... באופן טבעי, מכיוון שהם עדיין לא מודעים למגבלות של המציאות ושל עצמם. ילד יכול לחלום שהוא סופרמן, מאמין שהוא יכול
לעוף או לעבור דרך קירות, מכיוון שאין לו עדיין את ההכרה הפנימית שהוא מוגבל. אליעד מסביר שילדים נהנים הרבה יותר מהחיים בגלל אותו חוסר מודעות, ואילו המבוגרים ככל שהם מתבגרים, ... אך לחוות את המציאות מתוך נקודת מבט של ילד, ללא תחושת המגבלות. הוא מדגים זאת בכך שאדם בוגר צריך לדעת שהוא אינו יכול
לעוף, אינו יכול להכניס יד לאש מבלי להיפגע, אך מצד שני לחוות את המציאות בתודעת הילד, שבה הכל אפשרי והכל פתוח. במילים אחרות, האדם צריך להיות מסוגל לחיות עם ההבנה השכלית של מגבלות ... אין כלל מגבלות, והכל אפשרי. הוא מתאר זאת כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת, שבה האדם יכול לעבור דרך אש מבלי להישרף,
לעוף , וכל הדימויים הנפלאים של אגדות הילדים אפשריים באמת. לפי דבריו, כל סיפורי האגדות וסרטי הילדים, אף שהם מופלאים ומרהיבים, הם רק טעימה קטנה מהאושר האינסופי שקיים בשורש ... אחד שהכל מתחבר, וזה השורש של המציאות, ובשורש של המציאות הכל אחד, בפרספקטיבה של האחדות הכל אפשרי, אפשר לעבור באש,
לעוף, כל העולמות היפים מהאגדות אפשרי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת. לילד עם כל הסרטים היפים והאגדות, עדיין זה לא מתקרב לשורש האחדות. גם הקוסם מוגבל וחוטף מכות פה ושם, ובפרספקטיבה ...