גם וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות. השאלה המתבקשת ... מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. ... בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו יש ומהו אין. הוא נותן דוגמה של שני ... אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן ... ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, שחושבת גם דבר וגם את ההיפוך שלו באותה עת. האדם הרגיל לא ... לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר שאדם שהגיע להבנה מוחלטת לא מפסיק בהכרח לפעול בעולם. להיפך, דווקא מי שבאמת לא יודע שום דבר אינו בהכרח שותק או מפסיק לפעול, אלא הוא יכול לפעול מתוך מקום שאינו כפוף להחלטות שכליות או חושיות. במצב כזה האדם פועל מתוך חוויה ישירה וספונטנית של המציאות, בלי שום מנגנון שמגביל אותו. האם יש הבדל בין אמונה לידיעה? האם אפשר לדעת משהו באופן מוחלט? איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? מהי חשיבה בו זמנית של דבר והיפוכו? כיצד להשתחרר מהגבלות השכל והחושים? האם אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית?

... שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ... כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי ... יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה ... יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ... ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... שהאדם רוצה להשתתף יותר או פחות במשחק החיים. והשאלה היא, איך עושים את זה? כי קיימת דרך עבור האדם, להחליט, האם ועד כמה הוא רוצה להשתתף במשחק של החיים. והדרך הזאת טובה, לא רק עבור מי שרוצה לנוח מהמשחק ...

... לבית כלא עם חומות גבוהות יותר. כי ההגדרות שהאדם מגדיר בחיים שלו, הן לא מאפשרות לאדם לחיות בהרמוניה ובזרימה מוחלטת עם המציאות. כי מי שהוא לא מגדיר שום הגדרה בכלל, אז הוא חי בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ממש כמו עלה ברוח, ממש כמו כלום, שאינו תופס מקום וזמן. והאדם שאינו מגדיר שום דבר, הוא ... שהוא מרגיש רע, אלא שהוא לא מרגיש לא טוב ולא רע. אלא הוא מרגיש חוויה אחרת לגמרי, של הרמוניה מוחלטת עם המציאות. אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ונסביר: כי כדי שהאדם ירגיש טוב ממשהו, לשם ... מכך שהוא לא יודע להגדיר את מה שהוא רוצה? וההסבר הוא, שהאדם מרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה להחליט, רק משום שהוא כן יודע שהוא כן רוצה לקבל החלטה. ורק משום שהוא כן יודע, שהוא לא רוצה להמשיך לעשות את מה שהוא עושה כרגע. ולא לקבל החלטה, זה יכול לגרום לאדם נזק, רק אם יש לו מטרה כלשהי להשיג. שאז האדם נלחץ ומרגיש תלוש וכיוב, כאשר ... שהוא הציב סביבו, עליו לנסות להסתכל על ההגדרות ועל ההעדפות שלו, בצורה אובייקטיבית שאינה אישית. דהיינו, בצורה נייטרלית באופן מוחלט. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, שום דבר, הוא לא יותר טוב או יותר רע, משום דבר אחר. כי הטוב והרע, ...

... לו, והורה שתמהה, כיצד זה שהילד שלו שצריך להקשיב לו, כיצד זה שהילד שלו לא מקשיב לו, הורה כזה, בהחלט מתייחס לילד שלו, גם כמו אל עבד. כי ברגע שהאדם מנסה למכור ללקוח איזה מוצר, והלקוח מסרב לקנות את ... המוכר, לא חושב שהלקוח מחויב לקנות ממנו את המוצר. אלא הוא מבין, שללקוח יש בחירה חופשית ודעה עצמית ויכולת להחליט בצדק או בטעות, האם הוא רוצה או לא רוצה לקנות את המוצר. אבל הורה שחווה בתוכו ושחושב לעצמו, שזה ...

להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים

חופש מוחלט, אחדות, לחוות שהכל שווה, להרגיש שהכל אחד, שום דבר לא משנה, להסיר אחריות, לשחרר לגמרי, חיי נפרדות מתוך אחדות, הסיפור של אליעד מה המשמעות של חופש מוחלט והרגשה שהכל שווה? הנושא של הרצאה זו עוסק בחוויה של חופש מוחלט, אחדות מוחלטת וההרגשה שהכל שווה. אליעד כהן מסביר על מצב שבו האדם חווה בצורה מוחלטת שהכל שווה, שאין טוב ואין רע, ששום דבר לא משנה. המטרה היא להגיע למצב שבו האדם משוחרר לחלוטין מדאגות, מפחדים, מרצונות ומאחריות. אליעד מתאר את החוויה הזו כמצב של אחדות מוחלטת, שבו כל ההבחנות של טוב או רע מתבטלות, כי הכל נתפס כשווה באופן מוחלט. אליעד מתחיל בהסבר שבני אדם בדרך כלל מפרידים בין דברים טובים לדברים רעים לפי נקודת המבט האישית שלהם. הוא ... - אנחנו מגדירים זאת כטוב. אם איננו רוצים משהו והוא קורה - אנחנו מגדירים זאת כרע. אך מנקודת מבט מוחלטת, ללא שום נקודת יחוס אישית, הדברים אינם טובים או רעים, אלא נייטרליים לחלוטין. איך מגיעים לחוויה שבה הכל שווה? אליעד מסביר שהדרך להגיע לחוויה שבה הכל שווה מתחילה בשחרור מוחלט מהצורך להוכיח משהו או לשלוט במשהו. הדרך הראשונה לכך היא לבדוק את כל הרצונות שלנו בצורה יסודית. לדוגמה, אם ... נותן דוגמה לכך שאדם יכול להגיע למצב שבו אם הוא נפצע או חולה, הוא יכול פשוט לא להגיב או להחליט לא לטפל בעצמו, מכיוון שכבר לא משנה לו מה קורה לו. לדבריו, מי שמגיע לנקודת האפס המוחלטת, למצב של לא אכפת לי טוטאלי, מגיע לחופש מוחלט. הוא מבהיר שאפילו חלקיק של שנייה במצב זה יכול לשחרר את האדם לחלוטין, משום שברגע שהוא מזהה את המצב הזה, הוא מבין לעומק שהוא עצמו הוא כלום מוחלט. איך מתבצעת ההגעה למצב של אחדות מוחלטת? אליעד מסביר שצריך לשאול על כל דבר בעולם מה הסיבה שלו. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רוצה כסף?, ... ההבנה שאין באמת שום סיבה מוצקה לקיום או לרצונות שלנו. מתוך ההבנה הזאת, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט, שבו הוא כבר לא כבול לסיבות או לתוצאות. אליעד ממשיך ומסביר שבעולם קיימים שני מצבים: מצב שבו אנו תופסים ... גם באחדות וגם בנפרדות? לפי אליעד, החוויה האידיאלית שהאדם שואף אליה היא להיות במצב שבו הוא חווה את האחדות המוחלטת, את השוויון המוחלט שבו שום דבר לא משנה, ובו זמנית חי בעולם של נפרדות, שבו יש הבדל בין טוב לרע. הוא מציע ... הקצוות, כלומר, להשתחרר לגמרי מהמשחק, ואז לחזור אליו מתוך ידיעה שהוא לא באמת משנה. רק מי שחווה באופן מלא ומוחלט את החוויה של כלום, יכול לאחר מכן לחזור ולשחק בעולם מתוך נקודת מבט חדשה, שבה הוא באמת כבר לא יכול להיפגע משום דבר כי הוא כבר עבר דרך חוויית הכלום המוחלט. אליעד מדגיש שבפועל, רוב האנשים לא מצליחים להגיע לשחרור המוחלט, כיוון שהם מפחדים ממה שיקרה להם אם ישחררו שליטה לחלוטין. הוא מדגים זאת באדם שמפחד להפסיק להתחשב בדעות של ... להתמודד עם קונפליקטים פנימיים לפי אליעד? אליעד מציע שכדי לפתור קונפליקט פנימי, על האדם להכיר בכך שאין באמת משמעות מוחלטת לדברים. אם הוא לא מוכן לשחרר לחלוטין, הוא לפחות יכול להוריד את רמת ההזדהות שלו עם האירועים, וכך להפחית ... בתודעה. לסיכום, אליעד מסביר שיש שני מצבים שאדם יכול לחיות בהם: מצב נפרדות, שבו יש טוב ורע, ומצב אחדות מוחלטת שבו הכל שווה. אפשר לנוע בין המצבים או לבחור באחד מהם במלואו. הפתרון האולטימטיבי שלו הוא לחוות באופן מלא את המצב של האחדות המוחלטת, מתוך ידיעה שגם בתוך הנפרדות, המציאות היא רק משחק חסר חשיבות, והבנת הנקודה הזו משחררת מהסבל הכרוך בחיים. איך להגיע לחופש מוחלט? האם הכל שווה? איך להשתחרר מפחדים וחרדות? מה זו חוויה של אחדות מוחלטת? איך להסיר אחריות לגמרי? חיי נפרדות מתוך אחדות איך להתמודד עם קונפליקטים פנימיים?

... הוא יאבד חלק משמעותי מהחופש האישי שלו, וזה גורם לו להתלבט כל הזמן בין הרצון לזוגיות לבין הרצון לחופש מוחלט. זה מוביל לכך שכל מערכת יחסים מסתיימת בנקודה שבה מגיעה שאלת המחויבות הגדולה יותר, מה שמייצר תסכול וחוסר החלטיות. מה הקשר בין רצון לזוגיות לרצון לחופש אישי? אליעד מסביר שהקונפליקט נובע משני רצונות מנוגדים: מצד אחד יש לאדם ... לצמצם את החופש האישי בשביל משהו או מישהו אחר. האם ניתן למצוא זוגיות עם מחויבות מופחתת? אליעד טוען שאפשר בהחלט למצוא זוגיות שבה מידת המחויבות נמוכה יותר. קיימות מערכות יחסים בהן בני הזוג חיים בנפרד, או שאינם מתחייבים באופן ... אכן תורמים לכך, או שאולי הם דווקא פוגעים בתחושת החופש שהאדם מחפש. למה קשה למצוא זוגיות שמתאימה לרצון לחופש מוחלט? קשה למצוא זוגיות עם דרגת חופש מוחלטת, כיוון שזה דורש למצוא מישהו שהרצונות שלו זהים בדיוק לרצונות שלך. לפי אליעד, הקושי הוא שהרוב המוחלט של האנשים דווקא מחפש מחויבות ברורה, שהיא ההפך המוחלט של חופש מוחלט. לכן, ככל שהדרישות שלך לזוגיות יותר ייחודיות, ככה האפשרות למצוא זוגיות כזאת קטנה יותר. מה הקשר בין אהבה, מחויבות ... שהאדם מפחד לאבד את החופש ואת השליטה שלו על חייו. מחויבות נתפסת כהפך מחופש, וכאיום על יכולתו של האדם להחליט באופן חופשי. אך אליעד גם מסביר שהפחד הזה יכול להיעלם אם האדם באמת ירגיש בטוח ומסופק בתוך הזוגיות, ואז ...

... בלי הסיכונים שכרוכים בקשר לא בריא. אם האדם מגלה שאין ביכולתו לספק לעצמו את אותה תחושה פנימית, הוא חייב להחליט אם הוא מוכן לשלם את המחיר הכרוך בקשר הלא בריא או שימצא דרך חלופית עם פחות נזקים להשגת אותו ... שאליעד מציע הוא מודעות עמוקה לסיבות שהובילו למשיכה מלכתחילה. כאשר האדם מבין את הצורך הרגשי העמוק שלו, הוא יכול לקבל החלטה מודעת כיצד הוא מספק אותו - בין אם זה באופן פנימי (עם עצמו), או בדרכים אחרות ובריאות יותר, מבלי ...

... הוא שואל את עצמו אם אפשר לאהוב מבלי להרגיש את הפחד מהפגיעה. תשובתו היא כי לא ניתן לאהוב במובן מוחלט מבלי להתמודד עם פחד זה. מהו תהליך האהבה המוחלטת? כחלק מההסבר, אליעד מציין את רעיון האהבה המוחלטת - אהבה שהיא חופשית משיפוט, לא תלויה בשום תנאי, ומתקיימת ללא רצון לקבל משהו בתמורה. במצב כזה, אם האהבה היא מוחלטת, היא אינה תלוית בתגובה של הצד השני. אם תתבטא כלפיך שנאה או קללות, בתנאי שאתה אוהב ללא תנאים, כל תגובה תהפוך לחלק מהקבלה הכוללת. אך, למרות ההסבר, אליעד מביע את הדעה כי אהבה מוחלטת כזו אינה בהכרח אהבה אמיתית, שכן יש בה מרכיב של נטרול רגשות, ללא הבחנה בין חיובי לשלילי. האם אהבה ... שבהם לא יעמדו בציפיות שלו. מהן המשמעויות של לאהוב ללא פחד? לסיכום, אליעד טוען כי אי אפשר לאהוב באופן מוחלט ובו זמנית לא לפחד מההשלכות. ככל שתהיה לאדם יותר אהבה ללא תנאים, הוא גם לא ירגיש את הפחד בהבנה ... בין חיובי לשלילי ודרישה נייטרלית כלפי כל רגשות העולם. פחד לאהוב אהבה ללא תנאים פחד להיפגע חרדה חברתית אהבה מוחלטת אהבה עם תנאים הפחד להתחיל עם בחורה השאלה שלנו זה איך לאהוב בלי לפחד. ש: איך לא לתת לפחד ... לך לברך אבל בחוויה שלך גם יותר קל לך לקלל. ש: אני חושב גם שאם אתה באהבה שהיא ממש מוחלטת אז אתה גם לא פוחד להיפגע. אליעד: נכון אבל אם אתה לא פוחד. ש: ברגע שאתה עושה משהו מתוך אהבה מוחלטת, מה זאת אומרת אהבה מוחלטת? אליעד: מוחלטת פירושה ללא תנאים בשום צורה שהיא ללא שום שנאה. ש: אתה גם לא רוצה שום דבר בראש נגיד אם ... ואם אתה פועל כמו שהמים זורמים אז זה בכלל לא משנה כל השיחה שלנו כי בכל מקרה המים לא מחליטים מאיפה הם זורמים ולכן חבל הדו שיח שלנו. ש: מן הסתם אתה מחליט עכשיו מה אתה תגיד? אליעד: כן. ש: אתה לא מחליט. אליעד: אני מחליט, אתה מחליט? ש: אני לא מחליט אם הייתי צריך להחליט הייתי צריך לחשוב לפני זה. אליעד: אז אני כן מחליט ואני חושב לפני זה. ש: אתה לא חושב אתה פשוט שולף. אליעד: לא אני חושב רק שזה יותר מהר, אל תגיד לי מה אתה מחליט לי מה אני מאיפה אתה יודע? ש: אני רואה. אליעד: אולי אתה לא רואה אולי אתה רואה לא טוב ... אני רואה אני כבר עברתי את השלבים של הפילוסופיה. אליעד: אני מסכים איתך שלפי מה שאתה רואה אני לא מחליט לפי מה שאני רואה אני כן מחליט, לפי מה שאני רואה גם אתה מחליט רק אתה לא רואה שאתה מחליט. ש: סבבה אבל בא נגיד כזה דבר מה שאתה מחליט. אליעד: חכה רגע אחד תן לי לסיים רגע את הרעיון אני בא להגיד כזה דבר, אפשר להסתכל על החיים ...