9:36מושכל ראשון מחוייב המציאות - מה הם?
מהו מושכל ראשון ומה פירוש הביטוי מחויב המציאות?
מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש הוכחה או למידה מוקדמת, מפני שהאדם יודע אותו באופן אינטואיטיבי ומיידי. אליעד כהן מסביר שמושכל ראשון הוא מושג שנתקל בו כל מי שחוקר את האמת. מדובר בידיעה בסיסית שהאדם יודע מעצמו, ללא צורך בלימוד חיצוני, ושהאדם אינו מסוגל לא לדעתה או לשכוח אותה.
כיצד ידיעות של האדם תלויות אחת בשניה?
אליעד כהן מסביר שבמוחו של כל אדם יש ידיעות רבות ושונות. הוא נותן דוגמאות שונות לידיעות אלה כגון הידיעה שכדור הארץ עגול, מה זה שולחן, איך קוראים לו, בן כמה הוא ועוד. לטענתו, כל ידיעה שאדם מחזיק בה תלויה בידיעות אחרות שמבססות אותה. למשל, אם האדם יודע מהו שולחן, זה אומר שבתוך הידיעה של המילה "שולחן" כלולות גם ידיעות נוספות על דברים כמו חפצים, המציאות הכללית, בית, כדור הארץ וכדומה.
אם היינו מדמיינים מצב שבו האדם יודע רק את המושג "שולחן", ללא ידיעות נוספות, השולחן היה חסר משמעות לחלוטין. המשמעות של כל מושג או ידיעה נגזרת ממושגים אחרים שמקיפים אותו, לכן ידיעות תלויות זו בזו. דוגמה נוספת שאליעד כהן נותן היא שהידיעה "כדור הארץ עגול" כוללת בתוכה את הידיעה על המושג "עיגול" ועל כך שיש "כדור הארץ". אי אפשר להכיר את המושג "כדור הארץ עגול" ללא הכרת מושגים אלו מראש.
מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות?
ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה "רגילה" שהאדם רוכש, למשל "אני רעב", בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות.
איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון?
אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית?
ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של המושכל הראשון, שאותה אי אפשר לא לדעת.
מדוע האדם אינו מודע למושכל הראשון באופן טבעי?
אליעד כהן מסביר שהאדם בדרך כלל אינו מודע למושכל הראשון כי הידיעה הזו מובנת מאליה כל כך, עד שהיא כלל לא נחשבת "ידיעה" בעיניו. הידיעה הזו ברורה כל כך, עד שאדם אפילו לא יודע שהוא יודע אותה. הידיעה הזו קיימת אצלו מלידה, ולכן לא לימדו אותו אותה והוא אף פעם לא יכול לשכוח אותה. אך דווקא בגלל הברור מאליו הזה, קשה לאדם לזהות או להגדיר מהו אותו מושכל ראשון.
מהי ידיעת האמת ומה הקשר שלה למושכל הראשון?
אליעד כהן מדגיש כי ידיעת האמת, שעליה הוא מדבר לעיתים קרובות, היא למעשה ידיעת הקשר בין המושכל הראשון לשאר הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה.
אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון.
בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של המושכל הראשון ולהבין שזו הידיעה היציבה ביותר שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת.
מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש הוכחה או למידה מוקדמת, מפני שהאדם יודע אותו באופן אינטואיטיבי ומיידי. אליעד כהן מסביר שמושכל ראשון הוא מושג שנתקל בו כל מי שחוקר את האמת. מדובר בידיעה בסיסית שהאדם יודע מעצמו, ללא צורך בלימוד חיצוני, ושהאדם אינו מסוגל לא לדעתה או לשכוח אותה.
כיצד ידיעות של האדם תלויות אחת בשניה?
אליעד כהן מסביר שבמוחו של כל אדם יש ידיעות רבות ושונות. הוא נותן דוגמאות שונות לידיעות אלה כגון הידיעה שכדור הארץ עגול, מה זה שולחן, איך קוראים לו, בן כמה הוא ועוד. לטענתו, כל ידיעה שאדם מחזיק בה תלויה בידיעות אחרות שמבססות אותה. למשל, אם האדם יודע מהו שולחן, זה אומר שבתוך הידיעה של המילה "שולחן" כלולות גם ידיעות נוספות על דברים כמו חפצים, המציאות הכללית, בית, כדור הארץ וכדומה.
אם היינו מדמיינים מצב שבו האדם יודע רק את המושג "שולחן", ללא ידיעות נוספות, השולחן היה חסר משמעות לחלוטין. המשמעות של כל מושג או ידיעה נגזרת ממושגים אחרים שמקיפים אותו, לכן ידיעות תלויות זו בזו. דוגמה נוספת שאליעד כהן נותן היא שהידיעה "כדור הארץ עגול" כוללת בתוכה את הידיעה על המושג "עיגול" ועל כך שיש "כדור הארץ". אי אפשר להכיר את המושג "כדור הארץ עגול" ללא הכרת מושגים אלו מראש.
מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות?
ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה "רגילה" שהאדם רוכש, למשל "אני רעב", בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות.
איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון?
אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית?
ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות שהוא מחזיק בהן הן ידיעות אפשריות פרט לידיעה אחת - זו של המושכל הראשון, שאותה אי אפשר לא לדעת.
מדוע האדם אינו מודע למושכל הראשון באופן טבעי?
אליעד כהן מסביר שהאדם בדרך כלל אינו מודע למושכל הראשון כי הידיעה הזו מובנת מאליה כל כך, עד שהיא כלל לא נחשבת "ידיעה" בעיניו. הידיעה הזו ברורה כל כך, עד שאדם אפילו לא יודע שהוא יודע אותה. הידיעה הזו קיימת אצלו מלידה, ולכן לא לימדו אותו אותה והוא אף פעם לא יכול לשכוח אותה. אך דווקא בגלל הברור מאליו הזה, קשה לאדם לזהות או להגדיר מהו אותו מושכל ראשון.
מהי ידיעת האמת ומה הקשר שלה למושכל הראשון?
אליעד כהן מדגיש כי ידיעת האמת, שעליה הוא מדבר לעיתים קרובות, היא למעשה ידיעת הקשר בין המושכל הראשון לשאר הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה.
אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון.
בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של המושכל הראשון ולהבין שזו הידיעה היציבה ביותר שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת.
- מהו מושכל ראשון?
- מה ההבדל בין מחויב לאפשרי?
- מהי ידיעת האמת?
- כיצד לזהות ידיעות בסיסיות?
- מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת?
- איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית?