9:20ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה - חלק 2
מהם המאפיינים של ניתוח סיבתיות וכיצד נוכל לחקור את הקשר בין סיבה ותוצאה?
במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. יש לבדוק האם הסיבה מחויבת להביא לתוצאה מסוימת, ואם כן, עד כמה התוצאה מתחייבת מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת.
כיצד נבחנים השאלות על סיבתיות?
החלק הראשון של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות:
1. מה השתנה?
2. עד כמה הסיבה מחויבת?
3. עד כמה התוצאה מחויבת?
4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה?
במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה "עד כמה" שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו בודקים כאשר אנו שואלים עד כמה משהו מחויב? האם אנחנו שואלים אם משהו קרה, או האם זה חייב לקרות?
הוא מציין כי ניתן להבחין בין שאלות שמניחות שהסיבה תוביל לתוצאה לבין שאלות שמזמינות אותנו לבדוק את מידת הוודאות של התוצאה.
מהי המשמעות של השאלה "האם הסיבה מחויבת"?
אליעד כהן מציין שהשאלה הזו צריכה להיבחן מתוך פרספקטיבה של מהות ויכולת להניב תוצאה. אם נרצה להבין עד כמה סיבה היא המחויבת לגרום לתוצאה מסוימת, עלינו לקחת את כל הגורמים השוליים בחשבון ולבדוק את האפשרות של סיבות אחרות או תוצאות אחרות. הוא מציין שלפעמים התוצאה אינה נובעת ישירות מהסיבה אלא רק בצורה עקיפה או משנית.
איך נבחן את הקצה השני של הסיבה והתוצאה?
בהמשך השיחה, אליעד מציין שיש צורך לחשוב על ההפך של סיבתיות: האם יכול להיות שההפך המוחלט הוא נכון? אם נאמר שאנחנו רעבים, האם ההפך הוא שאנחנו שבעים? הוא מציע לשאול את השאלה באופן אקסטרימי: "האם אני שבע במאה אחוז?" כדי להבין את מידת המחויבות של הסיבה, נוכל לבדוק את האפשרות הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות.
האם יש מקום לבדוק את הקיצון של סיבתיות?
אליעד מציע לשאול את השאלה באופן יותר אקסטרימי, לדוגמה: "האם אני הכי שבע בעולם?" ו"מהו ההפך הקיצוני של 'אני רעב'?" על מנת להבין את רמות המחויבות, יש לבדוק את קצוות האפשרויות: האם קיים מצב שבו אני לא רק רעב, אלא אולי גם רעב בצורה קיצונית. במקרים כאלה, הגישה לשאול את השאלות עד כמה משהו מחויב תעזור להדגיש את מידת הוודאות בכל תוצאה אפשרית.
איך נוכל לחקור סיבה ותוצאה בהיבט של עתיד או עבר?
בהרצאה אליעד מתייחס גם לעניין של תוצאות עתידיות לעומת תוצאות שכבר התרחשו. דוגמה לכך היא: האם האש ששרפה את הנייר נגרמה או האם היא חייבת לקרות בעתיד? איך אנו יכולים לבדוק את המחויבות של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי.
האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט?
לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים "האם ועד כמה רע לי?", השאלה מכילה את האפשרות להסתכל על קצה המעלות. לדוגמה, "האם אני הכי רע בעולם?" ואם כן, "האם אני יכול להיות הכי רע?" כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של הסיבה והתוצאה.
במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. יש לבדוק האם הסיבה מחויבת להביא לתוצאה מסוימת, ואם כן, עד כמה התוצאה מתחייבת מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת.
כיצד נבחנים השאלות על סיבתיות?
החלק הראשון של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות:
1. מה השתנה?
2. עד כמה הסיבה מחויבת?
3. עד כמה התוצאה מחויבת?
4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה?
במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה "עד כמה" שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו בודקים כאשר אנו שואלים עד כמה משהו מחויב? האם אנחנו שואלים אם משהו קרה, או האם זה חייב לקרות?
הוא מציין כי ניתן להבחין בין שאלות שמניחות שהסיבה תוביל לתוצאה לבין שאלות שמזמינות אותנו לבדוק את מידת הוודאות של התוצאה.
מהי המשמעות של השאלה "האם הסיבה מחויבת"?
אליעד כהן מציין שהשאלה הזו צריכה להיבחן מתוך פרספקטיבה של מהות ויכולת להניב תוצאה. אם נרצה להבין עד כמה סיבה היא המחויבת לגרום לתוצאה מסוימת, עלינו לקחת את כל הגורמים השוליים בחשבון ולבדוק את האפשרות של סיבות אחרות או תוצאות אחרות. הוא מציין שלפעמים התוצאה אינה נובעת ישירות מהסיבה אלא רק בצורה עקיפה או משנית.
איך נבחן את הקצה השני של הסיבה והתוצאה?
בהמשך השיחה, אליעד מציין שיש צורך לחשוב על ההפך של סיבתיות: האם יכול להיות שההפך המוחלט הוא נכון? אם נאמר שאנחנו רעבים, האם ההפך הוא שאנחנו שבעים? הוא מציע לשאול את השאלה באופן אקסטרימי: "האם אני שבע במאה אחוז?" כדי להבין את מידת המחויבות של הסיבה, נוכל לבדוק את האפשרות הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות.
האם יש מקום לבדוק את הקיצון של סיבתיות?
אליעד מציע לשאול את השאלה באופן יותר אקסטרימי, לדוגמה: "האם אני הכי שבע בעולם?" ו"מהו ההפך הקיצוני של 'אני רעב'?" על מנת להבין את רמות המחויבות, יש לבדוק את קצוות האפשרויות: האם קיים מצב שבו אני לא רק רעב, אלא אולי גם רעב בצורה קיצונית. במקרים כאלה, הגישה לשאול את השאלות עד כמה משהו מחויב תעזור להדגיש את מידת הוודאות בכל תוצאה אפשרית.
איך נוכל לחקור סיבה ותוצאה בהיבט של עתיד או עבר?
בהרצאה אליעד מתייחס גם לעניין של תוצאות עתידיות לעומת תוצאות שכבר התרחשו. דוגמה לכך היא: האם האש ששרפה את הנייר נגרמה או האם היא חייבת לקרות בעתיד? איך אנו יכולים לבדוק את המחויבות של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי.
האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט?
לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים "האם ועד כמה רע לי?", השאלה מכילה את האפשרות להסתכל על קצה המעלות. לדוגמה, "האם אני הכי רע בעולם?" ואם כן, "האם אני יכול להיות הכי רע?" כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של הסיבה והתוצאה.
- מהי סיבתיות?
- עד כמה סיבה מחויבת?
- האם תוצאה חייבת לקרות?
- איך נבחן סיבה ותוצאה?
- הפוך סיבה לתוצאה
- מתי סיבה גורמת לתוצאה?
- איך לחקור את הקיצון של סיבתיות?
050-3331-331