סיפורי מעשיות, רבי נחמן מברסלב, פירוש סיפורי מעשיות, סיפור בתוך סיפור, איך ללמוד סיפורי מעשיות? לימוד סיפורי מעשיות בעיון, שיעור בסיפורי מעשיות, השכל של רבי נחמן מברסלב, תורת ברסלב מה המשמעות של סיפור בתוך סיפור בסיפורי רבי נחמן? הרעיון המרכזי שאליעד מסביר בשיחה הוא המושג של סיפור בתוך סיפור כפי שהוא בא לידי ביטוי בסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב. אליעד מסביר שלפעמים רבי נחמן היה מספר סיפור, ותוך כדי שהוא סיפר אותו, הוא הכניס סיפור נוסף שנראה שונה לחלוטין מהסיפור המקורי. לדוגמה, בסיפור על שבעת הקבצנים, הסיפור מתחיל במלך שמוסר את המלוכה לבנו בעודו בחיים, ופתאום הסיפור הזה נעצר, ועוברים לסיפור חדש על שני ילדים שהלכו לאיבוד ביער. ברגע הראשון נראה שאין קשר בין הסיפור על המלך לבין הילדים, אך האמת היא שאלו לא שני סיפורים נפרדים, אלא סיפור אחד שמולבש בצורות שונות. מדוע רבי נחמן מספר סיפורים בתוך סיפורים? אליעד כהן מסביר שלרבי נחמן יש מטרה ברורה כשהוא מספר סיפורים בתוך סיפורים. כל סיפור שרבי נחמן מספר, הוא בעצם אותו סיפור פנימי שמולבש בלבושים שונים. כלומר, כל סיפור, בין אם זה הסיפור הראשי או ה

... או מומצאת? הרעיון שאליעד מציג הוא שהמשמעות שאנו נותנים לכל דבר בחיינו אינה יכולה להיות מוחלטת, אלא תמיד תהיה יחסית. המשמעות שאנו מוצאים בכל סיפור, אירוע או אפילו תחושה היא רעיון ... שלנו מייצר מבוססת על הנחות יסוד יחסיות. לכן כל משמעות שהמוח יכול להבין היא יחסית, ואי אפשר להגיע למשמעות מוחלטת בשום דרך. לדוגמה, אם נקרא סיפור ונסיק ממנו מסקנה כמו לא תמיד מה ... אחר, וכך הלאה עד אינסוף, ולכן לעולם איננו יכולים לחוש שהבנו דבר כלשהו במלואו. אם אפילו מילה אחת איננו מבינים במאה אחוז, איננו יכולים להבין סיפור שלם באופן מוחלט. כתוצאה מכך, ... את המשמעות של המשמעות? כאשר אנו שואלים מה המשמעות של המשמעות?, אנחנו למעשה נכנסים לתהליך של בדיקת כל הנחות היסוד שלנו. למשל, אם אנו מוצאים לסיפור משמעות מסוימת, אנו יכולים ... הבסיסי שיש הבדל בין יש לאין. אבל אפילו ההבדל הזה עצמו אינו מוחלט, כי אפשר לשאול: מי אמר שבאמת יש הבדל בין יש לאין? איך למצוא משמעות אישית בכל סיפור? אליעד מציג את הרעיון שכל סיפור שאנו קוראים או חווים בחיינו ... כך, כל דבר שמתרחש הוא למעשה שיקוף של משהו שמתרחש בתוך התודעה שלנו. אפילו כשקורה אירוע שנראה אמיתי, כמו תאונה ברחוב, עלינו להתייחס אליו כסיפור ולשאול איפה התאונה הזו בתוכי? ... לעומק ולהבין את עצמנו טוב יותר. איך להפוך דבר מחויב לאפשרי ודבר אפשרי למחוייב? בדרך כלל אנו מתייחסים למציאות כמוחלטת (למשל, יש כאן קיר), ולסיפורים כדברים אפשריים ולא מוחלטים ... בין אפשרי למחויב, וכך מגיעים לתפיסה שלמה שבה דבר והיפוכו הופכים להיות אחד. למה חשוב לראות דבר והיפוכו בו זמנית? לפי אליעד, החיפוש אחר משמעות בסיפורים מטרתו לגרום לנו לראות תמיד את שני הצדדים, דבר והיפוכו בו זמנית. אם אנו מצליחים לראות סיפור משתי נקודות מבט מנוגדות בו ... בו זמנית מביאה אותנו להבנה של השלמות. איך התהליך הזה מוביל לתפיסת המציאות כחלום? הגישה שאליעד מציג מובילה לתובנה שהמציאות עצמה היא סוג של סיפור או חלום. כשאנו מתחילים לראות שהסיפורים הם מוחשיים כמו המציאות ושהמציאות היא מופשטת כמו סיפור, אנו מגיעים להבנה עמוקה שאין ... את התודעה ויכולים להגיע להבנה של העצמי המוחלט. מהי משמעות מוחלטת? איך להפוך מחויב לאפשרי? האם המציאות היא חלום? איך למצוא משמעות אישית בסיפורים? מה המשמעות של משמעות? איך ... השתקפות עצמית, להסתכל בשכל שיש בכל דבר שאלה: האם המשמעות שאני נותן לדברים היא אמיתית או שאני רק ממציא את המשמעות? אליעד: לדוגמה, אתה לוקח סיפור ומוצא לו משמעות, אתה עדיין יכול לשאול, מה המשמעות של המשמעות? המשמעות שאתה נותן גם היא סיפור, ולכן אפשר לשאול, מה המשמעות של ... עצם זה שהמוח שלך מבין אותו, לפי הנחות יסוד של המוח, זה כבר יחסי ולא מוחלט. ולכן לא משנה איזה משמעות ניתן, היא תמיד תהיה יחסית. לדוגמה, קראת סיפור והגעת להבנה, שלא תמיד כל מה שאתה מצפה יקרה. מה ההפך שלו? שתמיד יקרה כל מה שאני מצפה. אני טוען שמהסיפור שקראת אתה יכול להשיג את שני ... לשאול, אולי הם לא נכונים? ולכן לא יכולה להיות משמעות אמיתית לדבר. כי אין דבר כזה - משמעות אמיתית. למה אף פעם לא יכולה להיות משמעות אמיתית לסיפור? כי שום משמעות היא לא אמיתית ... כן, הרעיון הוא שיש אין סוף משמעויות אפשריות. מה זה משמעות? משמעות זה רעיון. רעיון שאומר משהו, ולכל רעיון יש רעיון שנגדי לו. אתה בסך הכל לוקח סיפור שזה גם רעיון ומחבר אליו רעיונות ... של רעיון. מה ההבדל בין אני מדמיין את זה לבין אני מרגיש את זה? שניהם רעיונות, יש רעיון שאומר מרגיש ויש רעיון שאומר אני מדמיין. כאשר אתה קורא סיפור, מה זה סיפור? זה הרבה רעיונות שמתחברים יחד לרעיון כללי שנקרא סיפור. כי הסיפור מורכב מהרבה מושגים וכל מושג הוא רעיון, אז סיפור זה הרבה רעיונות שהופכים להיות ... תומם, למה? כי כל מושג נשען על מושג אחר, ובסוף אנחנו נשענים על שום דבר. ואם בסוף אתה נשען על שום דבר, אז אתה לא יכול לחוש שהבנת במאה אחוז את הסיפור. כי אתה אפילו לא יכול להבין דבר אחד מהסיפור במאה אחוז. אם אפילו מילה אחת מהסיפור אתה לא יכול להבין במאה אחוז, אז איך תבין את הסיפור במאה אחוז? ולכן התודעה שלך מחפשת משמעות. ומה זה משמעויות? זה גם רעיונות יחסיים. ותכלס מה עשית? לקחת עוד רעיונות יחסיים והדבקת אותם לסיפור. אבל זה לא אומר שזאת באמת ...

... אפשר להפסיק להזדהות בכלל? מה ההבדל בין לא לאהוב את עצמך לבין לא להזדהות? מדוע אנו נמשכים לאנשים מסוימים? מה קורה כשמבינים שהדמות היא רק סיפור? האם יש יתרון בלרצות להיות כלום? כיצד מבינים את המושג האלוהים שבי? כיצד לגדל ילד עם מודעות כזו? למה אנשים מסוימים נהנים מהמשחק ואחרים ... עצמית עוזרת להשיג אותו? אליעד כהן מסביר בהרצאה שהדרך להשגת חופש פנימי אמיתי עוברת דרך חקירה עצמית יסודית, שמטרתה היא להשתחרר מההיאחזות בסיפורים ובדמויות שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו. האדם בדרך כלל מזוהה עם הגוף שלו, השם שלו והסיפור שיש לו על עצמו - למשל, אני גבר, קוראים לי משה. אליעד אומר שכל ההזדהות הזו היא סיפור בלבד. אם ניקח אדם ונגדל אותו בסביבה שונה לחלוטין, עם שם אחר וזהות אחרת, הוא יזדהה עם זהות חדשה ושונה לגמרי. לדוגמה, אליעד משתמש בדימוי ... וראויים לאהבה. לכן האדם נאחז בדימוי העצמי שלו כל כך חזק, כי הוא חושב שזו הדרך היחידה להרגיש טוב עם עצמו. מה קורה כשמבינים שהדמות היא רק סיפור? כשאדם מבין שהדמות שהוא מנסה להיות היא רק סיפור פנימי, הוא יכול להשתחרר מהתלות שלו בסיפור הזה. הוא יכול להמשיך לשחק בדמות אם הוא רוצה, אך מתוך בחירה חופשית ולא מתוך פחד או תלות. השחרור מהסיפור מאפשר חופש אמיתי, שבו האדם אינו תלוי בדמות מסוימת כדי להרגיש שלם. האם יש יתרון בלרצות להיות כלום? המחשבה לא אכפת לי מי אני מסמלת חופש ... ללא שום הזדהות ראשונית. ילד חייב קודם כל לפתח זהות בסיסית, ורק אחר כך ניתן לחשוף אותו בהדרגה לכך שיש גם אפשרויות אחרות, שהזהות שלו היא סיפור ושאפשר להסתכל על המציאות בדרכים שונות. למה אנשים מסוימים נהנים מהמשחק ואחרים סובלים ממנו? לפי אליעד, מקור הסבל הוא תחושת החובה להיות מישהו ... איננה במשחק עצמו, אלא בכך שהאדם לא מודע לכך שזהו משחק. המסקנה הפרקטית המרכזית מכל השיחה הדרך הפרקטית להשתחרר מההזדהות היא לחקור את הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו: למה אנו מספרים אותם, מה אנו מנסים להשיג דרכם, ומה האמת מאחוריהם. ככל שהחקירה הזו מתקדמת, האדם יכול לבחור להיות מי ... פנימי אמיתי מגיע מתוך חקירה עצמית עמוקה. הוא מסביר שכדי להבין את האמת של עצמך, צריך לנתק את התודעה מההיאחזויות - כמו השם שלך, הגוף שלך, הסיפורים שאתה מספר לעצמך. החקירה מתחילה בהבנת העובדה שאתה לא בהכרח מי שאתה חושב שאתה. אתה מזדהה עם הדמות שלך, אבל זאת רק מסכת של סיפור. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא משה - יש לו זיכרונות, תחושות, זהות. אבל אליעד אומר שזו פשוט תודעה שמזהה את עצמה עם גוף, שם, תכונות - וכל אלה הם תוצר של תהליך השפעה חיצונית. אם היית גדל עם שמות אחרים, עם חוויות אחרות, היית מזדהה עם דמות אחרת לגמרי. זה מדגיש שהאני שלך הוא בעצם סיפור בלבד. מהי משמעות הדימוי של עליסה בארץ הפלאות? אליעד מביא את הדוגמה של הסרט עליסה בארץ הפלאות, שבו עליסה אוכלת או שותה ומשנה את גודל גופה. ... את עצמו. כלומר, הדמות שאתה בונה לעצמך היא כלי לאהוב את עצמך. אתה נאחז בדמות כי היא אמצעי להרגיש תחושת ערך. מה קורה כאשר מבינים שזה רק סיפור? כאשר אדם מבין שהדמות שהוא מנסה לבנות - היא סיפור בלבד, אז הוא יכול לבחור להמשיך לשחק את הסיפור, או להשתחרר ממנו. אליעד מציע לא רק לשבור את הדמות, אלא להכיר בכך שהיא חלק מסיפור גדול יותר - ואז לבחור להזדהות איתה או לא, מתוך חופש ולא מתוך פחד. האם יש יתרון בלרצות להיות כלום? האפשרות של לא אכפת לי מי אני - מייצגת ... הוא להתחיל בלשאול למה אני רוצה להיות ככה?. זו שאלה בסיסית שממנה אפשר להתחיל לפרום את ההיאחזות. אם אתה תבין שהדמות שאתה מנסה להיות היא רק סיפור שאתה מספר לעצמך - אתה תוכל לבחור האם להמשיך לשחק אותה או לא. בהמשך, אפשר גם לחקור את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, כדי להחליש את התלות בה. איך לחנך ילד במודעות הזאת? אליעד אומר שאי אפשר ישר לגדל ילד על תפיסת הכל סיפור בלי לתת לו קודם כל זהות בסיסית. ילד צריך קודם כל להזדהות עם משהו, כדי שיהיה לו ממה להשתחרר אחר כך. רק אחרי שנוצרה אצלו זהות כלשהי, אפשר ... להרגיש את החופש של המשחק. הבעיה היא לא במשחק עצמו, אלא בזה שאתה לא יודע שאתה משחק. מה המסקנה הפרקטית מכל השיחה הזאת? צריך לחקור מה הסיפור שאתה מספר לעצמך על עצמך, למה אתה מספר אותו, מה אתה מנסה להשיג באמצעותו, ומה האמת. ברגע שתתחיל לשאול את השאלות האלו - יתחיל תהליך של שחרור ... ומהי הדרך האמיתית להרגיש חופשי. אליעד מציין כי אחד הצעדים הראשונים בדרך להשגת חופש פנימי הוא להבין שהאדם לא בהכרח מזוהה עם הגוף או עם הסיפור שהוא מספר לעצמו. יש צורך לשאול את עצמנו את השאלות החשובות, כמו מי אני?, מה אני רוצה?, ולנסות להבין את התודעה מעבר לאחזויות שאנחנו יוצרים סביב עצמנו. כחלק מההסברים, אליעד עושה שימוש בדימויים מעולם התודעה: הוא מציין כי אם אדם מזהה את עצמו כבן אדם מסוים, הוא למעשה נמצא בתוך סיפור. למשל, הוא מספר על דימוי שבו אדם יכול לחשוב שהוא מישהו מסויים, אך אם הוא יצא מתוך ההגדרה הזו, הוא יוכל להבין שהוא לא מחויב להיות שום דבר מסוים. האם האני שלנו הוא תוצאה של האחזויות? השאלה הגדולה של ההרצאה נוגעת לא רק במהות האני, אלא גם לשאלה אם האני נוצר כתוצאה מאחזות, כמו הסיפור שלנו על עצמנו. התשובה לפי אליעד היא כן - כל אגו שנבנה סביב תודעה מסוימת הוא תוצאה של האחזויות שמתחזקות עם הזמן. הוא מסביר שבעצם ברגע שבן ... של מציאות חיצונית. מהו האני האמיתי? ההרצאה עוסקת גם בשאלה מהו האני האמיתי. אליעד מציין כי כל מה שאנו תופסים כאני הוא למעשה תוצאה של סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. אנו לא באמת יודעים מי אנחנו, ולפעמים אנחנו לא מבינים עד כמה זהותנו היא תוצאה של סיפור שיצרנו, ולא של מציאות אובייקטיבית. ההבנה הזאת היא קריטית לשחרור הפנימי, כי רק כשהאדם מבין שהאחיזה בזהותו אינה האמת המוחלטת, הוא יכול ...

... רוצים לשכנע מישהו בדרכים סמויות, נוכל להשתמש במיומנות שנקראת תורת הסיפור. מהות תורת הסיפור היא לדעת איך לספר סיפור בצורה שמעבירה מסר תת - מודע מבלי שהשומע יבין שאנחנו מנסים לשדר לו מסר כלשהו. לדוגמה, אם אנחנו רוצים לשכנע מישהו במשהו, נוכל לשלב את המסר בתוך סיפור מעניין. כאשר אנחנו מספרים סיפור בצורה חכמה, אנחנו יכולים לשתול בתודעה של האדם את המסר בצורה שהיא לא מודעת לו, ובכך להשפיע עליו מבלי שהוא ישים לב. מהי תורת הסיפור ולמה היא יעילה? תורת הסיפור מתמקדת בהבנה של איך סיפור יכול לשמש ככלי להעברת מסרים. לדוגמה, בפסטיבלים של מספרי סיפורים, יש אנשים שמומחים בסיפור, אך לא תמיד יודעים איך להעביר מסר סמוי דרך הסיפור. זהו כלי חזק מאוד, כי סיפור טוב יכול להפעיל את התת - מודע של השומע ולהעביר לו תחושות מסוימות, בלי שהוא ירגיש שאנחנו מנסים לשכנע אותו. לפי דוגמאות מההיסטוריה, כמו סיפורו של רבי נחמן, שהוא היה מתחיל לדבר על נושא כלשהו, ובשלב מסוים היה עובר לסיפור כדי להעביר מסר חשוב מבלי שאנשים ירגישו שהוא מנסה לשדר להם משהו. כאשר אנחנו מספרים סיפור, אנחנו יכולים לשתול מסרים בצורה חינמית, ככה שבלי שהשומע יהיה מודע לכך, הוא סופג את המסר. איך לשפר את יכולת הסיפור שלך? כדי לשפר את היכולת שלך לספר סיפורים ולהעביר מסרים בצורה חכמה, עליך להבין את מהות הסיפור שאתה רוצה להעביר. כדאי לקרוא הרבה טקסטים, במיוחד בשפות כמו אנגלית, ולהתמקד בהבנת המילים והמשמעויות שלהם. כשאתה לומד לזהות את המשמעויות הנסתרות של המילים, אתה מתחיל להבין איך לבנות סיפור בצורה שמאפשרת להעביר מסרים בצורה חכמה. תהליך הלמידה הזה יכול להקנות לך כלים לשלוט בצורה יותר טובה בסיפור, ולהפוך אותך לסופר שמסוגל להעביר מסרים מבלי שיבחינו בזה. איך להשפיע על מישהו בצורה סמויה? כדי להשפיע על מישהו בצורה סמויה, ... רצונותיו לבין מה שאתה רוצה שהוא יתעניין בו או יעשה. הדרך לשם היא דרך סיפור שמתאר את המהות של הרצון, ולשלול אותו עם סיפור שיעביר את המסר בצורה טבעית. איך לגרום למישהו להתעניין? תורת הסיפור השפעה על תת המודע שכנוע סמוי סיפור להעברת מסר כן. ש: אני יכול להגיד? אליעד: כן, אל תדאג אני אתן תשובה בנושא אחר, נו. מה השאלה דבר. ש: הצורך לדבר את הידיעות שלנו ... ישים לב ששכנעת אותו, מה המבנה הכללי? המבנה הכללי הוא באמצעות תורת הסיפור, יש מקצוע שנקרא תורת הסיפור, מה זה אומר תורת הסיפור? ש: story telling באנגלית. אליעד: נכון, יש תורת הסיפור, מה זה אומר תורת הסיפור? זה מקצוע שלומדים אותו מי שלומד אותו, כן. ש: פעם ראשונה אני שומע את זה. אליעד: הנה אתה רואה, זה נושא שנקרא תורת הסיפור, מה זה תורת ה

... שהם באמת מאמינים בכך, וגם כי יש להם אינטרס רגשי לחשוב כך. הסיבה לכך שוויכוח עם אדם פרנואידי ברמה הרציונלית בדרך כלל לא עובד היא שאותו אדם ממילא מאמין שהסיפור שלו אמיתי. כאשר שואלים שאלות רציונליות, כמו למה ... אותם, הוא יצטרך להתמודד עם זה שהוא האשם, ואז הוא ירגיש רע. לדוגמה, אדם שהעסק שלו נכשל, עלול להרגיש רע מאוד לגבי עצמו, להרגיש כישלון, ואז להמציא לעצמו סיפור שמישהו אחר אשם בזה שהעסק שלו נפל, כדי לא להרגיש ... בכישלונות, פחדים או תחושת נחיתות, הוא מחפש סיבות חיצוניות כדי להסביר את תחושותיו הקשות. אם אף אחד לא עוצר אותו ומראה לו את האמת, הוא מתחיל להאמין שהסיפורים שהוא המציא הם אמת. ברגע שהוא מזהה אפילו פירור קטן של אמת במציאות שיכול לאשש את הסיפור שלו, הוא מחזק את ההזיות ומפתח אותן. לדוגמה, אדם ... הביטחון שלו, נמנע ממנו להידרדר לתוך עולם של הזיות שווא ופרנויות. לדבריו של אליעד, אם האדם היה מרגיש שלם עם עצמו מלכתחילה, הוא לא היה צריך להמציא שום סיפור שיצדיק את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל ... של לפגוע בו זה לא קשור לחשוב, אתה הבנת כי הוא יכל להמציא לעצמו דמיון אחר להגיד הם משתחווים לי הם עובדים אצלי לא יודע משהו אחר אם הוא כבר מספר ממציא סיפור תמציא סיפור הפוך. איפה הוא מרגיש יותר חשוב שהוא אומר רוצים ... סוס יש לו איזה היגיון בשיגעון שלו, עכשיו ברגע שאנחנו כבני אדם לא מבינים את ההיגיון שלו מה נגיד שהוא משוגע אבל במאה אחוז מהמקרים יהיה איזה משהו הגיוני מהסיפור זה דבר ראשון, זאת אומרת צריכים לדעת שגם בכל ... אלה ואלה נגיד הוא אומר לך אתה יודע ראיתי בטלוויזיה ככה וככה והם מדברים עלי אם אנחנו נשים לב אנחנו נראה שזה לא תלוש לגמרי מהמציאות יש איזה פירור של אמת בסיפור. זאת אומרת גם המשוגע זה לא במאה אחוז מהמקרים ... מנסים לחסל אותך אז למה הם לא עושים ככה, אז אם זה ככה וככה אז למה ככה וככה ואז עכשיו הוא בגלל הפרנויה שלו שתכף נבין ממה היא נובעת עכשיו הוא צריך להמציא סיפור עוד יותר עכשיו הוא צריך להמציא הוא אומר רגע אז באמת זה לא הגיוני ואז הוא אומר לא זה ככה ועכשיו הוא ממציא פירוש עוד יותר מוזר לחזק לעצמו את הסיפור המקורי. זאת אומרת שכשאתה שאלת אותו אבל זה לא הגיוני תסביר לי למה ככה וככה הרבה פעמים אתה גרמת לו לחזק לעצמו עוד יותר את הסיפור כי הוא עיקם את המוח שלו עוד יותר כדי להמשיך ... הם מנסים לעזור לי למה הוא צריך להגיד מנסים לחסל אותי. אוקי עכשיו יש כל מיני דרכים אפשר להגיד לדוגמה לשאול מתי המחשבות האלה הופיעו מתי הם התחזקו כל מיני סיפורים ואני אתן לכם דוגמה. הדוגמה היא כזאת בן אדם ... עצמו בלי תנאים וכו ואז אין לו אינטרס להגיד שמנסים לחסל אותו לפגוע בו מה שזה לא יהיה, כי שתבינו לפעמים בן אדם כדי לא לחשוב מחשבות רעות על עצמו הוא ימציא סיפור שלא היה ולא נברא רק כדי לברוח מהכתב אישום שלו ... אחד ולכן אם אנחנו נרצה לעזור לו אנחנו צריכים ללכת דרך הדבר הרגשי. עכשיו יש עוד היבט נגיד שמישהו אומר נגיד מנסים לחסל את המשפחה שלי אוקי מה יכול להיות שהסיפור הוא כזה הבן אדם הרגיש שהוא מאוד חלש ושהמשפחה ... אותך נגיד המשפחה שלך לא תעזוב אותך ואז המוח אומר לו לא אבל אתה לא בטוח בזה ואז הוא אומר לעצמו טוב איך אני ארגיש שאני עושה כדי להגן על עצמי בוא נמציא סיפור שמנסים לפגוע במשפחה שלי ואז עכשיו אני יכול להגן ... לי לבית, למה הוא חושב ככה כי מרוב הפחד שהוא לא רוצה שיפרצו לו לבית אז עכשיו הוא לוקח כל מיני דברים ומפרש אותם כאילו זה אומר שהולכים לפרוץ לו לבית זה הסיפור. עכשיו מה שזה אומר לנו שבמקרה הזה אם הבן אדם ... לאבד אותם אז הוא פחות יצטרך להרגיש שהוא מגן עלים ואז אם הוא פחות מרגיש שהוא מגן עליהם אז הוא לא ימציא את הפרנויות או מה שזה לא יהיה. וכמובן שלפעמים זה סיפור משולב בסיפור והסיפור הזה שמנסים לחסל לו את המשפחה זה כדי למצוא יותר הגיוני למה מנסים לפגוע בו כל מיני סיפורים ועניינים אבל מה שאני מנסה להראות שתמיד יש משהו טוב שיוצא לבן אדם מזה שיש לו איזה סיפור מופרך לחלוטין. עכשיו למה בן אדם נגיד יש לו סיפור שהמציאות לא מספיק טוב למה בן אדם ממציא את הסיפור הזה שהמציאות לא מספיק טובה. ש: הוא מרגיש שהוא ... אני לא מוצלח לא פה לא שם ואף אחד לא אמר לו לא על זה שום דבר ואז הוא אומר טוב מנסים לפגוע בי ואז אף אחד לא הגיב אמרו טוב בסדר זה יעבור לו ואז הוא ראה שהסיפור הזה לא כל כך אמין אז הוא אמר אוקי בוא נחזק את זה בוא נביא הוכחות הסיפור הוא נכון ואז הוא פתח טלוויזיה ראה אמר הנה זאת ... לא מסוגל לדמיין שהעסק שלו יפול כי אם הוא ידמיין שהעסק שלו יפול זה אומר שהוא לא שווה והוא לא מוצלח והוא לא זה והוא לא שם אז הוא עכשיו היה צריך להמציא סיפור בוא נמציא סיפור מי מאיים על העסק שלי כי לא יכול להיות שהעסק שלי לא מוצלח כי אני לא מספיק טוב או כי משהו, לא אין אפשרות אם העסק נופל זה אך ורק בגלל שניסו מאוד לחסל אותי. אז הוא ממציא סיפור ואז מספר סיפור על סיפור ואז אתה אומר לו אבל זה לא נכון ואז עכשיו הוא ...

... צמחונית, צביעות טבעונית, אלימות צמחונית, צמחונות ואלימות, הרוצח הראשון, סיפורי התנך, סיפור קין והבל, אכילת בשר, צער בעלי חיים, התאכזרות לבעלי חיים, רחמנות, אכזריות מהי הצביעות הצמחונית והטבעונית? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הצביעות הצמחונית והטבעונית, תוך שהוא מתאר את המניפולציות השונות בהן נעשה שימוש על מנת להציג את הצמחונים והטבעונים בעין חיובית יותר. דוגמה אחת לכך היא הפוסט שנפיץ ברשתות החברתיות על סיפור קין והבל בתנך. בפוסט, נטען כי קין, שהביא פירות וירקות כקורבן לאלוהים, היה הצמחוני הראשון, ואלוהים העדיף את הבשר של הבל. הבעיה, אליעד מציין, היא שבפרשנות כזו, טמון תהליך של שינוי והעיוות של משמעות הפסוקים כדי להראות את הצמחונות באור חיובי, תוך התעלמות מהקשר הרחב יותר של הסיפור. מהו סיפור קין והבל בתנך? הסיפור המקורי בתנך מתאר את קין ובל, שני האחים שהקריבו קורבנות לאלוהים. קין, שהיה עובד אדמה, הביא פרי אדמה כקורבן, בעוד הבל, שהיה רועה צאן, הקריב את בכור צאנו. אלוהים קיבל את קורבן הבל, אך דחה את קורבן קין. על פי הסיפור, קין, שנפגע מההחלטה, הרג את הבל, והפך לאדם הראשון בתנך שמתואר כרוצח. במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הדרך בה סיפור זה שונה ומסולף כדי להתאים לרעיון הצמחוני. כיצד נערך שינוי בהבנת הפסוקים? אליעד מסביר כי ציטוט הפסוקים מהתנך, כפי שהם מופיעים בפוסט ברשת, מציג את הסיפור בצורה מעוותת. למשל, נאמר כי קין היה הצמחוני הראשון משום שהוא בחר להקריב פירות וירקות, בעוד שלפי הפסוקים המקוריים, לא מדובר בכלל בבחירה אידיאולוגית של קין להיות צמחוני, אלא פשוט בקורבן שהוא הביא לאלוהים. ההרצאה מבהירה שצמחונות או טבעונות אינן בהכרח הבחירות הדתיות המובילות בסיפור המקראי, ושהפרשנות המודרנית של המילים במטרה להציג את צמחוניותה של הדמות מציגה עיוות מהותי. האם ניתן להניח שמי שמרחם על בעלי חיים הוא צמחוני? אחת השאלות שנשאלות במהלך ההרצאה היא האם הצמחונות בהקשר של סיפור קין והבל נובעת מרחמים על בעלי חיים. אליעד טוען כי המניפולציה הזו אינה בהכרח נכונה, משום שאין שום הוכחה לכך שקין היה צמחוני או שהכוונה שלו היתה להימנע מאכילת בעלי חיים או ... לא תמיד מבוססת על קריאה ישירה של הטקסט המקראי. כך לדוגמה, יש המפרשים את הקרב בין קין לבל כמאבק אידיאולוגי בין הצמחונות והאכזריות, אך למעשה מדובר בסיפור שמדבר על הבחירות האישיות של הדמויות, ולא על תיאור של עקרונות מוסריים או אורח חיים דתי. האם יש קשר בין סיפור קין והבל לצמחונות? לבסוף, אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהסיפור המקראי על קין והבל לא מספק שום ראיה לכך שהתנך מקדם עקרונות של צמחונות או טבעונות. השאלה שמנחה את ההרצאה היא האם ניתן להבין מתוך סיפור זה את עקרונות הרחמים על בעלי חיים, כפי שהצמחונים והטבעונים מציעים לעיתים. אליעד מבקש להדגיש כי הציטוטים המובאים לפעמים, המפרשים את הבחירות של הדמויות כקשורות לצמחונות, הם למעשה דעות אישיות שהועלו על ידי מפרשים, ולא בהכרח מבוססות על התוכן המקורי של הסיפור. צביעות צמחונית? צמחונות בתנך? האם קין היה צמחוני? אלוהים והקרבת קורבנות תנך וצמחונות ...

... דיונים יעילים, איך לשאול שאלות נכונות? איך להגיע להסכמה? פירושים של שאלה, הנחות יסוד של שאלה, סיפור של שאלה, ניתוח שאלה, האם לעבור נושא בדיון? מהי השאלה הנכונה? איזו שאלה לשאול? מבנה תקין של תשובה לשאלה, ... נכונות, אליעד כהן מסביר שכדאי קודם כל להבין לעומק את מבנה השאלה עצמה, וכן את כל מה שקשור לשאלה כגון הנחות יסוד, פירושים אפשריים, והסיפור מאחורי השאלה. היכולת לנהל דיון עם אנשים אחרים משפרת גם את היכולת של האדם לנהל דיונים פנימיים עם עצמו, כי גם בתוכו של האדם ישנם קולות וחילוקי דעות רבים. האם לכל שאלה יש הנחות יסוד וסיפור מאחוריה? לפי אליעד, מאחורי כל שאלה ישנן תמיד הנחות יסוד. לדוגמה, כשמישהו שואל מה השעה?, הוא מניח שיש מושג של שעה, שניתן לדעת אותה, ושהאדם שמולו יודע אותה. בנוסף, לכל שאלה ישנו גם סיפור מסוים שמסביר מדוע האדם שאל אותה. למשל, האדם יכול לשאול מה השעה? מפני שיש לו פגישה חשובה, או שהוא צריך להספיק לאוטובוס בזמן. אליעד מדגיש שיש הבדל בין הנחות היסוד לסיפור של השאלה. הנחות היסוד הן רעיונות בסיסיים שבלעדיהם אי אפשר היה בכלל לשאול את השאלה, בעוד שהסיפור הוא הרקע או המניעים שמאחורי השאלה, אשר יכולים להשתנות. האם חייבים להסכים על הנחות היסוד לפני שמתחילים ... במקום לוודא שהשאלה ברורה לכל הצדדים. אם לא מצליחים להסכים על השאלה עצמה, מומלץ ללכת אחורה ולבדוק מהן הנחות היסוד, פירושי המילים, או הסיפור שמאחוריה. לדוגמה, בשאלה האם אני צריך להתפטר?, אפשר לפרש אותה בכמה דרכים: האם צריך להגיש מכתב התפטרות ... לפתור רק על ידי בירור הפירושים האפשריים. כיצד להתנסח ולשאול שאלות בצורה ברורה? אליעד ממליץ להתנסח באופן ברור, בלי מילים מיותרות וסיפורים לא נחוצים. אם המטרה היא לקבל תשובה ברורה לשאלה, עדיף לשאול את השאלה בצורה ישירה ככל האפשר, ללא סיפור או רקע מיותר. לדוגמה, כשאדם רוצה לקנות חלב בסופר, עדיף שיילך ישירות לחלב ולא יתעכב בדברים אחרים בדרך, כי ... לב למעבר בין נושאים ולהחליט אם זה מועיל או מפריע לדיון. לברר פירושים אפשריים של שאלות כשיש מחלוקת או ספק. להימנע ממילים מיותרות וסיפורים לא נחוצים כששואלים שאלות. כשיש אי - הסכמה, לבדוק קודם כל מה הייתה כוונת השואל ולא למהר להכריע. איך ... תשובה נכונה לשאלה? איך להתנסח בצורה ברורה? האם צריך להסכים על הנחות היסוד של השאלה כדי להסכים על השאלה? האם לכל שאלה יש מאחוריה סיפור או רק הנחות יסוד? הסיפור של השאלה, הנחות היסוד של השאלה, מה זה אומר איך לדעת איך מוצאים תשובה לשאלה? איך לדעת האם אנחנו עוברים ...

... העובדה עצמה, והפירוש שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם אומר לנו הלכתי אתמול לטייל, המילים הלכתי לטייל הן העובדה בלבד, אבל מיד המוח שלנו מייצר סיפור שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד ... לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין. כיצד האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה? אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו מיץ תפוזים מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס קרה, טעם מתוק או חמוץ, ואולי גם זיכרון מסוים. לכל מילה יש משמעות עמוקה ... המעשיים לפיתוח שיחה מוצלחת? לסיכום, אליעד כהן מציע נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה: קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ולפתח את השיחה. לדוגמה, אם מישהו אומר הייתי בים, מיד אפשר לכתוב סיפור שלם על זה: היה חם היום, בטח לקחת שמשייה, אולי הזמנת משקה או שיחקת מטקות. מתוך זה נולדות השאלות: מה לקחת לים?, עם ... אינו מורגל ביצירת שיחות, לפתח תקשורת בין - אישית טובה וזורמת בקלות יחסית. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום איך לפתח שיחה מוצלחת? כיצד ניתן ללמד ... אליעד מדגיש שכל מילה שמישהו אומר מייצרת לנו במוח תמונה גדולה יותר. אם אומרים הלכתי לים, אנחנו לא מסתפקים רק במילים הללו, אלא בונים בראש סיפור: מה השעה, מה המזג אוויר, מה נעשה בפועל, האם שחינו או השתזפנו, וכולי. כך גם אם מישהו אומר מיץ תפוזים - המוח לא ... לייצר שאלות. אליעד מתאר שכדי לפתח שיחה עם אדם, אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוסיף עליו חיבור של כמה משפטים, כאילו כותבים על זה חיבור שלם או סיפור: הלכת בים בשתיים בצהריים?, היה חם?, לקחת שמשייה?, שחית או רק ישבת?, וכן הלאה. כל תוספת כזו היא בעצם שאלה שנולדת ... שם?. הדרך המובנית יותר היא לעבור מילה מילה (כמו ים, הייתי, היום) ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה? אליעד מוסיף שרעיון ההיצמדות לאמת - כלומר, לבדוק ... כמשפחה. לכל אחד יש פרשנות אחרת, ומתוך כך צצות שאלות חדשות. אליעד מסכם שהנוסחה הפשוטה היא: קבל את מה שאמרו לך (העובדה), בדוק מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים נדבר עוד ... ופירוש העובדה היא שהוא אמר הלכתי לטייל עכשיו תפרש מה נראה לך שהוא אמר, מה לדעתך הוא אמר שהוא אמר הלכתי לטייל מה לדעתך מה הוא סיפר תוסיף על הסיפור תוסיף. ש: יכול להיות שהיה לו קצת רע והוא אולי הלך לטייל כדי להרגיש טוב. אליעד: שנייה ואז אתה מוסיף איזה סיפור אתה מוסיף סיפור אוקי יכול להיות שהיה לו רע הוא הלך לטייל כדי להרגיש טוב, מה עוד יכול להיות שהוא התכוון? ש: יכול להיות שבאופן ... קופץ לך נגיד בראש שהוא יושב על כיסא, מה צייר לי אוקי בא נעשה את זה אחרת הוא אמר לך הייתי בים עכשיו אני אומר לך קח דף ונייר ותצייר תכתוב על זה סיפור עבודה או חיבור בזה תכתוב סיפור, מה אתה יכול לספר לי על מה שהוא אמר קח איזה משפט שהוא אמר ותהפוך את זה לסיפור מה הסיפור שאתה יכול נגיד לספר על זה? ש: נקרא לזה לדוגמה ספציפית לזה. אליעד: בשתיים בצהריים. ש: בשתיים בצהריים לקח כיסא. ... היה מאוד חם החליט שהוא נוסע לים, כן החליט שהוא נוסע לים נסע לים התלבט מה לקחת לים לקח לים שמשייה ישב בים לקח כיסא הזמין קפה, ראה את השמש שחה סיפור. עכשיו הוא אמר שהוא היה בים ויש לך סיפור מסביב, עכשיו אוטומטית כשהוא אומר לך באתי מהים נגיד הוא אומר לך הייתי היום בים במוח שלך היה על זה סיפור שהוא מעבר לשלוש מילים של הייתי בים. כשהוא אומר לך הייתי בים בראש שלך בטוח היה איזה סיפור, נגיד שהוא אומר לך את המילה שולחן יש בראש איזה סיפור על המילה שולחן. ש: למה זה בטוח? אליעד: כי המשמעות של המילה שולחן היא נגזרת מהסיפור שאתה מספר על המילה שולחן, אוקי עכשיו מה אני חותר. ש: לא, בסדר זה נשמע טוב ומעניין מה שאתה אומר אבל כאילו. אליעד: ... את זה אני מנסה להסביר משהו אחר בן אדם שרגיל להיצמד לאמת אוטומטית הוא גם יודע לפתח שיחה, למה כי מה זה להיצמד לאמת להיצמד לאמת זה מישהו מספר סיפור אתה שואל את עצמך האם אני בטוח שהפירוש שאני מפרש האם אני בטוח שהוא נכון ואת זה אתה הופך לשיחה. אם מישהו מספר לך סיפור הילדה שלך אומרת לך אני בבית ואז בראש שלך קופץ כנראה שעכשיו היא עושה משהו מסוים עכשיו אם אתה בראש שלך כבן אדם ...

... כהן פותח את ההרצאה בשני סיפורים מרכזיים הקשורים במושג יציאה מהארון. בסיפור הראשון, מוזכר אדם שיש לו בית ובבית יש ארון. סיפור זה מובא במסגרת סיפורי פוגי, ואליעד מציין שהסיפור קיים שם, אף שלא ברור אם הוא אמיתי או מטאפורי. הסיפור השני עוסק באדם שחי בארון במובן של הסתתרות של זהות מינית, כלומר, הומוסקסואל שמנהל חיים כפולים ומסתיר את נטייתו ... לא מקובעת איך מתחיל הסיפור על האיש והארון בסיפורי פוגי? ש: מהו בעצם הסיפור שמוזכר בתחילת הדברים? ת: בתחילת הדברים מסופר על איש שיש לו בית, ובבית יש ארון. זה חלק מסיפור מסוים שמסופר בתוך סיפורי פוגי. נשאלת השאלה אם אכן קיים סיפור כזה בסיפורי פוגי או לא, אבל לכאורה מדובר בסיפור על ארון שנמצא בתוך בית של איש, וזהו כנראה סיפור אחד מני רבים שנכלל במסגרת שנקראת סיפורי פוגי. יש אפשרות שאולי הסיפור באמת קיים, ואולי הוא רק דימוי כלשהו, אך לטענת המספר, הסיפור על הארון מופיע בסיפורי פוגי. האם באמת קיים סיפור כזה על הארון בסיפורי פוגי? ש: האם הסיפור הזה על הארון באמת נמצא בסיפורי פוגי? ת: נטען שהסיפור הזה אכן קיים בסיפורי פוגי ושיש באמת סיפור על ארון מסוים. יחד עם זאת, לא ברור עד כמה הוא קיים במציאות או שמדובר בסיפור דמיוני. כך או כך, הסיפור מוזכר כסיפור הארון הראשון, שבו מדברים כביכול על ארון שנמצא בבית של איש. בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא מטפורי, זהו הרקע לסיפור הראשון שהוזכר. מהו

... שונות. כיצד לזהות מסרים סמויים ולחשוב בצורה ביקורתית? כאשר אדם שומע סיפור כלשהו, בין אם זה בעיתון, בטלוויזיה או ממישהו אחר, כדאי לשאול כיצד הסיפור הזה משפיע על מחשבותיו ועל עמדותיו. לפעמים סיפור פשוט הוא הקדמה או מסר סמוי שנועד להשפיע על דעותיו של האדם לגבי נושא אחר. למשל, סיפור על כלב שנשך אדם יכול להיות הקדמה למסר רחב יותר, והאדם יכול לבדוק כיצד סיפור זה משפיע על דעתו לגבי נושא מסוים. כמו כן, כשמישהו מספר סיפור, כדאי לחשוב למה הוא סיפר אותו, מה המסר הסמוי שנמצא מאחורי הסיפור, והאם בכלל הסיפור מחייב להסיק מסקנה כלשהי. כך, אדם ... עקיף לשכנוע עקיף, מרחיקים את המסרים כאילו מהדבר המרכזי. לדוגמה נגיד בסיפור של הדירות ואז נגיד לבן אדם תראה איך ... לראש של הבן אדם השני. ועכשיו הדבר העוד יותר חשוב שהוא המפתח לכל הסיפור הזה הוא כדלקמן, בן אדם שרוצה לשפר ... רלוונטי גם מהיבט נוסף, מה זאת אומרת מהיבט נוסף נגיד שבן אדם שומע איזה סיפור, מישהו מספר לך איזה סיפור סתם סיפור מספר סיפור, בן אדם יכול לשאול את עצמו איך הסיפור הזה משפיע על הדעות שלי בנושא אחר?, לבדוק האם הסיפור הזה והזה משפיע על הדעות שלי בנושא אחר?. נגיד לקחת איזה נושא להגיד אוקי על כל סיפור הזה ועל כל תסביכיו, איך הסיפור הזה שעכשיו שאני שומע משפיע על הדעה ... איך זה משפיע ואז הבן אדם פתאום יכול מעוד היבט לראות אני בעצם רואה שהסיפור הזה והזה הוא בעצם הקדמה הוא בעצם ... מזה אני מסיק ככה וככה ואז אני עושה ככה וככה. זאת אומרת עוד פעם לקחת סיפור, בן אדם סתם שמע סיפור קרא כתבה, ראה משהו בעיתון ראה משהו בחדשות ושואל את עצמו איך הסיפור הזה עכשיו, סתם סיפור כלב נשך בן אדם, איך הסיפור הזה משפיע על דעתי לגבי X, איך זה ... והדברים האלה מתחילים לחשוף לבן אדם איך המוח שלו עובד. ויש עוד היבט בסיפור הזה ברגע שמישהו בא למכור לך מוצר והוא מספר לך סיפורים סתם סיפורים לפי תומו הבן אדם יכול לשאול את עצמו למה הוא מספר לי את הסיפור הזה, מה הוא מנסה להגיד בסיפור הזה האם בסיפור הזה יש פה עכשיו איזה מסר סמוי, אולי ...