... אתגרים קשים) בשני המצבים האלה לא משעמם, כי המוח עסוק, מגורה ומתמודד עם משהו. אליעד מביא כדוגמה את תוכנית הטלוויזיה
הישרדות: אם אדם אוהב לצפות בתוכנית כזו, הוא נהנה, לא משעמם לו, כי המוח שלו עסוק באתגרים, בדמויות, ובמה שיקרה בהמשך. אבל אם באותה תוכנית לא היה אתגר, למשל ... היה משתעמם. דוגמה נוספת שאליעד מביא: אדם שנמצא במצב של סכנת חיים, סבל או לחץ לא ישתעמם, כי המוח עסוק בפתרון הבעיה או
בהישרדות. הרגש יכול להיות שלילי וקשה, אבל לא משעמם. המסקנה היא ששעמום מתרחש רק במצב ביניים שבו האדם לא נמצא בסבל או בכאב וגם לא בהנאה. איך למצוא תחביב או ... או ללמוד תחביב חדש. עצם ההצבה של מטרה חדשה כבר מפעילה את המוח ויוצרת עניין. הוא מציין דוגמה של אדם שצופה בתוכנית
הישרדות , ונהנה ממנה כי יש במוחו סוג של אתגר. אם יראה את אותה תוכנית שוב ושוב, כבר לא יהיה לו אתגר, והוא ירגיש שעמום. הוא צריך תוכניות חדשות, דברים חדשים, ... או פעילויות עד שיגיע לדבר שיתפוס אותו. אין נוסחה אחרת חוץ מניסוי וטעייה. אליעד נותן דוגמה לכך שאם אדם נהנה מתוכנית
הישרדות אך לא נהנה מתוכנית אחרת כמו האח הגדול, עליו לנתח מדוע דווקא תוכנית אחת מושכת אותו ואחרת לא. אולי הוא מתחבר למורכבות של התוכנית, לאתגרים, או ...