אלברט איינשטיין , ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה ... ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומדויקת את הרעיון המפורסם של אלברט איינשטיין על אי שפיות - הטענה כי זה מטורף לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. אליעד מבהיר שהרעיון של איינשטיין ... ואז להחליט האם לנסות שוב. האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה הפעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות מהי מערכת סיבתית ומערכת אקראית? האם אי שפיות זה לחזור על אותו הדבר? מתי מוטיבציה להתמדה היא טעות? כיצד ... שוב ושוב על אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר את הציטוט המפורסם של אלברט איינשטיין האומר כי אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. אליעד מבהיר תחילה שישנם מקרים שבהם יש ... מבוסס על שינוי אמיתי ורלוונטי בסיבות המרכזיות, אחרת הוא באמת חסר היגיון. ציטוטים של אלברט איינשטיין האם יש היגיון בהתמדה? מערכת סיבתית ומערכת אקראית מתי טיפשי להתמיד? האם שינוי נסיבות משפיע על התוצאות? ...

... או התמדה, ציטוטים של אלברט איינשטיין , טיפשות או נחישות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה בכל פעם לצפות לתוצאה אחרת, חזרתיות, ... הוא מתחיל בשאלה האם זה הגיוני לומר שמישהו שעושה את אותה פעולה שוב ושוב ומצפה לתוצאות שונות הוא משוגע, ומציין כי ישנה אמירה שקשורה לאלברט איינשטיין שלפיה שיגעון הוא לעשות את אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. לאחר מכן, אליעד מסביר את הדימוי של אדם שממלא דלי במים מבלי לתקן את החור שבו, ...

... חוכמה - מדוע גם לטיפשות יש סוף? מהו הסוף של הטיפשות? אמר האומר (אלברט איינשטיין), כי לטיפשות אין סוף. וכאן במאמר נסביר, מדוע גם לטיפשות יש סוף. ומי שיתבונן בעניין ...

... לאותו אדם, ולכן דבריו נתפסים כחכמים יותר. למשל, כאשר אנשים מצטטים את אלברט איינשטיין, הם לא זוכרים שהיו לו גם טעויות ...

... עצמי מבוסס על משוב חיצוני או פנימי? אליעד כהן מביא דוגמה מהסיפור הידוע על אלברט איינשטיין , אשר כאשר בדקו ואישרו את החישובים שלו, לא הופתע כלל. איינשטיין ...

... בהנחה שהלוגיקה עצמה נכונה, היא בוודאות נכונה יותר. חשוב להדגיש שהלוגיקה עצמה חייבת להיות תקינה, כי גם בה אפשר לטעות. מהו הסיפור על איינשטיין ומה הוא מלמד אותנו על ניסיון? אליעד מתאר סיפור על אלברט איינשטיין , שבו מדענים עשו ניסוי ואישרו את התחזית התיאורטית שלו. המדענים התלהבו שהניסוי הוכיח שאיינשטיין צדק, וציפו שהוא יגיב בשמחה. אבל ...

... הקורא צריך לבדוק בעצמו אם הספר עובד עבורו, ולא להסתמך על הניסיון של אחרים או על אמינותו האישית של אליעד. הוא משתמש בדוגמה של אלברט איינשטיין , שהוכיח דברים בפיזיקה, ולמרות שהוכחות אלו נבדקו ונמצאו נכונות שנים מאוחר יותר, הוא בעצמו ידע שהן נכונות מראש, ללא צורך באישור חיצוני. כלומר, האמת של ...

... נוצר במקרה - חלק 1 - איך נוצר העולם?! האם באופן אקראי? נקדים: כל המאמרים שעוסקים בנושא בריאת העולם במקרה, יוצאים מנקודת הנחה שניתן להוכיח כי העולם עצמו נברא. האקראיות מספקת אלטרנטיבה לכיצד הופיע נוצר נברא העולם. יחד עם זאת חשוב לזכור, כי קיימת גם האפשרות כי היקום קדמון ונצחי, וכי הוא מעולם לא נברא בשלב כלשהו. ראה ... הסיבה הראשונה הרצון הראשון נוצר. תגובה: ממילא ניתן לומר את אותו הדבר על העולם, שאיננו יודעים כיצד הוא נוצר, אך לא צריך לערב את אלוהים בעניין. אפשרות נוספת: 2 - אלוהים נוסף יצר את אלוהים שיצר את העולם. דהיינו, לכל בורא יש ... 3 - הסיבה הראשונה הרצון הראשון של אלוהים, נוצר במקרה באופן אקראי ללא סיבה. תגובה: ממילא אפשר לומר שהעולם עצמו נוצר במקרה ללא סיבה. ...

... ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לחשוב שכל אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, ... שיש קשר בין אירועים, הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר את הנקודה, אליעד משתמש בדוגמה תאורטית שבה המציאות כולה קיימת רק ברגע אחד ... שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את הסיבה לאירוע מסוים, הוא נוטה לחשוב שהאירוע הוא אקראי. אך הוא מסביר שזו טעות, כי העובדה שהאדם אינו מבין למה אירוע מסוים התרחש, אינה אומרת שלאירוע אין סיבה כלל. בנוסף, אם האדם חושב שהוא ... אם הדברים היו משתנים באופן בלתי צפוי, האדם היה חווה זאת כאקראי. מכאן, מסביר אליעד, שכל התפיסה שלנו לגבי מה צפוי לקרות מבוססת על הרגל ועל תחושת ההמשכיות, ולא על חוקיות מוחלטת המחייבת את המציאות. האם ... הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת סיבה, התוצאה תמיד יכולה להיות שונה, כיוון שהמציאות היא אפשרות אינסופית שאינה ... קשר הכרחי בין סיבה לתוצאה? האם המציאות חייבת להיות המשכית? סיבתיות - מציאות או אשליה? מהי אקראיות ומהי דטרמיניזם? האם יש משהו שמבטיח את קיום המציאות? הפעם אני רוצה לתת נקודת מבט, על אחת מהנחות היסוד של התודעה האנושית והיא הקשר של ... קורה משהו זה בגלל שרצית את הדבר, ואם לא קרה מה שרצית, זה היה אקראי. כמו לדוגמה, מדליקים אש ושורפים נייר, בעצם, ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סהכ תחושה, אני לא אומר שאין את התחושה הזו שזה קרה אבל זה שזו תחושה, זה לא אומר שבגלל שנעשה משהו. אז אחריו בהכרח יש תוצאה ... קבוע כל יום, אלא פעם זורחת פעם לא, אז האדם היה רואה את הדבר כאקראי כי המציאות היא אפשרית, והאם יש משהו שמחייב את העולם שלנו להיות קיים בעוד רגע ולכל מי שאומר שהעולם נברא, וגם מי שלא אומר כך, האם מחייב ... יכולה להיות פוטנציאל אינסופי, הוא יכול להבין שהתחושה של הסיבתיות, היא לא יותר מאשר תחושה ושיהיה לכולם המשך יום של הבנה אינסופית. ...

... חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה למחשבה עמוקה ויסודית על מושג הבחירה החופשית, ומסביר באופן ... שקיימות עבור כל דבר שקורה: או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, אלא נאלץ לבצע את הפעולה. לדוגמה, אם אדם מרגיש שהוא ... לעשות - עדיין, אם משהו חיצוני או פנימי הכריח אותו להחליט כך, אין זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא בחר לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה מכריחה והאם היא קיימת? האפשרות השלישית שאליעד מציג היא סיבה ... מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם מוכרחים או מקריים? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה קריטית על כל פעולה או רצון שלו: למה רציתי דווקא את זה ולא משהו אחר? וכאן ... או שקיימת סיבה מחייבת מדוע האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון הפנימי שלו, אך גם כאן נשאלת השאלה: האם הבחירה הזו עצמה הייתה מוכרחת או אקראית? באופן זה, כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת סיבה ראשונית וחזקה מאוד שמחייבת את הכל להתרחש בצורה מסוימת, הרי שגם לסיבה זו חייבת להיות סיבה, וכן הלאה עד אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות. מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק בבחירה חופשית אמיתית. מה צריך האדם לעשות כדי להבין את הבחירה באמת? אליעד ממליץ לאדם לחקור לעומק כל פעולה שהוא ... אחרת. עליו לחקור האם הפעולה מוכרחת או מקרית, ולחקור האם ניתן למצוא נקודת אמצע כלשהי בין מוכרחות מוחלטת לבין אקראיות מוחלטת. לפי אליעד, כאשר האדם יחפור לעומק, הוא יבין שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי בין פעולה מוכרחת לבין פעולה אקראית, ולכן הבחירה החופשית הופכת להיות מושג חסר משמעות. סיכום מסקנת ההרצאה לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלת קיומה של הבחירה החופשית, כשהיא מראה באופן ... וברור את הפרדוקס העמוק שקיים במושג הזה. הוא מסביר שבחינה פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את התהליכים של סיבה ותוצאה, ולגלות בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים או מקריים? האם הכל נקבע מראש? מהי סיבה ראשונית? האם אדם באמת בוחר? הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית לתת ... להיות שאתה עצמך בוחר ככה ולא אחרת, ואז נשאלת השאלה למה בחרת ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר שבחרת, ואז זה ללא סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא אז אם הכל אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה מסוימת, אבל, היא לא מכריחה אותך. ועל האדם לשאול את עצמו, מה הסיבה לכל פעולה שהוא עושה או שיש סיבה שמכריחה את הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי , וזה אין סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו על הכל, למה אני רוצה ככה ולא אחרת, האם אתה מוכרח לרצות את הרצון הזה לחקור את השאלה, האם יש לאדם בחירה, או שאין בחירה? על האדם להעמיק בכך. ועכשיו נגיד שאם יש סיבה שמחייבת לגמרי, היא שוות ערך לאקראי לגמרי. נאמר שהסיבה הכריחה את הדבר, אז מה הכריח את הדבר שהכריח. וגם אם הסיבה עצמה בסופו של דבר היא אקראית, וסיבה ראשונה של כל הסיבות אז זה אומר שיש העדר סיבה. ועל האדם לבדוק פנימה ולעומק, מהי בחירה אמיתית באמת. ...