... שנראית כסתמית והמשמעות שלה, איך המוח מטעה את האדם מהי הטעות שנראית כסתמית והמובן מאחוריה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בטעות שנראית כסתמית, אך יש לה משמעות עמוקה ומורכבת שיכולה לשפוך אור על האופן שבו המוח מטעה את האדם. במהלך ההרצאה, אליעד מסביר כיצד המוח האנושי, בשל תחושותיו, מחשבותיו ותחזיותיו, מסוגל להטות את המציאות ולהוביל לתפיסות שגויות של מצבים. הוא מציין כיצד בתהליך הקריאה, המוח יכול להטות את מה שנראה על פניו כמשהו פשוט ויומיומי. איך המוח מטעה את האדם בקריאה ובמחשבה? אליעד מציין דוגמה פשוטה להמחשת רעיון זה: כאשר אדם קורא טקסט מסוים, יתכן שהוא יקרא אותו בצורה שונה מהמשמעות האמיתית רק בגלל ההשערות המוקדמות שלו או כוונתו להבין דבר מה מסוים. הוא מתאר מקרה שבו אדם קרא טקסט והיה כתוב עד ... יראה, אך הוא קרא את זה כעד שהעולם באמת יראה. למעשה, הטעות הייתה על כך שהקורא ציפה שהעולם יראה באופן מסוים, לכן המוח שלו שינה את המילים כדי להתאים לתחושת הציפייה הזו. הכוונה הייתה לכך שהמוח יכול להיות בעל השפעה כה גדולה על הדרך שבה אנו מבינים את המציאות, עד שאנו לא תמיד שמים לב לכך שאנחנו מפרשים אותה בצורה מוטעית. מה משמעות ההשפעה של המחשבה על הקריאה? אליעד מסביר שמחשבה חזקה של אדם יכולה לשנות את הדרך בה הוא מקבל מידע. המוח לא תמיד מעביר את המידע כמו שהוא, אלא משנה אותו כדי להתאים לרצון, לציפיות או לתפיסות הקודמות של האדם. כך, במקום לראות את המילים כפי שהן באמת כתובות, ייתכן שנקרא טקסט בצורה שונה לחלוטין, מה שעלול להוביל לאי הבנות. ההבנה היא שכאשר אדם בא עם ציפיות מראש, המוח יכול להטות את הקריאה כדי להתאים את המילים לציפיות אלו, במקום להבין את משמעותן האמיתית. האם מדובר בטעות פשוטה או שהמוח באמת מטעה אותנו? ההסבר של אליעד כהן מצביע על כך שהמוח לא רק שוגה בתפיסה פשוטה, אלא יש לו נטייה לשנות את המציאות בהתאם למה שהוא רוצה לראות או להאמין בו. דוגמת הקריאה היא רק אחת ממספר דוגמאות שבהן המוח מטעה את האדם וגורם לו לקרוא או להבין משהו בצורה לא נכונה, דבר שמוביל להטעיה של המידע המגיע אליו. ככל שמידע הוא יותר מורכב או אישי, כך השפעת המוח על הבנתו יכולה להיות משמעותית יותר. מהי טעות שנראית כסתמית? איך המוח מטעה את האדם? מה ההשפעה של המחשבות על הקריאה? איך המוח משנה את המציאות בהתאם לציפיות? מה משמעות המחשבות והציפיות בתהליך ההבנה? ...

... עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? ההרצאה מתחילה בכך שאליעד כהן מעלה את השאלה: מי בעצם נותן את העצה להטיל ספק בחושים? האם זו העצה של האדם עצמו? אם כך, אולי כדאי לא ... הוא יכול לשאול את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? החושים קיימים בכל מקרה, ולא משנה אם אנחנו מטילים בהם ספק או לא. האם הטלת ספק בחושים תביא אותנו לראות את ... שיש כאן שולחן. בשורה התחתונה, כל התהליך הזה של תפיסת המציאות מבוסס על ההבדלה בין יש לאין, שמאפשרת לנו לקבוע מה קיים ומה לא. כל תפיסה של שולחן נשענת על הבדל זה. מה קורה כשמפרקים את התפיסה הזו? אליעד מציע להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה ... חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים את השאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו מבינים שאין לנו כל ידיעה וודאית על המציאות. האם חלום שונה מהמציאות? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה מה ההבדל בין חלום ... שולחן היא החוליה החלשה ביותר. אם נוריד אותה, נקבל אני חושב שיש פה משהו שאני מגדיר בצורה כלשהי. אם נוריד את פה, נקבל אני חושב שיש משהו. ואז, אפשר להמשיך ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל הרעיונות, יש שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב ... אין חושב, אין מחשבה, ואם אין מחשבה, אין חושב. כאשר מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין את התהליך שמאחורי תפיסת המציאות. כל תפיסה של שולחן נובעת מההבדלה בין יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין יש לאין. כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות המקובלות שלנו על המציאות ולמעבר לתפיסה הרבה יותר חופשית. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון ... ומכאן אפשר להמשיך לפרק את המשפט עוד יותר. השאלה הבסיסית ביותר היא: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה אותה, מייחס לה שם, ומבדיל בינה לבין מה שאינו שולחן. כל התהליך הזה מבוסס על כך שמבדילים בין יש לאין. האמונה שיש הבדל בין יש לאין היא הבסיס לכל תפיסת המציאות. לכן, ההבנה של הנה שולחן צריכה להוביל לעומק עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שיש פה ... חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים זאת - כל תפיסת המציאות מתערערת. ההבדל בין חלום למציאות אליעד מתייחס גם לשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. אנשים חושבים שבמציאות הם רואים דברים ובחלום ... שולחן היא החוליה החלשה ביותר. אם נוריד אותה, נקבל אני חושב שיש פה משהו שאני מגדיר בצורה כלשהי. נוריד את פה ונקבל אני חושב שיש משהו. אפשר להמשיך ולפרק: אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש. אני חושב שאולי יש. אני חושב שיש אפשרות שיש. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך של צמצום, נשארים שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם ... אין חושב - אין מחשבה, ואם אין מחשבה - אין חושב. אם מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין מה עומד מאחורי תפיסת המציאות. השולחן שאנו רואים הוא תוצאה של תהליך שבו המוח מפרש את המידע החושי ומבצע הבחנות בין יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה. כאשר מפרקים את התפיסה הזו בשלבים ומגיעים לשאלת הבסיס מי אמר שיש

... עצמית, להבין את עצמך, מודעות עצמית, איך נוצרת הבנה? מהי הבנה? איך המוח מבין? שאלה רקורסיבית, להבין את עצמך, להבין את החיים, הבנה מלאה איך נוצרת הבנה ומה משמעותה? אליעד מסביר שהמושג הבנה הוא תהליך ... ברגע שהאדם מנסה להבין באופן מוחלט את ההבדל הבסיסי הזה, הוא מתחיל להטיל ספק גם בו. בשנייה שהוא לא בטוח עוד שההבדל בין יש לאין הוא ודאי, אז נעלמת כל אפשרות לשאול שאלות, שכן שאלות נשענות תמיד על קיומו של הבדל כלשהו. למשל, אליעד נותן את הדוגמה של ... קורה ברגע שמטילים ספק בהנחת היסוד הראשונה? ברגע שהאדם מגיע לשאלה הראשונה והבסיסית ביותר - איך אני מבין שיש הבדל בין יש לאין? - והוא מטיל בה ספק, אז כל ההבנות האחרות שלו מתמוטטות. כאשר הוא לא בטוח עוד בהבדלה הבסיסית הזאת, המנגנון שמאפשר לשאול ... שלו תתפרק, כיוון שבסוף הדרך הוא יגיע להטלת ספק אפילו בהבדל הבסיסי ביותר - בין קיום לבין אי - קיום, בין יש לאין. איך נוצרת הבנה? מהי משמעות של משהו? איך המוח מבין דברים? מהו לופ אינסופי של שאלות? מהי הנחת היסוד הבסיסית? האם אפשר להבין משהו באופן מוחלט? מה ההבדל בין יש לאין? שאלה: איך מבינים משמעות של משהו? אליעד: כל מה שאגיד לך, אתה עדיין תבין את זה, אז מה זה נתן? למשל אתה שואל אותי, איך אני ... מבין נעלם לך, כי אתה רואה שמאחורה אין שום דבר שאתה יכול להיות בטוח בו. מה ההבנה הבסיסית ביותר שיש? שאני מבין שיש ואין. אז השאלה היא, איך יש ואין? וכל הסבר שאני אתן הוא בתוך היש והאין, ולכן אם הבנת את זה באמת, המשמעות של זה, שזה אומר שמאחורי היש והאין אין כלום. מאחורי כל ההבנות שלנו, אין משהו שאפשר להיות בטוח בו במאה אחוז. אין שום דבר שאני יכול להבין אותו בפני עצמו, אין ... להבין מה זה שולחן, בסוף לא תדע כלום, ולא תהיה לך שאלה. השאלה מהו שולחן תעלם כי הנחת היסוד הראשונה היא שיש הבדל בין יש לאין, וכשתשאל, האם אני בטוח שיש הבדל בין יש לאין? וגם בזה אני לא בטוח, ובשנייה שלא תהיה בטוח שיש הבדל בין יש לאין, אז אתה לא יכול להמשיך לשאול שאלות. ברגע שאתה לא בטוח שיש הבדל בין יש לאין, נכבה המנגנון ואתה לא יכול לשאול כלום. השאלה היא, כמה אתה מתעקש להבין את מה שאתה כבר מבין. שאלה: אבל כמה שהוא יתעקש, הוא ...

איך המוח מקבל החלטות? איך מתקבלות החלטות? קבלת החלטות מתוך אחדות, בחירה חופשית מלאה, איך מקבלים החלטות? איך אנשים מקבלים החלטות? איך אני מקבל החלטות? איך אנחנו מקבלים החלטות? איך המוח מסתיר ומגלה יתרונות וחסרונות ... אחת וחסרונות גדולים יותר באחרת. אבל אם באמת כל דבר שווה מבחינה מהותית, אז השאלה המרכזית שעולה היא איך בדיוק המוח מצליח לבצע את ההסתרה הזו, שמאפשרת ... צריך להסתכל על העוגה ולראות באופן מובהק יתרונות גדולים יותר מלאכול אותה מאשר להימנע מכך. אבל כאן מתעוררת השאלה: איך המוח עושה זאת? אליעד מסביר שמה שקורה בפועל הוא שהמוח מסתיר באופן זמני חלק מהיתרונות או החסרונות של הבחירה הנגדית, כך שבאותו רגע של ההחלטה האדם אינו רואה אותם בצורה ברורה. איך עובד מנגנון ההסתרה ... יתרונות וחסרונות אחרים שיכולים להיות רלוונטיים. הוא מבהיר שאין מדובר על פעולה של שקר עצמי מכוון, אלא פשוט דרך שבה המוח עובד, והוא מסביר שככל שהשכל של האדם מפותח יותר, הוא יוכל לראות את היתרונות והחסרונות בצורה שווה יותר, מה שעלול גם להקשות על ... אלא מתוך הבנה עמוקה ששתיהן זהות לחלוטין, ואז כל החלטה תיתפס כנכונה באופן מוחלט. איך אפשר להגיע להחלטה מתוך תחושת אחדות אמיתית? כדי לקבל החלטה מתוך תחושה של בחירה חופשית אמיתית ואחדות פנימית, אליעד מציע לעבוד באופן שכלי ויסודי: האדם צריך לרשום לעצמו את כל היתרונות והחסרונות, אבל לא בצורה שטחית, אלא להגיע למצב בו הוא באמת ... באמת, כי הוא מבין לעומק שאין הבדל מהותי בין האפשרויות. ברגע זה הוא כבר אינו תלוי במנגנון ההסתרה, והוא בוחר מתוך אחדות, שבה כל ההחלטות שוות ואמיתיות ... מה זה מנגנון ההסתרה? איך להגיע לבחירה חופשית מלאה? האם כל האפשרויות באמת שוות? איך עובד תהליך קבלת ההחלטות במוח? איך המוח מקבל החלטות? אליעד כהן עוסק בהרצאה בהסבר על איך המוח מקבל החלטות, תוך חקירת מנגנונים שונים של קבלת החלטות, אחדות בחירה חופשית, ותהליכים פנימיים שמניעים את התנהגות האדם. במהלך ההרצאה הוא מציע דוגמאות וחשיבה מעמיקה על איך אדם מקבל החלטות מתוך תחושת אחדות, ומדבר על הקונפליקטים הפנימיים ... לראות את היתרונות. אליעד מסביר שמנגנון ההסתרה הוא לא באמת מניפולציה או כוונה לטעון שמשהו אינו נכון, אלא פעולה של המוח להסתיר את היבטים של בחירה אחת על ... מתוך בחירה חופשית? אליעד מתאר את השאלה אם אנחנו מקבלים החלטות מתוך בחירה חופשית אמיתית. הוא מציין שמנהלים תחושת אחדות בעת קבלת החלטה, אך ישנו תהליך ... מה אנחנו רוצים נראית כאילו היא תוצאה של איזון בין יתרונות לחסרונות, אך למעשה מדובר בתהליך פנימי הרבה יותר מורכב. איך המוח מסתיר חסרונות ומדוע אנו לא תמיד ... משתמש במשל על נגיעה באש, בה הוא שואל האם ניתן להרגיש את החסרונות והיתרונות באופן שווה. במשל זה, הוא מנסה להראות איך המוח מצליח להסתיר את היתרונות ... של דבר אנחנו לא תמיד מודעים לכך שההחלטה שאנחנו מקבלים נובעת ממקום פנימי יותר עמוק, שבמהותו מתבסס על עקרונות כמו אחדות ולא איזון. מהו המנגנון הפנימי ... לקונפליקטים שהוא חווה. כל החלטה, אם כן, עשויה להיות תוצאה של איזון בין שני רצונות מנוגדים, אך גם מתוך מימוש תחושת אחדות פנימית. לסיכום, איך מחליטים מתוך מקום של אחדות? הסיכום שמספק אליעד בשלב מאוחר של ההרצאה מציע שניתן להגיע למקום של אחדות פנימית על ידי עבודה עם תחושת ... שלנו עשויות לנוע בין שוויון של יתרונות וחסרונות, ושהבחירה אינה תמיד תוצאה של הסתרה או מניפולציה. בסופו של דבר, המוח לא תמיד מודע למה שהוא בוחר, ותחושת ... גם אם הוא לא תמיד מודע לפנים השונות של ההחלטה. איך מתקבלות החלטות? מנגנון ההסתרה בקבלת החלטות? בחירה חופשית מלאה - איך המוח פועל? איך מקבלים החלטות מתוך אחדות? האם קבלת החלטות היא באמת תהליך ...

... המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם המאפיינים של הזמן והזיכרון האנושי? ההרצאה עוסקת בהבנה מעמיקה של המוח האנושי, הזמן והזיכרון. אליעד מדבר על המאפיינים השונים של תחושת הזמן, הזיכרון האנושי, והפילוסופיה שמאחורי התפיסות שלנו את הזמן והמקום. הוא מתאר את המוח האנושי כמציב בפנינו שאלות רבות לגבי איך ... על תחושת הזהות שלנו. לדוגמה, הוא מציין כי הדרך בה אנחנו תופסים את האני קשורה ישירות לזיכרונות שלנו, ולתחושת העתיד. המוח האנושי משחק עם המידע הזה כדי ליצור את ... ממה שאנחנו מניחים. הוא מציע גם להתבונן במושג הזיכרון כמשהו שאנחנו מדמיינים או מתארים, ולא כמשהו קיים באופן מוחלט. איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון ... הוא מתאר את הזמן כחוויות של רגעים שונים שמתקיימים במקביל, ולא כקו ישר של זמן שזורם מכיוון אחד לכיוון אחר. הוא מציע שהמוח שלנו למעשה בונה את זמן על בסיס רגעים שונים ... עם קושי בזהות העצמית שלו. הוא גם מציע שלמעשה, הזיכרון וההבנה שלנו לגבי העתיד תלויים תמיד בהווה. האם הזמן הוא יצירה של המוח? בהמשך, אליעד מדבר על האפקט של הזמן כמשהו שמובנה במוח שלנו. המוח יוצר את תחושת הזמן על ידי התאמת תחושות ותמונות שהוא מקבל מהחושים. כל מה שאנחנו זוכרים או מדמיינים, כמו גם כל מה שאנחנו צופים בו, הוא מסונן דרך המוח שלנו שמקנה לו משמעויות שונות. ההבנה כאן היא שהזמן לא קיים כמציאות אובייקטיבית, אלא הוא חלק מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו. כל מחשבה על עבר או עתיד נבנית על ידי המוח בהווה, וההבנה של זמן לא מתארת איזו תופעה חיצונית מוחלטת. מהו כוחו של הרגע הזה? מהם מאפייני הזיכרון האנושי? האם זמן הוא תופעה אובייקטיבית? איך המוח מעבד את הזמן? מהו הקשר בין הזמן לתחושת הזהות? ...

... אמינות, זיהוי אמינות, זיהוי שקרים, איך המוח מזהה שקר? איך המוח מזהה אמת? אימות נתונים, איך לאמת נתונים? מהי אמינות? איך לשדר אמינות? אמינות היא אחד הנושאים המרכזיים בחיינו, שכן אנו מתמודדים יום - יום עם שאלות על אמינות של אנשים, ... אמינות, כדי להבין איך לשדר אותה בצורה נכונה. מהם הקריטריונים של אמינות? לפי אליעד, אמינות נתפסת כמשהו שדורש קריטריונים גבוהים, תובעניים ומדויקים יותר מאשר ההבנה הכללית של מה זה אמין. חשוב להבין שהאמינות לא ... לראות ממך כדי להרגיש שאתה אמין. איך המוח מזהה שקר? אליעד מציין שהמוח שלנו מזהה שקר בצורה די מדויקת, וזו יכולה להיות דרך מעולה לזיהוי אמינות. כאשר אדם אומר משהו שאנחנו תופסים כלא אמיתי, זה הרבה פעמים מתוך מבנה השיחה והניסוח של הדברים. המוח בודק אם יש חפיפות בין הנתונים שמסופקים לבין מה שאנחנו יודעים או חושבים שאנחנו יודעים. אם יש חפיפות או חוסר עקביות, זה עלול לגרום לנו לחשוב שהסיפור לא אמין. שפת גוף וזיהוי ... באמצעות שפת גוף - אם נניח נתיישב בצורה מסוימת או נבחר לאמץ תנוחה מסוימת בעת שיחה, זה יכול להחמיא לאמינות שלנו בעיני אחרים. אבל גם פה, יש לזה גבולות, ואליעד מציין שלא תמיד מה שנראה כאמין יהיה בהכרח כזה בעיני כל ... איך לשדר אמינות? מה זה אמינות? איך המוח מזהה שקר? מבחני אמינות איך לאמת נתונים? ...

... נוצרה השפה? איך תינוק לומד לדבר? ללמוד שפה, איך המוח מעבד שפה? לינגוויסטיקה, סמנטיקה, רכישת שפה, פסיכובלשנות, איך נוצרת שפה? איך נוצרות השפות? איך נוצרה השפה ואיך תינוק לומד לדבר? ... איך היא נוצרה, מהם הבסיסים לתקשורת מילולית, ואיך המוח מעבד את השפה. אליעד כהן מתחיל את ההרצאה בשאלה לאנשים בשיח, שאלה שמתעוררת בעת חיפוש משותף של משמעות. הוא מציין את הקשר שבין מילים ... והוסיפה כשלב נוסף את יכולת הלמידה של ילד. איך המוח מעבד את השפה? לאורך ההרצאה, אליעד כהן נוגע גם בעיבוד השפה במוח. המוח האנושי לא רק שומע את המילים, אלא גם מבצע חיבור בין הצלילים שהאדם שומע לבין הקונספטים והמשמעויות שקשורים לאותם צלילים. יש התייחסות לסמנטיקה וללינגוויסטיקה, ומתאר כיצד המוח לא רק קולט את המילים, אלא מעבד אותן בצורה שמחברת אותן לתודעה. המוח לא רק שומע את הצלילים - הוא מבצע אנליזה מנטלית של הצלילים ומחבר אותם עם האסוציאציות האישיות והתרבותיות של הפרט. כמו כן, המוח מפעיל את יכולותיו הקוגניטיביות כדי ליצור קשרים ולקבל משמעויות מתוך התקשורת המילולית. איך נוצרות שפות חדשות? אליעד כהן מציין כי שפות חדשות יכולות להיווצר בצורה אקראית לחלוטין, דרך אנשים שממציאים צלילים חדשים, ומבצע חיבור בין הצלילים למילים. לאורך זמן, מילים חדשות שנוצרות נופלות לאנשים על ...

... השכנוע, מבוא לשכנוע, בסיס השכנוע, תורת השכנוע, איך המוח משתכנע? איך לשכנע אנשים? איך לשכנע מישהו? איך משכנעים? איך עובד שכנוע? איך האדם משתכנע? יכולת שכנוע, כושר שכנוע איך לשכנע מישהו לבצע פעולה? בן אדם עושה את מה שהוא חושב שיעשה ... לך באם תעשה את זה למרות שאתה חייב לעומת זאת אם אתה אומר לו משהו תקשיב, אם לא תעשה את זה יהיה לך רע. הרבה פעמים בגלל שהצגת את זה בצורה הזאת אז הוא לא רוצה לעשות, למה? כי הוא אומר אני לא רוצה לעשות דברים מתוך תחושה שיהיה לי רע, למה? כי עצם הפעולה מתוך מקום שאני לא רוצה שיהיה לי רע זה עצמו עושה לו רע. אוקי, ... הוא חייב לעשות את מה שהוא חושב שלמעשה אמרת, בדיוק. יפה, אוקי, עכשיו, אז מה עושים עם בן אדם כזה אז הרבה אומרים בוא נגיד לו את זה בצורה של טוב, בוא אם אנחנו נגיד לו אם לא תעשה יקרה ככה וככה הוא לא ירצה לעשות, אז בא נגיד לו אם נגיד לו לא, אם לא תעשה יקרה ככה וככה בצורה של הדברים הטובים שיצאו לו מזה. עכשיו לפעמים יש בן אדם שאם תגיד לו את זה בצורה של הדברים הטובים שיצאו לו מזה הוא גם לא יעשה כי הוא יגיד עזוב לא בא לי לעשות, אין לי חשק לעשות, אין לי כוח, זה לא מחויב זה רק אפשרי אז אתה צריך להגיד לו לא, זה מחויב כי אם לא ... עוד דבר, להגיד למישהו אם תעשה יצא לך ככה וככה זה בעצם לאיים עליו אם לא תעשה זה לא יצא לך. הבנת, זה בדיוק אותו דבר, זה רק הכל במוח איך המוח שלך רואה את זה, אתה תקבל או לא תקבל אבל זה אותו דבר. להגיד למישהו אם תעשה יהיה לך זה כמו להגיד אם לא תעשה לא יהיה לך, אם להגיד למישהו אם לא תעשה לא יהיה לך זה כמו להגיד אם תעשה יהיה לך זה אותו דבר, מבחינת המוח. אוקי, עכשיו, באיזה לבוש זה הגיע, זה הגיע בלבוש של הטוב או בלבוש של הרע שיקרה לך אם לא ומה המוח רצה באותו הרגע לשמוע. עכשיו, זה בעצם לגבי איך לגרום לבן אדם לחשוב שהדבר יותר טוב מרע על ידי זה שאתה מגדיל את היתרונות שבדבר או על ידי שאתה בעצם אומר לו מה הטוב שיצא לו מזה או ... שיביא לך יתרון. מה אתה מבין? עכשיו, שים לב, מה המהות של מה שאני מסביר לך זה שיש פה בן אדם מולך ואתה רוצה לשכנע אותו, ואתה יודע איך המוח שלו עובד, איך המוח שלו עובד? שהוא יעשה את הדבר שאם הוא יחשוב שזה יעשה לו יותר טוב מרע ואז אתה יודע איך לדעת אם אני רוצה ללכת על איך יעשה לו יותר טוב, יש לי שתי אפשרויות או לקחת מה הוא הכי רוצה ... עוד קצת, אז תעבוד עוד כמה שעות מה קרה. דבר נוסף אתה אומר לו נכון שזה עולה כסף אבל זה לא רק יגדיל לך את המאמץ זה גם יקטין אותו בצורה זו או אחרת, אבל זה גם יגרום לך להרוויח, אומנם זה גם להוציא גם להרוויח. ש: זה כאילו להתלבט. אליעד: כן אבל הקטע שיש בזה גם יתרונות, או שתגיד שזה רק יתרונות, או שתגיד שזה גם ... לא משתף פעולה, אמרתי לך לא, כי אתה לא עושה את זה מספיק טוב. ש: מה האמון זה גם תלוי בך, למה? אליעד: כי אתה לא מספיק אומר לו את זה בצורה אמינה, שים לב לשכל שבדבר כשאתה אמרת לי זה תלוי באמון שהוא נותן המילה נותן יש לה מהות וצורה. המהות שלה זה אם יש לו או אין לו אמון, הלבוש שלה זה אם הוא נתן את האמון או לא. נגיד אתה הלבשת עכשיו שני דברים, אתה לא אמרת רק אם יש לו או אין לו אמון, אתה הוספת פה עוד ... את זה כשהוא מסתכל על זה אחרי זמן או משהו כזה, או במצב נפשי אחר אז הוא אומר הוא בעצם אומר דבר הגיוני. אליעד: אז מה אתה אומר על המוח הזה? המוח בסך הכל מנסה לומר שלפעמים יותר קל לו לקבל את זה ולפעמים קשה לו, זה כל מה שאמרת. ש: לא, אני מנסה למדוד את, אני מנסה להבין את המרכיב של האמון בדבר מאחר ובהיגיון. אליעד: שלך ... שכל ממנו אז אתה תוכל לשכנע אותו יותר טוב, משהו כזה. ש: רגע, אתה אומר זה קשור למה? אליעד: לכמה לחץ תפעיל. אם אתה יודע לקרוא את המוח שלו ואתה יודע מה המחויבים שלו, ואתה יודע בדיוק מה הוא רוצה ובדיוק מה הוא לא רוצה, אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה שהוא ירצה, אז אתה תתגבר עליו. אם אתה יודע איך המוח של הבן אדם עובד וכל מילה שהוא אומר אתה יודע מה המשמעות שלה אה הוא אמר נותן אז הוא לא רצה להגיד שאני נותן או יש לו התנגדות, או מה הוא לא קיבל, ללא אתה לא נתת. אם אתה כל דבר ... לך, מה המשמעות, מה זה אומר כל דבר, אז אתה מתגבר. ש: כן אבל אין מבנה אחד, בדבר מסוים אין שכל אחד יש כמה, השכל יכול להיות בכל מיני צורות. אליעד: מה זה אומר? ש: אם אתה תשכנע אותו שזה יהיה הכי טוב אבל מצד האמת יש גם נגיד, זה גם לא הכי טוב נגיד לדוגמה אני אומר. אליעד: אז מה אתה בא לומר בזה? ש: אז בסוף כאילו תלוי ...

... יותר גדול או גדול יותר, מאוחר יותר או יותר מאוחר, המילה יותר, לימוד NLP, ללמוד NLP, איך המוח מפרש? איך לשכנע אנשים? איך לנסח משפט? מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? בהרצאה זו, אליעד כהן דן בהשפעה של סדר המילים במשפטים על האופן שבו המוח מפרש את משמעותם. הוא מציין כי המילים יותר ו - גדול הן דוגמה מצוינת לכך שסדר המילים משנה את תחושת המשמעות המועברת. ... ב - גדול יותר הדגש הוא על גדול עצמו. אליעד מסביר שהמיקום של המילה יותר משנה את הדרך בה המוח מעבד את המילים ומגביר את החשיבות של המילה המופיעה לפניה. איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול בצורה שונה לפי הסדר בהן הן מופיעות במשפט. כשאומרים יותר טוב, המילה יותר משדרגת את הטוב, ומעבירה תחושה של חיזוק או מחויבות. לדוגמה, אם אומרים יותר טוב שלא תעשן, המוח מפרש זאת כתחושה של כובד ומחויבות. לעומת זאת, אם אומרים טוב יותר שלא תעשן, המילה יותר לא מעבירה את אותה תחושת הכובד. באופן כללי, כאשר המילה יותר מופיעה בתחילת משפט, המוח מפרש אותה כהשוואה או עמידה מול משהו אחר, דבר שמשפיע על התחושה הכללית של המשפט. מה ההשפעה של המילה יותר על תחושות? ... שימוש במילים כמו יותר יכול להיות כלי חזק לשכנוע, שכן המיקום שלהן במשפט משנה את האופן בו המוח מפרש את המסר. כאשר אנו רוצים לשכנע מישהו, עלינו להקפיד על מיקום המילים כדי להעביר את תחושת המחויבות או החיזוק הרצוי. לדוגמה, כשאומרים יותר טוב שלא תעשן, המוח שומע את זה בצורה שגורמת לאדם להרגיש מחויב למסר, בעוד שאם נאמר טוב יותר שלא תעשן, השפעת המסר תהיה פחות חזקה. מה ההבדל בין יותר טוב וטוב ... על התחושה. מאוחר יותר משדר עיכוב פחות משמעותי, בעוד ש - יותר מאוחר משדר עיכוב גדול יותר. המוח קולט את המילים בצורה מדורגת, ולכן סדר המילים משפיע על האופן בו השומע תופס את משמעותן. מהי ההשפעה של מיקום המילה יותר על תחושות ההשוואה? מיקום המילה יותר משנה את הדרך בה המוח מפרש את ההשוואה. לדוגמה, כשאומרים הוא הצליח יותר, המילה יותר משדרגת את ההצלחה בהשוואה לאחרים, בעוד אם היינו אומרים הוא יותר הצליח, התחושה הייתה שונה. המוח מפרש את המילים בצורה שונה כשיש שינוי בסדר המילים, ולעיתים תחושת ההשוואה יכולה להרגיש חזקה יותר או חלשה יותר, תלוי במיקומה של המילה יותר ... את המשמעות הגלויה והסמויה של כל מילה, במיוחד כשמדובר במילים כמו יותר, כדי להשתמש בהן בצורה חכמה לשכנוע. מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? מה ההשפעה של המילה יותר על תחושות? איך המילים משפיעות על השכנוע? מה ההבדל בין יותר טוב ... איך סדר המילים במשפט משפיע על המשמעות? ההסבר מתמקד בהשפעת סדר המילים במשפט ובפרשנות המוח לשילוב מילים כמו יותר ו - גדול, מהיר. כאשר אנו בוחנים את המשפטים יותר גדול ו - גדול יותר, אליעד מסביר כי יש הבדל ... יותר בהקשרים כמו יותר טוב או יותר מאוחר, יש לכך השפעה על תחושת המחויבות או השכנוע של המוח. לדוגמה, כשאמרים יותר טוב שלא תעשן יש תחושה של חיזוק או מחויבות, בעוד שכאשר נשמע את טוב יותר שלא תעשן, אין אותה תחושת ... המילים במוח, כאשר המילה יותר מכילה לעיתים מסר סמוי שמתאר את ההשוואה למשהו אחר, כך שהמוח מפרש את המשפטים בצורה שונה. האם סדר המילים באמת משנה את התחושה? אליעד מבהיר שבמקרים מסוימים, שינוי סדר המילים יכול לשנות את ההשפעה המנטלית ... עשוי להעביר תחושה של עיכוב פחות משמעותי, בעוד ש - יותר מאוחר מרמז על עיכוב משמעותי יותר. המוח קולט את המילים בצורה מדורגת, כשאנו שומעים את המילה הראשונה אנו מקבלים תחושה מסוימת, וההשלמה של המילה השנייה משנה את המשמעות הסופית. איך ... שמכילות את המילה יותר, שמספקת מידה של השוואה. אליעד מסביר כי כשאומרים רכב מהיר יותר, המוח מבין שהרכב הזה מהיר ביחס לרכב אחר. כל שינוי בסדר המילים יכול לשדר תחושות שונות, כמו האם המהירות נתפסת באופן עצמאי או ... משדרגת את ההצלחה בהשוואה לאחרים, אך אם היינו אומרים הוא יותר הצליח, התחושה תהיה שונה. המוח מפרש את המילים בצורה שונה כשישנו שינוי בסדרן, ולעיתים תחושות ההשוואה יכולות להרגיש חלשות יותר או חזקות יותר תלוי בסדר המילים. איך להשתמש ... תחושות ולהגביר או להחליש את ההשפעה של כל מילה בהקשר. מה ההבדל בין סדר המילים במשפט? איך המוח מפרש את המילים יותר ו - גדול? מה ההשפעה של המילה יותר על תחושות? איך המילים משפיעות על השכנוע? מה ההבדל בין יותר טוב ...

... למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בקונספטים של אושר וכאב ממנקודת המבט של המוח האנושי. אחד הרעיונות המרכזיים שהוצגו היה שהתחושות של רע לי או טוב לי אינן בהכרח נכונות או מוחלטות. אליעד הסביר שלעיתים ... שהוא בטוח בכך. רעב או כאב, לדוגמה, אינם תמיד סימנים לכך שמה שקורה במציאות הוא רע, אלא רק חוויה סובייקטיבית של המוח. האם המוח יכול להרגיש רע אם הוא לא בטוח בכך? ההסבר שניתן היה שבן אדם יכול להרגיש כאב, אבל אם הוא לא בטוח בכך, הוא בעצם לא מרגיש רע באופן מוחלט. המוח, בפועל, לא תמיד בטוח אם הוא מרגיש רע, כי הוא לא תמיד בטוח במה שהוא מרגיש. אם אדם לא יכול להוכיח לעצמו ב - 100% שהוא מרגיש רע, ... שאלות כמו האם באמת כואב לי? או האם אני בטוח בזה?. זה יכול להוביל למחשבה שהתחושות הן פחות מוחלטות משנדמה. האם המוח יכול להבין דברים מבלי להיות בטוח בהם? תוך כדי הרצאה, אליעד הציג את הרעיון שהמוח לא תמיד מבין את מה שהוא מרגיש. המוח יכול לחשוב שהוא רוצה משהו, אך לא בהכרח להיות בטוח בכך. אליעד גם הבהיר שהמוח לא תמיד יכול להבדיל בין דמיון למציאות. אם אנחנו לא בטוחים במחשבות שלנו, זה עלול להוביל לתחושות סבל או אי - שקט. איך המוח לא רוצה דברים? כחלק מההסברים שהוצגו, אליעד הציע כי אנשים יכולים לחוות תחושות של לא רוצה את זה, אך לא בהכרח להיות בטוחים בזה. ... האם אני באמת לא רוצה את זה? זאת תוצאה של האי - ודאות במוח, שמקשה עליו להרגיש בוודאות. דמיון או מציאות: איך המוח מבין את מה שהוא חווה? אחד הרעיונות המהותיים שהועלו היה שהמוח לא תמיד יכול להבחין בין דמיון למציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו האם באמת כואב לי? הוא למעשה מטיל ספק בהרגשה שלו. כך המוח יכול להרגיש כאב או תחושת רע, אך במקביל לא להיות בטוח בכך. אם אדם לא יכול לדמיין מציאות אחרת, הוא נשאר עם תחושת סבל או רע. ... אפשרות לראות את הטוב. כך כמו במרור, שאם תמתין רגע ותבין את המצב כפי שהוא, תוכל להרגיש טוב יותר. מה זה אושר? איך המוח מרגיש רע? האם דמיון הוא מציאות? מהו הספק במחשבה? איך המוח מבין דברים? האם המוח יכול להרגיש טוב? ...