האם לעשות שוב ושוב את אותו הדבר זו באמת אי - שפיות?

אליעד כהן מסביר את האמירה המפורסמת שמיוחסת לאלברט איינשטיין: "אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות". הוא מדגיש שהטענה הזאת לא תמיד נכונה, ומנתח אותה לעומק בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים על מושגים כמו "מערכת סיבתית" ו"מערכת אקראית".

מהי מערכת אקראית והאם אפשר לצפות לתוצאות שונות ממנה?

אליעד מסביר תחילה מהי מערכת אקראית, כלומר, מצב שבו התוצאה אינה נובעת בהכרח מסיבות ידועות או נראות לעין. לדוגמה, הוא מתאר אדם שממלא טופס לוטו באותם מספרים שוב ושוב. אותו אדם מתוסכל שהוא לא זוכה, מחליט לשנות את המספרים, ושוב אינו זוכה. הוא מחזיר את המספרים המקוריים, ודווקא אז זוכה. כלומר, למרות שהאדם עשה בדיוק אותו דבר שוב ושוב, התוצאה הסופית כן השתנתה. ההסבר לכך הוא שלוטו זו מערכת אקראית לחלוטין, ולכן פעולה חוזרת באותם תנאים יכולה להניב תוצאה אחרת. זאת משום שהתוצאות אינן תלויות ישירות בפעולה עצמה, אלא בגורם אקראי שלא ידוע לנו מראש.

אליעד ממשיך ומסביר שבמערכת אקראית, כגון הימורים או הגרלות, הפעולה החוזרת היא דווקא הגיונית, שכן בכל פעם מתקיים סיכוי חדש ושווה לזכות. במערכת כזו לא נכון לומר שמדובר באי שפיות, מכיוון שהשינוי הוא אפשרי.

מתי כן מדובר באי שפיות לעשות שוב את אותו הדבר?

לעומת זאת, אליעד כהן מציג דוגמה אחרת - מערכת סיבתית, שבה יש סיבה ותוצאה ברורות ומוגדרות. הוא נותן כדוגמה ניסיון להכניס מפתח לדלת בצורה מסוימת, וכאשר המפתח אינו נכנס, ברור לנו שהבעיה היא בצורה שבה אנחנו מנסים להכניס את המפתח. לכן, במערכת סיבתית, אם אדם יחזור על אותה הפעולה בדיוק ללא שום שינוי, ויצפה לתוצאות שונות, הרי שהוא באמת מתנהג בצורה לא הגיונית ואפילו טיפשית.

אליעד מסביר שההיגיון הברור אומר: אם לא תשנה את הגורם או את הצורה של הפעולה - לא תשתנה התוצאה. במילים אחרות, במערכת סיבתית, רק שינוי סיבה יכול לגרום לשינוי בתוצאה. חזרה מדויקת על הפעולה ללא שינוי בסיבה, לא תוביל לתוצאה שונה, ולכן פעולה כזו תהיה חסרת היגיון.

האם באמת קיימת אקראיות או שהכל בעצם סיבתי?

אליעד כהן ממשיך לנתח לעומק את נושא האקראיות. הוא מסביר שלמעשה, כל מה שאנחנו קוראים לו אקראי יכול להיות סיבתי לגמרי, אלא שפשוט איננו יודעים את הסיבות המדויקות לתוצאה. לדוגמה, זכייה בלוטו יכולה להיראות לנו אקראית, אך אם היינו מכירים את כל הגורמים הפיזיקליים והאטומיים שהשפיעו על תוצאות ההגרלה, היינו מבינים שיש סיבות מדויקות לכל דבר.

הוא אומר שבפועל, כשאיננו יודעים את הסיבות, אנחנו מתייחסים לזה כאל אקראיות, אבל ייתכן שבעומק, הכל בעצם סיבתי. כלומר, ההבדל בין סיבתיות לאקראיות הוא הבדל בידע שלנו ולא בהכרח במציאות עצמה. לכן, אפילו מה שנראה אקראי עשוי להיות סיבתי לגמרי.

מתי כדאי להתמיד ולעשות שוב ושוב את אותו הדבר?

אליעד כהן מסכם את ההסבר בכך שהתשובה לשאלה "האם כדאי להתמיד ולעשות שוב את אותו הדבר?" תלויה בהבנה שלנו לגבי הסיבתיות והאקראיות. במערכת שבה הסיבות לתוצאה אינן ברורות לנו, עדיין יכול להיות היגיון להמשיך לנסות שוב ושוב את אותה פעולה, כיוון שכל ניסיון חדש הוא בעל פוטנציאל שווה לתוצאה שונה. לעומת זאת, במערכת סיבתית ברורה, כדאי לשנות את הגורמים על מנת לקבל תוצאות חדשות.

בשורה התחתונה, הטענה של איינשטיין נכונה רק במערכת סיבתית שבה הסיבות והתוצאות ברורות וידועות. במערכות אקראיות או כשאין לנו מידע על הסיבתיות, יש דווקא היגיון בהתמדה.