מה גורם לאזרחים להזדהות עם אלימות משטרתית?

כאשר אזרחים צופים בסרטונים של אלימות משטרתית, כמו במקרה של רצח גורג פלויד בארצות הברית, הם בדרך כלל נזעקים כי הם מדמיינים שהאלימות יכולה להיות מופנית כלפיהם. אנשים רבים מתחילים להתנגד לאלימות כזו משום שהם חוששים שמחר שוטר יתקוף אותם באופן דומה. אך אליעד כהן מסביר שכאשר האזרח רואה שאותו אדם שנפגע על ידי השוטר התנגד קודם לכן לשוטר, קלל אותו או לא הסכים להיעצר, האזרח מאבד את האמפתיה. האזרח אומר לעצמו "אני לא הייתי מתנגד או מקלל את השוטר", ולכן הוא מפסיק להזדהות עם הקורבן וחושב "מגיע לו".

מדוע ישנה הזדהות ציבורית עם מקרים כמו אלאור אזריה?

אליעד מסביר כי כאשר אזרחים רואים אירועים כמו המקרה של אלאור אזריה, שבו חייל ירה במחבל לאחר שהמחבל כבר היה מנוטרל, הם מזדהים עם היורה. הם מזדהים בעיקר משום שהם מאמינים שמגיע למחבל עונש מוות, ואפילו עונש חמור יותר, ולכן הם מצדיקים את פעולתו של החייל. אליעד מוסיף שהעובדה שהמחבל ביצע פשע או פיגוע קודם לכן מגבירה את ההזדהות. עם זאת, הוא מדגיש שיש להבדיל בין השאלה האם מגיע למחבל עונש מוות לבין השאלה האם החייל עצמו היה צריך לקבל החלטה כזו באופן עצמאי ולבצע את הפעולה ללא סמכות חוקית.

האם צריך להפעיל יותר אלימות נגד עבריינים?

אליעד כהן מבהיר שמנקודת מבטו, יש היגיון בכך שהציבור ירצה להחמיר את הענישה נגד עבריינים, מחבלים ופושעים, כולל הענקת סמכויות רחבות יותר לשוטרים וחיילים להגן על עצמם, גם באמצעות אלימות פיזית. לדוגמה, אם אזרח מסכן את השוטר או את החייל, ראוי שיהיה להם הכוח והסמכות להפעיל כוח פיזי ואף להרוג, אם נשקפת סכנה אמיתית ומיידית לחייהם. הוא מציין שצריך שהכוח הזה יהיה מעוגן בחוק, תוך שינוי חקיקה והחלפת המחוקקים אם צריך, אך לא שהשוטר או החייל יקבל החלטות כאלה על דעת עצמו ללא חוק מפורש.

מדוע אסור לשוטר להפעיל אלימות שאינה לצורך?

אליעד מסביר כי בעוד שישנם מקרים בהם חובה על שוטר או חייל להשתמש בכוח פיזי כדי למנוע פשע או להגן על עצמו ועל הציבור, יש גבול ברור: ברגע שהחשוד כבר מנוטרל, כמו במקרה של גורג פלויד שהשוטר המשיך לדרוך על צווארו לאחר שכבר לא התנגד, הפעלת אלימות נוספת היא פסולה ובלתי מוצדקת. אלימות כזו איננה למטרת מניעה אלא למטרת נקמה או ענישה, וזה פסול. הוא מדגיש את החשיבות של שמירת הכוח הפיזי למטרות הכרחיות בלבד, בדומה לאופן בו אב היה מפעיל כוח מינימלי כדי לעצור את ילדו שמנסה לפגוע בעצמו או באחרים, אך לא היה ממשיך להפעיל כוח לאחר שהסכנה חלפה.

מה הסיכון באלימות משטרתית שאינה מבוקרת?

אליעד כהן מזהיר שאם הציבור ימשיך להצדיק הפעלת אלימות משטרתית בלתי מוצדקת או מיותרת, הדבר יחזור אליהם כבומרנג. הוא מסביר שהאלימות תתחיל באירועים "קטנים" של התנגדות או חוסר ציות קל לשוטר, ותיגמר באירועים חמורים של רצח על ידי שוטרים, כפי שקרה בארה"ב עם גורג פלויד. הוא מציין שאנשים שחושבים "לי זה לא יקרה" ומצדיקים אלימות היום, אולי ימצאו את עצמם במצבים דומים בעתיד.

כיצד נכון לפעול מול עבריינים ומחבלים?

אליעד טוען שלגיטימי ואף מומלץ להעלות את רף הענישה למחבלים ולעבריינים, אך מדגיש כי הדבר צריך להיעשות במסגרת החוק, על ידי חקיקה נכונה ולא על ידי שוטרים או חיילים שמחליטים לקחת את החוק לידיהם. הוא מאשים את האזרחים שבוחרים בפוליטיקאים חלשים ולא מיישמים חוקים נגד טרור באופן חד - משמעי וברור. הוא מוסיף כי אם העם רוצה חוקים חזקים יותר נגד עבריינים ומחבלים, הוא צריך לבחור מחוקקים מתאימים לכך, במקום להאשים שופטים או משטרה שאינם מיישמים את החוקים שלא קיימים.

מדוע לא ראוי להפעיל אלימות מעבר למינימום הדרוש?

אליעד כהן מדגיש כי שימוש בכוח הוא לגיטימי רק לצורך הגנה או מניעת פשע. כל שימוש בכוח מעבר למינימום הנדרש, כמו המשך הכאת אדם שכבר מנוטרל, הוא אסור מוסרית ומסוכן חברתית. הוא מזהיר שכל הצדקה לאלימות כזו עלולה להוביל לתרבות של "לקיחת החוק לידיים", מה שיגרום לאנרכיה ולאובדן שליטה. הדרך הנכונה לדעתו היא החמרת הענישה במסגרת החוק בלבד.