מה לעשות כשהעובד שלך לא מבצע את המשימות שלו?

כאשר מנהלים נתקלים במצב שבו עובד אינו מבצע את המשימות שלו, קיימות שלוש גישות ניהוליות להתמודדות עם הבעיה. אליעד כהן מתאר אותן בפירוט, תוך הסבר ברור ועם דוגמאות המדגימות את ההבדלים בין הגישות ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן.

מהי הגישה הראשונה והכי פשוטה לטיפול בעובד שלא מבצע את המשימות?

הגישה הראשונה, שלפי אליעד כהן היא גם הפשוטה והקלה ביותר, היא פשוט לעשות את המשימה במקומו של העובד. לדוגמה, אם ביקשת מעובד שלך להתקשר ללקוח, אך הוא לא התקשר, הפתרון הפשוט ביותר עבורך הוא להתקשר בעצמך או להעביר את המשימה לעובד אחר. היתרון של גישה זו הוא הפשטות והמהירות שלה: המשימה מבוצעת מידית וללא עימותים. עם זאת, החיסרון המרכזי בגישה זו הוא שהיא אינה פותרת את הבעיה לטווח ארוך, העובד מתרגל לכך שאחרים מבצעים את המשימות שלו, ולכן לא לומד ולא משתפר. בטווח הארוך, פתרון זה מתגלה כיקר ולא משתלם, מכיוון שהוא יוצר תלות תמידית בביצוע משימות במקום העובד.

מהי הגישה השנייה והמורכבת יותר להתמודדות עם עובד לא ממושמע?

הגישה השנייה, שהיא מורכבת וקשה יותר לביצוע מהראשונה, כוללת את מתן ההוראה לעובד תוך כדי פיקוח ישיר עליו. במקרה הזה, אתה כמנהל צריך לפנות לעובד בצורה מפורשת ולהגיד לו מה בדיוק עליו לעשות. לאחר מכן, עליך לעקוב אחר הביצוע, להתווכח איתו אם צריך, לבדוק מדוע הוא לא ביצע את המשימה, ולהתמודד עם התירוצים והסיבות שהוא מעלה. לדוגמה, כשעובד מסרב לבצע שיחה טלפונית, תצטרך לדרוש ממנו במפורש שיבצע אותה, ואז לבדוק האם הוא אכן ביצע אותה או לא. היתרון הוא שהמשימה אכן תתבצע על ידי העובד עצמו, אך החיסרון הוא שגישה זו דורשת זמן, אנרגיה, והרבה מאמץ נפשי. היא גם מייצרת מערכת יחסים מסובכת של פיקוח ומעקב מתמיד, ולכן גם היא אינה אידיאלית.

מהי הגישה השלישית והיעילה ביותר לטיפול בעובד שלא מבצע את תפקידו?

הגישה השלישית, שלדעת אליעד כהן היא הקשה ביותר אך גם היעילה והמשתלמת ביותר לטווח ארוך, היא להשקיע בבניית היכולות, הידע, והמוטיבציה של העובד, כך שהוא עצמו יבחר לבצע את המשימה. במקום לבצע את המשימה בעצמך או לנדנד לעובד שיבצע אותה, יש לפעול כך שהעובד יבין וירצה לבצע את המשימות בעצמו. גישה זו כוללת ניתוח מעמיק של הסיבות לכך שהעובד אינו מבצע את המשימה:

• האם העובד לא הבין את ההנחיה בבירור?
• האם הוא חסר ידע או יכולת לבצע את המשימה?
• האם הוא לא רוצה לבצע את המשימה כי היא לא מהנה או לא מעניינת אותו?
• האם חסרה לו מוטיבציה?
• האם הוא אינו רואה ערך בביצוע המשימה?

בגישה זו, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של השקעה בהון האנושי בארגון. בניית היכולת של העובד לעשות את המשימה בעצמו היא הדרך האפקטיבית ביותר בטווח הארוך. כשהעובדים חכמים יותר, בעלי ידע, יכולות ומוטיבציה, הם יעשו את המשימות שלהם ביוזמתם ובצורה איכותית, מה שיביא לארגון תוצאות טובות הרבה יותר.

לדוגמה, אם העובד מסרב לבצע שיחה טלפונית, במקום רק לתת לו הוראה או לעשות זאת במקומו, עליך לברר איתו לעומק מדוע הוא מתקשה לבצע זאת. לאחר מכן, לפעול להקניית ידע או לשפר את המוטיבציה שלו, כך שבסופו של דבר הוא ירצה ויהיה מסוגל לבצע את המשימה בכוחות עצמו. למרות שהשיטה הזאת דורשת השקעה רבה יותר של זמן ומאמץ ראשוני, היא מייצרת תועלת משמעותית לארגון בטווח הארוך, ומביאה לכך שהעובדים יהיו עצמאים ויעילים יותר.

איזו גישה היא המשתלמת ביותר לטווח הארוך בניהול עובדים?

על פי אליעד כהן, הגישה השלישית, של פיתוח יכולות והעלאת מוטיבציה וידע של העובדים, היא אמנם הקשה ביותר, אך היא הגישה שמשתלמת הכי הרבה לארגון לאורך זמן. עובדים אשר מושקעים בהם בצורה נכונה הופכים ליעילים, חכמים ובעלי מוטיבציה גבוהה, וכך פוחת הצורך בהתערבות ישירה מצד המנהל.