4:28היפומאניה, מצבי רוח משתנים בקיצוניות, שינויי מצבי רוח קיצוניים, מצבי רוח בגיל ההתבגרות, מצבי רוח אצל ילדים, הפרעות מצב רוח, מאניה דיפרסיה, הפרעה דו קוטבית, מצב רוח לא יציב, איזון מצב רוח
איך מטפלים בשינויי מצבי רוח קיצוניים?
אנשים רבים סובלים משינויים קיצוניים במצב הרוח: פעם טוב להם מאוד ופעם רע להם מאוד, פעם הם בדיכאון עמוק ופעם בשמחה גדולה. אליעד כהן מסביר שאדם שחווה את השינויים האלה לעיתים מרגיש שזאת בעיה חמורה, שמשבשת לו את החיים, ומחפש פתרון שיאזן את מצבי הרוח שלו ויהפוך אותם ליותר יציבים ופחות קיצוניים.
מה הגורם המרכזי לשינויי מצב הרוח?
לדברי אליעד כהן, הגורם המרכזי לשינויים הקיצוניים במצב הרוח הוא התלות הגדולה של האדם במציאות החיצונית. כאשר המציאות תואמת את רצונו של האדם, הוא מרגיש טוב, וכאשר המציאות מתרחשת בניגוד לרצונו, הוא מרגיש רע מאוד. ככל שאדם תלוי יותר בשינויים של המציאות החיצונית, כך יהיו לו יותר תנודות קיצוניות במצב הרוח שלו.
כיצד ניתן להפחית שינויים במצב הרוח?
אליעד מסביר שיש שתי אפשרויות עיקריות להתמודד עם מציאות שלא תואמת את הרצונות שלנו:
כיצד אפשר להתאים את הרצון למציאות?
אליעד מדגיש שהמפתח לאיזון רגשי הוא להפחית את המחויבות של הרצון, ולהיות פחות מזוהה ופחות תלוי בו. הכוונה היא להסתכל על הרצונות שלנו בצורה יותר נייטרלית, לראות שהם אינם מחויבים במציאות, ושאפשר גם שלא לרצות את מה שאנחנו רוצים עכשיו. כך הופך האדם לפחות תלוי בשינויים שמתרחשים במציאות.
לדוגמה, אם אדם רגיל לכך שכאשר המציאות אינה מתאימה לרצונו הוא חייב לשנות את המציאות, הרי שכל שינוי קטן יטלטל אותו. לעומת זאת, אדם שמתרגל שינוי של רצונו, ומנסה לקבל את המציאות כפי שהיא, יכול לשמור על יציבות פנימית. ככל שהוא מתרגל זאת יותר, הוא יהיה יותר מאוזן ופחות תלוי בשינויים החיצוניים.
איך מקבלים את המציאות כפי שהיא?
אליעד כהן מציע שיטה פרקטית לאיזון מצב הרוח: בכל פעם שהאדם נתקל במציאות שמנוגדת לרצונו, במקום לשאול "איך אני משנה את המציאות?", עליו לשאול את עצמו "איך אני יכול לקבל את המציאות הזו? איך אני יכול לאהוב אותה או לפחות לשנות את הרצון שלי כלפיה?". ככל שהאדם יתרגל זאת יותר, כך התנודות במצב הרוח שלו יקטנו, והמצב הרגשי שלו יהפוך ליותר יציב.
התרגול הזה לא מבטל את הרצונות, אלא מוריד את רמת המחויבות שלהם, והופך את האדם לפחות תלוי בתנודות חיצוניות, ובכך מפחית משמעותית את השינויים הקיצוניים במצב הרוח.
מדוע איזון מצב הרוח תלוי בהורדת משמעות הרצונות?
אליעד מדגיש שהרצון של האדם הוא כמו "משקולת" שמטלטלת אותו. כשהמציאות טובה כרצונו, הוא גבוה למעלה, וכשהיא רעה, הוא למטה בתחתית. אם האדם מוריד את המחויבות של הרצון, הוא למעשה "מקרר את המשחק" - הרצון הופך לפחות קריטי, פחות מחייב, וכך גם כאשר הוא אינו מתממש, התנודות במצב הרוח יהיו פחות קיצוניות.
האם שינוי רצונות שונה מניתוק מהרצונות?
בנקודה זו אליעד מציין שהאמירה "לשנות את הרצונות" דומה מאוד לרעיון של "אל תזדהה עם הרצונות". ההבדל בין השניים אינו מהותי, כי בשני המקרים המטרה היא להפחית את המחויבות וההזדהות עם הרצון. השיטה הפשוטה יותר היא פשוט להסתכל על הרצון כמשהו לא מחויב, להבין שאפשר גם שלא לרצות, ובכך לשמור על איזון פנימי.
איך לתרגל בפועל קבלת מציאות לא רצויה?
בפועל, אליעד ממליץ למי שסובל ממצבי רוח משתנים בצורה קיצונית לרשום לעצמו מהם הדברים שגורמים לו למצבי רוח קיצוניים, ולאחר מכן ללמוד כיצד לקבל אותם כפי שהם. לא לשנות את הדברים עצמם, אלא לתרגל את המחשבה והגישה הפנימית שלו, כדי שהדברים החיצוניים האלה כבר לא יטלטלו אותו באותה העוצמה.
כאשר אדם יתרגל זאת, התנודות במצבי הרוח יפחתו, והוא יהפוך לאדם יותר יציב, שפחות תלוי בשינויים החיצוניים של החיים.
אנשים רבים סובלים משינויים קיצוניים במצב הרוח: פעם טוב להם מאוד ופעם רע להם מאוד, פעם הם בדיכאון עמוק ופעם בשמחה גדולה. אליעד כהן מסביר שאדם שחווה את השינויים האלה לעיתים מרגיש שזאת בעיה חמורה, שמשבשת לו את החיים, ומחפש פתרון שיאזן את מצבי הרוח שלו ויהפוך אותם ליותר יציבים ופחות קיצוניים.
מה הגורם המרכזי לשינויי מצב הרוח?
לדברי אליעד כהן, הגורם המרכזי לשינויים הקיצוניים במצב הרוח הוא התלות הגדולה של האדם במציאות החיצונית. כאשר המציאות תואמת את רצונו של האדם, הוא מרגיש טוב, וכאשר המציאות מתרחשת בניגוד לרצונו, הוא מרגיש רע מאוד. ככל שאדם תלוי יותר בשינויים של המציאות החיצונית, כך יהיו לו יותר תנודות קיצוניות במצב הרוח שלו.
כיצד ניתן להפחית שינויים במצב הרוח?
אליעד מסביר שיש שתי אפשרויות עיקריות להתמודד עם מציאות שלא תואמת את הרצונות שלנו:
- לשנות את המציאות כך שתתאים לרצון.
- לשנות את הרצון כך שיתאים למציאות.
כיצד אפשר להתאים את הרצון למציאות?
אליעד מדגיש שהמפתח לאיזון רגשי הוא להפחית את המחויבות של הרצון, ולהיות פחות מזוהה ופחות תלוי בו. הכוונה היא להסתכל על הרצונות שלנו בצורה יותר נייטרלית, לראות שהם אינם מחויבים במציאות, ושאפשר גם שלא לרצות את מה שאנחנו רוצים עכשיו. כך הופך האדם לפחות תלוי בשינויים שמתרחשים במציאות.
לדוגמה, אם אדם רגיל לכך שכאשר המציאות אינה מתאימה לרצונו הוא חייב לשנות את המציאות, הרי שכל שינוי קטן יטלטל אותו. לעומת זאת, אדם שמתרגל שינוי של רצונו, ומנסה לקבל את המציאות כפי שהיא, יכול לשמור על יציבות פנימית. ככל שהוא מתרגל זאת יותר, הוא יהיה יותר מאוזן ופחות תלוי בשינויים החיצוניים.
איך מקבלים את המציאות כפי שהיא?
אליעד כהן מציע שיטה פרקטית לאיזון מצב הרוח: בכל פעם שהאדם נתקל במציאות שמנוגדת לרצונו, במקום לשאול "איך אני משנה את המציאות?", עליו לשאול את עצמו "איך אני יכול לקבל את המציאות הזו? איך אני יכול לאהוב אותה או לפחות לשנות את הרצון שלי כלפיה?". ככל שהאדם יתרגל זאת יותר, כך התנודות במצב הרוח שלו יקטנו, והמצב הרגשי שלו יהפוך ליותר יציב.
התרגול הזה לא מבטל את הרצונות, אלא מוריד את רמת המחויבות שלהם, והופך את האדם לפחות תלוי בתנודות חיצוניות, ובכך מפחית משמעותית את השינויים הקיצוניים במצב הרוח.
מדוע איזון מצב הרוח תלוי בהורדת משמעות הרצונות?
אליעד מדגיש שהרצון של האדם הוא כמו "משקולת" שמטלטלת אותו. כשהמציאות טובה כרצונו, הוא גבוה למעלה, וכשהיא רעה, הוא למטה בתחתית. אם האדם מוריד את המחויבות של הרצון, הוא למעשה "מקרר את המשחק" - הרצון הופך לפחות קריטי, פחות מחייב, וכך גם כאשר הוא אינו מתממש, התנודות במצב הרוח יהיו פחות קיצוניות.
האם שינוי רצונות שונה מניתוק מהרצונות?
בנקודה זו אליעד מציין שהאמירה "לשנות את הרצונות" דומה מאוד לרעיון של "אל תזדהה עם הרצונות". ההבדל בין השניים אינו מהותי, כי בשני המקרים המטרה היא להפחית את המחויבות וההזדהות עם הרצון. השיטה הפשוטה יותר היא פשוט להסתכל על הרצון כמשהו לא מחויב, להבין שאפשר גם שלא לרצות, ובכך לשמור על איזון פנימי.
איך לתרגל בפועל קבלת מציאות לא רצויה?
בפועל, אליעד ממליץ למי שסובל ממצבי רוח משתנים בצורה קיצונית לרשום לעצמו מהם הדברים שגורמים לו למצבי רוח קיצוניים, ולאחר מכן ללמוד כיצד לקבל אותם כפי שהם. לא לשנות את הדברים עצמם, אלא לתרגל את המחשבה והגישה הפנימית שלו, כדי שהדברים החיצוניים האלה כבר לא יטלטלו אותו באותה העוצמה.
כאשר אדם יתרגל זאת, התנודות במצבי הרוח יפחתו, והוא יהפוך לאדם יותר יציב, שפחות תלוי בשינויים החיצוניים של החיים.
- איך לטפל בשינויי מצב רוח קיצוניים?
- מה עושים עם מצבי רוח בגיל ההתבגרות?
- האם אפשר לאזן הפרעה דו קוטבית?
- איך לקבל את המציאות כפי שהיא?
- מהי היפומאניה?
- כיצד להפחית הזדהות עם רצונות?
מה יעשה בן אדם שיש לו שינויים במצב הרוח, בן אדם שיש לו מצבי רוח קיצוניים פעם ממש טוב לו ופעם ממש רע לו פעם הוא בדיכאון פעם הוא שמח פעם פה פעם שם, מה יעשה בן אדם כזה מה אתה אומר?
ש: אני שואל שאלה על זה באופן אקראי או באופן סיבתי?
אליעד: הוא לא יודע מה אתה מציע לו לעשות בהנחה שזה שיש לו שינויים קיצוניים במצבי הרוח זה דופק לו את החיים איך מטפלים בזה?
ש: מה הוא רוצה להשיג?
אליעד: שלא יהיו לו שינויים קיצוניים במצבי הרוח.
ש: שינויים קטנים?
אליעד: כן יותר נורמטיביים שהוא לא יהיה במאניה דיפרסיה מה עושים?
ש: אפשר להסביר לו שיש לו פה שני כיוונים זאת אומרת ככל שאתה יותר בדיכאון אתה מצד שני יותר בשמחה.
אליעד: נכון הבין את זה אתה צודק נכון, השאלה איך משנים איך בן אדם יכול להביא את עצמו למצב שיהיו לו פחות שינויים במצבי הרוח והייתי בטוח שיביאו לי את התשובה תוך שתי שניות.
ש: להוציא אותו מהטוב והרע להוריד לו את הטוב והרע.
אליעד: מה זה תוציא אותו מהמשחק של הטוב והרע?
ש: לא להנמיך לו את המשמעות של הטוב והרע.
אליעד: איך?
ש: אם הכל אצלו משנה ומשנה להכניס אותו קצת ללא משנה לקרר לו את המשחק, לקרר לו את הרצון את הרצון לרצות לא לרצות.
אליעד: אוקי מה המהות של העניין?
ש: לקרב אותו לאין.
אליעד: לקרב אותו ללא משנה.
ש: ללא משנה אותו דבר.
אליעד: אז בא נסביר בפשיטות את העניין יש בעיקרון שתי דברים בן אדם רע לו כשמה שהוא רוצה קורה הפוך טוב לו כשמה שהוא רוצה קורה, אוקי כשבן אדם רע לו כי קורה את מה שהוא לא רוצה יש לו שתי אפשרויות אפשרות אחת לשנות את מה שקורה ואפשרות שנייה לשנות את מה שהוא רוצה. בן אדם שבמהות שלו מנסה כל הזמן לשנות את מה שקורה יש סיכוי סביר שיהיה לו יותר שינויים במצבי הרוח, למה כי פעם זה קורה כרצונו ופעם לא קורה כרצונו.
בן אדם שרוצה שמצבי הרוח שלו יהיו יותר מאוזנים הוא צריך להתרגל שכשהמציאות נגד רצונו הוא משנה את רצונו ואז דרך זה שהוא משנה את רצונו דרך זה הוא שומר על איזון רגשי.
ש: אולי צריך להזכיר את מה שהזכרת בהתחלה.
אליעד: כי אז הוא הופך להיות בלתי תלוי בצורה החיצונית, בן אדם שבחשיבה שלו רגיל שכשהמציאות נגד רצונו הוא מנסה לשנות את המציאות במקום לשנות את רצונו בן אדם כזה יש יותר סיכוי שיהיו לו מצבי רוח משתנים קיצוניים.
ש: למה?
אליעד: כי פעם המציאות כרצונו וטוב לו מאוד ופעם היא נגד רצונו ורע לו מאוד, כי אין בתוכו את המקום שיודע לקבל את המציאות איך שהיא כי המקום שמקבל את המציאות איך שהיא שהוא אוהב את המציאות "בלי תנאים" או שלא לא אוהב את המציאות המקום הזה הוא יודע לאזן אותך, הוא כאילו המשקולת שמאזנת אותך מול מבחוץ הוא מרכז הכובד שלך. במקום שאתה תהיה תלוי במציאות כרצונך או לא אתה תלוי אם אתה רוצה את המציאות או לא ואז אתה יכול לאזן את עצמך שאתה רוצה את המציאות.
ש: כמו המחשבה הזאתי שאמרת לתרגל את זה שאתה רוצה את המציאות שהיא כאילו נותנת איזה איזון מסוים.
אליעד: אם בן אדם יקום בבוקר וכשהמציאות נגד רצונו במקום לרצות לשנות את המציאות להגיד "אוקי איך אני לומד לקבל את המציאות איך אני לומד לאהוב את המציאות, איך אני לומד לשנות את רצוני" בן אדם שיעשה את זה x זמן מצב הרוח שלו יתחיל להיות יותר מאוזן כי יש לו פחות תנודות הוא פחות תלוי בחיצוניות יותר תלוי בפנימי. מה אתה אומר?
ש: לא עדיף אבל במקום להגיד לאותו אחד שישנה את רצונו כי בעצם זה שאני אומר לו שישנה את רצונו כאילו אני מקבע את זה שהרצון הוא שלו, שזה הוא וזה הרצון להגיד לו אל תזדהה עם הרצון הזה.
אליעד: זה אותו דבר קודם כל זה לא קל להגיד את זה דבר שני זה אותו דבר כי להגיד לו כשיש לך רצון תשנה את רצונך אחת השיטות זה כמו להגיד בא תראה את זה מבחוץ תראה שזה לא מחויב, בסוף נגיע לאותה נקודה המהות היא להפוך את הרצון עצמו לפחות מחויב.
ש: זה אתה הולך לזה נניח דרך תרגול כזה?
אליעד: פרקטית בן אדם אומר "שלום המצבי רוח שלי משתנים, תקשיב איזה דברים מציקים לך במשך היום? x, בוא נלמד איך אתה יכול לקבל אותם" אם הוא ילמד לקבל אותם מצבי הרוח שלו פחות ישתנו, אל תשנה אותם בוא נלמד איך אתה מקבל אותם. הבנו את הסיפור?
ש: אני שואל שאלה על זה באופן אקראי או באופן סיבתי?
אליעד: הוא לא יודע מה אתה מציע לו לעשות בהנחה שזה שיש לו שינויים קיצוניים במצבי הרוח זה דופק לו את החיים איך מטפלים בזה?
ש: מה הוא רוצה להשיג?
אליעד: שלא יהיו לו שינויים קיצוניים במצבי הרוח.
ש: שינויים קטנים?
אליעד: כן יותר נורמטיביים שהוא לא יהיה במאניה דיפרסיה מה עושים?
ש: אפשר להסביר לו שיש לו פה שני כיוונים זאת אומרת ככל שאתה יותר בדיכאון אתה מצד שני יותר בשמחה.
אליעד: נכון הבין את זה אתה צודק נכון, השאלה איך משנים איך בן אדם יכול להביא את עצמו למצב שיהיו לו פחות שינויים במצבי הרוח והייתי בטוח שיביאו לי את התשובה תוך שתי שניות.
ש: להוציא אותו מהטוב והרע להוריד לו את הטוב והרע.
אליעד: מה זה תוציא אותו מהמשחק של הטוב והרע?
ש: לא להנמיך לו את המשמעות של הטוב והרע.
אליעד: איך?
ש: אם הכל אצלו משנה ומשנה להכניס אותו קצת ללא משנה לקרר לו את המשחק, לקרר לו את הרצון את הרצון לרצות לא לרצות.
אליעד: אוקי מה המהות של העניין?
ש: לקרב אותו לאין.
אליעד: לקרב אותו ללא משנה.
ש: ללא משנה אותו דבר.
אליעד: אז בא נסביר בפשיטות את העניין יש בעיקרון שתי דברים בן אדם רע לו כשמה שהוא רוצה קורה הפוך טוב לו כשמה שהוא רוצה קורה, אוקי כשבן אדם רע לו כי קורה את מה שהוא לא רוצה יש לו שתי אפשרויות אפשרות אחת לשנות את מה שקורה ואפשרות שנייה לשנות את מה שהוא רוצה. בן אדם שבמהות שלו מנסה כל הזמן לשנות את מה שקורה יש סיכוי סביר שיהיה לו יותר שינויים במצבי הרוח, למה כי פעם זה קורה כרצונו ופעם לא קורה כרצונו.
בן אדם שרוצה שמצבי הרוח שלו יהיו יותר מאוזנים הוא צריך להתרגל שכשהמציאות נגד רצונו הוא משנה את רצונו ואז דרך זה שהוא משנה את רצונו דרך זה הוא שומר על איזון רגשי.
ש: אולי צריך להזכיר את מה שהזכרת בהתחלה.
אליעד: כי אז הוא הופך להיות בלתי תלוי בצורה החיצונית, בן אדם שבחשיבה שלו רגיל שכשהמציאות נגד רצונו הוא מנסה לשנות את המציאות במקום לשנות את רצונו בן אדם כזה יש יותר סיכוי שיהיו לו מצבי רוח משתנים קיצוניים.
ש: למה?
אליעד: כי פעם המציאות כרצונו וטוב לו מאוד ופעם היא נגד רצונו ורע לו מאוד, כי אין בתוכו את המקום שיודע לקבל את המציאות איך שהיא כי המקום שמקבל את המציאות איך שהיא שהוא אוהב את המציאות "בלי תנאים" או שלא לא אוהב את המציאות המקום הזה הוא יודע לאזן אותך, הוא כאילו המשקולת שמאזנת אותך מול מבחוץ הוא מרכז הכובד שלך. במקום שאתה תהיה תלוי במציאות כרצונך או לא אתה תלוי אם אתה רוצה את המציאות או לא ואז אתה יכול לאזן את עצמך שאתה רוצה את המציאות.
ש: כמו המחשבה הזאתי שאמרת לתרגל את זה שאתה רוצה את המציאות שהיא כאילו נותנת איזה איזון מסוים.
אליעד: אם בן אדם יקום בבוקר וכשהמציאות נגד רצונו במקום לרצות לשנות את המציאות להגיד "אוקי איך אני לומד לקבל את המציאות איך אני לומד לאהוב את המציאות, איך אני לומד לשנות את רצוני" בן אדם שיעשה את זה x זמן מצב הרוח שלו יתחיל להיות יותר מאוזן כי יש לו פחות תנודות הוא פחות תלוי בחיצוניות יותר תלוי בפנימי. מה אתה אומר?
ש: לא עדיף אבל במקום להגיד לאותו אחד שישנה את רצונו כי בעצם זה שאני אומר לו שישנה את רצונו כאילו אני מקבע את זה שהרצון הוא שלו, שזה הוא וזה הרצון להגיד לו אל תזדהה עם הרצון הזה.
אליעד: זה אותו דבר קודם כל זה לא קל להגיד את זה דבר שני זה אותו דבר כי להגיד לו כשיש לך רצון תשנה את רצונך אחת השיטות זה כמו להגיד בא תראה את זה מבחוץ תראה שזה לא מחויב, בסוף נגיע לאותה נקודה המהות היא להפוך את הרצון עצמו לפחות מחויב.
ש: זה אתה הולך לזה נניח דרך תרגול כזה?
אליעד: פרקטית בן אדם אומר "שלום המצבי רוח שלי משתנים, תקשיב איזה דברים מציקים לך במשך היום? x, בוא נלמד איך אתה יכול לקבל אותם" אם הוא ילמד לקבל אותם מצבי הרוח שלו פחות ישתנו, אל תשנה אותם בוא נלמד איך אתה מקבל אותם. הבנו את הסיפור?
050-3331-331