... יש? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לפתח את הדמיון? איך לדעת האם משהו אפשרי או מחויב? למה הנייר נשרף? למה רע לי? מה הנחות היסוד של משהו? מה גורם למשהו? דמיון מפותח, איך לדעת האם משהו מחויב? איך ...

... מה הקשר בין חוקיות, סיבתיות וחזרתיות? חוקיות נוצרת מתוך חזרתיות במצבים דומים, כמו התופעה שאש שורפת נייר. כששואלים למה הנייר נשרף? עונים בגלל האש. כשרואים את התופעה שוב ושוב, מניחים שקיימת חוקיות או סיבתיות - האש היא סיבה שהנייר נשרף. באותו אופן, גם נוסחה לפתרון בעיות מתגלה מתוך הסתכלות בכמה מקרים, הבנת הפתרון בכל אחד בנפרד, וזיהוי החלק החוזר ...

... שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה, והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש ... איך משהו קורה? כאשר אנחנו שואלים איך משהו קורה?, כמו איך השמש זורחת?, איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות ... את השלב שנמצא בין הסיבה לתוצאה - כלומר, את הסיבה הישירה או הקרובה יותר שהובילה בפועל לתוצאה. לדוגמה, כאשר הנייר נשרף (התוצאה), האש (סיבה) היא אמנם סיבה מוכרת, אך אם נשאל איך בדיוק האש גורמת לשריפה?, אנחנו בעצם מחפשים סיבות ... שלנו מחפשת את אותן סיבות נוספות, או את תפקידן המדויק של הסיבות השונות ביצירת התוצאה. לדוגמה, אם אנחנו אומרים שהנייר נשרף בגלל האש, אולי אנחנו חושבים שיש עוד גורמים נוספים (כגון חמצן באוויר, סוג הנייר, הטמפרטורה) שפועלים במקביל ומשפיעים על ... ניתוח סיבתיות: השלב הראשון הוא לקחת את התוצאה ולהגדיר אותה באופן מדויק - להבין היטב מה בדיוק קרה. למשל, הנייר נשרף, אבל מה זה בדיוק אומר נייר נשרף? מה בדיוק התרחש שם ברמה הפיזית או הכימית? בשלב השני, עלינו לפרק את התוצאה למרכיבים שלה. כל תוצאה בעולם מורכבת מחלקים שונים, שהם בעצמם תוצאות של תהליכים או סיבות. למשל, אם התוצאה היא שהנייר נשרף, החלקים של התוצאה יהיו שינוי צבע הנייר, הפיכת הנייר לאפר, יציאת עשן, פליטת חום ואור וכדומה. בשלב השלישי, נחקור ... התוצאה. לאחר מכן, אנו מנסים להבין איך הסיבה מביאה לתוצאה. דוגמה: אם לוקחים גפרור בוער ושורפים נייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה זה: האש היא הסיבה. הנייר השרוף הוא התוצאה. השאלה איך האש שורפת את הנייר? היא בעצם ניסיון להבין ... שואלים איך משהו קורה? אנו מחפשים להבין את הסיבה לקיומו. לדוגמה: איך השמש זורחת? איך כדור הארץ מסתובב? איך נייר נשרף? בכל המקרים, אנו מחפשים את הגורם שמביא לתוצאה. איך ייתכן שאנו שואלים כיצד הסיבה גורמת לתוצאה? אם כבר זיהינו ...

... הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן ... הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות ... גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל באופן אקראי, אז אי אפשר להגיד שהוא סיבתי. גם אם שורפים נייר, האם הנייר נשרף בגלל האש או שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה ...

... אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש ... האוטומטית היא שהאש היא זו ששרפה את הנייר, אך לפי אליעד, אין באמת הוכחה חד - משמעית לכך. ייתכן שהנייר נשרף מסיבה אחרת, והאש היא רק דבר שהתרחש במקביל ולא בהכרח סיבת הבעירה. אליעד מדגיש כי למרות שנראה בבירור שיש ... ואם לא קרה מה שרצית, זה היה אקראי. כמו לדוגמה, מדליקים אש ושורפים נייר, בעצם, ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סהכ תחושה, אני לא אומר שאין את ... ש... אלא בכלל יכול להיות שזה קרה למרות ש... כמו שהאש שורפת את הנייר, לא בטוח שזה בגלל האש שהנייר נשרף. זה שמתרחש משהו ונראה שהוא התוצאה לדבר שקדם לו, זה לא אומר בהכרח שהדבר שקדם לו הוא הסיבה, גם ...

... ששורפת את הנייר, שהאש לא מחייבת את הנייר להישרף. והטועים חושבים, שאם בכל פעם שהם רואים נייר ואש, אז הנייר נשרף, הרי שזה אומר שהאש מחייבת את הנייר להישרף. שכמובן זאת שטות מוחלטת. כי זה שאתה רואה שמשהו קורה פעם ...

... והטועים, תמיד נאחזים בסיבות של שקר. כגון לדוגמה שהאדם רואה את האש ששורפת את הנייר. והאדם הטועה חושב, שהסיבה שהנייר נשרף, היא האש הבוערת. והאדם לא מבין שמבחינה לוגית, זה שהאש בוערת, זה לא מחייב בשום צורה שהיא, את הנייר להישרף. ונכון הוא הדבר, שתמיד כאשר האדם רואה אש בוערת ליד נייר, אז האדם רואה גם את הנייר נשרף. אבל זה עדיין לא אומר שהדבר מוכרח, שתמיד האש תשרוף את הנייר. וכפי שניתן לראות בחוש, שאכן ישנם דברים, ...

... מכנה משותף, ובפרט בגלל הסיבתיות, שהוא אומר, זה קרה בגלל הקודם. האדם מניח שבגלל שהוא זרק את הנייר לאש, הנייר נשרף. אבל מי אמר שזה נכון? אתה רק מניח. האדם לא צריך להיות בטוח בשום דבר. האם האדם יכול להתחייב ... האדם חושב שיש סיבתיות, שהאדם רואה צורה של משהו ומיד אחריה מגיעה צורה אחרת. אבל אם יצויר שאין סיבתיות, שהנייר נשרף לא בגלל שזרקו אותו לאש, אלא בגלל שיש משהו אחר שגורם לנייר להיות שרוף, אז גם כאן אין חוקיות. ...

... ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את ...

... בגלל הסיבה? האם קיום הסיבה בהכרח יגרום לתוצאה? אליעד מביא את הדוגמה של אדם שמדליק נייר באש: התוצאה היא שהנייר נשרף, והסיבה היא שהנייר הוצמד לאש. כאן מדובר בקשר ברור של בגלל, כלומר, התוצאה קרתה רק בגלל שהסיבה התרחשה. ללא ... שהתרחשו בזו אחר זו, אך לעיתים אין קשר אמיתי. אליעד מביא דוגמה שבה אדם כותב על נייר, ולאחר מכן הנייר נשרף. כאן, לא ניתן לקבוע שהנייר נשרף בגלל שהאדם כתב עליו, כי לא הייתה השפעה ישירה בין הפעולה לתוצאה. מהו קשר של למרות? האם הוא דומה ...