...
מהשכל, יש מאין,
מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא ... יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר
שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים ... הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר
שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה ... בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד מהחוויה עצמה? אליעד מסביר
שכל ניסיון לדבר על אחדות (הכל אחד) מצריך שימוש בשפה של נפרדות, כי אנו אומרים יש ואין הם אחד. כבר ההגדרות עצמן מפרידות בין יש לאין. במציאות המוחלטת של האחדות, אין שום הגדרה נפרדת, ... אותה או להיות פחות מודעים לה. - בעוד שחלק מהאנשים מנסים לעבור למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את
השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש
שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה ... למושא החוויה. הוא מבהיר שזהו מצב שהוא אף מעבר לתודעה הרגילה, ולכן אין דרך להגדיר אותו כחוויה בתוך
השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים
בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת.
כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל אחד. כיצד
השכל והאגו יוצרים סבל ומונעים מיקוד? יש אדם שאומר שהוא רוצה דברים רבים ולא יודע במה להתמקד, או שמתקשה להתרכז. אליעד מסביר שלמעשה, כל הרצונות החיצוניים מובילים לתסכול, כי תמיד חסר עוד משהו.
השכל גורם לאדם להאמין שאם ישיג דברים בעולם, יימלא חיסרונו. אך בפועל, הוא לא נעשה שבע רצון באמת. הרצון הפנימי ביותר הוא להפסיק לחוש חסר, כלומר, להפסיק לרצות, או לחוות את המצב ... - יכול להישאל: למה אתה עדיין פועל כדי לעשות טוב, אם הכל אצלך שלם? מכאן מובן שהוא עדיין מונהג בידי
השכל החלקי. מי שהבין את האחדות מבין גם שאין חוויית סוף פסוק, אלא אין סוף שבו גם יש חידוש וגם אין שינוי, הכל בעת ובעונה אחת. האם אפשר להיות כבהמה כדי לעקוף את
השכל? יש שמעלים את הרעיון שבעלי חיים אינם מסתבכים במחשבות ורצונות עמוקים ולכן אין להם סבל. אמנם, להיות באמת ללא שום
שכל משמעותו לחיות כמו רהיט, ללא שום רצון לנוע, אפילו לא לקום או לאכול. זה לא פרקטי, ואף לא באמת פותר את שורש הבעיה. מצד שני, שימוש נכון
בשכל עד קצהו מביא לתובנה
שכל ההפרדות אינן מוחלטות, ואז אין סבל. למה רצונות חיצוניים לא מביאים למילוי אמיתי? אדם אומר: אני רוצה ללכת לפאב, אך הוא לא הולך, ומרגיש תסכול. למעשה, הוא מבין בתוכו שגם אם ילך, לא ... שאפשר להשיג אותו רק על ידי גילוי שהוא כבר קיים בנו או על ידי ביטול חוויית החסר. מי שמבין עד הסוף
שכל מימוש חיצוני לא ייתן את השלמות, מתחיל לחפש את המקור הפנימי שייתן שחרור מוחלט מתלות ברצון. כיצד מבינים שאנו בעצם אלוהים היוצר את עצמנו? אליעד מתאר שיש ישות ראשונה המהווה את ... אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, גם זה סוג של תשובה. עצם האי - מציאה מסמנת
שכל תשובה רגילה אינה מדויקת. כך הולכים ומוחקים אפשרויות, עד שיום אחד נחשפת התובנה המקורית של האחדות. רבי נחמן אמר: אם היית יודע את כל מה שזה לא, היית יודע מה זה כן. פירוש הדבר הוא ... היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד
שהשכל מבין שהן קיימות בו זמנית. מדוע חשוב להפנים
שכל עוד לא הגענו לכל, עדיין יש לאן להתקדם? אדם שמאמין שמצא את התשובה, מתגלה עדיין כבעל רצון ומחשבות על טוב ורע, ולכן יש לו לאן להתקדם. ברגע שרואים שההבנה של האחדות הייתה רק חלקית, מבינים שיש עוד מה לחקור. אמנם, לפי אליעד, אפשר להגיע לנקודה שבה
השכל מכיל הכל, ואז האדם בו זמנית ממשיך לנוע קדימה בחידוש התמידי, אך גם חווה שזה תמיד אותו אחד. כיצד מצליחים לחוש חופש מוחלט בתוך חיי היומיום? בסוף, המטרה היא להגיע למצב שבו כל ... להטיל ספק ולהמשיך לשאול. אם האדם יתמיד וישאל בלי לוותר, ימשיך לפענח את עצמו ללא הפסק, עד אשר ייגלה
שהשכל אינו יכול לתת תשובה במסגרת ההגדרות הישנות. כך נעשית פריצת דרך אל הבנת האחדות. כיצד עובדים עם שלב ההתנוצצות וירידה חזרה למציאות? יש שיתוף חוויות של הבנתי לרגע, הרגשתי ... השלילה (אני לא זה, לא זה) הוא הכרחי להכרה במה אני כן? החתירה לנקודת האמת הפנימית מתקדמת על ידי כך
שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, האם אני רוצה אושר מוחלט ללא תלות? כן. ... יש כאלה שאומרים, אי אפשר לדבר על זה, רק לחוות את זה, זה גם שקר, כל דבר שאפשר לחוות אותו, יש לו
שכל, ואפשר לדבר עליו, הדבר שאני מדבר עליו זה לא משהו שצריך לחוות אותו, זה משהו שהוא מחוץ לחוויה, מחוץ להוויה, מחוץ לישות, מחוץ לכל, מחוץ למחשבה. אי אפשר לחשוב עליו, וגם אי אפשר ... מה שאני עושה זה כדי להפעיל לך את גלגלי המוח, שאם הם יפעלו חזק, אז יקרה הדבר. מה אני עושה? אני לוקח
שכל אחד ואומר, אין סיבה, לוקח
שכל שני ואומר יש סיבה לכל דבר, ועכשיו אני מתחיל להריץ אותם, מתחילים לתקוף, יש סיבה, אין סיבה, מתחילים להריץ אותם משני הצדדים, אבל עושים זאת מהר, עד שהם בסוף יתנגשו אחד בשני ותבין ... לשאול שאלות, לשאול שאלות. שאלות מביאות להבנה. שאלה: מה הבנת? אליעד: אני מבינה שאני צריכה להבין,
בשכל אני מבינה שהכל אחד. שאלה:
בשכל זאת בעיה, אי אפשר להבין
בשכל שהכל אחד. להבין שהכל אחד, פירושו לא להיות קיימת. כאשר האדם מכניס לתוכו את ההבנה של האחדות, הוא לא קיים. אדם שרוצה להיעלם, הרבה אנשים רוצים למות, וזה לא ממש עוזר מהרבה סיבות, ...