מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ידיעה שאינה ניתנת להוכחה ואינה דורשת לימוד משום שאי אפשר ... כל ידיעה שיש לאדם, כמו מהו שולחן, מהו כדור הארץ או אפילו הרגשה של רעב, תמיד תלויה בידיעות אחרות. מושכל ראשון, לעומת זאת, הוא הידיעה שעליה מבוססות כל שאר הידיעות ואינה תלויה בשום ידיעה אחרת. למה כל ידיעה תלויה בידיעות ... הזו כוללת בתוכה ידיעות אחרות כגון שיש דבר כזה רעב, שיש אני ושיש דבר כזה רצון. מה מייחד את המושכל הראשון מידיעות אחרות? בשונה מידיעות רגילות שניתן ללמוד אותן וניתן גם לשכוח אותן, מושכל ראשון הוא דבר שאדם מעולם לא למד, אי אפשר לשכוח אותו, ולא קיימת אפשרות שלא לדעת אותו. מושכל ראשון הוא הידיעה היסודית והבסיסית ביותר, שכל הידיעות האחרות מבוססות עליה. זהו הדבר היחיד שהאדם יודע מעצמו ללא צורך בלימוד ... ללא הידיעה שאתה קיים לא היית יכול לדעת שיש דבר כזה כדור הארץ. לכן הידיעה שאתה קיים קרובה יותר למושכל הראשון, אך עדיין ניתן לשאול האם ידיעה זו מחויבת. אם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים, זו עדיין אינה ידיעה מחויבת. המושכל הראשון הוא אותה ידיעה אחת שאינה מאפשרת שום אפשרות אחרת, כלומר, ידיעה שחייבת להיות נכונה תמיד וללא תנאי. איך לגלות מהו מושכל ראשון? כדי לגלות את המושכל הראשון, האדם צריך לשאול את עצמו לגבי כל ידיעה וידיעה שיש לו, האם הידיעה הזו מחויבת או שהיא רק אפשרית. ... ממשיך לשאול כך לגבי כל ידיעה וידיעה, הוא מגיע בסופו של דבר לידיעה אחת שלא יכולה להיות אחרת - המושכל הראשון. מושכל ראשון הוא אותו הדבר שאי אפשר לא לדעת אותו, והוא הידיעה הבסיסית שעליה מבוססות כל הידיעות האחרות. מדוע קשה להבחין במושכל הראשון? המושכל הראשון הוא כל כך ברור ומובן מאליו, עד שאנשים לא מודעים לכך שהם יודעים אותו. אנשים אינם מרגישים שיש בכך ... האדם מתחיל לשאול באופן שיטתי על כל הידיעות שלו האם הן מחויבות או אפשריות, הוא מצליח לזהות לבסוף את המושכל הראשון ולהבין שהוא ידיעה מיוחדת ששונה מכל הידיעות האחרות. מהי החשיבות של הבנת המושכל הראשון? הבנת המושכל הראשון מעניקה לאדם יציבות אמיתית, משום שזהו הדבר היחיד בעולם שהוא מחויב המציאות באופן מוחלט. בעוד שכל שאר הדברים בעולם יכולים להיות אחרת או יכולים שלא להתקיים כלל, המושכל הראשון תמיד יהיה קיים ותמיד יהיה נכון. המודעות לידיעה זו יוצרת יציבות נפשית וידיעה ברורה על האמת, שיכולה להשפיע על תפיסת המציאות ועל אופן ההתנהלות של האדם בעולם. לסיכום, מושכל ראשון או מחויב המציאות הוא הדבר היחיד בעולם שאי אפשר לא לדעת אותו, הוא לא דורש לימוד ולא ניתן לשכוח ... כל ידיעה אם היא מחויבת או אפשרית, ובסופו של דבר, להבחין בידיעה היחידה שהיא מחויבת המציאות באופן מוחלט. מהו מושכל ראשון? מה זה מחויב המציאות? איך לזהות ידיעה בסיסית? מה ההבדל בין ידיעה אפשרית לידיעה מחויבת? מהי הידיעה היחידה שאי אפשר לא לדעת? איך מגיעים לידיעת האמת? מהו מחויב המציאות / מושכל ראשון? פירושו - דבר שאין צורך להוכיח אותו. שהאדם יודע את הדבר הזה בלי שיצטרך ללמוד אותו. ולכל אדם יש ... כולל ידיעה שיש רעב ויש אני ויש רצון וגם ידיעת רעב. כל ידיעה מבוססת על ידיעות נוספות אחרות. מהו מושכל ראשון? כל הידיעות שמלמדים את האדם הוא יכול גם לא לדעת אותם, אם לא ידע = קיימת אפשרות לא לדעת. ... אותן. ויש ידיעה אחת שאותה לא לימדו את האדם ובנוסף לזה אי אפשר לשכוח אותו. ידיעת האמת פירושו ידיעת המושכל הראשון. בעצם חיבור המשוכל הראשון לשאר הדברים. מהו הדבר היציב ביותר שיש? האמת. היא מחויבת המציאות. כל אחד ואחד יודע ... זה. כי אין לזה בעצם שום חידוש. ואף על פי כן מי שרוצה לדעת מהו מחויב המציאות או מהו מושכל ראשון, עליו לברר זאת על ידי שישאל מהו הדבר שהוא יודע, האם הוא מחויב המציאות או לא? למשל הידיעה שאתה קיים, אם יש אפשרות שלא תהיה קיים, סימן שאין זה מחויב המציאות, עד שמגיעים למושכל הראשון שבלעדיו אין שום ידיעה. לסיכום, המודעות למושכל הראשון תעניק לאדם יציבות אמיתית, כי המושכל הראשון הוא מחויב המציאות ולא אפשרי המציאות.

אקסיומות, מחויב המציאות, מושכל ראשון, אקסיומה, הנחות יסוד, לוגיקה, מה חייב להיות קיים? מהו אלוהים? מהות המציאות, יש ואין, מהו קיום? מהי מציאות? מהו ...

האם יש מושכל ראשון? האם יש נטייה מולדת? האם יש בחירה חופשית? האם יש דעה מולדת? רצון חופשי, חופש הבחירה, נטייה טבעית האם ...

... משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין בהנחות יסוד, אמונה בחושים, אמונה בזיכרון, מה הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז ...

... והאם הן נכונות? אליעד מתחיל בשאלה מהי בכלל מוסכמה חברתית. הוא מסביר שישנם דברים שנראים לנו כמובנים מאליהם - מושכל ראשון, כמו האש שורפת, ואלו דברים שאיננו מטילים בהם ספק. אבל הוא מדגיש שההנחה שהאש תמיד שורפת מבוססת רק על ...

... של שאר בני האדם, ולהתחשב בהן. כי בסופו של דבר, רוב ככל ההתנהגות של האדם, היא לא מה שנקרא מושכל ראשון. דהיינו, ההתנהגות של האדם, היא לא ברירת המחדל שלו, כחיה וכייצור אנושי. אלא, ההתנהגות של האדם מבוססת, בעיקר על ...

...המציאות, הרי שהאדם, הוא עובד אלילים של ממש. ובכלל זה, גם נדמה לאדם שיש לו עצמו כוח כלשהו, גם הוא עובד אלילים. כי גם האני של האדם, גם הוא עצמו רק לבוש של המציאות. ואלוהים האמיתי, הכוח האמיתי, הוא: האחדות של המציאות, מחויב המציאות, הישות שממלאת את כל הלבושים של המציאות, הלא היא המהות של כל הדברים כולם, שנמצאת מחוץ ובתוך כל הדברים כולם, שהיא הכוח האמיתי וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של האחדות, שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את מהותה של מהות המציאות...

...מה שקורה במציאות שלנו. והכוונה היא לסרטים, שבהם הדמיון יוצא מהכוח אל הפועל, סרטים ותכנים, שבהם המציאות שלנו והחוקים שלה, משנים את הצורה שלהם. ועל ידי צפייה של האדם בתכנים כאלו, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומעורר אצל עצמו, את השכל של האחדות. והעניין הוא, כי התודעה של האדם חיה בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה / חוקי הטבע וכיוב. ויש גם את חוקי הנפרדות הכלליים, שהם החוקים של הזמן והמקום, והחוק שאי אפשר לחבר שני הפכים במקום ובזמן אחד, שהחוקים האלו נשמרים, גם בתוך...

...הסבל היא גם רחמנות מוחלטת כלפי האדם עצמו. מנגד, אדם שמרחם על עצמו ועל הסבל שלו, למעשה מתאכזר לעצמו בכך שהוא מחזק את התחושה שהחיים רעים וקשים, וכך מעצים את הסבל. כלומר, דווקא האכזריות שנראית שלילית היא זו שמביאה לשחרור ולתחושת חופש אמיתית. כיצד ההבנה שאין שלמות מובילה לשחרור מהסבל? אליעד מסביר שכל אדם חווה סבל מכיוון שהוא מחפש שלמות שאין להשיג. האדם סובל מפני שהוא לא מוכן להשלים עם כך שהוא סובל. ההבנה שהסבל הוא חלק בלתי נפרד מהקיום, ושאין אפשרות להימנע ממנו באופן מוחלט, היא זו שמובילה את האדם לשחרור...

...תלויה גם בידיעה החלקית שהאדם מסוגל להחזיק בה. למה אתה בכלל שואל למה יש שולחן? אליעד מתאר כיצד עצם השאלה למה יש שולחן? מוכיחה שהחוויה של האדם אינה מוחלטת. אם האדם היה משוכנע במאה אחוז שקיומו של השולחן הוא מחויב לחלוטין, לא הייתה מתעוררת בו השאלה למה השולחן נמצא שם. אך עצם העובדה שהאדם יכול להעלות את השאלה למה דווקא שולחן ולא משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם...