... בשיא האחדות והטוב האמיתי תמיד. ושניהם נכונים בו זמנית. והכל לפי כלי הקיבול של האדם. והאמת היא אחת תמיד, ששני ההפכים הם אחד תמיד וכולי. והדרך של האדם להיות טוב באמת, היא רק על ידי זה שהאדם משמיד כל זכר ...

... השנייה היא גם וגם. והאמירה גם רק היא מכילה בתוכה את שתי האפשרויות בו זמנית. וכאשר האדם מתבונן על שני הפכים מנוגדים זה לזה, מצד האחדות של המציאות, הוא רואה ומבין שהאחדות מכילה בתוכה את כל האפשרויות כולן כישות אחת ממש. וכאשר יש לנו שני הפכים, האפשרות הראשונה היא שרק אחד מהם נכון. והאפשרות השנייה היא שרק הצד השני נכון. והאפשרות השלישית היא, שאלו לא באמת הפכים, ושניהם נכונים בו זמנית. ובאחדות של המציאות, כל התשובות כולל כולן, כולל התשובות המנוגדות, כולן נכונות בו זמנית. כגון ...

אחדות ההפכים - ההפך של כל דבר - מהו ההפך, שמתאחד עם כל דבר? ובו יתבאר, העניין של אחדות ההפכים, ומהי בעצם ההגדרה, של: ההפך של כל דבר. ובכל מקום שבו מדובר על כך, שהדבר מתאחד עם ההפך שלו, ... קיימת בנפרד בפני עצמה. וכל ישות, דוחקת את קיומן של כל שאר הישויות. וכאשר אנחנו מדברים על כך שכל ההפכים הם אחד, הכוונה היא לומר שאפילו הדברים שנראים כמנוגדים מצד מהותם, גם הם אחד. ובכלל זה נכלל, שהכל אחד ... צורות שמנוגדות זו לזו, גם הן אחד. אבל כל הישויות הן ישות אחת בשורשן, גם אם הן לא נראות כהפכים ממש. כי בשורש, הכל אחד ממש.

... ותפישת מציאות שאינה שכלית. וזה אפשרי, רק כאשר האדם מבין את מהות השכל. שמהותו היא, חוסר היכולת לחבר את ההפכים של היש והאין בבת אחת. ואחרי שהאדם מבין את מהות השכל, עכשיו הוא יכול לנסות לדמיין (שזהו בעצם, שימוש ביכולת תפישה אחרת ובשכל אחר) תפישת מציאות אחרת, שבה היש והאין הם אחד, ושכל ההפכים הם אחד. ומתוך נקודת מבט שכזו, לנסות להבין את המציאות. כי כל תפישת מציאות, היא עם שכל. ולהסתכל על ...

... אחד, ושרק בשכל הקטן הם נראים כישויות נפרדות. ואז בעצם האדם זוכה לדעת את מהות המציאות, שהיא החיבור של ההפכים, והוא מבין ממילא שאין שום שאלה כלל, ואז האדם יודע את הדבר שאי אפשר לדעת אותו וכולי. ובסיכומו של ...

... ובאופן מוחלט, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם אחד. וכל זמן שלא ברור לאדם באופן מוחלט שאלת חיבור ההפכים, דהיינו, כל זמן שנדמה לאדם שאולי ההפכים הם לא אחד ממש, הרי שהוא לא שואל את השאלה באמת, ולכן הוא לא יקבל את התשובה של האמת, ...

... תמידית, משום שבתוכו האדם מחפש את הטוב האמיתי, שהוא לא תלוי בשום דבר ובשום סיבה, אלא הוא תלוי באחדות ההפכים וכולי. ובלי שהייתה לאדם נקודת ייחוס מוחלטת של הטוב האמיתי, בלי זה לא הייתה אצל האדם חוויית טוב ורע ...

... גדול ורחוק מעיני האדם, עד שבעיני האדם הוא נדמה לשיגעון של ממש. כי בשכל האמיתי, היש והאין הם אחד וההפכים מתאחדים לישות אחת. והשכל האמיתי הזה, הוא הפך מהות השכל האנושי, שכל מהותו היא ההפרדה בין ההפכים. ובעיני השכל האנושי, השכל האמיתי הוא שיגעון של ממש, כי הוא הפך מהות הלוגיקה והשכל האנושי. ולכן האדם רחוק ...

... מרגיש שהוא קיים, אז הוא קיים. והאדם הוא טועה באפילה, שהוא אינו מבין את מהות קיומו באמת, שהיא אחדות ההפכים. ועל האדם לשנוא את האפשרי ולאהוב את המוכרח. דהיינו, לשנוא את הדבר שאולי הוא נכון ואולי לא, ולאהוב את ... ועל האדם לברר את האמת לגבי קיומו העצמי ומהותו. עד שהאדם רואה שהוא גם כלום ממש, וחווה את אחדות ההפכים, וחי טוב באמת.

... את החיות שלו, מהטעות של האמונה. והכוונה היא, כי כל התפישה של השכל, מושתתת על זה, שהשכל תופש את ההפכים של היש והאין, כשני דברים שונים. שזה עצמו מושתת על אמונה בלבד, בלי שום שכל. השכל מבוסס על הלוגיקה ... מהי החוקיות של העולם שלנו, הוא לעולם לא יוכל להבין אותו באמת. והאדם יכול להתעקש כרצונו שהיש והאין הם שני הפכים ושהחיסרון חסר את השלמות, ולחטוא בחטא החמור מכל, שהוא חטא האמונה. דהיינו, להאמין לשכל, שאם הוא לא מבין משהו, ... צורה, את השיגעון הזה של מהות המציאות. כי להרבה דברים במציאות ניתן לתת הסבר, אבל לא לעניין של אחדות ההפכים. כי חוסר ההבנה של האדם את אחדות ההפכים, לא נובעת מכך שחסר לאדם שכל, למצוא הסברים לעניין. אלא משום, שהשכל של האדם, נוגד את האפשרות שהמציאות תהיה כך, ואעפכ היא כך. וכל דבר בעולם, מי שיחקור אותו עד סופו, יראה שכל ההפכים מתאחדים בו. כגון לדוגמה הסיבה והאקראיות, שהם נראים כהפכים ממש. אבל באמת, כאשר יש סיבה לכל דבר, שזאת שלמות הסיבתיות, וגם כאשר אין שום סיבה לשום דבר, שזאת ... שהן אין סופיות ושאין דבר שיגביל אותן. גם אם השכל, לא מסוגל לתפוש את כל האפשרויות כולן, כגון אחדות ההפכים. והשכל של האדם, הוא לא יותר מאשר אפשרות תפישה אחת, מתוך אין סוף אפשרויות תפישה אפשריות, שיש במציאות. אך ... מכך שהוא לא באמת נהנה, מהסיבה הטובה של המציאות. ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, משום שאלו כמובן שני הפכים, כי אמונה, היא חיות וקיום השקר, והידיעה וההבנה, היא קיום האמת, ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, דהיינו, ...