מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים
מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות?
אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: "מחויב המציאות" ו"אפשרי המציאות". "מחויב המציאות" הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא אינו תלוי בשום דבר אחר ואינו יכול להיות חסר. לעומתו, "אפשרי המציאות" הוא דבר שיכול להיות קיים אך אינו חייב להיות קיים, כלומר, הוא תלוי בתנאים או בגורמים מסוימים.
כדי להבהיר את ההבדל, אליעד נותן דוגמה של מטוס הבנוי מלגו. המטוס עצמו הוא "אפשרי המציאות", כי הוא יכול להתקיים בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם "מחויבי המציאות" מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל.
מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד?
אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד.
אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם קיים משהו שאתה יכול לפרק לשני רכיבים או יותר, אותו דבר מוגדר כאפשרי המציאות בלבד, כי ניתן להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב.
מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת?
לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בשום גורם נוסף. אליעד מכנה זאת "העין המוחלט" או "המודעות המוחלטת", היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות לשינוי או אי - קיום. הוא מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי.
כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי?
אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא "אפשרי" ולא "מחויב". לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות "מחויבת".
הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן "מחויבות המציאות" רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ליצור שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא "אפשרי" בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל.
כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית?
אליעד מדגיש כי כל דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא "מחויבת המציאות". הוא מסביר שכשמדברים על ה"מחויב המציאות", מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם.
אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה.
אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון פרופורציונלי: כל עוד מדובר במשהו שיכול להתקיים אחרת או לא להתקיים כלל, הוא מוגדר כאפשרי המציאות, ורק אותו דבר שאינו יכול שלא להיות קיים בשום מצב, בשום דרך, הוא "מחויב המציאות" באמת.
אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: "מחויב המציאות" ו"אפשרי המציאות". "מחויב המציאות" הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא אינו תלוי בשום דבר אחר ואינו יכול להיות חסר. לעומתו, "אפשרי המציאות" הוא דבר שיכול להיות קיים אך אינו חייב להיות קיים, כלומר, הוא תלוי בתנאים או בגורמים מסוימים.
כדי להבהיר את ההבדל, אליעד נותן דוגמה של מטוס הבנוי מלגו. המטוס עצמו הוא "אפשרי המציאות", כי הוא יכול להתקיים בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם "מחויבי המציאות" מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל.
מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד?
אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד.
אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם קיים משהו שאתה יכול לפרק לשני רכיבים או יותר, אותו דבר מוגדר כאפשרי המציאות בלבד, כי ניתן להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב.
מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת?
לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בשום גורם נוסף. אליעד מכנה זאת "העין המוחלט" או "המודעות המוחלטת", היש והאין, שנמצאת מעבר לכל אפשרות לשינוי או אי - קיום. הוא מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי.
כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי?
אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא "אפשרי" ולא "מחויב". לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות "מחויבת".
הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן "מחויבות המציאות" רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ליצור שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא "אפשרי" בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל.
כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית?
אליעד מדגיש כי כל דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא "מחויבת המציאות". הוא מסביר שכשמדברים על ה"מחויב המציאות", מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם.
אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו מחויב לעומת הסידור שלו שהוא אפשרי. אם מתבוננים במציאות כולה, החדר עצמו הופך להיות אפשרי, משום שהמציאות עצמה היא המחויבת, ואילו החדר הוא רק צורה אפשרית אחת בתוכה.
אליעד מדגיש שוב ושוב שהדיון במחויב ובאפשרי הוא דיון פרופורציונלי: כל עוד מדובר במשהו שיכול להתקיים אחרת או לא להתקיים כלל, הוא מוגדר כאפשרי המציאות, ורק אותו דבר שאינו יכול שלא להיות קיים בשום מצב, בשום דרך, הוא "מחויב המציאות" באמת.
- מהו מחויב המציאות?
- מה ההבדל בין מחויב לאפשרי?
- האם המציאות חייבת להיות קיימת?
- ישות מורכבת או ישות יחידה?
- מהי מודעות מוחלטת?
- האם הכל אפשרי במציאות?
- מדוע ישויות מורכבות הן אפשריות בלבד?
050-3331-331