... לא משנה, החלל הפנוי, הפרעות נפשיות, טיפול נפשי, בעיה נפשית, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי האם עדיף להרגיש שמשהו משנה או לא משנה? אליעד כהן פותח את הדיון בשאלה האם כדאי לאדם לחשוב שמשהו משנה או ... ומסביר שהבסיס לכל הבעיות הנפשיות, הקשיים והתסביכים, הוא קיומם של שני הפכים בו זמנית. לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו: יש לי בחירה או אין לי בחירה?, משהו משנה ... אלו היא הגורמת למתח, חרדה, ודיכאון. אליעד מסביר שהבעיה אינה בעצם הקיום של אחד הצדדים, אלא בחוסר היכולת להכיל בו זמנית את שני ההפכים. לדבריו, אדם שחושב רק שיש או ... בלתי פתור. האם יש טיפול אמיתי לבעיות נפשיות שמקורן בקונפליקט הזה? אליעד כהן מתייחס גם לנושא הטיפול הנפשי והפסיכולוגי. הוא טוען כי רוב הטיפולים הפסיכולוגיים או הפסיכיאטריים אינם מצליחים לפתור באמת את השורש הפנימי של הבעיה. לדבריו, פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להתייחס רק לתסמינים החיצוניים ולבעיות הגלויות לעין, ולא תמיד מבינים את שורש הקונפליקט הפנימי. כך, במקום לעזור ... להקל עליו באמצעות תרופות או עצות מעשיות שטחיות, אך לא מביאים אותו לפתרון עמוק. אליעד נותן דוגמה נוספת לבעיה הזאת, באמצעות אדם החושב לפעמים שהוא אלוהים, ... סובלים מאוד, ומערכות הטיפול המסורתיות אינן יודעות להתמודד עם מצב מורכב שכזה. האם אפשר לחיות בשלום עם שני ההפכים? לדברי אליעד כהן, הדרך היחידה לפתרון ... פתרונות שטחיים או טיפול פסיכולוגי שרק יקלו על התסמינים, יש צורך להבין לעומק את שורש הבעיה - שהוא הפרדוקס הקיומי עצמו. איך מתמודדים עם קונפליקט פנימי? טיפול נפשי אמיתי - מהו? למה אנשים מסתבכים בשאלות קיומיות? האם משהו באמת משנה? יש משמעות לחיים או שאין משמעות? האם יש לי בחירה חופשית? ...

... טיפוליות, ללכת לטיפול אחר במקביל, טיפולים סותרים, טיפול רגשי, טיפול NLP, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכותרפיה, טיפולי נפשי, טיפול תרופתי, שימוש בסמים, להיות מטפל, בית ספר לטיפול, הסנדלר הולך יחף למה מטפלים מסוימים אוסרים ללכת לטיפול מקביל? אליעד כהן מסביר שישנן שיטות טיפוליות רבות שבהן המטפלים מבקשים מהמטופל שלא להשתתף בטיפול אחר במקביל. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונות שמטפלים מנסים להחדיר למטופל כחלק מהטיפול שלהם. לדוגמה, מטפל פסיכולוגי עשוי לומר שאסור במקביל ללכת לטיפול פסיכיאטרי או לטיפול NLP, כי זה יפריע לתהליך הטיפול. הסיבה האמיתית לכך, מסביר אליעד, היא שטיפול מסוג אחד עשוי להתבסס על אמונה מסוימת, וכאשר המטופל הולך לטיפול נוסף שמבוסס על אמונה הפוכה, נוצרת סתירה שפוגעת בתהליך הטיפולי המקורי. לדוגמה, אם אדם הולך לטיפול פסיכולוגי שבו מלמדים אותו להאמין בעצמו, ובטיפול אחר מלמדים אותו דווקא להטיל ספק בעצמו ולבדוק את עצמו, ייתכן שתיווצר סתירה בין שני ה

טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 2 איך מטפלים במחשבות פרנואידיות ובהפרעות נפשיות מורכבות? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לטפל באופן יעיל בסכיזופרניה פרנואידית, מחשבות רדיפה, והפרעות נפשיות מורכבות, כמו סכיזופרניה, OCD, פיצול אישיות והפרעת אישיות גבולית. לפי אליעד כהן, הגישה המרכזית לטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות צריכה להתמקד בהבנת ההיגיון הפנימי שמאחורי המחשבות המוזרות של האדם, ולא להתייחס אליהן כאל סתם חוסר איזון או מחלה שצריך רק לתקן בעזרת תרופות פסיכיאטריות. ההסבר של אליעד מתחיל בכך שהוא מדגים כיצד עובד הטיפול הנפוץ כיום בבתי חולים פסיכיאטריים , שם נהוג להגדיר כל מחשבה מוזרה או התנהגות לא נורמטיבית כמחלה, ואז פשוט לתת לאדם תרופות שמטרתן לשנות את צורת החשיבה שלו לצורה רציונלית יותר. למשל, כאשר אדם טוען שהוא שטיח או וילון, בבית החולים יתנו לו תרופות שיעזרו לו להבין שהוא לא באמת שטיח. אליעד מסביר כי גישה זו בעצם לא מטפלת בשורש הבעיה הרגשית או בהיגיון הפנימי שהוביל את האדם לחשוב את המחשבה הזו מלכתחילה, אלא רק מטשטשת או מסתירה את הבעיה האמיתית. מדוע הטיפול התרופתי לא תמיד מספק פתרון אמיתי לבעיה? אליעד מסביר שהרופאים בבית החולים לא תמיד מודעים או מעוניינים לטפל לעומק בשורש הבעיה. לרופאים קל יותר לטעון שאין פתרון אמיתי או שהבעיה היא גנטית, משום שזה מסיר מהם אחריות על חוסר היכולת שלהם להבין את המטופל ולהתחבר אליו רגשית. קל יותר להאשים את המערכת או את הגנטיקה מאשר להודות בחוסר היכולת של הרופא או של המערכת הרפואית להבין לעומק את המניעים הרגשיים או הפסיכולוגיים של המטופל. אליעד כהן נותן דוגמה לכך מתוכנית הטלוויזיה יצאת צדיק, בה בעלי מקצוע נוכלים ממליצים על החלפת כל המערכת בבית במקום תיקון פשוט של מתג, כי זה יותר קל ונוח להם מאשר ...

טיפול בסכיזופרניה פרנואידית, טיפול בהפרעות נפשיות מוזרות, מחשבות רדיפה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי ב ocd, טיפול בפיצול אישיות, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול במחלות נפשיות, טיפול בבעיות נפשיות, חלק 1 מה הסיבה האמיתית למחשבות פרנואידיות אצל אנשים? כאשר אדם אומר שרודפים אחריו, עוקבים אחריו, או מנסים ... משפר את ההרגשה שלו. איך מתפתחות הפרעות נפשיות והזיות שווא אצל אנשים? אליעד כהן מסביר שהתהליך של פיתוח הזיות, מחשבות שווא, ופרנויות מתחיל מכך שהאדם מרגיש לא ... מחשבות שווא כאלה. איך נכון לגשת לטיפול בפרנויות ומחשבות רדיפה? לדברי אליעד כהן, הגישה לטיפול במחשבות מסוג זה צריכה להיות דרך ההבנה של האינטרס הרגשי של האדם ולא דרך ויכוח רציונלי ישיר על ההיגיון ... היא פחד מהתחושה שהוא כישלון, אז הטיפול יצריך לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, לחזק את ההערכה העצמית שלו ולהראות לו שהוא לא חייב להיות תלוי באישור חיצוני כדי ... למנוע את התפתחותן של מחשבות שווא והפרעות נפשיות. ההתערבות צריכה להיות בשלב מוקדם, כאשר האדם רק מתחיל לחשוב שהוא לא מספיק טוב או שהוא כישלון. על ידי בניית ערך ... את הכישלונות והחסרונות שלו. איך לטפל במחשבות רדיפה? מה לעשות עם הפרעות פרנואידיות? טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות איך לעזור למישהו עם OCD? מהי הסיבה למחשבות לא הגיוניות? טיפול רגשי במחלות נפשיות למה אנשים ממציאים הזיות שווא? עכשיו בא בן אדם אומר שלום עוקבים אחרי מנסים לחסל אותי לפגוע בי וכו נכון ואז מה ... מה זה אומר לנו זה אומר לנו שהדרך לטפל באותו בן אדם בכלל מכיוון אחר אם אנחנו רוצים לעזור לו אנחנו בכלל צריכים ללכת בכיוון אחר לגמרי אנחנו צריכים לעזור לו ... שהבן אדם, נסביר גם איך מתפתחות הפרעות נפשיות מה שקורה זה שהבן אדם הרגיש שהוא כישלון ואז הוא אמר מנסים לפגוע בי או משהו אני לא יודע אני לא מוצלח לא פה לא שם ...

... ושמיעת קולות, טעויות בטיפול בשמיעת קולות, טעויות בטיפול בסכיזופרניה, מה לעשות כשמישהו שומע קולות? איך לא לטפל בשמיעת קולות? איך לטפל במישהו ששומע קולות? טעויות בטיפול בקולות, טעויות בטיפול בהזיות שמיעה, טיפול פסיכיאטרי מה הטעות הנפוצה ביותר בטיפול בשמיעת קולות? כאשר אדם אומר שהוא שומע קולות, למשל קולות שאומרים לו לפגוע בעצמו ... להוכחות ולשכנועים עצמיים, מה שגורם לו להסתבך עוד יותר במחשבות הכפייתיות שלו, ובכך מצבו הנפשי מחמיר. מהי הגישה הנכונה לטיפול באדם ששומע קולות? אליעד כהן מציע גישה אחרת, נכונה ויעילה יותר לטיפול במישהו ששומע קולות. במקום להתווכח איתו האם הקולות אמיתיים או לא, הגישה הנכונה ... מסווה את המחשבות הללו בטענה שהן הגיעו מבחוץ, כקולות חיצוניים, אבל בפועל הן מחשבות שהוא עצמו חושב אותן ומתקשה לקבל אותן. למה טיפול בקולות בלבד אינו פתרון אמיתי? טיפול בקולות עצמם הוא למעשה טיפול בסימפטום ולא בשורש הבעיה. כאשר אנו אומרים לו לא שמעת קולות, אנחנו מתמקדים רק ... שלו, כמו למשל מרעילים אותי או אני רוצה להתאבד, היא זו שיוצרת את המצוקה, והקול הוא רק ביטוי או תירוץ חיצוני עבורה. לכן טיפול נכון חייב להיכנס פנימה, להבין את מחשבותיו ותחושותיו האמיתיות של האדם ולא רק להתווכח עם הסימפטום החיצוני שהוא הציג. כיצד ניתן לטפל בצורה אפקטיבית באדם שסובל מסכיזופרניה או שמיעת קולות? אליעד כהן מדגיש שכל בעיה נפשית, כולל סכיזופרניה ושמיעת קולות, יכולה לקבל מענה וטיפול אמיתי בלי צורך בכדורים פסיכיאטריים, אשפוזים או טיפולים פולשניים אחרים. הטיפול הנכון חייב להתמקד בהבנת המחשבות והתחושות האמיתיות של האדם, במה שמניע אותו ובמה שהוא מפחד או מתקשה להודות בו. כאשר מטפלים במחשבות הפנימיות והסמויות של האדם, הקולות החיצוניים נעלמים מעצמם, מכיוון שאין יותר צורך נפשי או פסיכולוגי להציג אותן בצורה חיצונית. המסר המרכזי שאליעד כהן מדגיש הוא שבכל מקרה אסור ... הקולות, אלא לעזור לאדם להתבונן ולהבין לעומק את מחשבותיו הפנימיות, שבגללן הוא מרגיש צורך להציג אותן כקולות חיצוניים. איך לטפל בסכיזופרניה? מה לעשות כשמישהו שומע קולות? האם אפשר לטפל בשמיעת קולות ללא תרופות? מדוע לא להתווכח עם מי ששומע קולות? טיפול נכון בהזיות שמיעה איך להתרפא מסכיזופרניה? איך להתמודד עם סכיזופרניה? איך להתמודד עם שמיעת קולות? איך מטפלים בשמיעת קולות? מה לא לעשות עם שמיעת קולות? למה אני שומע קולות בראש? גישות טיפול בשמיעת קולות, מישהו ששומע קולות בראש, הזיות של שמיעת קולות ...

טיפול בסכיזופרניה, טעויות בטיפול בסכיזופרניה, גישות בטיפול בסכיזופרניה, אינטרסים בחיפוש האמת בטיפול בסכיזופרניה, לחפש את האמת בלי אינטרסים בטיפול בסכיזופרניה, איך להפסיק לשמוע קולות? איך להתרפא מסכיזופרניה? טיפול פסיכיאטרי מהם האתגרים בטיפול בסכיזופרניה וכיצד לגשת אליהם? במהלך הרצאתו, אליעד כהן מתאר את הדרך בה יש לגשת לטיפול בסכיזופרניה, תוך שמירה על התמקדות באדם הסובל מההפרעה והצורך להימנע ממניפולציות אינטרסנטיות מצד המטפל. הכוונה כאן היא לשמור על גישה שמבוססת על חיפוש האמת, ללא ניסיון לשנות או להדחיק את מה שהמטופל מרגיש. להלן הסבר מפורט על הגישות המומלצות והטעויות הנפוצות בטיפול בסכיזופרניה. איך מתבטאת הבקשה של הסכיזופרן לקבל עזרה? הסכיזופרן, או כל אדם שסובל מהזיות ומחשבות שגויות, בדרך כלל פונה לטיפול כשהוא חווה סבל ממה שהוא שומע, רואה או מאמין. פעמים רבות ... שהוא שומע, מתוך הנחה שהם הגורם לסבלו. מדוע לא כדאי לומר אני אעזור לך להפסיק לשמוע קולות? כשהמטפל אומר את המשפט הזה, הוא למעשה מניח מראש כי הקולות אינם אמיתיים, ושהמטופל לא באמת שומע אותם. גישה כזו יכולה לעורר התנגדות רבה אצל ... אמת עם אינטרס? כאשר המטפל מציב מטרה מראש - להוכיח שהסכיזופרן לא שומע קולות - הוא למעשה חותך את הדרך שמובילה לתובנה אמיתית. יש כאן אינטרס לסתור את החוויה של המטופל, דבר שיכול להוביל להתנגדות פנימית של הסכיזופרן. חשוב להימנע מגישה שבה מראש יש נחרצות בתוצאה של אין קולות, במקום לבדוק את האמת יחד עם המטופל באופן פתוח. כיצד נכון לגשת לאדם שחושב שהוא שומע קולות או שנרדף על ידי שדים? הגישה הנכונה היא לשאול את המטופל על חוויותיו, מבלי להכחיש או להמעיט בערך החוויות שהוא מתאר. למשל, במקום להבטיח לו שהוא לא שומע קולות, יש לנסות להבין מהם הקולות, מה הם אומרים, ומי עומד מאחוריהם. התהליך הזה לא אמור להיות ניסיון לשכנע את המטופל לשנות את דעתו, אלא הזמנה לפתוח דיאלוג כנה על מה שהוא חווה. מה הבעיה בהבטחת פתרון מהיר לבעיה? הסכיזופרן, כשהוא מצהיר שהוא רוצה להפסיק לשמוע קולות, עשוי להיתקל בגישה טיפולית שמציעה פתרון מהיר. הבעיה כאן היא שברגע שמטפל מציע פתרון פשוט מידי, המטופל עשוי להרגיש שמנסים לשכנע אותו לשקר את עצמו או להדחיק את החוויה. יש לאפשר למטופל לבחון את המציאות ולהגיע לתובנה אודות מצבו בכוחות עצמו. ... חווה צעד אחר צעד. על המטפל לא להתעקש על כך שהקולות אינם קיימים, אלא עליהם להתייחס לבעיה כפי שהיא, ולהיות מוכנים להעמיק ולבדוק אם יש מציאות מאחורי חוויותיו של המטופל. למשל, אם המטופל אומר שהוא שומע קולות, על המטפל לשאול: מה הם אומרים? מי נמצא שם? מה אתה מרגיש כשאתה שומע אותם? המטרה כאן היא לבדוק את האמת בשיתוף פעולה עם המטופל. מה החשיבות של חוסר אינטרס בחיפוש האמת? כאשר המטפל מבצע את החיפוש אחר האמת ללא אינטרס, הוא לא רק משאיר את הדלת פתוחה לכל תוצאה אפשרית, אלא הוא גם מונע תחושת איום אצל המטופל. המטופל לא מרגיש שמטפלים בו מתוך רצון לשנות את חוויותיו או לשכנע אותו בתוצאה מסוימת. גישה כזו מייצרת תחושת ביטחון אצל המטופל, ויוצרת סביבה טיפולית שבה הוא יכול לשתף פעולה בצורה כנה. כיצד מסייעים לאדם להתמודד עם הגישה הזו בפועל? כדי ליישם את הגישה הזו, על המטפל להסביר למטופל, אני לא בא לשנות אותך. אני רוצה לבדוק את המציאות שלך ביחד, ואנחנו נלך צעד אחרי צעד. אם זה אמיתי, ננסה להבין את זה יחד, ואם לא - נבחן את זה יחד גם כן. הדרך הזו מונעת התנגדות, ומאפשרת למטופל להבין שהוא לא נתון למניפולציות אלא מתנהל חיפוש משותף אחר האמת. מהו המסר הכללי שצריך לזכור בטיפול בסכיזופrenia? המסר המרכזי הוא שה

טיפולים סותרים, שיטות טיפוליות סותרות, ללכת לכמה טיפולים בו זמנית, טיפולים מנוגדים, טיפול פסיכיאטרי, שימוש בסמים, טיפול קוגניטיבי, טיפול CBT, טיפול NLP, מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, בחירת מטפל, בחירת טיפול, טיפולים נפשיים האם אפשר לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אדם יכול ללכת לכמה טיפולים נפשיים שונים בו - זמנית. הוא נותן כדוגמה אדם שנמצא בטיפול פסיכיאטרי שלוקח תרופות, ובמקביל מעוניין לעשות טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תפיסתי או טיפול NLP. השאלה העיקרית שאליעד מתייחס אליה היא אם קיימת סתירה בין טיפולים שונים, ואם אכן כדאי או לא כדאי לעשות כמה טיפולים נפשיים במקביל. מדוע יש מטפלים שמתנגדים לטיפול מקביל בשיטות שונות? אליעד כהן טוען שאפשר וניתן לשלב כל טיפול עם כל טיפול אחר. כדוגמה, הוא מסביר שניתן ללמוד יהדות, נצרות ואסלאם במקביל, לשלב בודהיזם תוך טיפול בסכיזופרניה בכדורים, ואפילו להשתמש בסמים תוך כדי טיפול נפשי אחר. לשיטתו, כל מי שטוען אחרת הוא או טועה או נוכל. הסיבה לכך היא שאם מישהו אומר לך שהטיפול שלו לא יעבוד אם תעשה משהו נוסף (למשל להשתמש בסמים, להיות דתי, חילוני, לקחת או לא לקחת תרופות מסוימות), זה מעיד שהטיפול שלו פשוט לא מספיק טוב. הסברו של אליעד הוא שטיפול טוב באמת יכול לעזור לכל אדם בכל מצב ובכל זמן, ללא תלות במצבו הנפשי, בהרגליו או בסגנון חייו. דוגמאות נוספות שהוא מביא הן שטיפול טוב יכול לעזור לאדם

... פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, אישיות מרובת פנים, הפרעות נפשיות, דיסוציאציה, הפרעה דיסוציאטיבית, טיפול נפשי מה הקשר בין סכיזופרניה, פיצול אישיות והפרעה דיסוציאטיבית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בהסבר מפורט ומעמיק על סכיזופרניה, פיצול אישיות, אישיות גבולית, הפרעת זהות דיסוציאטיבית והפרעות נפשיות נוספות. במהלך ההרצאה הוצגו הסברים מפורטים, דוגמאות ואנלוגיות שהדגישו את ההבדלים והקשרים בין ההפרעות השונות, תוך הצעת גישות חדשות לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בבעיות אלה. האם פיצול אישיות הוא סוג של בחירה אישית? אליעד כהן טוען שהבסיס לכל הפרעות האישיות הוא סוג של בחירה פנימית שהאדם עושה, במודע או שלא במודע. הוא מסביר שכאשר אדם סובל מהפרעה כמו פיצול אישיות, הוא כביכול מחליף את הזהות שלו בזהות אחרת כדי להימנע להרגיש ... מרחיב זאת ואומר שגם אם האדם מגדיר עצמו כמשוגע או טוען שהוא לא שולט בפחדים או בחרדות שלו, עדיין הוא יודע להבדיל בין מציאות לדמיון במצבים מסוכנים. האדם מסוגל להבדיל בין מציאות חיצונית אמיתית לבין מצבים מומצאים, ומכך ניתן להסיק שהוא אינו לגמרי מנותק מעצמו, גם במצב של דיסוציאציה. מדוע הטיפול הפסיכיאטרי והפסיכולוגי לא תמיד אפקטיבי? אליעד טוען שהבעיה המרכזית של פסיכיאטרים ופסיכולוגים היא שהם בעצמם לא יודעים כיצד לטפל באמת במטופלים. לדבריו, הפסיכיאטר או הפסיכולוג שמתיימר לאבחן בעיה נפשית או מחלה בעצם מתאר בעיה שקיימת אצלו עצמו. לטענתו, רוב הפסיכיאטרים אינם מצליחים להבין באמת את המנגנון הפנימי של המטופל , ולכן הם נכשלים פעמים רבות בטיפול. אליעד מסביר שהפתרון האמיתי חייב להתחיל בנקודת הבסיס הנמוכה ביותר, שהיא יכולתו של האדם להבדיל בין קיום לסכנה אמיתית לחוסר סכנה. אם האדם מסוגל לזהות סכנה ולהגיב אליה, זה ... לעבוד איתו ולסייע לו להחזיר לעצמו את המודעות ואת השליטה על זהותו. לדבריו, הטיפול הנכון הוא להגיע אל האדם דרך המודעות שלו ליתרונות ולחסרונות של הזהויות השונות שהוא לוקח על עצמו, ולגרום לו להבין את המחיר שהוא משלם על הוויתור על זהותו האמיתית. מה הקשר בין סכיזופרניה והפרעות נפשיות לבין אנשים נורמליים? אליעד כהן מסביר שאין הבדל מהותי בין אדם נורמלי לבין אדם שמאובחן עם סכיזופרניה או פיצול אישיות. ההבדל הוא רק בעוצמה של המצב ובמודעות של האדם לכך. ... זהויות או מצבים נפשיים שונים כמו כעס, עצב, פחד ושמחה, אבל הוא לא מתייחס לכך כאל בעיה נפשית או פיצול. לכן הטיפול שהוא מציע רלוונטי לכל האנשים, כיוון שביסודו זה אותו מנגנון פסיכולוגי. האם ההפרעה הנפשית היא בעצם בחירה של האדם? אליעד טוען באופן חד משמעי שכל הפרעה נפשית, סכיזופרניה או דיסוציאציה, היא למעשה סוג של בחירה שהאדם עושה, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לא. כשהאדם מתלונן על מצבו, אך לא עושה פעולות כדי לשנות את מצבו, זה מראה שהוא ... מסוים בגלל היתרונות שיש לו. איך אפשר לעזור לאדם לחזור לזהותו המקורית? השיטה הטיפולית שאליעד מציע היא לאלץ את האדם להכיר ברצף של זהותו האמיתית על ידי שלילת היתרונות שהוא עדיין מנסה לשמור לעצמו מזהותו הקודמת. לדוגמה, אם האדם טוען שהוא ילד בן ארבע, הוא ...

פסיכיאטרים, פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי לפטור אותן באמירות כמו הוא משוגע או זה לא הגיוני. אליעד מדגיש כי השיטה הנהוגה כיום היא לעיתים שגויה במהותה, משום שהיא מניחה שאין היגיון בבעיות נפשיות, במקום לחפש את ההיגיון הפנימי שיש תמיד בכל מצב. מדוע אנשים אומרים אין פתרון כאשר הם נתקלים בבעיה נפשית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנטייה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים רבים לקבוע שלבעיות מסוימות אין פתרון, כאשר בפועל הם פשוט לא הצליחו ... שהוא נכשל, ולכן קל לו יותר לומר שהבעיה אינה פתירה מאשר לומר אני לא הצלחתי לפתור אותה. הוא נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם תיארה את הבעיה שלו כאילו היא נובעת מחוסר יכולת פיזית להתעורר בעצמו, אבל אליעד מראה שזו איננה הבעיה האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה מי שיעיר אותו, ... אין פתרון גורמת לייאוש ולהשלמה עם המציאות, בעוד שהאמירה עד כה לא מצאתי פתרון פותחת אפשרות להמשך חיפוש ולהתקדמות. פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה ...

... והפרעות נפשיות, הפרעות נפשיות גנטיות, עד כמה הגנטיקה משפיעה נפשית? לשנות את הגנטיקה, גמילה מכדורים פסיכיאטרים, פסיכיאטריה, נטיות גנטיות, להזיז את השמש, תרופות פסיכיאטריות, האם יש בחירה חופשית? האם יש קשר בין גנטיקה להפרעות נפשיות? הרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשאלה האם יש קשר בין גנטיקה להפרעות נפשיות, תוך עיסוק בנושאים כמו בחירה חופשית, השפעות גנטיות על התנהגות וגישות פסיכיאטריות וטיפוליות. בהמשך, אליעד כהן מסביר את עמדתו שמטילה ספק בקיומו של קשר חד - משמעי בין גנטיקה להפרעות נפשיות, תוך דיון בסוגיית הבחירה החופשית. הוא מתחיל בהגדרה של תופעה גנטית כבעיה, ומציין שישנם אנשים עם בעיות גנטיות, אך אינן תמיד קשורות להפרעות נפשיות. הוא טוען כי כל תופעה או נטייה התנהגותית אינה בהכרח קשורה לגנטיקה, אלא עשויה להיות תוצאה ... החלטה או פעולה לא בהכרח נובעת מבחירה חופשית. בנוגע למחלות נפשיות והפרעות חרדה, אליעד מציין את עמדת הממסד הרפואי כי בעיות כמו חרדה נובעות מהשפעות גנטיות, אך הוא מערער על הנחה זו, ומציע כי יתכן ויש דרכים נוספות לשינוי הבעיה, מעבר לטיפול תרופתי. הוא מציע למטופלים לחשוב שהמצב בו הם נמצאים הוא בלתי ניתן לשינוי מתוך תפיסת העולם של אין אפשרות לשינוי, דבר ... כמו מזג האוויר, נשארת בלתי ניתנת לשליטה. מצד שני, יש למטופלים את היכולת לנהל את תגובותיהם להרגשות ולמצבים חיצוניים. לסיום, אליעד מדגיש את העקרון שמה ... שיש להם כוח להתמודד עם מצבים רגשיים ואישיים. גנטיקה והפרעות נפשיות האם יש בחירה חופשית? תפיסת הגנטיקה והנפש השפעות גנטיות על התנהגות האם ניתן לשנות את הגנטיקה? כיצד להתמודד עם חרדות ללא תרופות? מה אתה אומר? ש: אני שמעתי אותך בהרצאות אומר שאין כזה דבר בעיה גנטית בעיה נפשית גנטית. אליעד: בעיה גנטית יש אנשים שיש להם בעיות גנטיות. ש: מחלה נפשית גנטית. אליעד: מחלה נפשית גנטית. ש: או הנטייה המינית שהיא נקבעת על ידי. אליעד: התנהגות שנקבעת על ידי גנטיקה. ש: ... אמרו לו זה גנטיקה אתה לא דג נכון, היה בן אדם שהייתה לו חרדה והייתה לו התנהגות היה לו משהו הוא רצה לשנות את זה לא הצליח מה אמרו לו זה גנטיקה הבנת? ... ואני לא יכול אז מה עדיף לבן אדם להגיד תקשיב יש לי איזו חרדה ואני לא יכול לשנות אותה או להגיד אין אפשרות לשנות אותה מה עדיף איפה הוא יהיה לו יותר ... מה שקורה לך יכול להיות שהגנטיקה שלך גורמת לכך שתהיה לך חרדה יכול להיות ויכול שבכלל אין לך בחירה חופשית על כלום הכל יכול להיות אבל זה לא סותר את זה ... עכשיו מה יותר בטוח שהגשם יורד עליך מעצמו או שזה שיש לך חרדה זה מעצמו מה יותר בטוח, בן אדם יש לו חרדה ובן אדם יורד עליו גשם מי יותר בטוח שזה לא בשליטתו? ש: מבחנתי הגשם. אליעד: מי שיורד עליו גשם אני אומר לו תראה זה שיש לו חרדה אולי זה בשליטתו ואולי לא אבל זה שיורד עליו גשם זה לא בשליטתו נכון? ש: כן. אליעד: נכון ...