנה. אם האדם יהיה מודע לכך ויבחר באופן מודע שלא לייחס חשיבות לרעש, הוא יוכל לשלוט בתגובה שלו. איך אפשר להשתחרר מפחדים ומתגובות ...

... הוא מתנהג בצורה חסרת פחד לגמרי, למשל כאשר הוא רץ לכביש ללא מודעות לסכנה. עם זאת, ברגע שילד לומד שיש סכנה, כמו מכונית שעלולה לדרוס אותו, הוא מתחיל לפתח פחד. השינוי הזה קורה כי הילד לומד להכיר את הסכנה, אך לא מקבל יחד עם זה את הצד המרגיע של מה הסיכוי האמיתי שזה יקרה או איך ניתן להתמודד עם הסכנה . אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההסבר המאוזן: אם מלמדים את הילד לפחד ממשהו, חשוב להסביר לו גם איך ניתן להעריך את הסכנה בצורה נכונה וכיצד להתמודד עמה, אחרת הפחד הופך למוגזם ובלתי מאוזן. האם ... שהמצב מסוכן. מנגד, אותו ילד יכול להפוך לפחדן מאוד ברגע שמלמדים אותו על סכנה כלשהי ללא הסבר מאזן. כך, ילדים נעים בין מצבי פחד מוגזמים למצב של חוסר ... אלא להדגיש לילדים את החשיבות של החשיבה המאזנת. כאשר מסבירים לילד על סכנה מסוימת, יש ללמד אותו גם להעריך נכונה את רמת הסיכון ואיך ניתן להתמודד עם ... ולעתים נדמה שהוא רץ לכביש בלי לדאוג מרכבים. אך ברגע שמסבירים לו שיש סכנה , הוא מתחיל לפתח מנגנון פחד. הבעיה היא שלעתים מלמדים ילד לפחד, בלי ... כי הוא עוד לא קיבל מידע מפחיד עליהם או כי הוא לא הפנים את המשמעות של הסכנה. מנגד, אותו ילד עלול באותה מידה להיות מלא בפחדים מוגזמים, אם הסביבה ... והבין שאינם מסוכנים כל כך. ילד רואה רק חלק מהתמונה, וכאשר מספרים לו על סכנה מסוימת, היא תופסת את כל מרחב התודעה שלו בלי פרופורציה, כמו הפחד ממפלצת ...

... ברורה ומיידית. כשמישהו ימצא את עצמו במצב של סכנה מיידית, כמו אם כלב נושך אותו, הוא לא יחשוב על תוצאות עתידיות - הוא פשוט יגיב למצב ... פחד ממשי, בניגוד לכך, מתרחש כאשר אדם נמצא במצב סכנה אמיתי, כמו כלב שנושך אותו. מהן חרדות דמיוניות וחרדות ממשיות? חרדה דמיונית נובעת ... שמציאותי. חרדה ממשית מתפתחת כשאדם נמצא במצב של סכנה אמיתית, כמו מצב פיזי שעלול לגרום לו נזק. חרדה מסוג זה נובעת מהחוויה המיידית והפיזית של סכנה, בעוד שחרדה דמיונית נובעת ממה שאנחנו מדמיינים על העתיד. האם אפשר שהפחד מהמוות יהיה ... חרדה ממשית מתפתחת כאשר אנו נמצאים במצב של סכנה אמיתית - כמו מצבים פיזיים שעלולים לגרום לנו נזק. האם אפשר שהפחד מהמוות יהיה קשה ...

... סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל ... חרדים, מגוננים ודואגים בצורה מוגזמת לכך שלא יקרה לילד שום דבר רע, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם אכן קיימת סכנה ממשית בכל פינה. לדוגמה, אם הילד נופל מהרצפה ומתחיל לבכות, וההורים מיד רצים בסטרס רב, הם למעשה מאשרים לילד שיש כאן מצב מפחיד. אם ההורה נכנס ללחץ מהבכי של הילד, הילד ילמד להגיב לכל אי נוחות כאל סכנה מאיימת. כיצד עודף חמלה מביא לחרדה מוגברת? כשילד מרבה לומר אכלו לי, שתו לי, הוציאו לי לשון, קשה ... שהבעיה אכן גדולה ממה שהיא באמת. דוגמה בולטת היא בתקופת הקורונה: ככל שאנשים שידרו לעצמם ולסביבה צריך לשמור, תיזהר, יש סכנה איומה, כך פחדו יותר. הילד לומד מההורים את היחס לעולם - אם ההורים מתייחסים אל דברים קטנים כאל ... הוא רומז לילד שיש הרבה רע בעולם ושצריך הגנה תמידית. הילד אומר לעצמו: אם ההורים כל כך מגוננים עלי, כנראה אני באמת בסכנה אמיתית, וכך הוא מתחיל לפחד מכל דבר. ככל שהילד מבין שהדברים לא באמת כל כך נוראיים ושהוא מסוגל ...

... מרגיש בטוח שהמצב אינו מסוכן, אבל המודע חושד שאולי יש סכנה , נוצר טקס של בדיקות חוזרות. הטקסים הללו, כגון בדיקת דלתות נעולות או בדיקת תנורים, הם תוצאה ישירה של הניסיון לפתור את ... למשל, אם המודע חושש מסיכון מסוים והתת מודע בטוח שאין סכנה, האדם צריך לבדוק מה הסיבה לתחושה של כל אחד מהחלקים, וכך להגיע למסקנה ברורה ואחידה. כאשר האדם יוצר הסכמה בין שתי המחשבות ... עמוק יותר (זה לא מסוכן). אם שתי הרמות מסכימות - שאין סכנה או שיש סכנה - אין צורך בבדיקה או בטקסים אובססיביים. אך כאשר המודע והתת מודע חולקים זה על זה, האדם עשוי לבצע פעולות חוזרות כדי לוודא מי ...

... יודע להבחין בין מצבים שבהם הוא יכול להצליח ולפעול בבטחה, לבין מצבים שבהם אין לו סיכוי, והוא נמנע מלקחת סיכונים מיותרים. אדם הפוחד מדברים שאין בהם סכנה ממשית פשוט לא ראה את המציאות כפי שהיא באמת. אילו היה רואה אותה נכוחה, היה מפסיק לפחד מאותם דברים חסרי סכנה ממשית. מצד שני, הוא היה נזהר יותר מדברים שאכן טומנים בחובם סכנה. מתי בכלל נדרש אומץ בחיים? אליעד מדגיש שאומץ נדרש רק כשאין ודאות לגבי התוצאות של פעולה מסוימת. ... עליו להיות אמיץ כדי לבצע אותה. אך לא כל אומץ הוא חיובי. ישנם סוגים של אומץ שנובעים מטיפשות, כמו למשל ילד קטן שמכניס את ידו לחשמל מבלי להבין את הסכנה. זו דוגמה לאומץ שלילי, משום שהאדם לא מבין את הסיכון. לעומת זאת, יש אומץ של חוכמה, שנובע מתוך ... ספק לגבי דבר מסוים והוא צריך שיהיה לו אומץ לעשות את הדבר. והשאלה בעצם זה איך האדם יכול לרכוש אומץ ויש אומץ שנובע מטיפשות דהיינו, שהאדם לא מבין את הסכנה ולכן הוא אמיץ, זאת אומרת יש אומץ שהוא אומץ שלילי מה לדוגמה, ילד קטן שהוא לא יודע שזה מסוכן להכניס את היד לחשמל אז הוא יש לו אומץ להכניס את היד לחשמל אבל זה לא אומץ זה טיפשות כי הוא לא מבין את הסכנה ויש אומץ של חוכמה דהיינו, שמה שמאפשר לאדם להיות אמיץ זאת רשת הביטחון שיש לו, לדוגמה ככל שיש ...

... יוצר אצלנו תדמית רעה של הגוקים, מה שמחזק את תחושת הפחד והסלידה מהם. למעשה, התרבות יצרה מצב שבו אנחנו מתוכנתים לראות בגוקים יצור מאיים, אף שאין להם באמת סכנה אמיתית יותר מחרקים או חיות קטנות אחרות. האם פחד מגוקים הוא פחד רציונלי או לא הגיוני? אליעד כהן מדגיש שוב שהפחד מגוקים אינו בהכרח פחד הגיוני או רציונלי. הוא מעלה דוגמה שבה אדם עשוי לפחד מאוד מגוק שנמצא בחדר, למרות שהסכנה האמיתית ממנו נמוכה מאוד. הוא משווה זאת לפחד מאריה שנמצא מאחורי זכוכית, שאינו מעורר פחד באותה עוצמה, למרות שהאריה הוא סכנה ממשית. מכאן הוא מסיק שהפחד נובע בעיקר ממחשבות לא רציונליות ודמיון, ופחות מסיבות הגיוניות או סכנות אמיתיות. לפיכך, המפתח להפחתת הפחד הוא ... שמקיף את הגוקים. הוא מציין שבסרטים רבים, גוקים מוצגים כדימוי של כוח רע, בעוד שעכברים לא מקבלים את אותו טיפול בסרטים. כלומר, הפחד מגוקים לא תמיד מבוסס על סכנה אמיתית, אלא הרבה פעמים מדובר גם בשפעת דעת הקהל ובמיתוג של היצורים הללו כיצורים מאיימים. בסיום, אליעד מדגיש את הרציונל שגורם לאנשים ...

... גם אם האדם יבין לחלוטין מאיפה הפחד שלו התחיל, כל עוד הוא ממשיך להאמין שיש סכנה בעתיד, הפחד לא ייעלם. האם לדעת מאיפה התחיל הפחד יכול ... הנוכחית, זה עשוי להפחית את הפחד. לדוגמה, אדם שחשש מסירנות כי פעם זה הזכיר לו סכנה ממשית, עשוי להפסיק לפחד אם יבין שבהווה הסכנה כבר לא קיימת. אך הסיבה להפחתת הפחד במקרה כזה אינה ... נובע מהרגל לא מודע: אם האדם יבין בבירור שהפחד שלו מבוסס רק על הרגל ולא על סכנה ממשית, הוא עשוי להשתחרר מהפחד. כאשר התנאים שהובילו ...