🖨יש מאין או אין מיש - מהות ההגדרות - הקיום האמיתימי שיתבונן על כל הדברים ש"ישנם", יראה ששום דבר לא באמת קיים כישות ממשית, אלא הכל אלו הגדרות, של צירוף של ישויות שונות אחרות. כמו למשל המילה "דכגעגכ" שאין לה שם משמעות כלל, לעומת המילה "שולחן" שיש לה משמעות.
והמשמעות של המילה שולחן, נמצאת מחוץ לשולחן. כי המילה שולחן בפני עצמה, היא חסרת כל משמעות. והמשמעות של המושג ושל הישות של השולחן, היא נובעת ותלויה במשמעות של סך כל הדברים שיוצרים את מהות השולחן. כגון למשל השימוש בשולחן, הצורה שלו, הידע שהאדם יודע על השולחן וכולי, שהם בעצם המהות של ישות השולחן.
ואם בכל העולם כולו, היה רק שולחן בלבד, והשולחן היה ממלא את כל המקום והזמן, הרי שלא הייתה שום משמעות לשולחן ולא היה שום שולחן ושום ישות שולחן כלל. וקיומו של השולחן, תלוי בקיומן של עוד ישויות אחרות. כי השולחן לא יכול להתקיים, בלי כל שאר הישויות, שנותנות לו את המשמעות שלו.
כי שולחן לא יכול להיות קיים סתם כך משום דבר, אלא מוכרח שיהיו ישויות "ממשיות" אחרות שהן אינן השולחן, ושהצירוף שלהן בצורה כלשהי, היא בעצם יוצרת את הישות של השולחן. אבל בלי שיהיו ישויות ממשיות אחרות, אין שום קיום לישות של שולחן כלל.
והצירוף של הישות "עגכעג" עם הישות "ראטראט", לא יוצר משהו בעל משמעות כלשהי. כי הישויות הבסיסיות עצמן, הן עצמן חסרות כל משמעות. ומוכרח שתהיה משמעות כלשהי למשהו, שעל בסיסו יהיה ניתן ליצור משמעויות נוספות.
ומי שיתבונן היטב יראה, כי הישות של "שולחן", נראית לאדם הרבה יותר ממשית מאשר הישות של "דכגעגכ". וזה משום שהישות של השולחן, מורכבת מישויות שהן בעלות משמעות עבור האדם, בשונה מהישות "דכגעגכ", שהיא לא מורכבת והיא לא מבטאת שום ישות בעלת משמעות אמיתית.
כי אם נאמר לדוגמה שהישות "דכגעגכ", מורכבת מהשילוב של הישות "עגכעג" עם הישות "ראטראט", הרי שלא אמרנו בכך שום דבר משמעותי. כי עדיין אין שום משמעות, גם לא לישויות הבסיסיות, שמרכיבות את הישות הסופית.
ולכאורה, הכל נראה הגיוני עד כאן. אלא שמי שיעמיק ויתבונן, הוא יגלה כי מצד האמת גם השולחן, אין לו משמעות יותר או פחות מאשר לישות של "דכגעגכ". ולמה? משום שלאדם נדמה שהשולחן מבטא צורה והרכבה של ישויות בעלות משמעות, שהן יוצרות את המשמעות של השולחן.
אך אם האדם יתבונן היטב, הוא יגלה שגם הישויות שההרכבה שלהן נותנת לשולחן את המשמעות שלו, גם הן אין להן משמעות וקיום בפני עצמן, אלא גם הן רק ביטוי של צירוף והרכבה של ישויות אחרות, ושבלי אותן ישויות אחרות, אין קיום לישויות, שההרכבה שלהן מהווה את השולחן.
והרעיון הוא, שהקיום של ישות השולחן, תלוי בקיומן של ישויות אחרות. וכל ישות בעולם, גם היא, קיומה תלוי בקיומן של ישויות אחרות. ואין שום ישות בעולם, שהיא עצמה באמת קיימת בקיום עצמי, אלא כל הישויות בעולם, הן רק צירופים של ישויות אחרות, שהן עצמן לא קיימות בזכות עצמן.
וזהו כמובן דבר פלא. כי ההיגיון אומר שלא יכול להיות שמשום דבר יתהווה משהו ממשי. ובהכרח שיש איזה משהו ממשי, שהצורות השונות שלו, הן הישויות והמשמעויות השונות. וע"פ ההיגיון בהכרח שיש איזו ישות אחת שהיא תמיד קיימת, ושממנה עשויים כל הדברים כולם.
אבל מי שיחפש את הישות הזאת, הוא לא ממש ימצא את הישות הזאת. כי הישות של השולחן, היא בעצם עשויה מהמון ישויות אחרות. וגם הן, כל אחת מהן, עשויה מישויות אחרות וכך הלאה. וכל הישויות כולן, אינן קיימות בזכות עצמן, אלא הן כולן סוג של תעתוע ואחיזת עיניים.
שהאדם מייחס משמעות לישות שהיא חסרת כל משמעות. ואח"כ האדם מייחס עוד משמעות אחרת לישות אחרת שגם היא חסרת כל משמעות. ואח"כ השילוב של הישויות האלו, הוא נראה לאדם כמשמעותי. ואח"כ המשמעויות שנוצרו ברבדים החיצוניים, הם כאילו יוצרים משמעות חדשה, לאותן ישויות בסיסיות שהן עצמן חסרות משמעות, והכל עשוי משום דבר ממש.
כי כל הישויות כולן, קיומן תלוי בקיומן של ישויות אחרות. ושום דבר אמיתי, לא עומד מאחורי כל הישויות האלו בפני עצמו, כבסיס אמיתי של כל הישויות שישנן.
ומי שיעמיק בעניין יראה, כי לכאורה שתי הישויות הבסיסיות ביותר בעולם, הן המקום והזמן. כי שום ישות לא יכולה להתקיים בלי מקום וזמן שבו היא נמצאת. אך קיומם של המקום והזמן, הוא לכאורה לא תלוי בשום דבר. ומי שיחקור את משמעות הזמן והמקום, יראה שגם הזמן והמקום, גם אלו שתי צורות שונות.
ולצורך ההעמקה נחדד: כי בלי מקום, אין זמן, ובלי זמן, אין מקום. כי בלי מקום כלל, אין אפשרות שיהיה שינוי תנועה, שבו יהיה זמן. ובלי זמן, לא ניתן לנוע ממקום למקום, וא"כ אין מקום. ויש מקום לרגעי הזמן, וכל מקום נמצא בזמן אחר (והבן היטב). ובכל מקרה, הזמן והמקום, הם בסך הכל צורות שונות, של מצוי ראשון שהוא מחויב המציאות, והוא עצמו חסר כל זמן ומקום.
כי מהות הדבר, היא ללא הצורה החיצונית של הדבר. והמהות של הזמן והמקום, דהיינו, הישות / הוויה שמהווה את הישות של הזמן ושל המקום, היא עצמה אין בה עדיין את שינוי הצורה של הזמן והמקום....
מהות וצורה, אין הבדל בין מהות לצורה, להבדיל בין מהות לצורה, מהי מהות? מהי צורה? תכונות של מהות, תכונות של צורה, אחדות ההפכים, לצאת מהשכל, לחבר את המהות והצורה, מהות או צורהמהות וצורה, אין הבדל בין מהות לצורה, להבדיל בין מהות לצורה, מהי מהות? מהי צורה? תכונות של מהות, תכונות של צורה, אחדות ההפכים, לצאת מהשכל, לחבר את המהות והצורה, מהות או צורהמהות וצורה, אין הבדל בין מהות לצורה, להבדיל בין מהות לצורה, מהי מהות? מהי צורה? תכונות של מהות, תכונות של צורה, אחדות ההפכים, לצאת מהשכל, לחבר את המהות והצורה, מהות או צורה מהי מהות ומהי צורה? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא נושא היחס בין מהות לצורה. לדבריו, חשוב להבין שאין הבדל אמיתי בין מהות לצורה, למרות שלעיתים אנשים נוטים להפריד ביניהן. כדי להבין זאת לעומק, הוא מסביר תחילה את המושגים עצמם: מהות היא הדבר עצמו, הבסיס המוחלט שאינו משתנה, והצורה היא הדרך שבה הדבר הזה מתבטא או מופיע בעולם. לדוגמה, אליעד ... לצורה. כאשר חושבים על כיסא, חושבים בדרך כלל על הצורה הפיזית שלו, אבל למעשה יש בו גם תכונות של מהות. כל מה שנכון לגבי המציאות כולה, נכון באותה מידה גם לגבי הכיסא. למשל, המציאות קיימת כל הזמן, ולכן גם הכיסא קיים כל הזמן בצורה כלשהי. המציאות מכילה הכל, וגם הכיסא, מבחינה מהותית, מכיל הכל, כי הוא חלק מהמציאות הכוללת. גם מבחינת זמן ומרחב, הכיסא קיים באותה צורה מוחלטת שבה קיימת המציאות. ... למרות שנראה כצורה מוגבלת, מבטא בתוכו גם את התכונות של המציאות האינסופית והמוחלטת. איך להבדיל או לא להבדיל בין מהות לצורה? אליעד מסביר שלא להבדיל בין מהות לצורה משמעו להתייחס לצורה כאילו היא עצמה המהות, וכאילו היא קיימת באופן מוחלט. המשמעות של הדבר הזה היא לראות שהצורה היא מוחלטת בדיוק כמו המהות. הצורה לא פחות קיימת מהמהות, וגם הצורה יכולה להיחשב לקיום מוחלט שאינו משתנה. אדם שרוצה להבין זאת לעומק, צריך לנסות לחשוב באופן שונה על ... באמת לא מוחלטת? אולי דווקא הצורה היא המחויבת, והיא קיימת באופן הכרחי? אליעד מציע לחשוב בצורה הפוכה גם על המהות, לשאול אם ייתכן שהמהות עצמה לא מוחלטת. לכאורה, השכל טוען שלא יכול להיות שהמהות איננה מחויבת, כי המהות היא מה שנותר כאשר כל דבר אחר נעלם. אבל אליעד מציע לבדוק זאת ברצינות, ולשאול את עצמך שוב ושוב: מי אמר שהמהות חייבת להיות מוחלטת? האם יש סיכוי שאפילו המהות איננה מחויבת? איך אפשר למצוא תכונות של מהות בתוך צורה? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד למצוא את התכונות של המהות בתוך הצורה. כאשר אדם מתבונן בצורה כלשהי, הוא צריך לנסות לזהות בה את התכונות של המהות. למשל, הוא צריך להסתכל על הצורה ולהתייחס אליה כאילו היא מוחלטת, כאילו היא קיימת תמיד וכאילו היא אינה משתנה ... קיים באופן יחסי או באופן מוחלט? כאשר הוא עושה זאת, הוא מגלה שהתכונות שנראות לו בדרך כלל כקשורות רק למהות המוחלטת (כמו אינסופיות, קיום תמידי ומוחלטות), נמצאות בצורה הזאת באופן מוחלט לא פחות מהמהות עצמה. איך יוצרים אחדות בין ההפכים של מהות וצורה? אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהדרך היחידה להגיע לאחדות בין המהות לצורה היא לצאת מהשכל. השכל בדרך כלל אומר שהמהות מוחלטת והצורה יחסית, אבל כדי באמת לחבר בין שני הצדדים האלה, חייבים לבדוק ברצינות את ההנחות הבסיסיות שהשכל מסתמך עליהן. אדם צריך לשאול את עצמו שאלות הפוכות, כדי לערער על תפיסות היסוד שלו. למשל, עליו לשאול: מי אמר שהמהות מוחלטת? אולי המהות בכלל אינה מוחלטת ואינה קיימת תמיד? מצד שני, אולי דווקא הצורה היא המוחלטת, והיא זו שקיימת תמיד באופן הכרחי? באופן הזה, האדם מגיע למצב שהוא לא יכול להבדיל באמת בין מהות לצורה, כי הוא מגלה שהתכונות של המהות נמצאות בכל צורה באופן מוחלט, והתכונות של הצורה יכולות להיות מוחלטות בדיוק כמו המהות. התהליך הזה מחייב לצאת מהשכל, כיוון שההבנה הזאת סותרת לכאורה את ההיגיון הפשוט. מה הם המחויבים הראשונים ומה תפקידם בהבנת מהות וצורה? אליעד מדבר גם על המחויבים הראשונים שהם התפיסות הראשוניות והבסיסיות ביותר של האדם, דברים שאף פעם לא לימדו ... מהשני, אף אחד לא צריך ללמד אותו את זה. המושגים האלה, המחויבים הראשונים, מהווים את הבסיס להבנת היחס בין מהות לצורה. הדרך להבין לעומק את המהות והצורה היא דווקא באמצעות ערעור על המחויבים הראשונים האלה. האדם צריך לקחת את הדברים הבסיסיים שהוא רגיל אליהם ולשאול עליהם שאלות שיגרמו לו לפקפק בהם. רק כך הוא יצליח להשתחרר מתפיסת ההפרדה בין מהות לצורה, ולהבין שהן בעצם אחד. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך למצוא תכונות של מהות בצורות? מהי אחדות ההפכים? ...
מהות וצורה, מהי מהות? ההגדרה של מהות, מהי צורה? ההגדרה של צורה, המהות של הרצון, הצורה של הרצון, איך נוצר רצון? רצון להרגיש טוב, הרצון הראשון, מה אתה באמת רוצה? מה זה מהות? מה זה צורה?מהות וצורה, מהי מהות? ההגדרה של מהות, מהי צורה? ההגדרה של צורה, המהות של הרצון, הצורה של הרצון, איך נוצר רצון? רצון להרגיש טוב, הרצון הראשון, מה אתה באמת רוצה? מה זה מהות? מה זה צורה?מהות וצורה, מהי מהות? ההגדרה של מהות, מהי צורה? ההגדרה של צורה, המהות של הרצון, הצורה של הרצון, איך נוצר רצון? רצון להרגיש טוב, הרצון הראשון, מה אתה באמת רוצה? מה זה מהות? מה זה צורה? מהי מהות ומהי צורה? אליעד כהן מסביר את הנושא המורכב של מהות וצורה באופן מפורט ומעמיק. ראשית, הוא מגדיר את המושגים עצמם: - מהי המהות של דבר כלשהו? המהות היא הדבר שמשותף לכל הצורות או כל הפרטים ששייכים לאותה קבוצה. אליעד נותן דוגמה: אם יש לנו כיסא ושולחן, שניהם יכולים להיכלל בקבוצה שנקראת רהיטים. המהות במקרה הזה היא רהיט, משום שזה הדבר המשותף להם, אף על פי שיש להם צורות שונות. - מהי צורה? צורה היא הביטוי הספציפי של המהות. כלומר, כיסא הוא צורה של רהיט ושולחן הוא צורה אחרת של אותו רהיט. למרות הדמיון, כל אחד מהם שונה מהאחר בצורתו, במבנהו ובפונקציונליות שלו. מהי המהות של המציאות כולה? אליעד מתקדם להסבר מופשט יותר ומדבר על כך שכל דבר בעולם עשוי ממשהו שממלא אותו, ומשהו ... עשויה למעשה מכלום, אבל זה לא כלום מוחלט שאין בו שום דבר, אלא כלום שהוא למעשה הכל. במילים אחרות, מהות הכל היא כלום, שמאפשר לכל צורה להתקיים. האם המהות קיימת ללא צורות? אליעד מתייחס לשאלה מורכבת יותר: האם יכולה להיות מהות ללא צורות בכלל? הוא מסביר שהמהות היא תמיד קיימת, אפילו אם לא קיימת צורה ספציפית. לדוגמה, אם כל הרהיטים בעולם ייעלמו, עדיין תתקיים המהות של רהיט באופן תיאורטי. כלומר, המהות יותר מחויבת, יותר נצחית ויותר בסיסית מאשר הצורה. מה הקשר בין מהות, צורה ורצון? אליעד לוקח את ההסבר שלו צעד נוסף קדימה ומדבר על רצונות. הוא מסביר שהרצון להרגיש טוב הוא המהות הבסיסית ביותר של כל הרצונות האנושיים. כל רצון אחר שיש לבן אדם הוא למעשה צורה של הרצון המהותי הזה להרגיש טוב. לדוגמה, בן אדם אומר שהוא רוצה לאכול, לעבוד, להשיג כסף וכדומה, אבל כל אלו הן צורות שונות של הרצון הבסיסי להרגיש טוב. למה חשוב להבין את המהות של הרצון? אליעד מדגיש את החשיבות של הבנת הרצון האמיתי. לדבריו, אנשים בדרך כלל לא מתמקדים במהות האמיתית של רצונותיהם אלא בצורה שלהם, ובכך מפספסים את האפשרות להבין מה הם באמת רוצים. לדוגמה, אם האדם היה ... מגלים העדפה לצורות מסוימות של רצונותיהם, וכאן עולה השאלה - למה דווקא צורה מסוימת? מדוע אנשים מתמקדים בצורות ולא במהות? אליעד אומר שאנשים מתמקדים בצורות של הרצון כי הן מעניקות משמעות למהות. אם לא היו צורות, לא הייתה משמעות למהות, בדומה לכך שאם לא הייתה קיימת שום צורה של רהיטים, אז גם לא הייתה משמעות למושג רהיט. באופן דומה, ... לו יכולת לפעול במציאות, כי הוא לא היה יודע מה עליו לעשות כדי להגשים את הרצון שלו. הקונפליקט בין מהות לצורה ברצון אליעד מדבר על הסתירה הקיימת בכך שהאדם מצד אחד רוצה רק להרגיש טוב (המהות), ומצד שני, יש לו העדפות מאוד מוגדרות של רצונות (צורות). הוא מציג את השאלה: אם אתה באמת רוצה רק ... לא מספק תשובה חד - משמעית אלא מדגיש שיש כאן שאלה בסיסית עמוקה ביותר. האדם צריך להחליט האם להתמקד במהות (ההרגשה הטובה ללא תלות בצורה) או דווקא בצורות המוגדרות, למרות שהן לכאורה פחות מחויבות מהמהות עצמה. החשיבות של בירור עצמי והבנת הרצון האמיתי אליעד אומר שחשוב מאוד לאדם לברר לעצמו מה הוא באמת רוצה, ... נשאר לכוד בצורות הספציפיות של הרצון, הוא עלול לסבול, משום שהצורות אינן מובטחות והן משתנות כל הזמן. לסיכום, מהי המהות העליונה של המציאות? אליעד מסכם באומרו שהמהות העליונה היא משהו מעבר למקום, לזמן, לצורות ולמחשבות. היא משהו שאינו מוגדר ואינו תלוי בשום צורה. במהות הזאת יש הכל ואין כלום בו זמנית, והיא הבסיס להבנה של כל המציאות וכל הרצונות. מהי מהות ומהי צורה? איך נוצר רצון? האם אפשר לרצות בלי צורה מוגדרת? מהי המהות של המציאות? מה אתה באמת רוצה? למה חשוב להבין את הרצון?
מהות וצורה, מהי מהות? מהי צורה? מחויב המציאות, מצוי ראשון, יש מאין, יש מיש, מהות אחת, ריבוי מהויות, ריבוי צורות, יש או אין, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, המהות ממלאת את הכלמהות וצורה, מהי מהות? מהי צורה? מחויב המציאות, מצוי ראשון, יש מאין, יש מיש, מהות אחת, ריבוי מהויות, ריבוי צורות, יש או אין, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, המהות ממלאת את הכלמהות וצורה, מהי מהות? מהי צורה? מחויב המציאות, מצוי ראשון, יש מאין, יש מיש, מהות אחת, ריבוי מהויות, ריבוי צורות, יש או אין, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, המהות ממלאת את הכל מהי המהות ומהי הצורה? כדי להבין את הרעיון שאליעד כהן מציג על מהות וצורה, צריך תחילה להבין מהי המהות ומהי הצורה. מהות היא הדבר הפנימי, הבסיסי, המוחלט שאינו ניתן לחלוקה נוספת. צורה, לעומת זאת, היא הביטוי החיצוני, הניתן לחלוקה, ההגדרה, התבנית או הביטוי של אותה מהות בסיסית. למשל, אם ניקח דוגמה של כיסא מעץ, המהות של הכיסא תהיה העץ עצמו - החומר שממנו הוא עשוי, והצורה היא הכיסא עצמו, כלומר, האופן שבו העץ מסודר ומעוצב. אם נפרק את הכיסא, נקבל חתיכות עץ שהן צורות שונות, אבל המהות תישאר אותו עץ. האם יש מהות אחת או ריבוי מהויות? אליעד מסביר שאפשר להסתכל על העולם בשני אופנים: הראשון הוא שכל הדברים עשויים ממהות אחת בלבד, שממנה כל הצורות נובעות, והשני הוא שיש כמה וכמה מהויות נפרדות, שכל אחת קיימת בפני עצמה. אם מניחים שיש רק מהות אחת, עולה השאלה כיצד מתוך מהות יחידה זו נוצר הריבוי והשוני בצורות. לעומת זאת, אם יש ריבוי מהויות, כל דבר קיים בפני עצמו ללא קשר ... קיים בפני עצמו באופן מוחלט, אז אי אפשר ליצור קשר או אינטראקציה בין הדברים. האם ניתן לחוות צורות ללא מהות? אחת השאלות המרכזיות שאליעד מתמודד איתה היא האם ניתן לחוות צורה מבלי להכיר או להבין את המהות שממנה היא עשויה. למשל, כשאדם מסתכל על כיסא הוא רואה את הצורה של הכיסא, אך הוא לא בהכרח מודע למהות העמוקה והבסיסית שממנה עשוי הכיסא. אליעד מסביר שגם כאשר אדם כבר הכיר את המהות של משהו, זה לא אומר שבכל פעם שיראה את אותה צורה הוא יצליח בהכרח לזהות מיד את המהות. האם כל צורה מחויבת? אליעד דן בשאלה האם כל צורה היא מחויבת או שמא היא מקרית. אם יש מהות אחת מוחלטת שממלאת הכל, הצורות הן ביטויים הכרחיים של אותה מהות אחת. אם אין מהות מוחלטת אחת, כל צורה יכולה להיחשב כמקרית וללא מחויבות קיומית עמוקה. אליעד מבהיר שדווקא ההכרה בכך שכל צורה מחויבת ... אלא שהכל מתקיים מתוך הכרח עמוק, ובכך גם מתבטלת האפשרות לקיומה של בחירה חופשית במובן הרגיל. מה הקשר בין מהות וצורה לבין חופש הבחירה? הנושא של בחירה חופשית קשור עמוקות לשאלה האם יש מהות אחת או ריבוי מהויות. אם יש מהות אחת בלבד והיא ממלאת את הכל, אז כל האירועים מתרחשים מתוך חוקיות מוחלטת ואין למעשה חופש בחירה אמיתי. מצד ... הפוכים, אך בעצם מובילים לאותה מסקנה - שהחוויה של בחירה חופשית כפי שהאדם מכיר אותה איננה אפשרית באמת. האם המהות ממלאת את הכל? אליעד חוזר שוב ושוב לנושא של המהות ממלאת את הכל, ומדגים זאת דרך דוגמאות מוחשיות כמו בלון ואוויר: כשבלון מלא באוויר, נראה כאילו האוויר ממלא את הבלון, אבל האוויר הוא עצמו לא המהות, כי האוויר עצמו עשוי מחומר בסיסי עוד יותר. כדי להבין את השורש הבסיסי ביותר של המציאות, אליעד ממליץ לבדוק כל דבר עד הסוף ולשאול את השאלות הבסיסיות ביותר - ממה הדבר עשוי, ומהי מהותו העמוקה. כאשר עושים זאת לעומק, מגיעים לתובנה של הכלום המוחלט - שלמציאות אין מהות מעבר לעצמה. האם אפשר שדבר יהיה עשוי מכלום מוחלט? אליעד מבהיר גם את נקודת היסוד הזו: כל דבר, לכאורה, ... ומרגיש שאין הבדל בין הדברים, ובאותו זמן מבין ומרגיש שיש הבדל מוחלט בין הדברים. זאת התשובה העמוקה ביותר לשאלות מהות, צורה, בחירה, ואחדות. מהי מהות ומהי צורה? האם יש בחירה חופשית? מה זה מחויב המציאות? איך אפשר לחוות את האחדות? מהי מהות שממלאת את הכל? האם המציאות עשויה מכלום מוחלט? איך להתמודד עם סתירות במציאות?
סוף ואין סוף, סוגים של אין סוף, מוחלטות, יחסיות, פרדוקסים של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקוםסוף ואין סוף, סוגים של אין סוף, מוחלטות, יחסיות, פרדוקסים של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקוםסוף ואין סוף, סוגים של אין סוף, מוחלטות, יחסיות, פרדוקסים של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקום מהי מהות וצורה, ומה ההבדל ביניהן? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של מהות וצורה, ומתאר אותן דרך דוגמה מוחשית של שיר. בשיר יש לנו שני אלמנטים עיקריים: המילים והמנגינה. המילים הן התוכן, ... שהשיר נושא, והמנגינה היא הדרך שבה המסר מועבר - באמצעות המקצב, הצלילים והמלודיה. השאלה שעולה היא מה מהווה את המהות ומה נחשב לצורה - האם המילים הן המהות והמנגינה הצורה, או להיפך? אליעד מדגיש כי התשובה אינה חד - משמעית, אלא תלויה בנקודת ההתייחסות שלנו. לדוגמה, יש אנשים שעבורם המהות של השיר היא דווקא המסר שבמילים, והם מתמקדים במשמעות, בעוד שיש אנשים אחרים שמבחינתם המנגינה היא העיקר והם יזכרו ... לא במילים ולא במנגינה, ומציע שאולי עבורם נכון להפסיק להתעסק בצורות אלה ולהתמקד במשהו אחר לחלוטין. מה ההבדל בין מהות מוחלטת למהות יחסית? אליעד מסביר שישנם שני סוגים של מהויות: מהות מוחלטת ומהות יחסית. מהות מוחלטת קיימת באופן אבסולוטי, כלומר, היא אינה תלויה בשום דבר אחר. היא קיימת מעצמה ללא שום התניה או תלות חיצונית. לעומת זאת, מהות יחסית היא כזו שמוגדרת ביחס למשהו אחר. למשל, כשאנו אומרים שהמילים בשיר הן המהות, זוהי מהות יחסית, כי אם נשנה את נקודת ההתייחסות שלנו ונגדיר כמטרה את ההנאה הרגשית, אז המנגינה יכולה להפוך למהות, והמילים תהיינה צורה בלבד. הוא מדגיש נקודה נוספת: כשיש מספר צורות ואין סוף אפשרויות, אי אפשר להכריע איזו מהן מהותית ללא נקודת ייחוס שלישית. לדוגמה, כשאדם שואל האם עליו להתרכז במילים או במנגינה, אליעד אומר כי עליו קודם להגדיר את המטרה שלו - כלומר, מה הוא רוצה להשיג. אם המטרה היא להבין את המסר, המילים יהפכו למהות, ואם המטרה היא ליהנות מצליל יפה, המנגינה תהפוך למהות. מהו הדבר היחיד שהוא מהות מוחלטת? אליעד טוען שקיימת רק מהות אחת מוחלטת, שהיא לא תלויה בשום דבר אחר. הוא מסביר שכל מה שאנחנו תופסים כמהות הוא תמיד יחסי ביחס לנקודת מבט אחרת, חוץ מדבר אחד שהוא קיים בלי יחס לשום דבר אחר. המהות הזו לא יכולה להיות מוגדרת באופן מילולי ברור, מכיוון שכל הגדרה תהיה כבר ביחס למשהו אחר. המהות המוחלטת היא הדבר היחיד שהוא קיים בפני עצמו, ללא שום תלות במשהו חיצוני. זהו בעצם האין סוף המוחלט שממנו ... אינסופי כי תמיד יש עוד רגע ועוד רגע, אבל ביחס למציאות עצמה - גם הזמן הוא צורה בלבד, ולא מהות מוחלטת. האם אפשר להוכיח את קיום אלוהים באמצעות האינסוף? אליעד כהן מסביר שהשאלה לגבי הוכחת קיומו או אי - ... נוכיח שדבר מסוים הוא אינסופי, עדיין זו יכולה להיות רק הוכחה לאינסוף יחסי ולא מוחלט. איך מתבטא ההבדל בין מהות וצורה בחיים? לסיכום, אליעד מציע הסתכלות מעשית על מהות וצורה באמצעות שאלות מהחיים: במה כדאי להתמקד יותר - במילים או במנגינה של השיר? ההכרעה צריכה להיות תמיד לפי מהות המטרה שהאדם הציב לעצמו. הוא צריך לבדוק איזו מהצורות מקרבת אותו יותר אל אותה מטרה מוחלטת, ולפי זה לקבוע במה להתמקד. מהות מוחלטת מה ההבדל בין מהות לצורה? מהו אינסוף מוחלט? מה ההבדל בין אינסוף יחסי למוחלט? הוכחה לקיומו של אלוהים? מה חשוב יותר, מילים או מנגינה? האם האינסוף הוא מוחלט או יחסי? מה ההבדל בין מהות לצורה ואיך זה קשור לסוגים של אין סוף? בהרצאה זו, אליעד עוסק בהבדל בין מהות וצורה, ודן במונחים של מוחלטות ויחסיות, תוך כדי התמקדות בפרדוקסים שנוגעים לאין סוף ולמהות. אחת השאלות המרכזיות שהוצגה היא האם המילים בשיר או המנגינה הן החשובות יותר, ושם אליעד מציג את ההבנה שלו לגבי מהות וצורה. בהתחלה, הוא מציע את השאלה אם מהות השיר היא במילים או במנגינה, תוך כדי דיון האם המילים או המנגינה מהוות את מהות השיר. השאלה הזאת מוצגת בהקשר של היכן אנחנו שמים את הדגש בשיר, והאם המילים נתפסות כעיקר או המנגינה. אליעד מראה שיש אנשים שמתמקדים במילים או במנגינה, תלוי בהבנה האישית שלהם. אליעד מוסיף כי המהות והצורה הן תיאורים יחסיים. הוא מסביר שמהות היא לא מושג מוחלט, היא תמיד מתייחסת למשהו אחר. במילים אחרות, המהות היא יחסית לצורתה. אם נסתכל על המילים של שיר ומנגינתו, ניתן להגיד שמילים מסוימות בולטות יותר או משפיעות יותר, תלוי בהקשר או בנקודת האיחוס שבחרנו. הוא ממשיך ומסביר את הרעיון של מהות מוחלטת - ישנה מהות אחת מוחלטת שהיא לא נתונה לשום השוואה, וכל דבר אחר הוא צורה. כך, הוא טוען, אפשר לראות את כל ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331