מה זה הפכים? דבר והיפוכו, מה זה הפך? גבולות השכל האנושי, גבולות הדמיון האנושי, מה אי אפשר לדמיין? על מה לא ניתן לחשוב? מה אי אפשר להבין? החלל הפנוי, לצאת מהשכל, מה לא ניתן לדמיין? מה זה הפכים ולמה אי אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו - זמנית? אליעד כהן מסביר את מושג ההפכים ואת מגבלות החשיבה והדמיון האנושי. ... אותן ולהבין תשובות לשאלות עמוקות יותר, שאינן נגישות בהיגיון הרגיל. מה זה הפכים? איך אפשר לחשוב על דבר והיפוכו? גבולות השכל האנושי מה אי אפשר לדמיין? איך לצאת מהשכל? מה זה החלל הפנוי? ...

... אליעד מדגיש כי זו הדרך היחידה להשגת וודאות אמיתית ולחיים שבהם האמת ברורה ויציבה ללא כל ספקות או פחדים. איך לברר את האמת? מה זה ההפך הוא הנכון? כיצד להגיע לוודאות מוחלטת? איך לשאול שאלות בצורה נכונה? איך להשתחרר מקיבעון מחשבתי? מה לעשות כשמרגישים ספק? איך להרחיב את המודעות? ...

... שבו נגמר ההבדל בין יש צורות לאין צורות. יש משהו נוסף שמקיף את כל סך הדברים שנתפסים לנו במוח, במחשבה שלנו אנו מסוגלים לתפוס מה זה יש וגם לתפוס מה זה ההפך של היש, שזה האין. יש לנו יש או אין. ויש הוויה גדולה יותר שבה אין הפרדה בין יש לאין. יש הוויה פרספקטיבה מציאות שבה אין הבדל יותר בין היש לאין. אין ...

... - חלק 7 - הוכחה לכך שהעולם לא נברא יש מאין על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור ... הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את העולם יש מאין. הוכחה לכך שהעולם לא נברא יש מאין. נגדיר: יש = כל מה שישנו. אין = העדר של יש הפך של יש כלום שום דבר. קיימות רק 2 ... אפשרות שמהותו של אלוהים היא יש + אין בו זמנית, משום שישות כזו אינו יכולה להתקיים, משום שזה נוגד את השכל היגיון לוגיקה וכולי ... ניתן להוכיח שאלוהים לא ברא את העולם יש מאין. כיצד? תשובה: אם אלוהים הוא יש, ממילא קיימות 2 אפשרויות. או שמישהו ברא גם אותו וכן ... ונחדד: לומר שאלוהים ברא את העולם יש מאין, פירושו שלפני היש היה אלוהים + אין, כי לא היה יש. ואם היש אינו קדמון ונצחי, ... אין משמעות למשפט אלוהים ברא את העולם יש מאין, כי אלוהים עצמו הוא אין. בנוסף, לא ניתן גם לומר שהאין ברא את היש. כי לא ניתן לייחס ...

... חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? ... ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר שהרצון הראשון לא רצה, כי אם רצה ועשה הם בו זמנית, אז זה או רק רצה או רק רצה, ויש להעמיק ולהבין ...

... יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל האם יש או אין אלוהים? השאלה הראשונה שאליעד כהן דן בה היא מי זה אלוהים?. הוא מיד מסביר שהשאלה ... נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא ... מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, הוא תמיד היה ותמיד יהיה קיים. אבל כאן יש פרדוקס: הכלום והיש הם למעשה שני הפכים המתקיימים בו - זמנית. בגלל שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס את הרעיון הזה שהיש והאין אחד, אנשים מתקשים להבין איך מכלום מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין את תפיסת המציאות ואת החוויה של האדם. איך החקירה הזאת משפיעה על ... אותן בכנות מוחלטת. ככל שהאדם חוקר לעומק את השכל שלו ומנסה להבין את ההפכים, הוא מגיע להכרה באחדות. רבי נחמן מברסלב רמז לתהליך זה, שבו האדם חוקר בשכלו עד הסוף ואז מבין שהכל אחד. מהי תכלית הבריאה? התשובה הפרדוקסלית של אליעד כהן לשאלת תכלית הבריאה היא שאין שום סיבה לבריאה, או שהתכלית היא ... איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון האנושי? איך להבין את מהות האלוהים והכלום? מה ההבדל בין אפשרי ... מזמין אותו להגדיר מהו אלוהים מבחינתו. השואל מגדיר את אלוהים כישות אין סופית שבראה את הבריאה. אליעד מצביע על קושי לוגי: אם אלוהים הוא ישות, אז אפשר לשאול ... במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים . ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי לא צריך ... סדר אחר. השואל תוהה לגבי הסדר שהוא רואה בעולם, ואליעד עונה שמכיוון שיש אין סוף אפשרויות, אין משמעות לסוג של סדר בודד, כי במקום אחר במציאות יכול להתקיים סדר ... והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין סופי - הוא אין סופי רק בהקשר של מרחב, אבל עדיין יש את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על - זמנית ועל - מקומית שמייצרת את ... הוא המחויב נתקלת בשאלה מה אם גם הכלום אינו מחויב? ואז בעצם מגיעים לפרדוקס: גם הכלום הוא לא ממש משהו נפרד, כי ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין ... הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול בהיגיון הרגיל לתפוס במקביל שני הפכים, ולכן השאלה איך נהיה יש מהאין תקועה בשכל שלא מסוגל לתפוס ששני ההפכים קורים בו - זמנית. מה המשמעות של הבנת אחדות ההפכים עבור האדם? הבנת הרעיון שהיש והאין אחד, ושמקור כל הדברים הוא כלום, משנה לגמרי את חוויית האדם. במקום שהאדם יתמקד ... על טוב אחר, והאם יש כאן הגדרה מוחלטת. ככול שגדלה ההבנה שכל הדברים וההפכים מתקיימים יחד, כך פוחת הסבל, כי האדם מבין שהוא לא באמת חייב להיות משועבד ... תכלית ההוויה. מהי התכלית של הבריאה? על פי ההסבר בשיחה, יש בתשובה הזאת פרדוקס מובנה: אפשר לומר אין תכלית או התכלית היא להיות כפי שזה, ושתי הגרסאות שוות ... היא שהיא (ההוויה) תמיד קיימת ותמיד איננה, וכל ניסיון להסביר בסגנון יש אין דורש מהאדם להכיר בכך שהשכל הרגיל מוגבל. מהי החוויה של האדם אחרי שהוא מבין את כל זה? לפי אליעד, כשהאדם מעמיק וחווה באמת את הרעיון שיש ואין הם אחד, הוא ממשיך בשגרת חייו אבל ברמה פנימית חווה את הדברים אחרת. אפשר לומר ... אינה תשובה אחת פשוטה, אלא הזמנה למסע עמוק של חקירה, שבו מגלים לבסוף שהיש והאין הם בעצם אחד, ושאלוהים נתפס כאן כרובד העמוק של המציאות המבטא בו - זמנית גם כלום מוחלט וגם יש אין סופי. ההבנה הזאת מייצרת שינוי עמוק בתפיסת האדם את עצמו ואת חייו. מהי תפיסת ...

... מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי ... איך לזהות את המניע האמיתי? מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה: כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה ... בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של ... והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד מהחוויה עצמה? אליעד מסביר שכל ניסיון לדבר על אחדות (הכל אחד) מצריך שימוש בשפה של נפרדות, כי אנו אומרים יש ואין הם אחד. כבר ההגדרות עצמן מפרידות בין יש לאין. במציאות המוחלטת של האחדות, אין שום הגדרה נפרדת, ולכן כל דיבור על כך הוא רק כלי או סולם להתקרבות להבנה, אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד ... לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת מאיץ החלקיקים, שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. ... אחדות. במצב זה, האדם מבין שהרצון הקטן שלו הוא בעצם ביטוי של הרצון האינסופי, והדבר משחרר מן הסבל. מהו ההבדל בין חכם שטועה לחשוב שהוא צודק, לבין מי שרואה את הפרדוקס? אליעד טוען שיש מורים רוחניים או מקובלים החושבים שיש בידם האמת. אך אם אדם באמת הגיע לטופ, הוא היה רואה שאין טופ להגדיר, כי הכל אחד ואין אפשרות לעצור ... להישאל: למה אתה עדיין פועל כדי לעשות טוב, אם הכל אצלך שלם? מכאן מובן שהוא עדיין מונהג בידי השכל החלקי. מי שהבין את האחדות מבין גם שאין חוויית סוף פסוק, אלא אין סוף שבו גם יש חידוש וגם אין שינוי, הכל בעת ובעונה אחת. האם אפשר להיות כבהמה כדי לעקוף את השכל? יש שמעלים את הרעיון שבעלי חיים אינם מסתבכים במחשבות ... היית יודע את כל מה שזה לא, היית יודע מה זה כן. פירוש הדבר הוא שעל ידי שלילה של כל הגדרות מוגבלות, מגיעים לתפיסה המוחלטת שנמצאת מעל ההגדרה. כיצד מתבטא המצב שבו שני הפכים נפגשים בנקודת האין סוף? אליעד נותן דוגמה לשני קווים מקבילים שבמרחב שלנו לעולם לא ייפגשו, אך אם תרחיב אותם לאין סוף, הם נפגשים. כך גם אני ולא אני לא מתחברים בחוויית היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד שהשכל מבין שהן קיימות בו זמנית. מדוע חשוב להפנים שכל עוד לא הגענו לכל, עדיין יש לאן להתקדם? אדם שמאמין שמצא את התשובה, מתגלה עדיין כבעל רצון ומחשבות על טוב ורע, ולכן יש לו לאן להתקדם. ברגע שרואים שההבנה של האחדות הייתה רק חלקית, מבינים שיש עוד מה לחקור. אמנם, לפי אליעד, אפשר להגיע לנקודה שבה השכל מכיל הכל, ואז האדם בו זמנית ממשיך לנוע קדימה בחידוש התמידי, אך גם חווה שזה תמיד אותו אחד. כיצד מצליחים לחוש חופש מוחלט בתוך חיי היומיום? בסוף, המטרה היא להגיע למצב שבו כל דבר שקורה נחווה בו זמנית כרצוני וכהתרחשות נפרדת. אין תלות רגשית בהתרחשות חיצונית, כי הכל הוא ביטוי של האחדות. מצד שני, אין צורך להפסיק לפעול או להפסיק לרצות, אלא מבינים ... האם זה באמת ייתן לי אושר?. ככל שמנגנון החקירה פועל תמיד, גדל הסיכוי שאדם יגיע להבנה אמיתית ומוחלטת שאין הפרדה בינו לבין המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק להבין שבבסיס השאלה עומדת ההנחה שיש נפרדות בין דברים. כאשר רואים שהנפרדות אינה מוחלטת, אלא בעצם הכל אחד, מתפוגגת ... תשובות חלקיות ולא לוותר, עד שנחשפת ההבנה המוחלטת של האחדות. אז מתברר שהזמן, המקום, הסיבות, הסבל והרצונות - כולם ביטויים של ישות אחת, הנמצאת מעבר להגדרה של יש או אין. האם אפשר להפסיק לגמרי את המחשבות דרך מדיטציה? כיצד להתמודד עם שאלת מי אני ללא תשובה סופית? מדוע הניגוד בין סיבה לאין סיבה מוביל לראיית האחדות? כיצד ניסיון להבין יש מאין חושף את שאלת הבחירה החופשית? מהי המשמעות של אין דבר מלבדו בחיי היומיום? שאלה: דברנו על היש מאין, כדי שיהיה יש מאין, צריך שיהיה שם רצון, השאלה מה גורם לשינוי? ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד: מקודם פגשת אותי ואמרת לי להכין את התשובות, אבל יש תשובה לכל השאלות והיא ... והיפוכו, או שני דברים שונים שהם לא אחד. אתה אומר יש זה דבר אחד, אין זה דבר אחר, לפני זה דבר אחד, אחרי זה דבר אחר, ומה יצר את השינוי של לפני ואחרי? ואם היית מבין שיש ואין זה דבר אחד, שהם ישות אחת, אז לא הייתה לך שאלה, נכון? השאלה שאתה שואל נמצאת בתוך זמן, כי אין זה רגע אחד, ויש זה רגע אחר. מה שאני בא לומר שכול שאלה ... מילוט, פתח המילוט היחיד זה ההבנה. להבין שזה אחד. אנחנו בשפה שלנו אומרים שמה שמהווה את היש זה האין, שההוויה של היש זה האין, בסדר? אבל אם אני עכשיו אהיה בחוויה של היש והאין זה אחד, אז למעשה לא יהיה לנו דו שיח עכשיו. אז שאני מדבר אני מפריד בין היש והאין, אבל מצד האמת אין הפרדה. למשל אני אומר שהכל אחד ומזה מתהווה היש, וממה עשוי היש? גם מההוויה. אין שום דבר בעולם שאין בו הוויה. ואם ההוויה היא ... נפרד מהקיר? בסוף אתה מגיע לאילוץ שמצד אחד יש לך נפרדות, גם אם נגיד שזה חלום, וגם אם נגיד שזה אשליה או דמיון, אבל זה קיים. אז מה אם זה אשליה, זה קיים כאשליה. בו זמנית אנחנו מבינים במאה אחוז שיש אחדות, כי בסופו של דבר שתלך למטה תראה שזה אחד. ולכן התשובה היחידה לשאלה הזאת, היא ההבנה שהכל אחד. הרבה אנשים מבינים שהכל ... שהכל אחד, זה שהכל גם אחד, יש נפרדות וזה גם אחד ברובד כל שהוא. אבל עדיין השאלות לא נגמרות. הכל אחד פירושו שכול הנפרדות הזאת, תיקח את האין, וקח שולחן למשל, אלו שני הפכים, האין זה ללא סוף והשולחן זה מקום וזמן, עכשיו דחס אותם אחד לשני לדבר אחד, מה קבלת? קבלת דבר לא מוגדר. תחשוב השולחן תופס מקום וזמן, ותחשוב שהלבוש ... מקום וזמן, אז מה יש בכל זה? אין כל זה, כי אין מקום. אבל במילים שלנו אנו חייבים לדבר בצורה של מקום, אז תחשוב שאין מקום ואין זמן, אז מהיש בהכל? מה ממלא את המרחב האין סופי? אין, כלום. אתה צריך להבין שהמקום והזמן נמצאים בתוך כלום. כל המקום הגדול הזה נמצא בשום מקום. זה כאילו אין אתה נמצא? בשום מקום. זה עדיין לא האחד, זה יש מקום, יש אין מקום. לדוגמה, מקום, כמה גדול המקום? אין סוף, נכון? כמה מקום צריך כדי להכניס מקום

יש מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתי מי שיתבונן על כל הדברים שישנם, יראה ששום דבר לא באמת קיים ... חסרת כל משמעות. והמשמעות של המושג ושל הישות של השולחן, היא נובעת ותלויה במשמעות של סך כל הדברים שיוצרים את מהות השולחן. כגון למשל השימוש בשולחן, הצורה שלו, הידע שהאדם יודע על השולחן וכולי, שהם בעצם המהות של ישות השולחן. ואם בכל העולם כולו, היה רק שולחן בלבד, ... (והבן היטב). ובכל מקרה, הזמן והמקום, הם בסך הכל צורות שונות, של מצוי ראשון שהוא מחויב המציאות, והוא עצמו חסר כל זמן ומקום. כי מהות הדבר, היא ללא הצורה החיצונית של הדבר. והמהות של הזמן והמקום, דהיינו, הישות הוויה שמהווה את הישות של הזמן ושל המקום, היא עצמה אין בה עדיין את שינוי הצורה של הזמן והמקום. והיא בעצם כאילו כלום שום דבר. כי מה שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן, הוא לא קיים כלל, עפ עולם המושגים האנושי של היש והאין. ובסופו של דבר האדם מבין, שדכגעגכ נראה לאדם כדבר חסר כל משמעות, משום שאין שום דבר ממשי מאחוריו, אבל גם ... שנקרא המהות של המציאות, שהיא עצמה לא קיימת כלל, אלא היא באמת כלום ושום דבר ממש, והיא רק ביטוי של החיבור של כל הישויות כולן. ואכ יש לנו יצירה של אין מיש. כי כאשר מחברים את כל היש, לישות אחת בזמן ובמקום אחד, מקבלים את האין. וכאשר אומרים שהיש נוצר מאין, הרי שזה ... יצירת האין מהיש. ואפשר לומר שהטיפות בים, הן לא באמת קיימות בלי קיומו של הים. אבל אפשר גם לומר, שהים, לא באמת קיים, בלי קיומן של הטיפות שלו. ובאמת, היש והאין אלו רק צורות שונות. כי גם יש ואין, אלו רק צורות של ישות אחרת, שבה אין שום צורה של יש ואין כלל, שהיא ורק היא האחדות האמיתית של המציאות. וכאשר המושג יש ואין מתבטלים לגמרי, ממילא לא שייך להגדיר שום דבר, וממילא זהו קצה האחדות של השכל. (ואעפכ יש אחדות גדולה יותר ...

יש מאין - למה זה לא אפשרי כלל? ואיך אין שום שאלה כלל? כאשר האדם מתבונן אל ... שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת הזמן והמקום. והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל מתהווה יש מאין. כי האדם רגיל לחשוב, שיש, יכול להתהוות רק מיש, אך יש מאין, לא יכול להתהוות כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שיש, לא יכול להתהוות ... אם ישנה האדם את התפישה שלו, ויתייחס גם אל האין כאל משהו ממשי, הרי שממילא הכל ברור לגמרי, ללא שום שאלה כלל. ולא כך הוא, כי התהוות יש מאין, היא לא אפשרית כלל. ומצד האמת, לא רק התהוות של יש מאין אינה אפשרית כלל, אלא שאפילו התהוות של יש מיש, גם היא לא אפשרית כלל. ובפועל, אין במציאות שלנו שום התהוות כלל אף ... בתוך הזמן והמקום, משנות את מיקומן בתוך הזמן והמקום, ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. אבל מבחינה כמותית, כמות הזמן וכמות המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך אחדות אחת. כי המהות של הכל היא אחת, כי אין שתי מהויות, אלא ... ואכ אף אחת מהן לא מהווה את השנייה, ואכ אף אחת מהן היא לא ההוויה הראשונה, ואכ יש הוויה ראשונה אחרת. ואולי יש ריבוי הוויות, עד אין סוף, ללא נקודת התחלה? גם זה אינו אפשרי כלל, כי מי שיתבונן אל תוך ... הראשונה, היא כולה מהות אחת בלבד. ושום דבר בעולם, לא יכול להיות בלי מהותה ובלי ההוויה שתהווה אותו. וגם כל צורה וצורה, ההוויה של הצורה, היא המהות של המציאות. ולכן, מצד השכל, לא יכולה להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין, אין פירושו שינוי של מקום וזמן, אלא פירושו התהוות של ריבוי ישויות, ... ששום דבר לא נפרד ממנה, וגם לא הלבושים של המציאות, לכן זה אומר שלא יכולים להיות קיימים לבושים של המציאות. ולכאורה אפשר לומר, שגם היש והאין אלו שתי צורות, ושהצורות רק משנות את המיקום שלהן, כמו השינוי של יש מיש. וזה נכון, אבל זה אומר את האמת, שבאמת יש מהות אחת אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. כי גם היש והאין הם צורה. ובמהות הראשונה באמת, אין שום שינוי צורה של יש ואין, אלא יש אחדות מוחלטת. ולכן לא יכולות להיות הצורות של היש ושל האין. ובפשיטות, מצד אחד הוויה מהווה את הכל, ואכ היא מהווה גם את הצורה עצמה וממלאת אותה כולה, כי ההוויה ממלאת את הכל, ובלעדיה אין שום ... אפשרי כלל, שהאין המוחלט יהווה את הנפרדות, ואעפכ הוא כך. ולא שהאין מהווה את היש, כי זהו מצד הנפרדות בלבד. אלא שהמהות ממלאת את הצורה כולה, למרות שהצורה נפרדת ממנה. והמהות והצורה הן ישות אחת ממש, למרות שהדבר אינו אפשרי כלל. וכאשר האדם מבין שהמהות והצורה הן ישות אחת ממש, אז ממילא האדם מבין שמצד האמת, אין שום שינוי ...

יש או אין, איך לדעת האם יש הבדל בין יש לבין אין, יש ואין, למה יש, למה אין מה ההבדל בין יש לאין? השאלה האם יש הבדל בין יש לבין אין עוסקת בכמה מהיסודות הפילוסופיים של הקיום וההבנה שלנו את המציאות. אליעד כהן מציע להתעמק בשאלה זו דרך חקירה עצמית ולחזור עליה שוב ושוב כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מהות הקיום. השאלה האם יש או אין למעשה מציגה את הדילמה העמוקה ביותר בתפיסת המציאות: האם יש הבדל בין קיום לבין אי - קיום, או שמא מדובר בהבחנה מדומיינת, תלוית פרשנות? איך להבין אם יש הבדל בין יש לאין? כדי להבין את ההבדל בין יש לאין, אנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות בסיסיות לגבי מהות הדברים. לדוגמה, אם אדם רואה שולחן, השאלה הראשונה שהוא עשוי לשאול היא מה זה שולחן? אם נשאל את השאלה ... מורכבות ומופשטות, עד שלא נוכל להצביע על דבר מוחלט שיכולה להיות לו הגדרה ברורה ומוחלטת. השאלה הפילוסופית כאן היא האם ההבדל בין יש לאין הוא אמיתי או שהוא תוצאה של פרשנות הסובייקטיבית שלנו. למה בכלל יש משהו? המושג יש מעורר שאלה בסיסית על הקיום: למה בכלל יש משהו בעולם? אליעד כהן מסביר כי ... וכולל לשאלה למה יש משהו ולא שום דבר. במובן זה, השאלה למה יש משהו? הופכת להיות שאלה שאין לה תשובה סופית וברורה. כיצד השאלה על יש ואין מתקשרת לתודעה שלנו? לא מדובר רק בשאלה פילוסופית טהורה, השאלה על יש ואין גם נוגעת לתודעה האנושית. אנו, בני האדם, מייחסים משמעות רבה לקיום של דברים, אך כשאנחנו מנסים להבין את מהות הקיום לעומק, מתברר שאין לנו באמת גבול חד וברור בין יש לאין. לדוגמה, אם נמשיך לפרק את התפיסה שלנו על שולחן, נגלה שהוא לא רק שולחן, הוא אוסף של חלקיקים שהפיזיקה המודרנית תיארה כעצמים שונים במבנים שונים. אם נמשיך לפרק את כל הדברים בעולם, נגלה שההבחנות בין יש ואין הן יחסיות בלבד. איך ההבנה של יש ואין משפיעה על החשיבה שלנו? אם אנו מבינים שאין הבדל מוחלט בין יש לאין, השפעתה על החשיבה שלנו יכולה להיות משמעותית מאוד. הרבה פעמים אנחנו נאחזים בתפיסות מוצקות של יש או אין, אך אם נבין שאין הבדל מוחלט ביניהם, זה יכול לשחרר אותנו מהצורך להיאחז במושגים קבועים. לדוגמה, אדם שמבין שאין הבדל מוחלט בין יש לאין עשוי להפסיק לפחד ממהות הקיום, ולא להיאחז בצורה נחרצת במושגים של מה יש ומה אין. מדוע אנשים מתקשים להבין שאין הבדל בין יש לאין? האתגר בהבנת השאלה על יש ואין טמון בעובדה שהתפיסה שלנו את העולם היא תוצאה של הבחנות חדות בין דברים. אנחנו רגילים לראות את העולם בצורה ברורה - יש שולחן, יש אדם, יש כיסא. השאיפה להסביר ... המושגים הללו תוביל אותנו לכך שלא נוכל למצוא תשובות מוחלטות לגבי מהות כל אחד מהם. במילים אחרות, קשה לנו לוותר על הדימוי המוחלט של יש ואין, כי זה מה שמסייע לנו להבין את העולם שבו אנו חיים. כיצד ניתן להבין את נושא היש והאין לעומק? הדרך העמוקה ביותר להבין את השאלה על יש ואין היא באמצעות חקירה מתמשכת. אם נשאל את עצמנו ללא הפסקה מה זה?, כל תשובה שנקבל תהיה זמנית ומבוססת על פרשנות רגעית. לדוגמה, אם שואלים מה זה שולחן? התשובה ... אך כשנשאל מה זה משטח ומה זה רגליים, התשובות יתפשטו למרחקים רבים יותר, עד שלא נוכל להצביע על דבר מוחלט. איך ההבנה שאין הבדל בין יש לאין יכולה להשפיע על החיים? ההבנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין יכולה לשנות את אופן החיים שלנו באופן עמוק. אם נבין שכל ההבחנות הללו הן יחסיות ולא מוחלטות, נוכל להשתחרר מהצורך להיאחז בקיומם של דברים. הבנה זו עשויה להוביל לרוגע פנימי ולהפחתת חרדה, מכיוון שלא נהיה תלויים בהגדרות קבועות של יש ואין. לסיכום ההבנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין יכולה להוביל אותנו לחשיבה גמישה ומעמיקה יותר על הקיום, שתשפיע לא רק על תפיסת המציאות שלנו, אלא גם על הדרך שבה אנו מתמודדים עם החיים. מה ההבדל בין יש לאין? איך לדעת אם יש הבדל בין יש לבין אין? למה בכלל יש משהו? כיצד היש והאין קשורים לתודעה? איך להבין שאין הבדל בין יש לאין? מה ההבדל בין יש לאין? השאלה המרכזית בהרצאה היא כיצד ניתן לדעת האם יש הבדל בין יש לבין אין, ומה המשמעות של השאלה הזו בכלל. אליעד כהן מסביר שהשאלה האם יש או אין? היא שאלה עמוקה מאוד, משום שהיא נוגעת בעצם הקיום ובתפיסה שלנו את המציאות. איך ניתן לבדוק אם יש הבדל בין יש לאין? כאשר שואלים האם יש הבדל בין