איך לשמור על איזון רגשי ולמה לא תמיד כדאי להתעקש על שלמות?

אליעד כהן מסביר שהרצון של האדם להרגיש טוב ולא רע הוא טבעי ונורמלי, אך הוא טומן בחובו סכנה. הסכנה מתבטאת בכך שככל שהאדם מתעקש יותר להרגיש טוב ומאמין יותר שיש דברים שטובים ודברים שרעים, הוא מגדיל את הסיכוי שלו לחוות תנודות רגשיות חזקות - רגעים של אושר קיצוני לצד רגעים של אומללות קשה. לפי אליעד, מצב זה מזכיר מאניה דיפרסיה, מצב שבו האדם חווה תנודות חדות ופתאומיות במצב הרוח שלו.

מה הסכנה ברצון המתמיד להרגיש טוב?

הסכנה המרכזית עליה מצביע אליעד היא שככל שהאדם בטוח יותר בכך שעליו להרגיש תמיד טוב, ושהטוב הוא תמיד מה שהוא רוצה, הוא פגיע יותר למצבים של חוסר סיפוק ואכזבה. אדם כזה, שחותר לשלמות בכל תחום, יהיה מאושר כאשר דברים מסתדרים בדיוק כפי שהוא רוצה, אבל יהיה עצוב ומתוסכל מאוד כאשר הדברים לא מסתדרים לפי רצונו המדויק.

לדוגמה, אליעד נותן דוגמה של אדם שמנקה את הבית ורוצה שהכל יהיה מושלם. אם הוא יכול לנקות לכלוך מסוים - הוא ינקה אותו מיד. אך אליעד ממליץ דווקא להשאיר את אותו לכלוך במקומו, גם כאשר האדם יכול בקלות להסירו. מדוע? כדי להזכיר לעצמו שהמציאות לא חייבת להיות מושלמת תמיד. בעצם הפעולה הזאת של אי - הסרת הלכלוך, האדם מזכיר לעצמו שאין שום חובה שהמציאות תואמת בדיוק את רצונו, ושאפשר להרגיש טוב גם כאשר הדברים אינם מושלמים.

מדוע כדאי לאדם לפעמים לבחור בבינוניות?

אליעד טוען שבחירה בבינוניות או בפשרות באופן מכוון, דווקא כאשר האדם יכול להשיג משהו טוב יותר או מושלם, מזכירה לו שהכל כבר מושלם כפי שהוא. הוא נותן דוגמה נוספת לכך: אם לאדם יש טלפון עם מסך שבור, הוא יכול לתקן אותו בקלות או אפילו לקבל חדש בחינם, אבל לפעמים כדאי לו דווקא לא לתקן, כדי להזכיר לעצמו שהכל טוב ומושלם גם במצב של חוסר שלמות.

דוגמה נוספת שאליעד נותן: אדם יכול לקנות לביתו פריטים חדשים ויפים, אבל כדאי לו להשאיר בבית בכוונה חפץ ישן ושבור. זה יזכיר לו שוב ושוב שהשלמות אינה הכרחית ושהכל הוא משחק, חלום, או סוג של שיגעון שבו האדם שרוי כשהוא מתעקש שהדברים חייבים להיות דווקא כפי שהוא רוצה.

איך המרדף אחר שלמות יוצר תחושת תסכול מתמשכת?

כאשר האדם מתעקש שכל דבר בחייו יהיה מסודר, נקי ומוצלח באופן מושלם, הוא בהכרח נתקל במצבים רבים שבהם זה לא קורה. כל מצב כזה מייצר תסכול עמוק. אליעד מבהיר שהמרדף אחר שלמות הוא לא דבר רע כשלעצמו, אבל כשהוא הופך לאובססיבי - הוא גורם לאדם להרגיש רע יותר בכל פעם שמשהו לא עומד בציפיות שלו. ככל שהאדם מאמין יותר שהחיים חייבים להיות מושלמים, כך הוא חש אומללות גדולה יותר בכל מצב של חוסר שלמות.

האם לוותר לגמרי על השלמות?

אליעד מדגיש שאסור גם לקחת את הרעיון של ויתור על השלמות לקיצוניות השנייה. הוא מזהיר שאם האדם יחליט להתפשר על הכל ולחפש בינוניות בכל דבר, הוא יאבד משמעות וסיפוק. אדם כזה יאבד לחלוטין את היכולת ליהנות מדברים טובים, ויחוש שהוא מאבד משמעות בחייו. לכן, לפי אליעד, חשוב לשלב בין שני מצבים:

• מצד אחד, האדם צריך לחפש את הטוב, לשאוף לשלמות ולהשיג מטרות.
• מצד שני, עליו לזכור שלפעמים, גם כשיש לו אפשרות להגיע לשלמות - כדאי לוותר ולהתפשר בכוונה כדי לזכור שהכל כבר מושלם כפי שהוא.

איך לשמור על איזון ולזכור שהחיים הם משחק?

הדרך הטובה ביותר לשמור על איזון רגשי ולזכור שהחיים הם מעין משחק היא לשלב בין שני ההיבטים:

• לחפש את הטוב ולהשיג אותו כשהדבר אפשרי.
• אך גם לוותר מדי פעם במודע על דברים טובים, למרות שהם בהישג יד.

אליעד מציין כי התנהלות זו יוצרת תזכורת פנימית חזקה לכך שהאדם אינו חייב להרגיש תמיד טוב או שהמציאות אינה חייבת להיות תמיד כפי שהוא רוצה. זה עוזר לו להישאר יציב רגשית, להימנע מתנודות קיצוניות במצב הרוח ולהפוך למאוזן ומאושר יותר באופן טבעי.

לדעתו, זאת הדרך לזכור תמיד שהכל כבר מושלם כפי שהוא ושאין צורך להתאמץ כל כך במרדף בלתי פוסק אחרי שלמות בלתי מושגת. כך האדם חי את חייו בתחושה פנימית עמוקה של סיפוק ושלווה.