מהי מהות? מהות יחסית, מהות מוחלטת, מהות מחויבת, מהות אפשרית, מהות משתנה, מהות קבועה במהות של המושג מהות עוסקת ההרצאה, כאשר אליעד כהן מציין את ההבדלים בין סוגי מהות שונים. מדובר בשאלה פילוסופית עמוקה שמעסיקה את המחשבה האנושית על קיום, תודעה ופרשנות. מהי מהות מוחלטת ומהי מהות יחסית? מהות מוחלטת היא מהות שאינה תלויה בשום דבר אחר, כלומר, היא קיומית ועצמאית. לדוגמה, עצם קיום היקום הוא מהות מוחלטת, שכן היא אינה תלויה בתפיסה או בהגדרה חיצונית. מהות זו קיימת גם אם לא נתפוס אותה או נגדיר אותה. במנוגד לכך, מהות יחסית תלויה בהקשר ובתפיסתנו האישית. לדוגמה, אם אנו מסתכלים על תפוח, מהותו על פי רוב היא שהוא פרי שניתן לאכול, אך אם הוא נופל על הרצפה ומתלכלך, תפיסתנו לגבי מהותו משתנה. כאן, מדובר על הגדרה שבאה לידי ביטוי בתפיסה האישית שלנו, ולא בהכרח במאפיינים הפיזיים של התפוח. כיצד משתנה המהות בהתאם לתפיסה שלנו? המשתנה המרכזי שבין המהות המוחלטת למהות יחסית הוא תפיסתנו את המציאות. לדוגמה, אם אנו רואים תפוח, אנחנו מגדירים אותו כפרי שניתן לאכול. אך אם הוא נופל על הרצפה והופך לכתם, תפיסתנו משתנה והמהות שלו לא נתפסת יותר כפרי שאפשר לאכול, אלא כזבל. זוהי דוגמה לשינוי מהות על פי שינוי ההקשר והמניע שלנו. מהי מהות מחויבת ומהי מהות אפשרית? מהות מחויבת היא מהות שאין לה אלטרנטיבה, מדובר במהות שהיא הכרחית ואינה יכולה להשתנות. דוגמה לכך היא קיומו של הדבר או העצם עצמו, מהות מחויבת של האובייקט שלא תלויה בתנאים חיצוניים. מהות אפשרית, לעומת זאת, היא מהות שניתן לראותה ולהבינה על פי המצב שבו נתפוס את הדבר או בהקשר מסוים. לדוגמה, תפוח עשוי להיות פרי (מהות אפשרית), אך אם הוא מתרקב והופך לכזה שאין ביכולתנו לאכול אותו, ייתכן שהמהות שלנו כלפיו תשתנה. כיצד שינוי נקודת המבט משנה את ההגדרה של המהות? השאלה שמטרידה את המחשבה היא איך שינוי המבט שלנו משנה את ההגדרה של המהות. לדוגמה, שולחן - כל עוד אנחנו משתמשים בו, הוא נחשב לשולחן. אך אם השולחן נשבר ונהפך לערימת עץ, האם המהות שלו השתנתה? החומר לא השתנה, אך התפיסה שלנו את השולחן השתנתה, ולכן הגדרתו משתנה. המהות, במובן זה, לא תמיד בהכרח יציבה, אלא מותאמת להקשר שבו הוא נתפס. האם המהות של משהו תלויה באדם החושב עליו? אליעד מציין כי ייתכן כי המהות של דבר מסוים אינה מוחלטת, אלא תלויה בתפיסה ובפרשנות של אדם מסוים. ייתכן שמאדם לאדם, השאלה לגבי מהות דבר מסוים תשתנה באופן יסודי. השפעתה של תפיסתנו היא המפתח בהבנה של מהות. האם ניתן להגדיר מהות ללא תלות ...

מהות וצורה, האם המהות מחייה את הצורה? האם הצורה מחייה את המהות? בלי מהות אין צורה, בלי צורות אין מהות, מה זה מהות? מה זה צורה? מהי מהות? מהי צורה? הצורה מחייה את עצמה, המהות מחייה את עצמה, המהות היא צורה, הצורה היא מהות מהות וצורה - האם המהות מחייה את הצורה? האם הצורה מחייה את המהות? הדילמה בין המהות לצורה היא נושא מרכזי בפילוסופיה, ושאלה זו מועלת בקביעות בנוגע להבנת המהות של הדברים והקיום בכלל. המהות והצורה, שתי מושגים חשובים, מתארים את אופי הקיום של כל ישות. השאלה המרכזית שנשאלת כאן היא מי מחייה את מי - האם המהות מחייה את הצורה, או שהצורה מחייה את המהות? המשל הראשון שמביא אליעד כהן הוא של שולחן. צורת השולחן היא חומר הגלם ממנו עשוי השולחן, שהוא עץ. המהות של השולחן היא החומר, ולכן אם לא הייתה קיימת המהות של העץ, לא הייתה יכולה להתקיים הצורה של שולחן מעץ. בהנחה הזו, המהות היא שמחייה את הצורה, כלומר, ללא מהות העץ לא היו קיימות הצורות שנעשות ממנו. מנגד, נשאלת השאלה: אם לא היה קיים שולחן, האם עדיין יכולה להיות קיימת המהות של השולחן? כלומר, אם לא הייתה קיימת צורת השולחן, האם הייתה עדיין קיימת המהות של עץ? אליעד טוען כי התשובה היא חיובית - המהות יכולה להישאר קיימת גם אם אין לה צורת ביטוי כלשהי. המהות, שהיא העץ, תישאר קיימת גם ללא הצורה של השולחן, והמהות קיימת גם בלי צורה מסוימת. אולם, אם לא היו קיימות צורות כלל, לא הייתה יכולה להיות קיימת המהות, ומכאן שנראה כי צורות מחיות את המהות. אליעד מציין שבלי צורות מסוימות, המהות עדיין קיימת. הוא נותן דוגמה נוספת על שולחן עשוי מעץ: אם בכל העולם כולו יש רק שולחן אחד עשוי מעץ, מהות העץ היא מהות או צורה? המהות של העץ, שהוא חומר הגלם, לא נעלמת רק בגלל שהשולחן, צורת הביטוי שלה, לא קיים. בנוגע לשאלה איך נוצרת מהות, אליעד מציין כי המהות נוצרת כאשר ישנן צורות רבות ויש ביניהן מכנה משותף. המהות היא מה שמקשר את הצורות השונות. כלומר, המהות היא לא תמיד קיימת בפני עצמה אלא היא משותפת בין כל הצורות השונות. אליעד לא מגיע למסקנה חד משמעית, אך הוא מציין שזו שאלה פילוסופית שמעלה אפשרויות רבות, עם כיווני מחשבה שמובילים להבנה שונה של המציאות. המהות והצורה הם שני רעיונות מרכזיים המהווים את הבסיס להבנת הקיום, ואם הצורה מחיה את המהות או המהות מחיה את הצורה - זהו נושא שדורש חקירה נוספת. מהות וצורה מהות צורה המהות מחייה את הצורה הצורות מחיות את המהות ההבדל בין מהות וצורה מהות וצורה - האם ...

מהות וצורה, אין הבדל בין מהות לצורה, להבדיל בין מהות לצורה, מהי מהות? מהי צורה? תכונות של מהות, תכונות של צורה, אחדות ההפכים, לצאת מהשכל, לחבר את המהות והצורה, מהות או צורה מהי מהות ומהי צורה? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא נושא היחס בין מהות לצורה. לדבריו, חשוב להבין שאין הבדל אמיתי בין מהות לצורה, למרות שלעיתים אנשים נוטים להפריד ביניהן. כדי להבין זאת לעומק, הוא מסביר תחילה את המושגים עצמם: מהות היא הדבר עצמו, הבסיס המוחלט שאינו משתנה, והצורה היא הדרך שבה הדבר הזה מתבטא או מופיע בעולם. לדוגמה, אליעד ... לצורה. כאשר חושבים על כיסא, חושבים בדרך כלל על הצורה הפיזית שלו, אבל למעשה יש בו גם תכונות של מהות. כל מה שנכון לגבי המציאות כולה, נכון באותה מידה גם לגבי הכיסא. למשל, המציאות קיימת כל הזמן, ולכן גם הכיסא קיים כל הזמן בצורה כלשהי. המציאות מכילה הכל, וגם הכיסא, מבחינה מהותית, מכיל הכל, כי הוא חלק מהמציאות הכוללת. גם מבחינת זמן ומרחב, הכיסא קיים באותה צורה מוחלטת שבה קיימת המציאות. ... למרות שנראה כצורה מוגבלת, מבטא בתוכו גם את התכונות של המציאות האינסופית והמוחלטת. איך להבדיל או לא להבדיל בין מהות לצורה? אליעד מסביר שלא להבדיל בין מהות לצורה משמעו להתייחס לצורה כאילו היא עצמה המהות, וכאילו היא קיימת באופן מוחלט. המשמעות של הדבר הזה היא לראות שהצורה היא מוחלטת בדיוק כמו המהות. הצורה לא פחות קיימת מהמהות, וגם הצורה יכולה להיחשב לקיום מוחלט שאינו משתנה. אדם שרוצה להבין זאת לעומק, צריך לנסות לחשוב באופן שונה על ... באמת לא מוחלטת? אולי דווקא הצורה היא המחויבת, והיא קיימת באופן הכרחי? אליעד מציע לחשוב בצורה הפוכה גם על המהות, לשאול אם ייתכן שהמהות עצמה לא מוחלטת. לכאורה, השכל טוען שלא יכול להיות שהמהות איננה מחויבת, כי המהות היא מה שנותר כאשר כל דבר אחר נעלם. אבל אליעד מציע לבדוק זאת ברצינות, ולשאול את עצמך שוב ושוב: מי אמר שהמהות חייבת להיות מוחלטת? האם יש סיכוי שאפילו המהות איננה מחויבת? איך אפשר למצוא תכונות של מהות בתוך צורה? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד למצוא את התכונות של המהות בתוך הצורה. כאשר אדם מתבונן בצורה כלשהי, הוא צריך לנסות לזהות בה את התכונות של המהות. למשל, הוא צריך להסתכל על הצורה ולהתייחס אליה כאילו היא מוחלטת, כאילו היא קיימת תמיד וכאילו היא אינה משתנה ... קיים באופן יחסי או באופן מוחלט? כאשר הוא עושה זאת, הוא מגלה שהתכונות שנראות לו בדרך כלל כקשורות רק למהות המוחלטת (כמו אינסופיות, קיום תמידי ומוחלטות), נמצאות בצורה הזאת באופן מוחלט לא פחות מהמהות עצמה. איך יוצרים אחדות בין ההפכים של מהות וצורה? אליעד כהן מדגיש שוב ושוב שהדרך היחידה להגיע לאחדות בין המהות לצורה היא לצאת מהשכל. השכל בדרך כלל אומר שהמהות מוחלטת והצורה יחסית, אבל כדי באמת לחבר בין שני הצדדים האלה, חייבים לבדוק ברצינות את ההנחות הבסיסיות שהשכל מסתמך עליהן. אדם צריך לשאול את עצמו שאלות הפוכות, כדי לערער על תפיסות היסוד שלו. למשל, עליו לשאול: מי אמר שהמהות מוחלטת? אולי המהות בכלל אינה מוחלטת ואינה קיימת תמיד? מצד שני, אולי דווקא הצורה היא המוחלטת, והיא זו שקיימת תמיד באופן הכרחי? באופן הזה, האדם מגיע למצב שהוא לא יכול להבדיל באמת בין מהות לצורה, כי הוא מגלה שהתכונות של המהות נמצאות בכל צורה באופן מוחלט, והתכונות של הצורה יכולות להיות מוחלטות בדיוק כמו המהות. התהליך הזה מחייב לצאת מהשכל, כיוון שההבנה הזאת סותרת לכאורה את ההיגיון הפשוט. מה הם המחויבים הראשונים ומה תפקידם בהבנת מהות וצורה? אליעד מדבר גם על המחויבים הראשונים שהם התפיסות הראשוניות והבסיסיות ביותר של האדם, דברים שאף פעם לא לימדו ... מהשני, אף אחד לא צריך ללמד אותו את זה. המושגים האלה, המחויבים הראשונים, מהווים את הבסיס להבנת היחס בין מהות לצורה. הדרך להבין לעומק את המהות והצורה היא דווקא באמצעות ערעור על המחויבים הראשונים האלה. האדם צריך לקחת את הדברים הבסיסיים שהוא רגיל אליהם ולשאול עליהם שאלות שיגרמו לו לפקפק בהם. רק כך הוא יצליח להשתחרר מתפיסת ההפרדה בין מהות לצורה, ולהבין שהן בעצם אחד. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך למצוא תכונות של מהות בצורות? מהי אחדות ההפכים? ...

מהות וצורה, איך המוח חושב? מה זה מהות? מה זה צורה? ההגדרה של מהות, ההגדרה של צורה, צורה מוחלטת, מהות מוחלטת, מהי מהות? מהי צורה? מהות לא משתנה, צורה תמיד משתנה מה ההבדל בין מהות לצורה ואיך המוח משתמש בהן? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק ומפורט את ההבדל בין שני מושגים מרכזיים בחשיבה: מהות וצורה. על פי אליעד, הבנת מושגים אלו חיונית להבנת אופן פעולתו של המוח האנושי והאופן שבו אנחנו חושבים, תופסים ומגדירים את העולם שסביבנו. מה זה מהות ומה זה צורה? אליעד מגדיר מהות כמשהו שלעולם אינו משתנה. כלומר, המהות היא הבסיס הקבוע והבלתי משתנה של הדברים. מנגד, צורה היא הדבר שמשתנה כל הזמן, וכמעט בלתי אפשרי למצוא צורה מוחלטת שאינה משתנה כלל. לדוגמה, כשאנו מדברים על כיסא מסוים, המהות שלו תהיה עצם היותו כיסא, בעוד הצורה שלו היא המיקום המדויק בזמן ובמרחב. האם צורה היא באמת משהו שמשתנה ... והמקום של הכיסא השתנה. אין אפשרות שצירוף זמן ומקום יישאר זהה בשתי נקודות שונות. האם אפשר לחשוב רק דרך מהות או רק דרך צורה? אליעד מסביר שאם המוח היה חושב רק באמצעות המהות, הוא לא היה יכול להבדיל בין שום דבר לשום דבר אחר, כי מבחינת המהות הכל אותו דבר. הכל אחד. מנגד, אם היה חושב רק באמצעות צורה מוחלטת (כלומר כל דבר במקום ובזמן מדויק), ... דבר לשום דבר, כי כל נקודה בזמן ובמרחב היא ייחודית ולא חוזרת על עצמה. לכן, בפועל המוח עובד באמצעות מהות יחסית וצורה יחסית. לדוגמה, אנו מגדירים מהות יחסית של כיסא כדי להתייחס אליו כמשהו קבוע, והצורה היחסית היא למשל המקום שבו הוא נמצא כרגע. ככה המוח מאפשר לנו לתקשר ולהבין את העולם סביבנו. איך דוגמאות מחיי היומיום מסבירות את מהות וצורה? אליעד נותן דוגמאות שונות שממחישות את המושגים בצורה ברורה: דוגמת הכיסא: אם מזיזים כיסא למקום אחר, לכאורה מדובר באותו כיסא, אבל למעשה הצורה המדויקת שלו השתנתה. אם נסתכל עליו דרך המהות, הוא נשאר כיסא, אם נסתכל דרך הצורה המדויקת, הוא כבר לא אותו דבר. דוגמת הפלאפון: אליעד מתאר מצב שבו ... מאוד. כך המוח מחליט בהתאם להקשר האם שינוי קטן כמו מקום או זמן הופך למשמעותי או לא. האם קיימת מהות או צורה מוחלטת לחלוטין? אליעד מסכם שלא קיימת צורה מוחלטת לחלוטין שניתן להגדירה, כי צורה מוחלטת לא יכולה להיות דומה לשום דבר אחר. אותו דבר גם לגבי מהות מוחלטת, היא אינה ניתנת להגדרה מפני שאם יש לה משהו שדומה למשהו אחר, היא אינה מוחלטת. בסופו של דבר, המוח נע בין שני הקצוות האלה, בין המהות שאינה משתנה והצורה שמשתנה תמיד, וכך מתאפשרת לנו התפיסה וההבנה של העולם. מה ההבדל בין מהות לצורה? איך המוח חושב? מהי מהות מוחלטת? מהי צורה מוחלטת? האם צורה תמיד משתנה? למה המוח מתעלם משינויים קטנים? למה המקום והזמן חשובים לתפיסה?

מהות אחת, אחדות הבורא, מהות וצורה, הוכחה שיש מהות אחת, ארבעה יסודות, ממה הכל עשוי, מהי המהות? הוכחה שיש מהות, האם יש מהות? האם ישנה מהות אחת לכל המציאות? הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת המהות האחת של כל המציאות, או בשפה אחרת, האם קיימת אחדות מוחלטת של כל הדברים הקיימים, ואם כן, כיצד ניתן להוכיח זאת באופן לוגי. איך אפשר להוכיח שיש רק מהות אחת למציאות? אליעד כהן מתחיל בדיון לוגי ופילוסופי סביב הטענה שישנן כמה מהויות או יסודות למציאות. לדוגמה, ישנה גישה ... בסיסיים: אש, רוח, מים ואדמה. השאלה שאליעד מעלה היא, האם באמת ישנן ארבע מהויות בסיסיות או שמא יש רק מהות אחת בסיסית שמשותפת לכולם? אליעד מסביר שכדי לקבוע שמשהו הוא מהות בסיסית אחת, הוא חייב להיות הדבר הכי יסודי שלא יכול להתחלק יותר לשום חלק קטן יותר או שונה ממנו. ... מחדש) יהפוך אותו לדבר אחר. לכן חייב להיות חומר גלם בסיסי ביותר, שלא משתנה, ממנו הכל עשוי, וזה למעשה המהות האחת. מה זה בעצם מהות אחת? אליעד כהן מדגיש שכשאנחנו מחפשים את המהות האחת, הכוונה היא לדבר שהוא בלתי ניתן לחלוקה או לשינוי. אם נצליח להראות שקיים יסוד אחד כזה, לא תהיה כל אפשרות לטעון שיש כמה יסודות נפרדים. הוא גם מציין שכל ניסיון להגדיר משהו כמהות מחייב להראות שהמהות הזו אינה יכולה להיות מחולקת או להשתנות בשום דרך. מדוע ההבחנה בין יש לאין לא מוכיחה ריבוי? אליעד מתייחס ... - המודעות או התפיסה עצמה. לכן, למרות שנראה כאילו יש שניים (יש ואין), הם בעצם רק צורות שונות של מהות אחת. האם המהויות השונות הן בעצם צורות של דבר אחד? אליעד מדגים בצורה נוספת שאם ניקח ארבע מהויות, אפילו ... או כעל משהו שניתן לחשוב עליו בו זמנית מעידה על קיומו של גורם משותף. הגורם המשותף הזה הוא תמיד המהות האחת, כי ברגע שמצאנו אפילו תכונה אחת המשותפת לכולם, כבר אין אפשרות להתייחס אליהם כיסודות נפרדים לחלוטין. האם יש צורך בהוכחה לוגית לאחדות המהות? אליעד מסיים בכך שאין צורך אמיתי בהוכחה לוגית מוחלטת לאחדות המהות, משום שברגע שאדם מתבונן לעומק הוא יכול לראות בעצמו שכל הדברים השונים הם בעצם רק צורות של מהות אחת. ההבנה הזו, לטענתו, אינה מחייבת הוכחה פורמאלית, אלא רק הסתכלות פנימית והתבוננות מעמיקה על המציאות. מהי המהות של המציאות? האם קיימים ארבעה יסודות? איך מוכיחים שיש מהות אחת? האם זמן ומקום הם יסודות? מה ההבדל בין מהות לצורה? האם הכל עשוי מדבר אחד? האם קיימת אחדות הבורא?

מהות וצורה, מהי מהות? ההגדרה של מהות, מהי צורה? ההגדרה של צורה, המהות של הרצון, הצורה של הרצון, איך נוצר רצון? רצון להרגיש טוב, הרצון הראשון, מה אתה באמת רוצה? מה זה מהות? מה זה צורה? מהי מהות ומהי צורה? אליעד כהן מסביר את הנושא המורכב של מהות וצורה באופן מפורט ומעמיק. ראשית, הוא מגדיר את המושגים עצמם: - מהי המהות של דבר כלשהו? המהות היא הדבר שמשותף לכל הצורות או כל הפרטים ששייכים לאותה קבוצה. אליעד נותן דוגמה: אם יש לנו כיסא ושולחן, שניהם יכולים להיכלל בקבוצה שנקראת רהיטים. המהות במקרה הזה היא רהיט, משום שזה הדבר המשותף להם, אף על פי שיש להם צורות שונות. - מהי צורה? צורה היא הביטוי הספציפי של המהות. כלומר, כיסא הוא צורה של רהיט ושולחן הוא צורה אחרת של אותו רהיט. למרות הדמיון, כל אחד מהם שונה מהאחר בצורתו, במבנהו ובפונקציונליות שלו. מהי המהות של המציאות כולה? אליעד מתקדם להסבר מופשט יותר ומדבר על כך שכל דבר בעולם עשוי ממשהו שממלא אותו, ומשהו ... עשויה למעשה מכלום, אבל זה לא כלום מוחלט שאין בו שום דבר, אלא כלום שהוא למעשה הכל. במילים אחרות, מהות הכל היא כלום, שמאפשר לכל צורה להתקיים. האם המהות קיימת ללא צורות? אליעד מתייחס לשאלה מורכבת יותר: האם יכולה להיות מהות ללא צורות בכלל? הוא מסביר שהמהות היא תמיד קיימת, אפילו אם לא קיימת צורה ספציפית. לדוגמה, אם כל הרהיטים בעולם ייעלמו, עדיין תתקיים המהות של רהיט באופן תיאורטי. כלומר, המהות יותר מחויבת, יותר נצחית ויותר בסיסית מאשר הצורה. מה הקשר בין מהות, צורה ורצון? אליעד לוקח את ההסבר שלו צעד נוסף קדימה ומדבר על רצונות. הוא מסביר שהרצון להרגיש טוב הוא המהות הבסיסית ביותר של כל הרצונות האנושיים. כל רצון אחר שיש לבן אדם הוא למעשה צורה של הרצון המהותי הזה להרגיש טוב. לדוגמה, בן אדם אומר שהוא רוצה לאכול, לעבוד, להשיג כסף וכדומה, אבל כל אלו הן צורות שונות של הרצון הבסיסי להרגיש טוב. למה חשוב להבין את המהות של הרצון? אליעד מדגיש את החשיבות של הבנת הרצון האמיתי. לדבריו, אנשים בדרך כלל לא מתמקדים במהות האמיתית של רצונותיהם אלא בצורה שלהם, ובכך מפספסים את האפשרות להבין מה הם באמת רוצים. לדוגמה, אם האדם היה ... מגלים העדפה לצורות מסוימות של רצונותיהם, וכאן עולה השאלה - למה דווקא צורה מסוימת? מדוע אנשים מתמקדים בצורות ולא במהות? אליעד אומר שאנשים מתמקדים בצורות של הרצון כי הן מעניקות משמעות למהות. אם לא היו צורות, לא הייתה משמעות למהות, בדומה לכך שאם לא הייתה קיימת שום צורה של רהיטים, אז גם לא הייתה משמעות למושג רהיט. באופן דומה, ... לו יכולת לפעול במציאות, כי הוא לא היה יודע מה עליו לעשות כדי להגשים את הרצון שלו. הקונפליקט בין מהות לצורה ברצון אליעד מדבר על הסתירה הקיימת בכך שהאדם מצד אחד רוצה רק להרגיש טוב (המהות), ומצד שני, יש לו העדפות מאוד מוגדרות של רצונות (צורות). הוא מציג את השאלה: אם אתה באמת רוצה רק ... לא מספק תשובה חד - משמעית אלא מדגיש שיש כאן שאלה בסיסית עמוקה ביותר. האדם צריך להחליט האם להתמקד במהות (ההרגשה הטובה ללא תלות בצורה) או דווקא בצורות המוגדרות, למרות שהן לכאורה פחות מחויבות מהמהות עצמה. החשיבות של בירור עצמי והבנת הרצון האמיתי אליעד אומר שחשוב מאוד לאדם לברר לעצמו מה הוא באמת רוצה, ... נשאר לכוד בצורות הספציפיות של הרצון, הוא עלול לסבול, משום שהצורות אינן מובטחות והן משתנות כל הזמן. לסיכום, מהי המהות העליונה של המציאות? אליעד מסכם באומרו שהמהות העליונה היא משהו מעבר למקום, לזמן, לצורות ולמחשבות. היא משהו שאינו מוגדר ואינו תלוי בשום צורה. במהות הזאת יש הכל ואין כלום בו זמנית, והיא הבסיס להבנה של כל המציאות וכל הרצונות. מהי מהות ומהי צורה? איך נוצר רצון? האם אפשר לרצות בלי צורה מוגדרת? מהי המהות של המציאות? מה אתה באמת רוצה? למה חשוב להבין את הרצון?

מהות וצורה, מהי מהות? מהי צורה? מחויב המציאות, מצוי ראשון, יש מאין, יש מיש, מהות אחת, ריבוי מהויות, ריבוי צורות, יש או אין, בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, המהות ממלאת את הכל מהי המהות ומהי הצורה? כדי להבין את הרעיון שאליעד כהן מציג על מהות וצורה, צריך תחילה להבין מהי המהות ומהי הצורה. מהות היא הדבר הפנימי, הבסיסי, המוחלט שאינו ניתן לחלוקה נוספת. צורה, לעומת זאת, היא הביטוי החיצוני, הניתן לחלוקה, ההגדרה, התבנית או הביטוי של אותה מהות בסיסית. למשל, אם ניקח דוגמה של כיסא מעץ, המהות של הכיסא תהיה העץ עצמו - החומר שממנו הוא עשוי, והצורה היא הכיסא עצמו, כלומר, האופן שבו העץ מסודר ומעוצב. אם נפרק את הכיסא, נקבל חתיכות עץ שהן צורות שונות, אבל המהות תישאר אותו עץ. האם יש מהות אחת או ריבוי מהויות? אליעד מסביר שאפשר להסתכל על העולם בשני אופנים: הראשון הוא שכל הדברים עשויים ממהות אחת בלבד, שממנה כל הצורות נובעות, והשני הוא שיש כמה וכמה מהויות נפרדות, שכל אחת קיימת בפני עצמה. אם מניחים שיש רק מהות אחת, עולה השאלה כיצד מתוך מהות יחידה זו נוצר הריבוי והשוני בצורות. לעומת זאת, אם יש ריבוי מהויות, כל דבר קיים בפני עצמו ללא קשר ... קיים בפני עצמו באופן מוחלט, אז אי אפשר ליצור קשר או אינטראקציה בין הדברים. האם ניתן לחוות צורות ללא מהות? אחת השאלות המרכזיות שאליעד מתמודד איתה היא האם ניתן לחוות צורה מבלי להכיר או להבין את המהות שממנה היא עשויה. למשל, כשאדם מסתכל על כיסא הוא רואה את הצורה של הכיסא, אך הוא לא בהכרח מודע למהות העמוקה והבסיסית שממנה עשוי הכיסא. אליעד מסביר שגם כאשר אדם כבר הכיר את המהות של משהו, זה לא אומר שבכל פעם שיראה את אותה צורה הוא יצליח בהכרח לזהות מיד את המהות. האם כל צורה מחויבת? אליעד דן בשאלה האם כל צורה היא מחויבת או שמא היא מקרית. אם יש מהות אחת מוחלטת שממלאת הכל, הצורות הן ביטויים הכרחיים של אותה מהות אחת. אם אין מהות מוחלטת אחת, כל צורה יכולה להיחשב כמקרית וללא מחויבות קיומית עמוקה. אליעד מבהיר שדווקא ההכרה בכך שכל צורה מחויבת ... אלא שהכל מתקיים מתוך הכרח עמוק, ובכך גם מתבטלת האפשרות לקיומה של בחירה חופשית במובן הרגיל. מה הקשר בין מהות וצורה לבין חופש הבחירה? הנושא של בחירה חופשית קשור עמוקות לשאלה האם יש מהות אחת או ריבוי מהויות. אם יש מהות אחת בלבד והיא ממלאת את הכל, אז כל האירועים מתרחשים מתוך חוקיות מוחלטת ואין למעשה חופש בחירה אמיתי. מצד ... הפוכים, אך בעצם מובילים לאותה מסקנה - שהחוויה של בחירה חופשית כפי שהאדם מכיר אותה איננה אפשרית באמת. האם המהות ממלאת את הכל? אליעד חוזר שוב ושוב לנושא של המהות ממלאת את הכל, ומדגים זאת דרך דוגמאות מוחשיות כמו בלון ואוויר: כשבלון מלא באוויר, נראה כאילו האוויר ממלא את הבלון, אבל האוויר הוא עצמו לא המהות, כי האוויר עצמו עשוי מחומר בסיסי עוד יותר. כדי להבין את השורש הבסיסי ביותר של המציאות, אליעד ממליץ לבדוק כל דבר עד הסוף ולשאול את השאלות הבסיסיות ביותר - ממה הדבר עשוי, ומהי מהותו העמוקה. כאשר עושים זאת לעומק, מגיעים לתובנה של הכלום המוחלט - שלמציאות אין מהות מעבר לעצמה. האם אפשר שדבר יהיה עשוי מכלום מוחלט? אליעד מבהיר גם את נקודת היסוד הזו: כל דבר, לכאורה, ... ומרגיש שאין הבדל בין הדברים, ובאותו זמן מבין ומרגיש שיש הבדל מוחלט בין הדברים. זאת התשובה העמוקה ביותר לשאלות מהות, צורה, בחירה, ואחדות. מהי מהות ומהי צורה? האם יש בחירה חופשית? מה זה מחויב המציאות? איך אפשר לחוות את האחדות? מהי מהות שממלאת את הכל? האם המציאות עשויה מכלום מוחלט? איך להתמודד עם סתירות במציאות?

סודות המהות, מהי מהות? האם יש מהות אחת? האם יש כמה מהויות? הבדלים בין מהויות, הכל עשוי מכלום, הכל נוצר מכלום, בריאה יש מאין, ממה הכל עשוי, אין הבדל בין יש לאין, אולי אין מהות? מה זה מהות? מהי מהות? האם הכל נוצר יש מאין? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא המורכב של מהות וטוען שהכל עשוי מכלום. בתחילת דבריו הוא מציג רעיון מרכזי: כל דבר בעולם, כל יש חייב להיות עשוי ממשהו, ... הדבר הזה אינו נתפס, וכאשר מגיעים לדבר הראשון האמיתי, בלתי אפשרי לדמיין שהוא עשוי ממשהו אחר. האם יכול להיות שהמהות הראשונה עשויה ממשהו נוסף? אליעד כהן מדגיש כי רעיונית, אפשר לחשוב שאולי המהות הראשונה גם היא עשויה ממשהו, אך בשכל, כשמנסים לתפוס זאת, רואים שאי אפשר באמת לחשוב או לדמיין כך. הוא ... לדמיין משהו שהוא בו - זמנית הכל בצורה מוחשית. לעומת זאת, לומר שהמציאות היא לא יש ולא אין, פירושו שהמהות אינה מוגבלת לשום צורה ספציפית, ולכן אי אפשר בכלל להגדיר אותה כיש או כאין. בפועל, הוא מסביר, שני הביטויים ... אינה ניתנת לתפיסה בשכל. האם יש הבדל בין מהויות? אליעד מתייחס לשאלה האם ישנן כמה מהויות שונות - למשל מהות ליש ומהות לאין. הוא מסביר שייתכן שיש כביכול כמה מהויות, אך ברגע שננסה למצוא הבדל אמיתי ומהותי ביניהן בשכל שלנו, נגלה שאי אפשר למצוא שום הבדל. אם נמצא הבדל אמיתי, זה אומר שהגענו שוב למהות אחרת, ולכן בסופו של דבר אנו חייבים להגיע למסקנה שיש מהות אחת בלבד לכל הדברים. הוא מדגיש שהסיבה לכך היא שהשכל האנושי אינו יכול לתפוס הבדל בין מהויות במצב הראשוני ... בו זמנית, השכל לא יצליח לראות כלום בצורה ברורה, וזה בדיוק אותו הכלום שממנו הכל עשוי. האם אפשר להגיע למהות באמצעות השכל? אליעד מסביר שלמרות שהדיון הוא פילוסופי ותיאורטי, השכל הוא הכלי המרכזי שבו אנו משתמשים כדי להבין או לפחות להתקרב להבנת המהות. הוא מדגיש שבסופו של דבר, השכל עצמו אינו מסוגל להבין את המהות הראשונה לעומק, כיוון שהמהות חורגת מגבולות התפיסה שלו. לדבריו, כאשר באמת מבינים מה זה אומר הדבר הראשון, מבינים שאי אפשר בשום דרך לומר ... המקום והזמן, נגלה שגם הם עשויים מאותו כלום בלתי נתפס. ולכן, כל הדברים, כולל מקום וזמן עצמם, עשויים מכלום, והמהות הבסיסית של הכל היא לא יש ולא אין. מהי מהות? האם הכל עשוי מכלום? האם יש הבדל בין יש לאין? האם אפשר להבין את המהות בשכל? בריאה יש מאין - האם היא אפשרית? האם יש יותר ממהות אחת? מה זה לא יש ולא אין?

סוף ואין סוף, סוגים של אין סוף, מוחלטות, יחסיות, פרדוקסים של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקום מהי מהות וצורה, ומה ההבדל ביניהן? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של מהות וצורה, ומתאר אותן דרך דוגמה מוחשית של שיר. בשיר יש לנו שני אלמנטים עיקריים: המילים והמנגינה. המילים הן התוכן, ... שהשיר נושא, והמנגינה היא הדרך שבה המסר מועבר - באמצעות המקצב, הצלילים והמלודיה. השאלה שעולה היא מה מהווה את המהות ומה נחשב לצורה - האם המילים הן המהות והמנגינה הצורה, או להיפך? אליעד מדגיש כי התשובה אינה חד - משמעית, אלא תלויה בנקודת ההתייחסות שלנו. לדוגמה, יש אנשים שעבורם המהות של השיר היא דווקא המסר שבמילים, והם מתמקדים במשמעות, בעוד שיש אנשים אחרים שמבחינתם המנגינה היא העיקר והם יזכרו ... לא במילים ולא במנגינה, ומציע שאולי עבורם נכון להפסיק להתעסק בצורות אלה ולהתמקד במשהו אחר לחלוטין. מה ההבדל בין מהות מוחלטת למהות יחסית? אליעד מסביר שישנם שני סוגים של מהויות: מהות מוחלטת ומהות יחסית. מהות מוחלטת קיימת באופן אבסולוטי, כלומר, היא אינה תלויה בשום דבר אחר. היא קיימת מעצמה ללא שום התניה או תלות חיצונית. לעומת זאת, מהות יחסית היא כזו שמוגדרת ביחס למשהו אחר. למשל, כשאנו אומרים שהמילים בשיר הן המהות, זוהי מהות יחסית, כי אם נשנה את נקודת ההתייחסות שלנו ונגדיר כמטרה את ההנאה הרגשית, אז המנגינה יכולה להפוך למהות, והמילים תהיינה צורה בלבד. הוא מדגיש נקודה נוספת: כשיש מספר צורות ואין סוף אפשרויות, אי אפשר להכריע איזו מהן מהותית ללא נקודת ייחוס שלישית. לדוגמה, כשאדם שואל האם עליו להתרכז במילים או במנגינה, אליעד אומר כי עליו קודם להגדיר את המטרה שלו - כלומר, מה הוא רוצה להשיג. אם המטרה היא להבין את המסר, המילים יהפכו למהות, ואם המטרה היא ליהנות מצליל יפה, המנגינה תהפוך למהות. מהו הדבר היחיד שהוא מהות מוחלטת? אליעד טוען שקיימת רק מהות אחת מוחלטת, שהיא לא תלויה בשום דבר אחר. הוא מסביר שכל מה שאנחנו תופסים כמהות הוא תמיד יחסי ביחס לנקודת מבט אחרת, חוץ מדבר אחד שהוא קיים בלי יחס לשום דבר אחר. המהות הזו לא יכולה להיות מוגדרת באופן מילולי ברור, מכיוון שכל הגדרה תהיה כבר ביחס למשהו אחר. המהות המוחלטת היא הדבר היחיד שהוא קיים בפני עצמו, ללא שום תלות במשהו חיצוני. זהו בעצם האין סוף המוחלט שממנו ... אינסופי כי תמיד יש עוד רגע ועוד רגע, אבל ביחס למציאות עצמה - גם הזמן הוא צורה בלבד, ולא מהות מוחלטת. האם אפשר להוכיח את קיום אלוהים באמצעות האינסוף? אליעד כהן מסביר שהשאלה לגבי הוכחת קיומו או אי - ... נוכיח שדבר מסוים הוא אינסופי, עדיין זו יכולה להיות רק הוכחה לאינסוף יחסי ולא מוחלט. איך מתבטא ההבדל בין מהות וצורה בחיים? לסיכום, אליעד מציע הסתכלות מעשית על מהות וצורה באמצעות שאלות מהחיים: במה כדאי להתמקד יותר - במילים או במנגינה של השיר? ההכרעה צריכה להיות תמיד לפי מהות המטרה שהאדם הציב לעצמו. הוא צריך לבדוק איזו מהצורות מקרבת אותו יותר אל אותה מטרה מוחלטת, ולפי זה לקבוע במה להתמקד. מהות מוחלטת מה ההבדל בין מהות לצורה? מהו אינסוף מוחלט? מה ההבדל בין אינסוף יחסי למוחלט? הוכחה לקיומו של אלוהים? מה חשוב יותר, מילים או מנגינה? האם האינסוף הוא מוחלט או יחסי? מה ההבדל בין מהות לצורה ואיך זה קשור לסוגים של אין סוף? בהרצאה זו, אליעד עוסק בהבדל בין מהות וצורה, ודן במונחים של מוחלטות ויחסיות, תוך כדי התמקדות בפרדוקסים שנוגעים לאין סוף ולמהות. אחת השאלות המרכזיות שהוצגה היא האם המילים בשיר או המנגינה הן החשובות יותר, ושם אליעד מציג את ההבנה שלו לגבי מהות וצורה. בהתחלה, הוא מציע את השאלה אם מהות השיר היא במילים או במנגינה, תוך כדי דיון האם המילים או המנגינה מהוות את מהות השיר. השאלה הזאת מוצגת בהקשר של היכן אנחנו שמים את הדגש בשיר, והאם המילים נתפסות כעיקר או המנגינה. אליעד מראה שיש אנשים שמתמקדים במילים או במנגינה, תלוי בהבנה האישית שלהם. אליעד מוסיף כי המהות והצורה הן תיאורים יחסיים. הוא מסביר שמהות היא לא מושג מוחלט, היא תמיד מתייחסת למשהו אחר. במילים אחרות, המהות היא יחסית לצורתה. אם נסתכל על המילים של שיר ומנגינתו, ניתן להגיד שמילים מסוימות בולטות יותר או משפיעות יותר, תלוי בהקשר או בנקודת האיחוס שבחרנו. הוא ממשיך ומסביר את הרעיון של מהות מוחלטת - ישנה מהות אחת מוחלטת שהיא לא נתונה לשום השוואה, וכל דבר אחר הוא צורה. כך, הוא טוען, אפשר לראות את כל ...

מקום וזמן, מהות המציאות, הוכחה שיש אלוהים, אחדות הבורא, אין הבדל בין יש לאין, המהות מהווה את הצורה, הצורה מהווה את המהות, בלי מהות אין צורה, בלי צורה אין מהות האם אפשר להפריד בין צורות למקום ולזמן? אליעד כהן מסביר בהרצאתו בצורה מעמיקה ויסודית את הקשר בין הצורות לבין ... וזמן עצמם הם סוג של צורות. כלומר, אין הפרדה ממשית בין מקום, זמן וצורה, משום שכולם הם בעצם אותה מהות. אליעד מבהיר זאת באמצעות דוגמה: אם היינו מסירים את כל הצורות הקיימות, לכאורה לא היה נשאר מקום וזמן כלל, ... קיימים בפועל. זאת אומרת, המקום והזמן הם תוצר ישיר של צורות שונות ושל השינויים וההבדלים ביניהן. מה הקשר בין מהות לצורה? אליעד מסביר שהקשר בין מהות לצורה דומה מאוד לקשר שבין מקום וזמן לצורות הקיימות בהם. כמו שהמקום והזמן אינם יכולים להתקיים ללא הצורות, כך גם הצורות אינן יכולות להתקיים ללא מהות שממלאת אותן. המהות היא הדבר שממלא כל צורה, היא הדבר הבסיסי והיסודי שנמצא בבסיסן של כל הצורות השונות. אליעד מדגים שהמהות נמצאת בכל דבר, משום שאין שום דבר שיכול להתקיים ללא אותה מהות בסיסית המאפשרת את קיומו. הוא מוסיף שאפשר לראות שהמהות והצורה הן דבר אחד, מאחר שאין קיום לצורה ללא מהות ואין מהות ללא צורה. בצורה זו, הצורה היא ביטוי של המהות, והמהות היא שמאפשרת את קיום הצורה. האם יש הבדל בין יש לאין? אליעד מציג רעיון מרכזי נוסף, לפיו אין הבדל ... יש לאין אינו מוחלט, אלא דמיוני בלבד. למה בלתי אפשרי להוכיח שאלוהים לא קיים? אליעד מציין שהמציאות עצמה, או המהות הראשונה, היא בעצם הדבר היחיד שמקיף וממלא הכל, ולכן אפשר לקרוא לה אלוהים. אליעד מדגיש שאם מתייחסים לאלוהים כאל מהות יסודית זו, אז אין צורך להוכיח את קיומו, כי עצם העובדה שיש מציאות מעידה על מהות ראשונית שממלאת את כל הדברים. עם זאת, אם מנסים לייחס לאותה מהות רצונות, כוונות, או דרישות ספציפיות מבני האדם, אז בהחלט נדרש לספק הוכחות מוצקות יותר. הוא מדגיש שאפשר לראות במציאות סוג של אחדות מוחלטת, משום שאין באמת הבדל מהותי בין הדברים, וכל הבדל שאנו תופסים הוא רק מנקודת המבט של השכל שלנו, שמנסה למצוא משמעות. אליעד אומר שכאשר ... היכולת לחשוב על שני דברים שונים כבר מצביעה על כך שיש משהו משותף, מאחר שבשביל להבחין בשוני חייבים שתהיה מהות אחת שקושרת ומאחדת אותם. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של שני חלקים של תמונה: כדי להבחין בהם כשני חלקים ... שמכיל ומחבר אותם. לכן, לדבריו, השכל האנושי מתקשה מאוד לתפוס את הרעיון שאין שום קשר בין הדברים. אליעד מדגיש שמהות המציאות היא זו שמקשרת ומאפשרת את ההבחנה וההפרדה בין הדברים, ובאותה עת גם מאפשרת את האחדות של כל הדברים. ... אפילו את הרעיון הזה, כי עצם המחשבה על רעיון מחייבת קיום של הבדל. האם יש הבדל בין יש לאין? מהות המציאות והצורה הוכחה לקיום אלוהים מהו מקום וזמן? האם מקום וזמן קיימים ללא צורות? אחדות הבורא איך אפשר להבין ...