... לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית - חלק 2 האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר ... אליעד מבהיר שהרעיון של איינשטיין נשמע הגיוני, אבל במציאות הוא מורכב יותר ותלוי מאוד בהבנה של מושגי הזמן, השינוי, והסיבתיות במערכת בה אנו נמצאים. האם הקיר שניסית להזיז הוא תמיד אותו הקיר? אליעד מביא דוגמה מוחשית של ניסיון להזיז ... משקולת בדיוק (100 קג) וחושב שאולי שם יצליח להרים אותה. אליעד מסביר שההיגיון הזה מוטעה, שכן אם לא השתנו הנסיבות המשמעותיות (הכוח הפיזי של האדם או התנוחה שלו, או המשקל עצמו), אז הסיכוי שהתוצאה תהיה שונה הוא אפסי. מכאן ... שלו משתנים כל הזמן. אך שינוי כזה לא באמת רלוונטי לפעולת הפתיחה, כיוון שאין לו שום השפעה מהותית על הסיבה שבגללה המנעול לא נפתח. אליעד מוסיף כי לפעמים אנשים מתבלבלים לחשוב ששינויים קטנים, חסרי משמעות אמיתית לפעולה עצמה, יכולים להוביל לשינוי גדול בתוצאה. זו הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה. מה הקשר בין חשיבה מוטעית לבין תפיסת הסיבתיות שלנו? אליעד ממשיך ומבהיר שהעניין המרכזי פה הוא תפיסת הסיבתיות של האדם: אנשים חושבים בטעות שדברים השתנו בצורה שיכולה להשפיע על התוצאה, בזמן שבפועל השינויים אינם רלוונטיים לסיבה המרכזית שבגללה הפעולה לא מצליחה. זה עניין של הבנת המציאות: צריך לזהות את הסיבה המדויקת שבגללה לא הצלחנו בפעם הראשונה, ולבדוק אם היא השתנתה בפעם השנייה. אם הסיבה לא השתנתה - אין טעם בניסיון נוסף. כיצד לזהות את השינוי שיביא לתוצאות שונות? אליעד מציין במפורש שהיכולת להבין ... של איינשטיין נכון רק באופן חלקי, והוא משמש אזהרה מפני חשיבה שטחית: לא כל שינוי קטן משנה משהו במערכת הסיבתית. עלינו ללמוד להבחין אילו שינויים אכן משפיעים, ואז להחליט האם לנסות שוב. האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה הפעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות מהי מערכת סיבתית ומערכת אקראית? האם אי שפיות זה לחזור על אותו הדבר? מתי מוטיבציה להתמדה היא טעות? כיצד לזהות שינויים משמעותיים ... ואין זה אותו שולחן, כי האטומים שלו זזו והזמן עבר. ולכן, אולי דווקא כן יש היגיון לנסות שוב, כי הנסיבות לכאורה כבר לא אותן נסיבות. אך אליעד מדגיש שהגישה הזו של הכל משתנה כל הזמן היא גישה שלא באמת חכמה כל כך, לפחות כאשר ... קיר ולא מצליח להזיזו. לכאורה בכל רגע מדובר בקיר שונה, כי הזמן שונה והאטומים זזו מעט. אך בפועל, אם הסיבה לכך שהקיר לא זז אינה קשורה בשינויים המינוריים האלה, אלא בסיבות המהותיות, אז אין היגיון להמשיך לדחוף אותו ולצפות שהוא יזוז. כי מה שבאמת משפיע על התוצאה לא השתנה כלל. האם שינוי מינורי בנסיבות מצדיק ניסיון חוזר? אליעד מדגים את הרעיון עם משקולות בחדר כושר. אדם ניסה להרים 100 קילו ולא הצליח. כעת ... אחרת של 100 קילו, אולי הפעם זה יצליח. אליעד מסביר שהשינוי במקום או במשקולת לא ישפיע על התוצאה אם הסיבה האמיתית שהאדם לא מצליח להרים 100 קילו היא המשקל עצמו או חוזקו הפיזי. כלומר, גם אם כל הסביבה תשתנה, כל עוד הסיבה המרכזית לאי - הצלחה היא קבועה, זה טיפשי לצפות לתוצאה אחרת. מה ההבדל בין שינוי אמיתי לבין שינוי לא ... מדובר במנעול אחר ובזמן אחר, כי האטומים בסילינדר זזו מעט. אבל אליעד מדגיש שהשינויים הזעירים הללו לא משנים את הסיבתיות האמיתית של פתיחת המנעול. כלומר, הסיבות המרכזיות שמשפיעות על פתיחת המנעול הן המבנה הפנימי של המנעול והמפתח, ולא התזוזות הזעירות שהתרחשו בזמן. אליעד מציין שאפשר ... מסביר שההבדל בין מצב שבו יש היגיון לנסות שוב לבין מצב שבו אין היגיון הוא מידת הרלוונטיות של השינוי בנסיבות לסיבתיות של התוצאה. אם הנסיבות שהשתנו אינן קשורות לסיבות האמיתיות לתוצאה, אז גם אם הן השתנו, אין שום סיבה לצפות לשינוי בתוצאה. לדוגמה, אדם שניסה לשכנע מישהו אחר בדבר כלשהו ונכשל. אם הסיבה לכך היא מהותית (כמו שהאדם לא רוצה להקשיב), אז עצם זה שיעבור יום או שעה או אפילו שהמקום יהיה שונה, לא ישנה את התוצאה. אבל אם הסיבה היא נסיבתית, כמו עייפות רגעית או הסחת דעת זמנית, אז בהחלט יש היגיון לנסות שוב. לסיכום, אליעד כהן מחדד את המסר של איינשטיין וטוען כי הטיפשות אינה בעצם החזרה על פעולה, אלא בציפייה לתוצאות שונות כאשר הסיבות לאי - ההצלחה לא השתנו באופן משמעותי. כל ניסיון חוזר חייב להיות מבוסס על שינוי אמיתי ורלוונטי בסיבות המרכזיות, אחרת הוא באמת חסר היגיון. ציטוטים של אלברט איינשטיין האם יש היגיון בהתמדה? מערכת סיבתית ומערכת אקראית מתי טיפשי להתמיד? האם שינוי נסיבות משפיע על התוצאות?