אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מסר עקיף ✔שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:27שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
איך לשכנע אנשים דרך שאלות של "רוצה" ו"יכול"?

כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, והוא גם חייב להיות מסוגל לבצע אותה. אליעד כהן מסביר, שאם לאדם יש רצון לעשות משהו אבל הוא לא מסוגל, הוא לא יבצע את הפעולה. באותה מידה, אם הוא מסוגל לבצע פעולה אבל אינו רוצה בה, גם אז הוא לא יעשה אותה. לכן, בכל סיטואציה שבה רוצים לשכנע אדם, חשוב לבדוק שני דברים עיקריים: האם האדם רוצה לעשות את מה שאנחנו מבקשים, והאם הוא מסוגל לעשות זאת.

מדוע חשוב להבדיל בין הרצון לבין היכולת?

כאשר אדם אומר "אני רוצה" או "אני יכול", הוא מבטא שני רבדים שונים. הרצון משקף את ההיבט הרגשי, את המוטיבציה, ואילו היכולת משקפת את ההיבט המעשי, האם הפעולה אפשרית לביצוע. אליעד מדגיש, שיש אנשים שיהיה להם נוח יותר להודות ברצון, ויש אחרים שיהיה להם קל יותר להודות ביכולת. בנוסף, קיימים מצבים שבהם לאנשים קשה או לא נוח להודות ברצון או ביכולת, וזה חשוב במיוחד להבין כשמנסים לשכנע אותם לבצע פעולה מסוימת.

מתי עדיף לדבר על היכולת ולא על הרצון?

כאשר אנו מנסים לשכנע אדם לעשות משהו, לפעמים עדיף לשאול אותו בצורה המתמקדת ביכולת שלו ולא ברצון שלו. למשל, אם רוצים לקבוע פגישה ואנו יודעים שהאדם מעוניין להגיע, אך הוא מתבייש להודות ברצון, עדיף לשאול אותו: "האם מסתדר לך להגיע מחר לפגישה?" ולא "אתה רוצה להגיע לפגישה?". השימוש בשאלת היכולת מונע מאותו אדם את המבוכה הכרוכה בהודאה מפורשת ברצון שלו.

דוגמה נפוצה שממחישה זאת היא דיאטה. רוב האנשים יאמרו בקלות "אני רוצה לעשות דיאטה", אך יהיה להם קשה יותר לומר "אני יכול לעשות דיאטה", משום שהיכולת מעמתת אותם עם שאלות של התמדה, משמעת וקשיים בפועל.

עוד דוגמה שימושית בתחום המכירות: כאשר אנו יודעים שהלקוח לא בטוח שהוא באמת רוצה את המוצר, עדיף לנו לשאול אותו: "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" ולא "אתה רוצה לקנות את המוצר?". באופן כזה, אנו מאפשרים לו "לדלג" על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה.

מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת?

קיימים גם מצבים שבהם עדיף לשאול את האדם דווקא על הרצון שלו ולא על היכולת. לדוגמה, כאשר אנו יודעים שהאדם יכול טכנית לבצע את הפעולה אך זה קשה לו לוגיסטית, אז אם נשאל אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא כנראה יגיד מיד "לא, זה בלתי אפשרי". במקרים כאלה, עדיף להציג בפניו את שאלת הרצון - "אתה רוצה להגיע מחר?". בצורה כזו, אם הוא אכן מעוניין מספיק, הוא יפעל וימצא פתרונות למכשולים הטכניים.

איך להשתמש בשאלות כדי למנוע מאדם לבצע פעולה?

השיטה שאליעד מציג יכולה לשמש גם הפוך, כדי למנוע מאדם לבצע פעולה. לדוגמה, אם אנחנו לא באמת רוצים לפגוש מישהו ואנו יודעים שקשה לו טכנית להגיע לפגישה, נוכל לשאול אותו: "אתה בטוח שאתה יכול להגיע מחר למרות שקשה לך?" בצורה כזו אנו מחזקים את ההבנה שזה מאמץ בשבילו, והוא עשוי לוותר על הפגישה בעצמו.

לעומת זאת, אם אנחנו יודעים שהאדם קצת מתבייש להודות ברצון שלו, אפשר לשאול אותו באופן ישיר ומכוון: "אתה באמת רוצה שניפגש מחר? אתה בטוח שזה חשוב לך?" שאלות כאלו יגרמו לו אולי להרגיש אי נוחות, והוא יעדיף לדחות או לוותר על המפגש.

איך לדעת באיזו שאלה להשתמש?

הכלל הפשוט שאליעד כהן מציע הוא לבדוק מראש עם איזה משפט האדם ירגיש יותר נוח או פחות נוח להזדהות - "אני רוצה" או "אני יכול". אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "כן", נשאל אותו באופן שבו יהיה לו קל יותר להזדהות. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "לא", נשאל באופן הפוך, בדרך שבה יהיה לו קשה יותר להזדהות.

איך ליישם את הטכניקה על עצמנו?

העיקרון שאליעד כהן מציג לא תקף רק לשכנוע של אנשים אחרים אלא גם לעבודה עצמית. כשאנו נשאלים "אתה רוצה לעשות משהו?" מומלץ לנו לשאול את עצמנו "האם אני באמת יכול לעשות זאת?". וכאשר שואלים אותנו "אתה יכול לעשות את הפעולה?" עלינו לשאול "האם אני באמת רוצה לעשות זאת?". כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת.

למה חשוב להיות ערניים להבדל בין "רוצה" ל"יכול"?

אליעד כהן מדגיש שההבחנה בין שני המושגים הללו - "רוצה" ו"יכול" - היא קריטית בתהליכי קבלת החלטות. לא פעם אנשים אומרים "אני לא יכול", כשלמעשה הם פשוט לא רוצים לעשות את הדבר, או להיפך - הם אומרים "אני לא רוצה", כשהסיבה האמיתית היא שהם פוחדים להיכשל או חושבים שאינם מסוגלים. הכרה מפורשת של ההבדל הזה תסייע לנו לנהל תקשורת מדויקת וברורה, בין אם אנו מנסים לשכנע אחרים ובין אם אנו רוצים להבין טוב יותר את עצמנו.
מדוע צריך גם לרצות וגם להיות מסוגל?

יש שאלה יסודית שכל אדם יכול לשאול את עצמו: מה בעצם מניע בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו אך אינו יכול, הוא לא יעשה זאת. ואם אדם יכול לעשות משהו אך אינו רוצה, הוא גם לא יעשה זאת. לכן, כדי לגרום לפעולה לקרות, דרוש שילוב של שני היבטים: גם רצון וגם יכולת.

למה זה חשוב? מפני שלפעמים אדם באמת רוצה, למשל, להתחיל דיאטה. אבל הוא עשוי להרגיש שהוא לא באמת יכול לעשות זאת בגלל קשיים שונים - יכול להיות שקשה לו להתמיד, יכול להיות שהוא לא מאמין בעצמו. ומצד שני, יש מקרים שבהם אדם יכול לבצע פעולה, אבל לא באמת מעוניין בה, לא חש אותה כדבר שהוא רוצה בו בלב שלם. מצב כזה פועל לרעת העשייה בפועל, כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, הסיכוי שהאדם יעשה את הפעולה יורד.

שאלה: מה ההיגיון בשילוב של רצון ויכולת?

תשובה: ללא רצון, לא תתעורר מוטיבציה אישית לפעולה. ללא יכולת אמיתית או לפחות אמונה ביכולת, לא יתבצעו הצעדים המעשיים שמובילים לביצוע הפעולה. רק אם מתקיימים שני התנאים האלה, גדל הסיכוי שהאדם באמת ייצא לדרך ויבצע אותה בפועל.

כיצד לנצל את ההבנה הזו לצורך שכנוע?

אחרי שהבנו שאדם זקוק לרצון וליכולת כדי לבצע פעולה, נשאלת השאלה איך אפשר להשתמש בזה כאשר אנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת או לבחור באפשרות כלשהי. נניח שיש מוצר שאנחנו רוצים שיקנו, או פגישה שאנחנו רוצים לקבוע עם מישהו, או כל עניין אחר שבו אנחנו מבקשים לכוון אדם לביצוע מעשה.

שאלה: איך בוחרים אם לדבר על הרצון של האדם או על היכולת שלו?

תשובה: לפעמים האדם מרגיש יותר נוח להגיד "אני יכול" מאשר "אני רוצה". במצבים אחרים, הוא יעדיף לציין שהוא "רוצה" ולא להודות שהוא "יכול". מדוע? מפני שחלק מהאנשים, לדוגמה, לא אוהבים להיחשף ולהגיד שהם רוצים משהו, כי הם עלולים להתבייש להודות שהם מעוניינים. יש כאלה שיודו בקלות שהם רוצים, אבל יתקשו להודות שיש להם היכולת לבצע את הפעולה או שהפעולה לא מסובכת להם. כלומר, לכל אדם יש את המקומות שבהם הוא מרגיש בנוח להודות ובמקומות אחרים דווקא יביא רתיעה.

דוגמה מעשית: אדם שמנסה להתחיל דיאטה. רוב האנשים מסוגלים לומר "אני רוצה לעשות דיאטה" כי ברמה ההצהרתית הם מבינים שזה דבר טוב. אבל "אני יכול לעשות דיאטה" לפעמים יהיה להם קשה לומר, מפני שהמילה "יכול" מעמתת אותם עם שאלת המסוגלות וההתמדה. הם עלולים לפחד מכישלון ומכאן להגיב בשלילה.

מתי עדיף לשאול "האם אתה רוצה" ומתי עדיף לשאול "האם אתה יכול"?

נניח שאנחנו מנסים לגרום למישהו לקנות מוצר או להגיע לפגישה. אנחנו חושבים: איך לשאול אותו כדי להעלות את הסיכוי שיסכים? השאלה המתבקשת היא האם להשתמש בנוסח שמדגיש רצון - "אתה רוצה לקנות את המוצר?" "אתה רוצה להגיע לפגישה?" - או להשתמש בנוסח שמדגיש יכולת - "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" "מסתדר לך להגיע לפגישה?" "אתה יכול להגיע מחר?"?

שאלה: מדוע לבחור לפעמים ב"יכול" ולא ב"רוצה"?

תשובה: יש מצבים שבהם האדם לא מוכן להודות שהוא רוצה בפעולה כי זה מביך אותו, או כי יש לו רתיעה להודות בצורך שלו. נניח שיש פגישה שהוא כן מעוניין להגיע אליה, אבל לא נעים לו להודות בכך. אם נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?", הוא עלול להכחיש. הוא יגיד "לא, אני לא רוצה" רק כדי לא להודות שהוא זקוק או מעוניין בדבר. במקרה כזה, עדיף לשאול "מסתדר לך להגיע לפגישה?" או "יכול להתאים לך להגיע לפגישה מחר?". כי אז השאלה לא מעמתת אותו עם הרצון שלו, אלא בודקת האם זה אפשרי מבחינה מעשית.

עוד דוגמה: אם אנחנו יודעים שהלקוח לא באמת רוצה את המוצר, אבל הוא יכול להרשות אותו לעצמו ברמה הטכנית, אז עדיף לשאול על הרצון. למה? כי אז הוא עלול להודות שהוא לא רוצה וכך לא יקנה. אבל אם נסתיר לרגע את שאלת הרצון ("האם אתה רוצה?") ונשאל רק על היכולת ("האם זה יכול להסתדר לך?"), לעיתים האדם עשוי להקל על עצמו ולהגיד: "כן, אני מסוגל, אז בעצם אולי אנסה". באופן כזה, אפשר לכוון אדם לפעולה אם מדלגים על שאלת הרצון ומדברים רק על ההיתכנות המעשית.

מה עושים כשאדם מתנגד על בסיס יכולת או רצון?

יש מצבים הפוכים: אם אנחנו יודעים שהצד השני מתקשה להגיע לפגישה, למשל, מסיבות של זמן או לוגיסטיקה, ושואלים אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא מיד יענה "לא, אני לא יכול, זה בלתי אפשרי". במקרה כזה עדיף לא להשתמש במילה "יכול" אלא דווקא לשאול "אתה רוצה להגיע לפגישה?". כי אם הוא ירצה, לפעמים הרצון יניע אותו לפתור לעצמו את בעיות היכולת.

שאלה: אפשר גם לעשות הפוך, לצורך מניעת פעולה?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בדיוק באותה טכניקה כדי לגרום לאדם לדחות או לבטל את הרעיון. אם אנחנו לא מעוניינים באמת להיפגש איתו, ויודעים שלא נוח לו להודות שהוא רוצה, נשאל "אתה בטוח שאתה רוצה להיפגש? אתה באמת רוצה את הפגישה הזו? אתה מרגיש שאתה ממש צריך אותה?". הוא מצדו עלול להרגיש לא בנוח ולהגיד "תשמע, לא, לא באמת כזה דחוף לי, אז בוא נדחה". גם אם בפועל הוא כן רצה, האופן שבו המצג הוצג (הודאה ברצון) עלול להביך אותו. וכך אפשר לכוון אותו לוותר על הרעיון.

כמובן, אין כאן פתרון מוחלט. לא תמיד נשאל באופן חד של "רוצה" או "יכול". לפעמים אנחנו מערבבים, או שואלים בדרך שמסתירה את ההתלבטות. אבל אם מבינים את ההבדל, אפשר לחדד את דרך השיחה: כשאנחנו שואלים על "רוצה", אנחנו שמים את הדגש על החלק הרצוני. כשאנחנו שואלים על "יכול", אנחנו שמים את הדגש על הצד הטכני של היכולת. וככה, לפי ההבנה של מה הצד השני לא רוצה להודות ומה כן, אפשר לכוון אותו לתשובה שמתאימה לנו.

כיצד לשאול את עצמנו כשמציעים לנו דבר מה?

חשוב לזכור שהעיקרון הזה פועל גם הפוך. אם שואלים אותנו "אתה רוצה לעשות משהו?" מותר לנו לשאול את עצמנו: "גם אם אני רוצה, האם אני באמת יכול?". ואם שואלים אותנו "אתה יכול לעשות משהו?", אפשר לשאול את עצמנו: "גם אם אני יכול, האם אני באמת רוצה?". לכל אדם שחש התלבטות לגבי הסכמה או סירוב לבקשה, כדאי להבחין בין שני מרכיבים אלה ולהחליט אם אכן מתקיימים בו גם הרצון וגם היכולת.

שאלה: מדוע להיות ערניים בנוגע למילים "רוצה" ו"יכול"?

תשובה: משום שההבדל בין השתיים עשוי לנתב את התשובות שלנו לסיטואציות יומיומיות. אנשים לפעמים אומרים "אני לא יכול" כשבעצם הם לא רוצים, או "אני לא רוצה" כשבעצם הם פוחדים שהם לא יכולים. הבנה חדה של הכפילות הזו מאפשרת לנו לשאול, ולענות, בדרך שתפתור אי בהירויות ותסייע להוביל את השיחה לכיוון הרצוי.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע ושיטת שכנוע ואיזה טריק כלשהו, אז עובד ככה בעיקרון כדי שבן אדם יעשה משהו לשם כך הוא צריך לרצות לעשות אותו והוא צריך גם להיות מסוגל לעשות אותו אם בן אדם רוצה לעשות משהו והוא לא יכול הוא לא יעשה אותו, אם בן אדם יכול לעשות משהו והוא לא רוצה לעשות אותו הוא גם לא יעשה אותו ובקיצור כדי לעשות אותו הוא צריך גם לרצות לעשות אותו וגם צריך להיות מסוגל לעשות אותו וככה שהפעולה בעצם שהבן אדם עושה אותה מתחלקת משני גורמים שני גורמים, גורמים לבן אדם לעשות כל פעולה 1- הרצון לעשות את הפעולה 2- היכולת לעשות את הפעולה.

עכשיו כיצד אנחנו יכולים להשתמש במידע הבסיסי הזה כדי לגרום לאנשים לעשות או לא לעשות פעולות מסוימות אז בא נתחיל נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות משהו מסוים, אוקי ואנחנו נגיד שואלים אותו שאלה ואנחנו רוצים לגרום לו לעשות את הפעולה. אז זה עובד כזה דבר לפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות את הדבר" ולפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות את הדבר", יחד עם זאת יש לפעמים מצבים שבן אדם לא ירצה או לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות ככה וככה" או שהוא לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות ככה וככה".

זאת אומרת לדוגמה נגיד בן אדם עושה דיאטה סתם כמשל אז רוב האנשים יהיה להם יותר קל להגיד "אני רוצה לעשות דיאטה" מאשר "אני יכול לעשות דיאטה" כי יכול מהבחינה של הקושי זאת אומרת כאילו אתה הרבה יותר רוצה מאשר שזה קל לדוגמה, מצד שני גם רוב האנשים יכולים להגיד "תיאורטית אני יכול רק אני אולי לא מספיק רוצה". עכשיו בא ננסה לקחת את זה לקטע יותר פרקטי נגיד לדוגמה שרוצים לגרום למישהו לעשות איזו פעולה ואז אפשר לשאול אותו אפשר להגיד לו "תגיד אתה רוצה לעשות את הפעולה הזאת?", באותה מידה גם אפשר לשאול אותו "אתה יכול לעשות את הפעולה הזאת?" ואז השאלה הנשאלת היא איך עדיף לשאול את אותו בן אדם לשאול אותו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או לשאול אותו "אתה יכול לקנות את המוצר?".

וכשאני אומר "יכול ורוצה" זה לאו דווקא במילים הספציפיות האלה כי לדוגמה נגיד המילה "יכול" לא שואלים את הלקוח "אתה יכול לקנות את המוצר?" שואלים אותו "זה אפשרי מבחינתך לקנות את המוצר מסתדר לך לקנות את המוצר, מתאים לך לקנות את המוצר?", המילים האלה לדוגמה של "מתאים לך מסתדר לך, יכול להתאים לך נראה לך שזה יכול להסתדר לך" כל המילים האלה מבטאות יכולת. לעומת זאת כשאני מדבר על הרובריקה של "רוצה" אז שמה זה נגיד יכול להיות "אתה מעונין אתה רוצה, נראה לך שאתה מעוניין" כל מיני מילים כאלה שמבטאות רצון.

עכשיו לדוגמה נגיד שאנחנו רוצים נגיד שהלקוח יקנה את המוצר אז מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או עדיף להגיד לו "נראה לך שמסתדר לך לקנות את המוצר", נגיד שרוצים לקבוע פגישה עם בן אדם מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה שניפגש?" או עדיף להגיד לו "מתאים לך שניפגש מסתדר לך שניפגש, אתה יכול שניפגש" מה עדיף עדיף לדבר איתו על היכולת או עדיף לדבר איתו על הנושא של הרצון? והתשובה היא די פשוטה כל מה שצריך לעשות בהנחה שאנחנו רוצים שאותו בן אדם יענה בחיוב לשאלה שאנחנו הולכים לשאול אותו, כן כי לפעמים יש גם מצבים שאנחנו שואלים בן אדם שאלה אבל אנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא אנחנו נשאל אותו כן ואנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא דווקא, אוקי אבל בא נניח שאנחנו שואלים בן אדם "אתה רוצה להגיד לפגישה ואנחנו שואלים את זה בצורה שאנחנו רוצים שהוא יגיד לנו כן.

אז במקרה כזה איך עדיף, עדיף להגיד לו "אתה יכול להגיע מחר לפגישה" או עדיף להגיד לו "אתה רוצה להגיד מחר לפגישה", מה עדיף להגיד לו? אז התשובה היא די פשוטה צריך לשאול אתה השאלה הפשוטה עם מה יהיה לו יותר קשה או קל להזדהות. מה זאת אומרת? זאת אומרת מהיבט מסוים יש מצבים שבהם לדוגמה בן אדם לא נוח לו עם המושג "רוצה" לדוגמה הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע לפגישה, יש נגיד איזו פגישה חשובה אבל שאחד הצדדים שואל "תגיד לי אתה רוצה להגיע לפגישה הזאת?" הוא מתבייש לא נעים לו להגיד שהוא רוצה.

נגיד אז לדוגמה במקרה כזה אנחנו לא נגיד לו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אנחנו נשאל אותו "תגיד לי אתה יכול להגיע לפגישה?" כאילו בוא לא נבדוק לרגע אחד אם אתה רוצה או לא רוצה כי אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אוטומטית זה מביא לו התנגדות "לא מה פתאום אני לא רוצה" ולא בגלל שהוא לא רוצה להגיע לפגישה אלא בגלל שהוא לא רוצה להודות לדוגמה שהוא לא רוצה להגיע לפגישה, זה לדוגמה במקרה שהוא רוצה להגיע אבל הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע ואז במקרה כזה לדוגמה עדיף כששואלים אותו את השאלה לגבי הפגישה לא לשאול אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" לשאול אותו "אתה רוצה שניפגש?" לא לשאול אותו את זה, לשאול אותו "זה יכול להתאים לך שניפגש זה יכול להסתדר לך שניפגש?" למה כי הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה.

אותו דבר יכול להיות גם מכיוון נוסף יכול להיות שהוא לא באמת רוצה או שהוא לא בטוח שהוא רוצה ואז אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה שניפגש?" אז הוא יגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה שניפגש" ולא בגלל שהוא לא מוכן להודות שהוא רוצה אלא בגלל שהוא לא באמת רוצה ולכן במקום לשאול אותו "האם אתה רוצה?" נשאל אותו "האם אתה יכול?". זאת אומרת אם נגיד רוצים לפגוש מישהו שלא רוצה לפגוש אותך אז במקום להגיד לו "תגיד לי אתה רוצה שניפגש מחר?" לא לשאול את זה ככה הוא יגיד "לא אני לא רוצה שניפגש מחר", לשאול תגיד לי "זה יכול להתאים לך שניפגש מחר?" כאילו מעבירים לו מסר לתת מודע שהשאלה היא האם הוא יכול או לא יכול לא אם הוא רוצה או לא רוצה, רוצה זה בכלל לא שאלה רוצה זה כאילו בא נניח שכן.

זה לדוגמה מקרים שבהם עדיף לדבר על היכולת ולא לדבר על הרצון, אוקי עכשיו לדוגמה יש מקרים הפוכים שאם אנחנו נדבר עם הבן אדם על היכולת ואז דווקא לדוגמה הוא יגיד אני "אני לא יכול". נגיד שיש מישהו שקשה לו לעשות משהו מסוים נגיד שרוצים לשאול אותו על פגישה ואנחנו יודעים שמאוד קשה לו מחר להגיע לפגישה אם אנחנו נשאל אותו "תגיד לי זה יכול להתאים לך מחר שתגיע לפגישה זה יכול להסתדר לך, אתה יכול להגיע מחר לפגישה?" זה יכול להיות גרוע, למה כי אנחנו יודעים שהוא לא יכול להגיע לפגישה טכנית הוא לא יכול קשה לו, אם הוא לא יכול באמת להגיע לפגישה אז זה לא משנה מה נשאל אותו הוא בכל מקרה לא יגיע לפגישה.

אוקי אבל בהנחה שהוא יכול אבל קשה לו אז עדיף לא להזכיר את הנושא של היכולת עדיף לא להגיד לו "תגיד אתה חושב שאתה יכול להגיע מחר?" לא לשאול אותו את זה לשאול "תגיד לי אתה רוצה להגיע מחר?" זה כאילו לשדר לו "אם אתה רוצה זה מספיק טוב אתה לא צריך להיות יכול, יכול אתה כבר תסתדר". ולכן לדוגמה במקרים כאלה עדיף לא לדבר על הרובריקה של "היכול" לא להזכיר את הנושא של "היכול", לא לשאול אותו "זה מסתדר לך זה מתאפשר לך?", לא לשאול את זה כי אם נשאל אותו "זה מתאפשר לך זה מתסדר לך?" הוא יגיד לא לכן עדיף לשאול אותו "אתה רוצה אתה מרגיש שאתה מעוניין, אתה חושב שאם ניפגש מחר זה יעשה לך טוב?" שזה בעצם לדבר איתו על הרצון לא על היכול כי מצד היכולת יכול להיות שתהיה לו התנגדות.

וכמובן שאותו דבר בדיוק כל מה שאמרתי עכשיו אפשר לעשות אותו בדיוק הפוך, מה זאת אומרת בדיוק הפוך? נגיד ששואלים בן אדם שאלה ורוצים שהוא לא יגיע לפגישה נגיד ששאלת נימוס כזאת ששואלים מישהו "אתה רוצה מחר שניפגש?" ולא רוצים שהוא ייפגש, אז מה אפשר לעשות? לשאול מה יותר קשה לו לבן אדם להזדהות עם המשפט "אני רוצה" או עם המשפט "אני יכול" ודווקא את זה לשאול אותו. אם לדוגמה נגיד אנחנו יודעים שקשה לו להיפגש אז אנחנו לא נשאל אותו "אתה רוצה להיפגש?" אז הוא יגיד כן, אנחנו נשאל אותו "אתה יכול להיפגש, תגיד לי לא יהיה לך קשה מחר להיפגש, תגיד זה יכול להסתדר לך מחר למרות שקשה לך, אני יודע שקשה לך זה יכול להסתדר לך" כאילו מתחשבים בו אבל מצד שני מנסים להזכיר לו את זה שקשה לו כי לא באמת רוצים לפגוש אותו.

אוקי אותו דבר דווקא על הרובריקה של "רוצה" אם אנחנו יודעים שהוא לא כל כך רוצה או בגלל שהוא לא באמת רוצה או בגלל שהוא מתבייש להודות שהוא רוצה במקרה כזה אנחנו נשאל אותו על "הרוצה", "תגיד לי אתה בטוח שאתה רוצה מחר אתה מאוד צריך את הפגישה הזאת, אתה מאוד רצית שניפגש אתה רוצה שניפגש מחר?" אנחנו גורמים לו להרגיש לא בנוח עם הרעיון של "הרוצה" אז הוא יגיד "לא אני לא רוצה להיפגש מחר, לא זה בסדר אני אסתדר לא צריך שניפגש מחר". זאת אומרת דווקא באמצעות השימוש במילים אפשר לגרום לבן אדם דווקא לעשות לו את הטריק שהוא לא ירצה את הרעיון כנ"ל לגבי כל דבר אחר הרעיון הוא לשים לב שיש "רוצה" ויש "יכול".

לא כל מה שבן אדם יכול הוא רוצה לא כל מה שהוא רוצה הוא יכול וזה שני דברים שונים לפעמים נוח לבן אדם להזדהות עם המילה "רוצה" ולפעמים נוח לו להזדהות עם המילה "יכול", ולפעמים זה אותו דבר ולפעמים גם כן לא נוח לו להזדהות עם המילה "יכול" או "רוצה" או עם רעיונות שמבטאים יכולת או רצון ואז במקרים האלה כאשר הבן אדם לא רוצה להזדהות או לא יכול להזדהות או קשה לו להזדהות עם מילים שמבטאות יכולת או מבטאות רצון במקרה כזה נכנס לתוקף כל מה שדיברתי שאז אם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אז אנחנו צריכים להימנע משימוש במונחים שהוא לא ירצה להזדהות איתם ואנחנו דווקא נשתמש נגיד ביכולת או ברצון כאילו בהפך.

אם אנחנו רוצים לא לגרום לו לא לרצות לעשות את מה שאנחנו כאילו מציעים לו לעשות אז אנחנו דווקא נשתמש במילים שאנחנו יודעים שהוא לא ירצה להזדהות איתן. עכשיו אותו דבר גם מהכיוון ההפוך כאשר שואלים בן אדם שאלה "תגיד לי אתה רוצה לעשות ככה וככה" בן אדם צריך לשאול את עצמו "אוקי גם אם אני רוצה גם אם אני לא רוצה מי אמר בכלל שאני יכול" ואותו דבר גם הפוך נגיד ששואלים בן אדם "תגיד אתה יכול לעשות ככה וככה?", "אבל מי אמר שאני רוצה לעשות ככה וככה?". אוקי אז תהיו עירניים.
באותה מידה הימנעות הנעת אנשים בושה סירוב הבדלים להיכשל איך לשכנע אנשים אפשרות השפעה להבין איך לגרום לאנשים איך לשאול איך לשאול נכון איך לשכנע איך לשכנע אנשים אנשים השפעה סמויה יכול או רוצה כיצד לשכנע אנשים לגרום לאנשים לשאול לשאול נכון לשאול שאלות לשכנע לשכנע אנשים לשכנע בשאלה לתת מודע מודעות מכירה סמויה מכירה עקיפה מניפולטיבי מניפולטיבית מניפולציה מניפולציה בשאלה מניפולציות מסר מסר לתת מודע מסר סמוי מסר סמוי בשאלה מסר עקיף מסרים סמויים משכנע פסיכולוג פסיכולוגי פסיכולוגיה פסיכולוגיה הפוכה פסיכולוגיות פסיכולוגים צורת שאלה רוצה רצון שאלה שאלה מניפולטיבית שאלה משכנעת שאלות שיווק סמוי שיווק עקיף שכנוע שכנוע בצורת שאלה שכנוע סמוי שכנוע עקיף תת מודע
גישור משפחתי, פתרון סכסוכים, גישור קונפליקט במשפחה, לגשר בין אנשים, בעיות במשפחה, קצר בתקשורת, בעיות בתקשורת, הורים וילדים, חינוך ילדים, מערכות יחסים, מגשר משפחתי, אימון משפחתי
גישור משפחתי, פתרון סכסוכים, גישור קונפליקט במשפחה, לגשר בין אנשים, בעיות במשפחה, קצר בתקשורת, בעיות בתקשורת, הורים וילדים, חינוך ילדים, מערכות יחסים, מגשר משפחתי, אימון משפחתי
... ילדים, מערכות יחסים, מגשר משפחתי, אימון משפחתי מהם סימנים ומסרים עקיפים בתקשורת בין אנשים? במסגרת השיחה על גישור משפחתי ופתרון סכסוכים, אליעד כהן עוסק בצורה מעמיקה בתופעה נפוצה אך סמויה של תקשורת עקיפה והעברת מסרים בצורה מרומזת. הוא מסביר כי אנשים רבים אינם מבטאים את רצונם באופן ישיר, אלא מעבירים מסרים בדרכים עקיפות , לעיתים במודע ולעיתים באופן בלתי מודע. לדוגמה, אדם שנמצא בבית חשוך ביום שבת, רוצה שגוי ידליק לו את האור. במקום להגיד זאת ישירות, הוא יאמר משפט עקיף כמו חשוך כאן, מתוך תקווה שהאדם השני יבין וידליק את האור בעצמו. זוהי דוגמה קלאסית של מסר עקיף שמטרתו לגרום לאחר לפעול בלי לומר זאת במפורש. אליעד כהן מוסיף דוגמה נוספת מתחום המכירות, שבה איש מכירות לא אומר ללקוח במפורש תקנה את המוצר, אלא משתמש בטכניקות עקיפות כמו הצגת סיפורים או מגזינים רלוונטיים ליד הלקוח, על מנת לעורר בו עניין במוצר. בצורה כזו, ... מודעים למסרים שהם מעבירים? אליעד כהן מסביר כי לא תמיד האדם שמוסר מסר עקיף עושה זאת במודע. לפעמים האדם מעביר מסרים סמויים בכוונה, ולעיתים מדובר בתהליך בלתי מודע לחלוטין. הוא מביא דוגמה מעולם הקסמים, בו קוסם יכול לגרום לאדם לחשוב על מספר מסוים על ידי הטמעת המספר בתודעתו בצורה סמויה במהלך המופע, כך שאותו אדם בטוח שהוא חשב על המספר בעצמו. כמו כן, קיימת האפשרות שאדם יקבל ... שהפרשנות נובעת מתפיסת עולם סובייקטיבית. למה נוצר קושי להבין מסרים עקיפים? אחד הגורמים לקושי הוא חוסר דיוק בתקשורת. אליעד מביא דוגמה של שיחה בין בן לאמו, שבה הבן ... השיחה מתבהרת ונמנע קצר תקשורתי. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מסרים עקיפים וסימנים? הפתרון שאליעד מציע הוא פשוט וברור: על כל אדם לשאול את עצמו קודם כל מה האמת? ולנסות ... שהוא לא בטוח, ולא להניח הנחות שווא. אם אדם חושד שהצד השני מעביר לו מסר עקיף, עליו לברר ישירות במקום לפתח תיאוריות לא מבוססות. אליעד מסביר שלעתים ההתמודדות היא ... שבה אישה שמה כוס על שולחן בצורה מסוימת. אם האדם השני חושד שזה סימן סמוי, במקום לומר אני לא יודעת על מה אתה מדבר, עליה לומר בפשטות: אני מבינה שאתה חושב ששמתי את זה ... בין אנשים. לסיום, אליעד כהן מבהיר כי גם אם אנשים משתמשים במסרים עקיפים כחלק מחייהם, ההכרה בקיומם, היכולת לפרש אותם נכון, והיכולת לנהל דיאלוג מדויק וברור - הם ... ומניעת בעיות בתקשורת בין הורים לילדים ובין בני זוג. איך להבין מסרים עקיפים? מה עושים כשיש קצר בתקשורת במשפחה? מה זה NLP? איך לדייק בדיבור? כיצד להתמודד עם פרשנויות שגויות? איך למנוע סכסוכים משפחתיים? מהם סימנים סמויים בתקשורת? ...
איך למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות
איך למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות
... למכור? איך לשכנע? שכנוע מוסווה, שכנוע ישיר, שכנוע עקיף, מסר סמוי, מסר גלוי, שיטות מניפולציה, מניפולציות, העברת מסרים, זעקת הקוזאק הנגזל, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות מה ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי שיטות עיקריות לשכנוע: שכנוע ישיר ושכנוע עקיף. שכנוע ישיר הוא כשאומרים לאדם בצורה מפורשת וברורה את מה שרוצים ממנו או מה הוא צריך לעשות. לעומת זאת, שכנוע עקיף פועל בדרך סמויה יותר, כאשר המסר לא נאמר במפורש אלא בצורה עקיפה, כך שהאדם יסיק בעצמו את המסקנה הרצויה. לדוגמה, בשכנוע ישיר אומרים הדירה הזו מתאימה לך או אתה חייב לקנות את הרכב הזה. בשכנוע עקיף אומרים כל שאר הדירות לא מתאימות לך או הרכבים האחרים קטנים מדי או יקרים מדי עבורך, מה שמוביל את האדם להסיק שהדירה או הרכב שעליהם מדובר הם הטובים ביותר עבורו. למה לבחור בשכנוע עקיף ולא בשכנוע ישיר? לפעמים משתמשים בשכנוע עקיף כדי להימנע מלחץ ישיר או להסתיר מידע. בשכנוע עקיף האדם לא מרגיש שמופעל עליו לחץ, כי הוא חושב שהגיע להחלטה בכוחות עצמו. כך, לדוגמה, כשאומרים ללקוח לא כדאי לך לדחות ... עכשיו, בלי להרגיש שמפעילים עליו לחץ ישיר. בנוסף, בשכנוע עקיף קל יותר להסתיר חסרונות במוצר או במידע שמנסים להציג, לעומת שכנוע ישיר בו חייבים לעמוד באופן ברור ומדויק מאחורי ... בהם או משתמשת בהם הרבה פחות. איך לזהות ולהיזהר ממסרים עקיפים ומניפולציות בשכנוע? אליעד כהן מסביר שכדי להימנע מנפילה במניפולציות, חשוב לשים לב אם המסר שמועבר הוא ישיר או עקיף. כאשר המסר ישיר, קל יותר לבדוק את האמיתות שלו כי האדם שמדבר מחויב לעמוד מאחורי דבריו. לעומת זאת, כאשר המסר עקיף, הלקוח עלול להסיק מסקנות שלא נאמרו במפורש, וייתכן שהן בכלל אינן נכונות. לדוגמה, אם נאמר אצלם יקר, זה לא אומר ... לוודא שלא מגיעים למסקנות מוטעות. כיצד מוכרים משתמשים בשכנוע עקיף כדי להסוות חסרונות? לפעמים מוכרים אינם יכולים לומר ישירות שהמוצר שלהם טוב וזול, אולי כי זה לא נכון, ואז הם משתמשים בשכנוע עקיף. לדוגמה, הם לא אומרים המוצר שלי זול, אלא אומרים המוצרים האחרים יקרים ולא שווים את הכסף. הלקוח מסיק לבד שהמוצר של ... להיות ערניים ולבדוק תמיד אם המידע שמועבר הוא ישיר או עקיף , אם נאמר בצורה מפורשת או אם הסקת את זה לבד. חשוב לבדוק האם ההצהרות הן נכונות עובדתית, והאם המסקנות שהסקת הן מבוססות ... הקוזאק הנגזל? איך אפשר להבין את ההבדל בין שכנוע ישיר לשכנוע עקיף? בשפה העברית (כמו בכל שפה) יש מילים שמתארות דברים, למשל זול, יקר, מומלץ, יפה או חכם. מילים כאלו רק מוסיפות תיאור ... כגון הדירה הזו מתאימה לך או אתה חייב לחתום עכשיו. שכנוע עקיף לעומת זאת מעביר את אותו המסר דרך ביטויים עקיפים, כמו לומר כל שאר הדירות לא מתאימות לך, ודרכו לגרום לאדם להבין לבד שהדירה הספציפית הזו כן מתאימה. איך נראה שכנוע ... או כדאי לך לחתום עכשיו. אין כאן שימוש ברמזים או בהטיות עקיפות, אלא אמירה חזיתית: אתה חייב לקנות, אתה חייב לחתום, וכדומה. היתרון של שכנוע ישיר הוא בבהירות שלו - האדם השני מבין ... לעשות, ואין אפקט של ניחושים או השערות מצד השומע. מהו שכנוע עקיף ולמה לפעמים בוחרים בו? שכנוע עקיף פועל דרך הצגה עקיפה של הרעיון. לדוגמה, במקום לומר כדאי לך לקנות את הדירה הזו, אומרים כל שאר הדירות לא מתאימות לך. במקום להצהיר זו ... שאר המכוניות קטנות מדי, יקרות מדי, או לא חזקות מספיק. בשכנוע עקיף, האדם המשתכנע מגיע למסקנה בכוחות עצמו, כי הוא קורא בין השורות ומסיק מה כדאי לו לעשות. לעתים מעדיפים שכנוע עקיף כדי לא להיתפס כלוחצים מדי, או כדי להסתיר מידע (ואפילו לסלף אותו, כפי שיוצג בדוגמאות של המניפולציות). אילו ... לציין שהם עצמם החלו במעשי פגיעה מלכתחילה. איך נזהרים ממסר עקיף או ממידע מטעה? כאשר שומעים טיעון כלשהו, כדאי לשים לב אם מדובר במסר ישיר (אצלנו זול יותר) או במסר עקיף (אצלם יקר יותר). מסר ישיר מאלץ את הצד השני לעמוד מאחורי דבריו, אך במסר עקיף ייתכן שאנו רק מבינים משהו שלא נאמר במפורש, ואולי זהו הבנה שלנו בלבד ולא אמת עובדתית. חשוב לבחון אם באמת נאמר ...
שתילת מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP
שתילת מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP
... מסר שהשומע יקבל, תוך שתילת משמעות נסתרת בתת - המודע שלו. לפי אליעד, ניתן להשתמש בשיטה זו גם לצורך השמצה מתוחכמת או לצורך העברת מסר עקיף שהשומע לא יהיה מודע אליו לחלוטין. לדוגמה, אם מישהו רוצה להשמיץ קבוצה מסוימת של ... ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה. איך אפשר להשתמש במילים עם משמעות כפולה כדי להימנע מהתנגדות? אליעד מדגים איך אפשר להעביר מסר בצורה עקיפה כדי להימנע מהתנגדות. לדוגמה, אם רוצים לומר למישהו אתה צריך לעשות שיעורים, ...
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
שימוש בתרופות פסיכיאטריות, תרופות נגד חרדה, תרופות נגד דיכאון, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בכדורים, כדורים נגד דיכאון, כדורים נגד חרדה, גמילה מכדורים, נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה
... המטופל עצמו או אל גורם חיצוני. האם הפניה לתרופות מצביעה על מגבלה של המטפל או של המטופל? לדברי אליעד, כאשר הפסיכולוג מפנה את המטופל לנטילת תרופות, הוא בעצם רומז באופן עקיף שהבעיה אינה נמצאת בידיו של המטפל, אלא היא נובעת מתוך מגבלותיו של המטופל. כך, במקום להכיר בכך שהמטפל אינו ... מלהודות באופן מלא בכך שהוא מיותר לחלוטין בתהליך הטיפולי. בצורה זו, הוא עדיין נתפס כבעל ערך מסוים בתהליך השיפור של המטופל, למרות שההסתמכות על התרופות מעידה בעקיפין כי לא ניתן היה לפתור את הבעיה באופן פסיכולוגי בלבד. מה האינטרס של הפסיכולוג בהמלצה על תרופות פסיכיאטריות? ... המטופל לפסיכיאטר לקבלת תרופות, הוא לכאורה מעביר את האחריות הלאה, אך למעשה הוא קובע שגם המטפל האחר אינו באמת פותר את הבעיה אלא רק מספק פתרון תרופתי. זהו למעשה מסר עקיף, שאין מישהו שיכול לפתור את הבעיה בצורה פסיכולוגית אמיתית. מה משתמע מהסכמה של המטופל לקחת תרופות? לפי ...
חומרי שיווק מקצועיים, איך לגרום ללקוח לרצות לפנות רק אליך ולא למישהו אחר? איך לגרום ללקוח לפחד לפנות לאיש מקצוע אחר? איך לגרום ללקוח לחשוב שאתה איש מקצוע מומחה בתחומך? איך לגרום ללקוח לחשוב שאתה גאון מומחה בתחומך? איך לגרום ללקוח לפנות אליך ורק אליך? שיווק חומרים מקצועיים, איך ליצור בידול מהמתחרים שלך? סוגים של חומרי שיווק, הכנת תוכנית ליצירת חומרי שיווק, שיווק תכנים מקצועיים, שיווק ישיר, שיווק עקיף, הכנת פרסומת שיווקית, שיווק ברשתות חברתיות
... הכנת תוכנית ליצירת חומרי שיווק, שיווק תכנים מקצועיים, שיווק ישיר, שיווק עקיף, הכנת פרסומת שיווקית, שיווק ברשתות חברתיות וכאן אסביר לגבי סוגים שונים של חומרי שיווק. איזה סוגים יש? מה ההבדלים ביניהם? מה היתרונות ... שבאופן ישיר מנסה לגרום לנו לצרוך את המוצר שאותו היא מפרסמת. שיווק בשכנוע עקיף כמו כן יש סוג נוסף של חומרי שיווק, שהוא לא מדבר בשום צורה על מסר שאומר בא תקנה את המוצר. אבל הוא כן גורם לאנשים להאמין במוצר, לאהוב את המוצר, ... מדברים באופן ישיר על רכישת המוצר. מה ההבדל בין שיווק ישיר לבין שיווק עקיף? אז ברמת העיקרון, הלקוח רוכש את המוצר כי הוא חושב שהמוצר טוב ושכדאי לו לרכוש את המוצר ושיהיה לו טוב אם הוא ירכוש את המוצר. והמסר השיווקי, או ... שהמוצר טוב, ושללקוח טוב לרכוש את המוצר וכולי, או שהוא אומר את זה בצורה עקיפה, שגורמת ללקוח להסיק מעצמו ולהבין מעצמו שהמוצר הוא טוב ושכדאי לו לרכוש את המוצר. לדוגמה: לקוח ירצה לאכול את הפיצה הכי טעימה. ולכן בשיווק ישיר ... באופן ישיר מסר של: הפיצה שלנו הכי טעימה שיש - בא לאכול אותה. אבל בשיווק עקיף אנחנו ניצור תוכן שיווקי שיגרום ללקוח להבין מעצמו, שהפיצה שלנו הכי טעימה שיש ושכדאי לו לאכול אותה. כאשר מהות ההבדל היא, האם המסר שאומר שהמוצר שלך טוב ללקוח, האם הוא נאמר בצורה ישירה, או בצורה עקיפה שהלקוח מבין את זה מעצמו. איך להפוך שיווק ישיר לשיווק עקיף? ואיך לדוגמה נעביר מסר עקיף שהפיצה שלנו הכי טעימה שיש? תשובה: ניצור לדוגמה סרטונים והסברים שמראים איך מכינים את הפיצה מהחומרים הכי טובים שיש, איך אופים את הפיצה במינון ... שיגרמו לאדם להבין שאתה הכי טוב שיש וכולי. מה עדיף שיווק ישיר או שיווק עקיף? ומה עדיף, האם עדיף שיווק ישיר או שיווק עקיף? האם עדיף שכנוע ישיר או שכנוע עקיף? האם עדיף שכנוע גלוי או שכנוע סמוי? האם עדיף מסר גלוי או מסר סמוי? האם עדיף שיווק גלוי או שיווק סמוי? האם עדיף מכירה גלויה או מכירה סמויה? אלו כמובן נושאים שלמים בפני עצמם שכבר הסברתי אותם במקומות אחרים. סוגים של חומרי שיווק עקיף - 3 סוגים של חומרים מקצועיים - סוגים של חומרי שיווק מקצועיים והפעם אדבר על יצירת תכנים שיווקיים מהסוג של שיווק עקיף שיווק סמוי, שבו מפרסמים תכנים שיווקיים וחומרים מקצועיים, שאמורים לגרום לצרכן להבין באופן עקיף שאתה איש מקצוע וכולי. ואסביר, על כמה סוגים של חומרי שיווק עקיף סוגים של חומרי מכירה סמויה וכולי. אז ישנם כל מיני סוגים של חומרי שיווק עקיף, וכאן אדבר על חומרי שיווק עקיף, שעוסקים בהפצת חומר מקצועי לצרכנים, שאמורים לגרום ללקוח הפוטנציאלי להבין, שאתה איש מקצוע. כדי שאם אותו לקוח יצטרך וירצה שירות שאתה מספק, שהוא ... ביותר שיש. איך ליצור בידול מהמתחרים שלך? איך ללכלך על המתחרים שלך באופן עקיף? ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן גם שיטה שמאפשר לך ליצור בידול מהמתחרים שלך, ושיטה שמאפשרת לך ללכלך על המתחרים שלך בצורה עקיפה, בלי לדבר עליהם באופן ישיר. ואיך? באמצעות זה שאתה מסביר באופן עקרוני, על טעויות של אנשי מקצוע בתחום שלך. ושוב, אני לא מסביר עכשיו איך בפועל ... לסיכום: יש המון סוגים של חומרי שיווק. וכאן דיברנו על סוג של חומרי שיווק עקיף , שבהם מעבירים מידע מקצועי ללקוח, שאמור לגרום ללקוח לסמוך עליך ולהבין שאתה איש מקצוע ולרצות לפנות אליך ורק אליך. ואיך לעשות את זה? כמו שהסברתי ...
אהבה - איך לגרום למישהו לאהוב אותך / להתאהב בך / לרצות אותך? זוגיות מוצלחת / מערכות יחסים / למצוא אהבה
... עצמית אמיתית, שאינה תלויה בסיבות חיצוניות כלשהן. כאשר מחמיאים למישהו על משהו חיצוני, למרות שזה טוב ויפה ונחמד, עדיין יש כאן גם מסר סמוי , שגורם לאדם דווקא לא לאהוב את ...
הספר להצליח בכוח המחשבה - לאהוב + להתאהב - לגרום לאהוב אותך + להתאהב בך + ליצור אהבה אמיתית
הספר להצליח בכוח המחשבה - לאהוב + להתאהב - לגרום לאהוב אותך + להתאהב בך + ליצור אהבה אמיתית
... קורה? אליעד מסביר כי כאשר אדם מעניק אהבה בתנאים מסוימים (למשל, באמצעות מתנות או מחמאות), הוא בעצם מעביר מסר סמוי לפיו האדם השני אינו ראוי לאהבה ללא סיבה. הוא נותן דוגמה שילד שמקבל הרבה מתנות עלול לחוש בתוכו שהוא אהוב רק ...
חלומות, חלום בתוך חלום, הספר להיות אלוהים, עולם החלומות, שינה
חלומות, חלום בתוך חלום, הספר להיות אלוהים, עולם החלומות, שינה
... משמעות? אליעד גם עוסק בשאלה האם לחלומות יש משמעות מעמיקה או שהם רק תהליך ביולוגי טהור. הוא מציין כי ישנם אנשים המאמינים שלחלומות יש מסרים סמויים או שהם מצביעים על דברים לא מודעים בתודעה שלנו. אחרים טוענים כי החלום הוא רק תוצאה של עיבוד מידע מהיום הקודם, שלכאורה אין לו שום משמעות ... במחשבות או רגשות שעשויים לעזור לנו להתמודד עם מצבים בעיתיים בחיים שלנו. זו יכולה להיות דרך להבין טוב יותר את עצמנו ואת התחושות הסמויות שמנחות את הפעולות שלנו. חלום בתוך חלום? עולם החלומות האמיתיים מהם החלומות שלנו? האם החלומות יש להם משמעות? האם כל אדם חולם? המשמעות של תודעה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מסר עקיף, למה יש רע וסבל בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם הכל אפשרי? למה העולם קיים? למה יש רע בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות מאושר? אולי אנחנו במטריקס? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מסר עקיף, איך להעביר ביקורת בונה? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעריך את עצמך? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להתמודד עם גירושין? איך ליצור אהבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לנהל את הזמן? איך לשתול מחשבות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לחנך ילדים? איך לעשות יותר כסף? איך להיות מאושר ושמח? איך למצוא זוגיות? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל רוחני, מאמן לחיים, ייעוץ אישי מומלץ בתחום מסר עקיף - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 15_07_2025 השעה 18:03:55 - wesi1