... דבר מסוים וכיוב, הרי שבעצם יש כאן סוג של ביזוי, חוסר הערכה, ואפילו שנאה למצב של חברו. כי אילו אהב את האדם והעריך האדם את המצב של חברו, כמו שהוא מעריך ואוהב את מצבו, הרי שממילא לא הייתה כאן גאווה. והגאווה היא כאשר האדם חושב שהוא טוב יותר מחברו. והאדם מרגיש ... גם שונא את עצמו ולא מסוגל לקבל את עצמו. כי שנאת זרים ושנאה עצמית מהותן היא אחת. כאשר האדם אוהב את המציאות, כאשר האדם מרגיש טוב עם עצמו, כאשר האדם מאושר, כאשר האדם מרגיש אהבה כלפי כל מה שקיים, אדם כזה יאהב גם את עצמו, וגם יאהב את זולתו ואת סביבתו. כאשר האדם רואה את עצמו כדבר אחד עם כל מה שקיים, במקרה כזה אדם כזה לא יצטרך לאהוב באהבת חינם את זולתו, אלא האהבה שלו לזולתו תהיה אהבה עצמית ממש. מאחר שהאדם מרגיש אחדות עם כל דבר. ואפילו אם מישהו פוגע באדם, אם האדם אוהב את המציאות באמת, הרי שהוא יהיה מסוגל להכיל בתוכו גם את האדם שפוגע בו ולאהוב גם אותו, תוך כדי זה שהוא ינסה להימנע מפגיעה, ועדיין הוא יאהב אותו (שזהו חיבור ההפכים והשלמות כמבואר). ומי שלא אוהב את המציאות, ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל דבר וליהנות מכל דבר, על ידי זה הוא נופל לשנאת זרים ולשנאה עצמית, שזהו העונש הגדול ביותר שהאדם יכול לקבל. כי השנאה אוכלת את האדם מבפנים. ואהבה אמיתית, פירושה שהאדם ככ אוהב את חברו, עד שהוא שמח שחברו קיים במציאות, גם אם הוא לא נמצא כרגע עם חברו. ושנאה אמיתית, פירושו ... ששנוא עליו קיים בעולם. וכאשר האדם שונא מישהו או משהו, הרי שבעצם הוא שונא את המציאות. כי אי אפשר לאהוב את המציאות, אבל לשנוא חלקים ממנה. כי הדבר דומה לאדם שיאהב את עצמו בשלמות, אבל ישנא את היד השמאלית שלו וכיוב. שהדבר אינו אפשרי. ומי ששונא משהו בעולם, הרי שזה גורם לכך שהוא יאהב את המציאות פחות, וזה עצמו העונש שלו. והסיבה שבגללה האדם שונא את חברו בשנאת חינם, והסיבה שבגללה קיימת בדלנות, ... אנטישמיות וכיוב. כי מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של הגזענות והבדלנות, היא שהאדם לא מעריך את עצמו ולא אוהב את עצמו כפי מה שהוא. ואז הוא מגדיר את עצמו ומבדיל את עצמו משאר סביבתו. ולאחר מכן האדם בונה ... חברו, כדי להעלות את הערך העצמי שלו בעיני עצמו. והגזענות והבדלנות והגאווה וכולי, כולן שורשן במסכנות של האדם שלא אוהב את עצמו ושלא מסוגל ליהנות מהדברים כפי מה שהם. ואז הוא צריך ליצור לעצמו נקודת אחיזה כלשהי, כדי להעלות את הערך העצמי שלו עבור עצמו, כדי ליצור עבור עצמו משמעות כלשהי, כדי להרגיש טוב יותר ולאהוב את עצמו. כי כאשר האדם מעריך את עצמו יותר מאשר את חברו, וכאשר האדם מתגאה על חברו, הרי שבעצם ... מיותר לגמרי, והוא גם עונש עצמי. כי כל גאווה וכל שנאת זרים וכל גזענות וכיוב, כולן לא מאפשרות לאדם לאהוב את המציאות. כי אי אפשר לשנוא חלק מהמציאות, ועדיין לאהוב את כולה בשלמות. וכאשר האדם לא אוהב את המציאות, הרי שזה עצמו העונש שלו, משום שהוא נהנה פחות מהמציאות וכולי... ומה בכל זאת טוב בשנאת חינם, ... בצורה טובה. ונסביר: כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. וכל זמן שהאדם לא אוהב את הכל באותה עוצמה, הרי שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו שנאה. כי השנאה אוכלת אותו כנל, והשנאה היא העונש ... שנאת חינם. ושנאת החינם בשורשה, מהותה היא שהכל ככ טוב, עד שהטוב יכול להכיל בתוכו שנאה ועדיין להישאר ולהיות אהבה. אך כל הדברים האלו רלוונטיים, רק למי שהגיע אל השלמות, שהוא צריך להיות מסוגל לשנוא, כדי להתקיים. כי כאשר ... זה הוא לא נהנה מחייו באמת. אך מי שמסתכל על השורש, ומבין שהכל אחד, על ידי זה הוא מגיע לאהבה אמיתית וכולי.

... ובכלל, לכל דבר בעולם יש לו את העיצוב ואת היופי שלו. והשאלה היא, מהי המשמעות של העיצוב? ומדוע אנשים אוהבים דברים מעוצבים? ולכאורה השאלה היא קשה עוד יותר. כי העיצוב הוא הרי חיצוני בלבד. ומאחר שהעיצוב לא משנה את ... והשאלה היא, מהי מהותו של היופי ושל העיצוב שמושכים את האדם? ושאלה נוספת היא, מה בעצם גורם לבני אדם לאהוב עיצוב אחד ויופי אחד יותר מאשר עיצוב ויופי אחר. ולכאורה, הרי לכל הדברים שבעולם יש את היופי שלהם. ומה ... יוצרים עבור האדם משמעות נסתרת וחיובית בכל דבר. כי יש סוגים שונים של עיצוב ושל יופי. ולא כל אדם אוהב כל יופי ולא כל אדם אוהב כל עיצוב. והסיבה שבני אדם שונים נמשכים ליופי שונה ולעיצוב שונה, היא משום שכל אדם בעולם נמשך לדבר אחר ... הוא יודע את השלמות של המציאות, והעיצוב של הדבר, מזכיר לאדם את השלמות של המציאות, ועל ידי זה האדם אוהב יותר את הדבר. כי למרות שהאדם לא מבין בצורה גלויה את השלמות של כל דבר, הרי שהתת מודע של ... כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה כלשהי, שיוצרת עבורו משמעות כלשהי, ושהיא זו שגורמת לאדם לאהוב דווקא יופי אחד יותר מאשר יופי אחר. כי מה שהאדם באמת אוהב, זה לא את היופי החיצוני, אלא את המשמעות הפנימית שתת המודע שלו מרגיש באמצעות הצורה החיצונית, והמשמעות הזאת גורמת ... של הדבר. והצורה החיצונית הזו יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב יותר או טוב פחות מהדבר. וכך האדם בוחר האם לאהוב את היופי הזה או לא. ומי שרוצה להבין את הדבר הזה טוב יותר, עליו פשוט לשאול את עצמו על ... בכל דבר, על ידי זה הוא נמשך ליופי חיצוני שמזכיר לתת המודע שלו את הטוב שיש במציאות. כי האדם אוהב דברים שגורמים לו להרגיש טוב יותר. והאדם אוהב עיצוב ויופי וצורות חיצוניות, שגורמות לו להרגיש טוב יותר. וצורה חיצונית גורמת לאדם להרגיש טוב יותר, כאשר הצורה מתקשרת ... חיובי כלשהו. וניתן דוגמה: יש בעולם צורות שמבטאות זרימה והרמוניה. כגון עיגול, שאין בו נקודת עצירה. ויש בני אדם שאוהבים צורות עגולות, משום שזה מבטא אצלם את הרעיון של הזרימה ושהכל טוב וכולי. ויש בני אדם שצורות עגולות דווקא ... בני אדם שדווקא נמשכים למה ששונה מהם, משום שזה גורם להם להרגיש התחדשות ויצירתיות וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם אוהב את היופי ואת העיצוב החיצוני של הדברים, משום המשמעות שהוא מייחס לכל צורה חיצונית. וכאשר הצורה החיצונית גורמת לאדם ... נמשך לחיצוניות, לא מתוך טיפשות, אלא מתוך זה שהתת מודע של האדם מוצא שכל כלשהו בתוך היופי החיצוני. והאדם אוהב דווקא חיצוניות מסוימת, בגלל המשמעות שהוא מייחס לה. ולא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו את הדבר הגדול, אז הוא ...

... להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי ... בתוכו את ההפכים ואת הדברים ששונים ממנו ושונים מרצונו. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא מקבל את זה באהבה, זה כאילו שהוא בוחר לא לדעת שהוא רצה שיקרה אחרת. ובכל פעם שהאדם סולח ומקבל את זה ששונה ממנו, ...

... שמחפש את השכל שיש בדבר כדי ליהנות ממנו, הוא בעצם מחפש להבין את הסיבה של הדבר, כדי לקבל אותו ולאהוב אותו. אבל החכם האמיתי שמבין את המציאות בשלמות, הוא דווקא יכול ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא, גם בלי להבין ...

טיולים - מהי מהותם של טיולים? מה טוב בטיולים? ומה טוב יותר מטיולים? טיולים. ישנם בני אדם שאוהבים / רוצים לטייל בעולם. והשאלה הנשאלת היא, מהי מהות הטיולים האלו? מהיכן היא נובעת? מה טוב בהם? ומה טוב ... לאדם, אילו הוא בכלל לא היה צריך לקחת חופש מהעבודה ולהירגע ממנה. כי אם האדם מצליח לעבוד במשהו שהוא אוהב אותו ונהנה ממנו באמת, הרי שבמצב כזה האדם לא צריך לקחת שום חופש מהעבודה שלו, מאחר שהעבודה שלו מספקת ...

... מנהיג אנשים אחרים, הדבר הזה נותן לו מענה רגשי לצרכים הרגשיים שלו. כגון תחושה של כבוד, גאווה, הערכה עצמית, אהבה עצמית וכיוב. ומי שמחפש את האמת, עליו להתבונן אל תוך עצמו, ולהבין שאם זה שהוא מנהיג אחרים גורם לו ...

... אם הוא נחשב לדבר מעניין, הרי שהאדם ישתעמם מהדבר, ואם האדם ימשיך בכל זאת לעשות את הדבר, הרי שלבסוף האהבה שלו לדבר תהפך לשנאה. לדוגמה, אדם שיאכל את האוכל הטעים ביותר פעם אחרי פעם ללא הפסקה, בסופו של דבר האדם ימאס באוכל הזה, וירגיש תחושה של גועל ושל דחייה ממנו, למרות שבעבר הוא מאוד אהב אותו. וכך הוא הדבר לגבי כל הדברים שבעולם. שאם האדם ייצמד אליהם יותר מידי, האדם ירגיש מהם דחייה. ואין ... וההסתכלות הפנימית של תת המודע של האדם על המציאות, היא יוצרת אצל האדם תחושת טוב. והדבר הזה גורם לאדם לאהוב את מה שהוא עושה. והאדם נמשך לעשות דברים מעניינים. ודברים מעניינים, הם דברים שתת המודע של האדם לומד מהם ...

... שזה רק משום שהוא מרגיש נפרד מהדברים. ומי שהוא רואה את המאחד שיש בין כל הדברים, הוא מרגיש אחדות ואהבה עם כל הדברים. וכדי שהאדם יגיע אל האושר שלו, לשם כך הוא צריך למצוא ולהבין ולראות את הקשר שיש ...

... ממציא את המחשבה שאומרת שלא בכל דבר יש טוב, ושעל האדם לסגף את עצמו, ושהאדם לא יכול להרשות לעצמו לאהוב את העולם ולהקשר רגשית לדברים. כי ההנאה של האדם מהעולם, תיצור עבורו סבל. ולמרות שבאמת ההנאה של האדם מהעולם ... שלו ליהנות וכיוב. והכל נובע משום שהמנהיג לא יודע כיצד כן אפשר ליהנות מכל דבר, ועדיין להיות מאושר. ומי שאוהב את המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בשלמות, ואת כל מה שיש במציאות בשלמות. והוא יכול להראות לאדם את הדרך, איך כן אפשר ליהנות ...

אהבה של ידיעה - מהי אהבה שנובעת מידיעה? ומהי עוצמת אהבה של ידיעה? רגש של אהבה, הוא רגש של שלמות. והאדם משתוקק בתוכו להרגיש אהבה ולהרגיש את התחושה הטובה של האהבה. כלפי עצמו, סביבתו, והמציאות כולה. והאהבה היא רגש האחדות שיש בין האדם לבין הדבר שאותו הוא אוהב. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אהבה שיש בעולם, יש לה שורש כלשהו שממנו היא נובעת. וכאשר הדבר שאותו האדם אוהב, קרוב אל האדם, אז עוצמת האהבה שאותה מרגיש האדם גדולה יותר. וכאשר הדבר שאותו אוהב האדם, מתרחק ממנו, על ידי זה האדם מתגעגע יותר אל הדבר, ובסופו של דבר האהבה נחלשת. וכאשר יש לאדם קשר זוגי טוב שגורם לאדם לחוש אהבה, האדם חש יותר אהבה, כאשר הוא נמצא בחברת האדם שאיתו יש לו את הקשר הזוגי. וכאשר בני הזוג צריכים להתרחק זה מזה, כי אי אפשר תמיד להיות ביחד, אז האדם פחות נהנה מהרגש של האהבה. ונמצא אם כן, כי כאשר האדם קרוב אל הדבר שממנו נובעת האהבה שלו, על ידי זה האדם חווה את רגש האהבה בצורה חזקה יותר. והנה, יש אהבה שהיא ככ חזקה, עד שהאדם מרגיש אהבה מעצם המחשבה שלו על הדבר שאותו הוא אוהב. כגון לדוגמה עניין הכסף של האדם. שהאדם אוהב את כספו. וכאשר האדם רק נזכר בכך שיש לו כסף, על ידי זה הוא מרגיש טוב יותר. ולמרות שהכסף ... לאדם הצלחה בחייו באיזה עניין, אז הוא מרגיש טוב, מעצם זה שהוא זוכר שהוא מצליח בחייו וכולי. והנה, יש אהבה בין בני זוג, שהיא ככ חזקה, עד שהאדם מרגיש את רגש האהבה, מעצם זה שהוא יודע שבן הזוג שלו אוהב אותו. וזוגיות טובה עם אהבה טובה באמת, היא כאשר האדם מרגיש את האהבה באוויר, גם כאשר הוא רחוק מהאדם שאותו הוא אוהב. ואף על פי כן, כל סוגי האהבה בעולם, ככל שהאדם קרוב יותר אל הדבר שמייצר לו את רגש האהבה, כך האהבה היא חזקה יותר. וכפי שכבר ביארתי, כל האהבות שיש בעולם, תכליתן היא לגרום לאדם לאהוב את המציאות. כי האהבה שיש לאדם כלפי כל דבר בעולם, מלמדת את האדם שאפשר לחוש אהבה. ואז האדם מנסה להשיג את האהבה הזאת בכל תחומי החיים שלו. ואהבה אמיתית, היא כאשר האדם אוהב את המציאות. וכאשר האדם אוהב את המציאות, הרי שגם כאן יש דרגות שונות של אהבה. כי יש מי שאוהב את המציאות, רק כאשר היא כרצונו ורק כאשר הדברים מתרחשים כפי מה שהוא רוצה. וכל אדם חש עוצמות שונות ... למציאות, שהיא אהבה שבדעת, דהיינו, אהבה למציאות שהיא נובעת מידיעה והיא אינה תלויה בדבר. ואהבה שבדעת, היא כאשר האדם אוהב את המציאות, משום שהוא יודע שהכל טוב ומשום שהוא מבין את הטוב של המציאות. ולא מדובר על מי שמאמין ... כן מדובר על מי שהוא יודע את האמת, שהכל טוב. ושהידיעה הזאת יוצרת אצלו את רגש האהבה. וכאשר האדם אוהב מישהו, אז על כל פשעים תכסה אהבה, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר שאותו הוא אוהב. והאהבה של האדם לאיזה דבר, הופכת את האדם לעיוור ממש, והוא אוהב את הדבר באהבה עיוורת, בלי שום שכל כלל. וכאשר האדם אוהב את המציאות באמת, בגלל שהוא יודע ומבין את הטוב הפנימי שיש בכל דבר, הרי שהאהבה שלו למציאות, היא לעולם לא נחלשת. משום שהיא נובעת מידיעה ולא מדבר שיכול להיחלש. כי כאשר האדם אוהב איזה דבר שהוא חיצוני לו, אז האדם צריך להיות קרוב לדבר שאותו הוא אוהב כדי לאהוב אותו. אבל כאשר האדם יודע את הדבר, והידיעה ממלאת את האדם, על ידי זה האדם כל הזמן מלא באהבה ...