סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, לכל סיבה יש מסובב, מי ברא את אלוהים? סיבתיות, הסיבה של כל הסיבות, יש מאין, אלוהים

... אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות, אז מה שקדם לה, זו האין סיבה, והיא סיבת עצמה. ואם אין סיבה ראשונה, אז זה אומר שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר, ושום דבר אינו מחויב באמת, כי אין מסובב ראשון. ואז ... סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של הסיבה, הוא ככל שהיא קרובה יותר אל הסיבה הראשונה. אבל אם אין סיבה ראשונה, אלא יש סיבה לפני סיבה וכולי עד אין סוף, אז ממילא שום סיבה לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת. ... סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש סיבה ראשונה לכל דבר, אז עדיין נוכל לשאול, מפני מה הסיבה היא כך ולא אחרת? ומפני מה רצף הסיבה תוצאה, שיוצא מהסיבה הראשונה, מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש וגם אם אין ...

... יש סיבה, נגיע לשרשרת אינסופית של סיבות ואירועים. מצב כזה יוצר בעיה לוגית: אם אין התחלה, אז גם אין סיבה ראשונה, ואם אין סיבה ראשונה, אז כיצד בכלל ניתן לדבר על סיבתיות? מכאן הוא טוען שגם מושג הסיבתיות בסופו של דבר נתקל בפרדוקס - ... המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? אליעד עוסק בשאלה הפילוסופית של קיום הסיבה הראשונה. לדבריו, אם הסיבה הראשונה היא מחויבת, זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא ...

... ברא את העולם? מי ברא את אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד. טיעון: קיים בורא ראשון, קיימת סיבה ראשונה, קיים מגביל ראשון וכולי. שאלה: אולי לכל בורא יש בורא אחר עד אין סוף, לכל סיבה יש סיבה אחרת ... כי למרות שהשכל האנושי אינו יכול לתפוס את האין סוף, אף על פי כן מצד המציאות האובייקטיבית, לא קיימת סיבה ראשונה, כי לכל סיבה יש מסובב נוסף ולכל בורא יש בורא נוסף עד אין סוף. זא אי יכולתו של השכל ... לא סותר את זה שיתכן כי קיים בורא לכל בורא עד אין סוף. ולכן לא ניתן להוכיח כי קיימת סיבה ראשונה / בורא ראשון וכולי, דהיינו, אם נאמר כי לכל נברא יש בורא וכולי, הרי אפשרי הדבר כי גם לאלוהים ...

... הבדל משמעותי בין להיות אלוהים רגיל לבין להיות אלוהים האמיתי. ההבדל נעוץ בכך שאלוהים הרגיל, אפילו כשהוא מוגדר בתור סיבה ראשונה, עדיין מוגבל ומצומצם. עצם זה שהוא מוגדר כסיבה ראשונה יוצר מגבלה, כי עדיין ניתן לשאול שאלות לגביו, כמו למשל: מי ברא את אלוהים, או האם אלוהים נברא. לעומת זאת, אלוהים האמיתי הוא מעבר לכל הגדרה, אפילו מעבר להגדרה של סיבה ראשונה. הוא מעל המושג אלוהים עצמו. אליעד מסביר שאלוהים האמיתי הוא כזה שלא ניתן אפילו להגדיר אותו, כי כל הגדרה ... הזה כל השאלות והספקות נעלמים לחלוטין. מי ברא את אלוהים? מה ההבדל בין אלוהים לאלוהים האמיתי? האם אלוהים הוא סיבה ראשונה? מהו צמצום המחשבה? האם האדם הוא אלוהים? האם אלוהים נברא או לא נברא?

... תמיד נוכל לשאול מהי הסיבה שלה. ללא נקודת עצירה כלשהי. כי אין שום נקודת עצירה שבה אפשר לומר שזאת הסיבה הראשונה. משום שעל כל סיבה תמיד אפשר לשאול, ומהי הסיבה שיצרה את הסיבה עצמה. וזה בעצם אומר, שאין שום דרך בעולם שהאדם יבין מהי הסיבה הראשונה, ושהאדם יהיה מאושר. כי כל מה שהאדם יחקור, הוא תמיד ימשיך לגלות שאלות חדשות עד אין סוף. ולהבין מהי הסיבה הראשונה האמיתית, זה בערך כמו לדמיין את הרגע הרחוק ביותר, או לדמיין את המקום הרחוק ביותר, או לדמיין את המספר הגדול ביותר וכיוב, שכל זה כמובן דבר שאינו אפשרי. וכדי שהאדם יהיה מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה בצורה מלאה. זא כי כדי שהאדם ירגיש טוב באמת, עליו להביא את עצמו למצב שבו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, תמלא את כל התודעה שלו בשלמות. בצורה ככ חזקה, עד שהאדם ירגיש אך ורק מחובר למה שקורה, דהיינו, הרמוניה ואושר. ומאחר שהאדם לא יכול אפילו לא לדמיין את הסיבה הראשונה, או יותר מזה, האדם לא יכול אפילו לא לדמיין שיש סיבה ראשונה, כי תמיד תהיה שאלה מהי הסיבה הקודמת לה, וממילא האדם גם לא יכול למלא את כל המחשבה שלו בסיבה הראשונה, וממילא האדם לעולם לא יכול להבין את המציאות, ולא יכול להיות מאושר בשלמות. כי האדם יכול לנסות להאמין שיש סיבה ראשונה. והאדם יכול לנסות לשכנע את עצמו בחשיבה חיובית שהכל טוב ושהכל לטובה. אבל החשיבה החיובית הזאת, היא לא באמת ... לשם כך צריך להבין אותם. וכל חכמי החכמים וכל המנהיגים הרוחניים, אינם יודעים כיצד יכול האדם להבין בשכלו את הסיבה הראשונה. משום שמבחינה טכנית לוגית, אין דרך להבין את הסיבה הראשונה כנל. כי כל סיבה באשר היא, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וזה בעצם אומר, ששום מנהיג רוחני ... שלו. אבל כדי להיות מאושר, לשם כך על האדם לרצות את המציאות, שזה נובע מהבנת הסיבה של כל הסיבות, הסיבה הראשונה של כל האירועים של המציאות. וזה דבר שאף אחד לא יכול להבין אותו. וממילא שום מנהיג רוחני לא יכול לגרום לאדם להיות מאושר. וכמובן נזכיר, שאף על פי כן, קיימת דרך להבין את הסיבה הראשונה כנל. וכאן אנחנו רק מסבירים לאדם, את הסוד שאותו אף אחד לא מגלה לו. דהיינו, מסבירים מדוע באמת ככ קשה לבני אדם להיות מאושרים. ולכאורה, קיימת דרך לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. והיא על ידי זה שהאדם ינסה להבין מהי התוצאה של כל הדברים. ואם יצליח האדם להבין מהי התוצאה הסופית, אולי דרך זה יוכל האדם להבין מהי מטרת המציאות ומהי הסיבה הראשונה. אלא שגם זה אינו אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של ציר הזמן. כי כל רגע ... ולראות את התמונה המלאה, פירושו לראות את כל התהליך של המציאות שלנו. דהיינו, לראות את כל התהליך כולו, החל מהסיבה הראשונה ועד התוצאה האחרונה. ומאחר שאי אפשר בשכל אנושי לתפוס את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, ממילא לא ניתן לראות את התמונה המלאה. וזאת בעצם עוד דוגמה לבעיה שאין לאף אחד בעולם פתרון לבעיה הזו. מלבד לחכם האמיתי שהצליח לנצח את המשחק, והוא מבין היטב את הסיבה הראשונה וגם את התוצאה האחרונה. והוא מנסה כל הזמן להאיר את עיני האדם וליצור אצל האדם כלי קיבול, שבו יוכל האדם להכיל בתוכו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, כדי שגם הוא יוכל להיות מאושר באמת ובשלמות.

... היא אין סופית. דהיינו, רצף הסיבה תוצאה של המציאות הוא אין סופי. כי האדם לא יכול לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, משום שהיא אין סופית. וממילא האדם לא יכול להבין את המציאות. ונסביר: כי אם נתבונן על ... שהוא. דהיינו, נמצא את החוק הראשון יותר, עדיין נשאל, וזה עצמו מה הסיבה שלו. כי מי החליט שהחוק הראשון ושהסיבה הראשונה תהיה כפי מה שהיא. וכך הדבר הזה נמשך עד אין סוף ללא נקודת עצירה כלשהי. והסיבה הראשונה רחוקה ממחשבתו של האדם, בדיוק כמו שהאדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של הזמן, או את המקום הרחוק ביותר, או את המספר הגדול ביותר. כי האדם לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף עצמו. ומאחר שהסיבה הראשונה היא נמצאת במרחק אין סופי מהאדם, לכן האדם לא יכול לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של המציאות. אבל מצד שני האדם רוצה להיות מאושר. וכדי להיות מאושר על האדם להבין את המציאות בשלמות. וכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך על האדם להבין בשלמות את השכל שלפיו פועלת המציאות, דהיינו, את הסיבה הראשונה. וזה כמובן לא אפשרי עפ השכל כנל. וזה בעצם הסוד הגדול יותר, שמסביר את האמת מדוע האדם לא מאושר, ... מאושר לעולם לא יעזרו לאדם. משום שלהיות מאושר פירושו לרצות את המציאות, וזה תלוי בהבנת המציאות, וזה תלוי בהבנת הסיבה הראשונה, וזה אינו אפשרי. ולכן האדם לא יכול לעולם להיות מאושר בשלמות (והפתרון בהמשך). לפחות לא עפ כל הדרכים אל ... שמוכרות בימינו אנו. כי שום דרך בעולם של איך להיות מאושר, לא יכולה למצוא פתרון לאדם איך להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי הסיבה הראשונה תמיד תהיה במרחק אין סופי מהאדם. וממילא כל השיטות של איך להיות מאושר, הן טובות לאדם כמו כוסות רוח ... שמסתובב סביב הזנב של עצמו, היא שהאדם חוזר על עצמו במעגלים. וזה בדיוק זהה לתהליך של מי שמחפש את הסיבה הראשונה, שגם הוא חוזר על עצמו במעגלים ללא נקודת עצירה. וכל חוסר האושר שיש בעולם, וכל העצבות שיש בעולם, כולן שורשן בכך שהאדם מוגבל להבין את הסיבה הראשונה. וכל התשוקה שיש בעולם לאהבה, כולה ביטוי של התשוקה של האדם להבין את המציאות ולהיות איתה באחדות ובאהבה. וכל הפחדים שיש בעולם, כולם שורשם בכך שהאדם לא מסוגל לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל המציאות. וכל הדברים שיש בעולם, וכל הרצונות שיש לבני האדם בעולם, כולם ביטויים שונים של הרצון של ... שיש בעולם, וכל אלו שחושבים שהם מאושרים, וכל בני האדם בעולם, גם אם ישבו כולם ביחד וינסו למצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, כדי להבין את המציאות, הם לא יצליחו לעשות זאת. משום שתמיד יהיה ניתן לשאול, מה הסיבה ... מגיעים לנקודה הזאת שאותה האדם מוגבל להבין. כי גם החכם הגדול ביותר בעולם, לא יכול למצוא את הדרך להגדיר סיבה ראשונה שלא תהיה שום סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלא יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ויש עוד סוד ... מה שיש בעולם, דהיינו, כל השכל שיש בעולם מכל סוג שהוא, הוא כולו הקדמות שאמורות לגרום לאדם להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי למרות שהדבר אינו אפשרי ברמה לוגית כנל, הרי שברמת המציאות המעשית יש דרך להבין מהי הסיבה הראשונה. וכל השכל שיש בעולם, הוא כולו הסברים מהי הסיבה הראשונה הזאת של כל הסיבות. ומאחר שהסיבה הראשונה של כל הסיבות היא אין סופית בגודל שלה. משום כך היא מפוזרת בכל החוכמות שיש בעולם. כי בכל חוכמה ... במציאות. דהיינו, על האדם לנסות להבין את החוקיות של כל הדברים שיש בעולם. ודרך זה לבסוף האדם יבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר החכם האמיתי אומר איזה דיבור כלשהו, הוא תמיד עוטף בתוכו עבור השומע, את השכל של ... באפילה שלא רואה ולא מבין את מה שבא לידי ביטוי בכל דבר. כי מאחר שכל הדברים הם תוצאה של סיבה ראשונה כלשהי, ממילא הסיבה הזאת באה לידי ביטוי בכל הדברים בעולם. ולא יכול להיות אפילו לא דבר אחד בעולם, שלא תבוא בו לידי ביטוי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. אלא שהאדם לא מבין ולא יודע לעשות את הקשר, בין מה שהוא רואה ושומע, לבין הסיבה ...

... הסיבה עצמה. ונמצא אם כן, כי מי שרוצה להגיע למצב שבו הוא תמיד ירצה את המציאות, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, אלא מבין רק סיבות כלשהן, הרי שתמיד בתוך ליבו של האדם תהיה שאלה, של מהי ההכרחיות של הסיבה עצמה. דהיינו, האדם לעולם לא יוכל להזדהות רגשית עם הסיבה ועם האירועים. כי הסיבה הראשונה היא אמת. כי האמת אינה צריכה הוכחה. כי היא אמת בלי הוכחה. והאדם אולי צריך שיראו לו את האמת, אך האמת קיימת גם בלי שיראו שהיא קיימת. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האמת. כי קיומה לא תלוי בשום דבר אחר שיש בעולם. כי כל הסיבות כולן תלויות בסיבות אחרות שקודמות להן. אך הסיבה הראשונה היא האמת. ומאחר שהיא האמת, ממילא היא לא תלויה בשום דבר אחר שיש בעולם. ושורש היציבות בעולם היא האמת. כי האמת היא יציבה תמיד. ומי שמבין את האמת של המציאות, הוא מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, והוא זוכה ליציבות רגשית. דהיינו, הוא מגיע למצב כזה שבו אין לו שום שאלה מהי הסיבה ... הסיבה עצמה. כי קיומה של האמת האמיתית, לא תלוי בשום דבר. וכל זמן שיש לאדם הסבר כלשהו לגבי מהי הסיבה הראשונה של המציאות, וכל זמן שעדיין אפשר לשאול מבחינה שכלית, מהי הסיבה של הסיבה עצמה, ומדוע הסיבה עצמה מוכרחת, הרי ... לא הגיע אל האמת של המציאות, ושהאדם עוד לא מבין את המציאות. ומי שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה של המציאות. כי על ידי זה נוצרת הזדהות רגשית מוחלטת, בין האדם לבין המציאות. ואז האדם חווה שלמות עצמית ... סוג של ייאוש או וויתור כלשהו. אלא, שיש כאן בעיה. והבעיה היא שברמה הלוגית האדם לא יכול להבין את הסיבה הראשונה. כי על כל סיבה תמיד יהיה ניתן לשאול מהי הסיבה שלה עצמה. וזה בעצם סוד גדול, שאף אחד בעולם לא יודע איך ברמה הלוגית יכול בכלל האדם להבין את הסיבה הראשונה. כי הרי על כל סיבה תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ומאחר שהפתרון לכל הבעיות שיש בעולם, הוא שהאדם יבין את הסיבה הראשונה, ומאחר שהאדם לא יכול מבחינה שכלית תפישתית להבין את הסיבה הראשונה, כי היא נמצאת במרחק אין סופי מהשכל של האדם, מאחר שהיא הסיבה הראשונה של כל האירועים, דהיינו, סיבה במרחק אין סופי מהשכל של האדם, לכן האדם חווה ייאוש בחייו. וכל חכמי החכמים ... להשיג את השלמות, הרי שהוא מלא בייאוש עצמי. כי הוא התייאש מלפצח את הסוד של איך אפשר להבין את הסיבה הראשונה. כי כל מורי הדרך הרוחניים בעולם, כולם ניסו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וגם המדענים כל הזמן מנסים להבין מה היה לפני המפץ הגדול, שזה בעצם ביטוי לרצון להבין את התחלת כל האירועים, שהיא בעצם הסיבה הראשונה. מאחר שמבחינה לוגית פשוטה אי אפשר להגדיר סיבה ראשונה, כי תמיד תהיה שאלה מה הסיבה של עצמה, לכן כולם חיים בייאוש גדול מאוד. וכל מי שאומר שהאדם לא יכול להגיע אל השלמות שלו, וכל מי שאומר שאין שלמות מוחלטת, וכל מנהיג שקר שמייאש את האדם מלמצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שהוא חי בייאוש גדול מאוד. כי יש סיבה ראשונה ויש דרך שכלית להבין אותה. וזה שהאדם לא יודע את הדרך, זה לא אומר שאין דרך. וזה שנראה לאדם ... זה לא אומר שאין דרך. אך מנהיגי השקר שיש בכל דור ודור, הם מייאשים את העולם מלחקור ולגלות את הסיבה הראשונה. כי הם מלמדים את האדם שהשכל של האדם מוגבל, ושהאדם לא יכול לחקור את מה שהיה בנקודת ההתחלה הראשונה, ... וכל אירוע שיש בעולם שבו האדם חווה סוג כלשהו של ייאוש, זה ביטוי לכך שהאדם בתוכו התייאש להבין את הסיבה הראשונה בגלל המגבלה השכלית להבין אותה. כי הבנת הסיבה הראשונה, היא הפתרון של כל הבעיות שיש בעולם. וכל הבעיות שיש בעולם, הן ביטויים שונים של חוסר היכולת להבין את הסיבה הראשונה. וכל אדם בעולם שחווה סוג כלשהו של ייאוש, שורש הייאוש הוא בכך שהאדם לא מצליח לגלות את הסוד איך הוא כן יכול להבין את הסיבה הראשונה שנמצאת במרחק אין סופי ממנו. כי לוגית ושכלית לא ניתן לתפוס במחשבה את הסיבה הראשונה. והייאוש הוא הוויתור על הרצון. והרצון הכי גדול של האדם בעולם, הוא להבין את הסיבה הראשונה. וגם הייאוש הכי גדול של האדם, הוא הייאוש והוויתור של האדם על זה שהוא יבין את הסיבה הראשונה. כי כל הדברים שבעולם, האדם כן יכול להשיג אותם מבחינה לוגית. כי מבחינה לוגית יכול להיות שהמדע יפתח איזו תרופה, שתאפשר לאדם לעוף באוויר וכיוב. אך מבחינה לוגית, יש דבר אחד שהוא בלתי אפשרי, והוא היכולת להבין מהי הסיבה הראשונה. כי לוגית תמיד יש אפשרות לשאול מה היה לפני. והמשימה הכי קשה בעולם, היא לפצח את הסוד של מהי הסיבה הראשונה. ואת הסוד הזה מעטי מעט אם בכלל פיצחו. וכל הייאוש שיש בעולם, הוא ביטוי של הייאוש של בני האדם מלפרוץ את המחסום השכלי ולנסות בכל זאת להבין את הסיבה הראשונה, כדי להיות מאושרים באמת. והסיבה שרמת הייאוש והדיכאון האנושי עולה כל הזמן, היא כי לאט לאט כל בני האדם בעולם מגיעים אל השורש של בעיית הדיכאון וחוסר השמחה. והשורש הוא חוסר היכולת להבין את הסיבה הראשונה. וחוסר היכולת הזאת באה לידי ביטוי בכל הדברים שיש בעולם. כי כל פעם שקורה לאדם דבר נגד רצונו, הרי שזה מבטא את זה שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה. כי אילו הבין האדם את הסיבה הראשונה, הכל היה כרצונו תמיד. ויש חכם אמיתי גדול, שהוא יודע את ההסבר של הסיבה הראשונה וגם את הדרך איך להגיע אליה. כי יש סוד ויש דרך איך לגלות את הסיבה הראשונה. והחכם האמיתי בכל העצות שלו, מראה לאדם את הדרך איך להבין את הסיבה הראשונה. כי כדי להבין את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם ללכת בדרך מחשבתית כלשהי, שתאפשר לו להבין את הסיבה הראשונה. ובעצות של החכם האמיתי, יש עמקות מאוד גדולה. כי כלפי חוץ העצות שלו נראות רגילות כמו עצות של כל ...

... סך כל האירועים שהיו מאז ומעולם ושיהיו עוד בעולם הבא, שמתחדש בכל רגע מחדש. ושהאדם יצליח להבין במחשבתו, מהי הסיבה הראשונה של כל האירועים כולם, ומהי התוצאה האחרונה של כל האירועים כולם. וגם, כיצד כל אירוע ואירוע בעולם, כיצד הוא נובע באופן ישיר מהסיבה הראשונה, וכיצד הוא באופן ישיר מוביל אל התוצאה האחרונה. ועל האדם גם להבין את זה ברמת פרטי הפרטים. כי כל פרט ופרט שיש במציאות, יש בו ביטוי של הסיבה הראשונה של כל הסיבות שמובילה אל התוצאה האחרונה של כל התוצאות. ועל האדם לראות את ההתגלות של הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה בכל מה שקיים ושקורה בעולם. ומי שרואה את כל זה, דהיינו, מי שמבין מהי הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה, וכיצד היא באה לידי ביטוי בכל דבר בעולם, הוא ממילא רואה את השלמות שיש בכל דבר. מאחר ... היא שהאדם לא מבין מהי הסיבה שבגללה הדבר הזה הוא דווקא כפי מה שהוא. אבל אם האדם מבין את הסיבה הראשונה שהיא הסיבה החזקה ביותר במציאות, אם האדם מבין אותה ומבין כיצד היא באה לידי ביטוי בכל דבר, הרי שהאדם ... בשלמות את הסיבה של כל דבר, וממילא האדם מבין גם את השלמות שיש בכל דבר. ואחרי שהאדם מבין את הסיבה הראשונה ואת התוצאה הסופית של כל התוצאות, אז האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר. דהיינו, את השלמות האמיתית שיש ... יש בעיה עמוקה, והיא, שבשכל האנושי האדם לא יכול לראות את כל התהליך של המציאות. כי נניח שהאדם מגדיר סיבה ראשונה ותוצאה אחרונה של כל האירועים, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה העוד יותר ראשונה ומה התכלית העוד יותר רחוקה, אחרי התכלית הסופית. כי הסיבה הראשונה והתכלית האחרונה, נמצאות במרחק אין סופי מהמחשבה של האדם. כי בכל פעם שהאדם מנסה להבין מהי התכלית של המציאות, תמיד הוא יכול לשאול, מה התכלית של התכלית עצמה? ובכל פעם שהאדם ממציא איזו סיבה ראשונה, תמיד אפשר לשאול, מה הסיבה של הסיבה עצמה? ונמצא אם כן, כי האדם לעולם לא יכול לראות את כל ... עוד לא הבין את כל המציאות ואת כל התהליכים שיש בה, דהיינו, כל זמן שהאדם עוד לא הבין את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, האדם לא ראוי להנהיג אף אחד. והריהו כעיוור שהולך באפילה. כי הוא עצמו לא רואה את ... כי השכל של המנהיג השקרי, מוגבל. משום, שהוא לא יודע איך לפרוץ את המחסום המחשבתי של הדרך להבין את הסיבה הראשונה והתוצאה האחרונה. ובכל פעם שהוא מנסה להבין את המציאות, הוא מבין שאין לו דרך להבין והוא רואה מולו רק ... לכל הבעיות של העולם. כי הבעיה האחת שלאף אחד בעולם אין לה פתרון, היא, איך להכיל מבחינה שכלית את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה. כי יש כאן את הפרדוקס, שלכל סיבה יש עוד סיבה אחרת ולכל תוצאה יש עוד תוצאה ... וכך הלאה, הפיקח מחפש את הדבר שעליו אף אחד לא מסתכל. והדבר שעליו אף אחד לא מסתכל, זה על הסיבה הראשונה של כל הסיבות. והפיקח עוד לפני שהוא מגלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הוא כבר יכול לקלוט עם החושים המחודדים שלו, שכנראה יש כאן איזה משהו. כי אם אף ... ותלוי בדבר האחד שלאף אחד בעולם אין בו תשובה, שהוא השאלה של מהי התכלית של כל המציאות כולה, ומהי הסיבה הראשונה שלפיה מתרחשים כל האירועים כולם. ובזה תלוי הכל כולל הכל. ובכניסה לגן עדן יש חרב מתהפכת, שכל מי שמתקרב אליה, היא הורגת אותו. דהיינו, הפרדוקס השכלי שאותו אף אחד לא מסוגל לתפוס במחשבתו מהי הסיבה הראשונה. אבל יש דרך להתגבר על כל בעיה, על ידי העצות של החכם שכבר התגבר על הבעיה, ושהוא מכוונן את ...

... לא הגיוני לפי השכל, אבל גם התפיסה שהכל חייב להיות אחד היא רק פרשנות שכלית. האם יתכן שיש יותר מסיבה ראשונה אחת? אליעד מתייחס לשאלה אם יכולה להיות יותר מסיבה ראשונה אחת, ומסביר שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה ... מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות. האם השכל הוא מנגנון מדויק ... אבל הדבר הזה הוא דבר שמבינים אותו בשכל, אבל מבחינה אובייקטיבית יכול להיות שיש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, כמו הסיבה הראשונה, אפשר להגיד שיש יותר מסיבה אחת, כמו להגיד שיש כמה אלוהים מקבילים אחד לשני, לא זה מעל זה אלא ... שונות, נשאל מה המהות שלהן? אם כמה סיבות ראשונות, אז מה הסיבה שלהן? מצד האמת, יש ש פרספקטיבה שיש סיבה ראשונה שהיא יותר מסיבה אחת, יותר ממהות אחת, וזה לא הגיוני. יש שתי פרספקטיבות, אחת אומרת שיש פה מנגנון דפוק, ...