🖨לשכנע / NLP / טכניקות שכנוע / העברת מסרים / יצירת אמון / רכישת אמון / איך לתת מחמאה / איך לנהל שיחה משכנעת / טכניקות לשיחה טובה / איך לתקשר עם אנשים / איך מנהלים שיחה / יכולת רטורית / רטוריקה / דיבייטינג - חלק 2
צור אצל השומע קווי דמיון בינך לבינו. ספר לו במה אתה בדיוק כמוהו. תעבור לצד שלו. בפרט אם הסביבה נגדו, ספר לו שהסביבה גם נגדך. ורצוי שזה יהיה אפילו מאותה הסיבה בדיוק. וזה כדי ליצור הזדהות אצל השומע, שירגיש שכאילו אתה והוא זאת אותה ישות ממש.
כדי ליצור אצל השומע תחושה חזקה יותר, שאתה נותן לו יתרון, צור אצלו חיסרון גדול יותר. ז"א תזכיר לו בצורה ישירה או עקיפה את החיסרון שלו, לפני שאתה נותן לו את היתרון שלו.
נניח שאתה הולך להגיד לו משהו שהוא רוצה לשמוע, לפני כן תזכיר לו את הסיבה שבגללה הוא רוצה לשמוע את מה שאתה הולך להגיד לו. היתרון בולט יותר, כאשר החיסרון בולט יותר. תזכיר את החיסרון, וכך גם היתרון יהיה בולט יותר. אבל כמובן בצורה סמויה, שלא תיראה שקופה מידי.
כשאתה מחמיא למישהו ולא יודע איך המחמאה תתקבל, תתחיל במחמאות קטנות ולאט לאט תעבור למחמאות גדולות יותר, לפי כמה שאתה רואה שהשני לא מתנגד לקבל ממך מחמאות.
אם אתה רוצה לתת למישהו הנחיה לעשות משהו, ואתה חושש מהתנגדות שלו, עליך להעלות את ההצעה בצורה לא מחייבת. לדוגמה במקום לומר "צריך לעשות" או אפילו "כדאי לעשות", במקום זה באפשרותך לומר "יכול להיות נחמד אם נעשה".
כי לפעמים, אם אתה מעלה את ההצעה בצורה מחויבת, שגורמת לשומע להרגיש שהוא מחויב לביצוע ההצעה, אז לפעמים רק בגלל שהעלית את ההצעה בצורה מחייבת, רק בגלל זה השומע יסרב לביצוע ההצעה. ואם תעלה את ההצעה, בצורה שגורמת לשומע להרגיש שאתה מכבד את זכות הבחירה שלו, ושאתה לא אומר לו מה לעשות, לפעמים זה בעצמו יגרום לו להרגיש רצון להסכים איתך, בגלל שפרגנת לאגו שלו, והוא לא רוצה להפסיד את האהבה שלך אליו וכולי.
אם אתה אומר טענה, ואתה חושש שלא יסכימו איתך, תגיד אותה בצורה סובייקטיבית. דהיינו, אני חושב ש... / לדעתי... / נראה לי ש... וכיו"ב. כך יש פחות סיכוי שלא יסכימו איתך.
צור חיסרון משותף מול השומע. ז"א אם אתה רוצה שהוא יעשה משהו. אז יש אפשרות לומר את זה בדרך של תעשה כך וכך ותקבל מזה, כך וכך. שבצורה הזאת, בעצם אתה מעביר מסר, שהוא צריך אותך ולא אתה אותו. אבל באפשרותך להתנסח גם בצורה של "נעשה" כך וכך בשביל כך וכך. דהיינו, לדבר בלשון רבים. כדי לתת לשומע תחושה שגם הוא עושה לך טובה ושהוא מגיע ממקום של כוח. ולא רק שאתה עושה לו טובה ושהוא מגיע ממקום של חולשה.
אבהיר, כי לפעמים צריך דווקא לדבר בלשון יחיד רק על השומע. כאשר אתה לא רוצה לגרום לשומע לחשוב שגם הוא עושה לך טובה, בזה שהוא עושה את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. אבל לפעמים יש מצבים, שהשומע מרגיש לא בנוח לעשות משהו, כי זה חושף את החולשה שלו. ואז אם אתה מראה שגם אתה חלש ושגם אתה צריך אותו, אז הוא מרגיש יותר בנוח להודות שגם הוא חלש.
ולפעמים, אתה צריך להציג את הדברים, כאילו רק אתה צריך אותו. כאשר הוא רוצה להרגיש רק חזק. רק שאז החיסרון של זה, הוא שלפעמים זה עלול לגרום לו פחות לרצות לעזור לך, כי הוא לא זוכר את החיסרון שלו שאתה תמלא לו.
תדבר בצורה אופציונאלית, היכן שאתה חושש שלא יסכימו להגדרה שלך. לדוגמה, במקום לומר אם תעשה X, אז יקרה Y, אתה יכול לדוגמה לומר: אם תעשה X, אז יוכל לקרות Y. וזה טוב כאשר אתה חושש, שהשומע יביע התנגדות לכך שאתה אומר שיקרה Y בצורה וודאית. ואז בעצם עליך להציג את Y בצורה אופציונאלית.
לדוגמה "בא נלך לקניון ונאכל שם משהו". ומה אם השומע לא רוצה לאכול שם משהו?! לכן אפשרי לומר "בא נלך לקניון, ואז נוכל לאכול שם משהו". שבצורה כזאת יותר קשה לשומע להביע התנגדות, כי רק העלית אפשרות בלבד, שאינה מחייבת.
לפעמים מספיק להזכיר לשומע את החיסרון שלו, גם בצורה של אפשרות בלבד ולא בהכרח כמשהו מוחלט. לדוגמה "תעבוד כאן ואז יהיה לך כסף למטרות שלך". בניסוח כזה, החיסרון של השומע, הוזכר בצורה ברורה וודאית, שהוא צריך את הכסף שלך להשגת המטרות שלו. ולכן אפשר לנסח "תעבוד כאן, ואז אולי יהיה לך יותר כסף למטרות שלך". כאשר בעצם הזכרת לשומע את החיסרון שלו, אבל בצורה של ספק. כאילו שהוא לא מוכרח להודות שיש לו חיסרון, למרות שמצד האמת ברור שיש לו את החיסרון.
אם אתה רואה שהאדם השני חושב על עצמו דבר רע ומרגיש עם זה לא בנוח, תעזור לו להגדיר את עצמו בצורה פחות רעה / נייטרלית / טובה, שתגרום לו להרגיש בנוח עם עצמו.
לדוגמה נניח השומע אומר "הזוגיות גרמה לי להשתגע" - תגובה אפשרית שלך: "הזוגיות גרמה לך, לראות את הדברים אחרת" = שינוי תפישה עצמית של האדם את עצמו.
אמירה אפשרית שלך: "אנשים שלא מבינים אותך, חושבים שאתה משוגע". "אנשים לא מספיק חכמים ולא מבינים הכל. וכשמישהו אומר לך שאתה משוגע, הוא בעצם מתכוון לומר לך, שהוא לא מבין אותך." = הבעת הזדהות + ריכוך תפישה שלילית של האדם את עצמו + נותן כוח לאדם, שהוא לא טיפש אלא נורמאלי או אפילו חכם.
אם אתה מבקש בקשה שאתה חושש שלא יסכימו איתה, תציג אותה בצורה אפשרית שמכבדת את זכות הבחירה של השומע, לבחור אם להיענות לבקשתך או לא.
נניח שמישהו אומר על עצמו דבר רע, ואתה יודע שהוא מגזים בצורה שהוא אומר את זה, תשאל אותו שאלה, שתגרום לו לא להגזים בדבר הרע שהוא אומר על עצמו.
נניח שמישהו אומר, "אני תמיד נכשל בכל המבחנים שאני עושה". ונניח שאתה יודע שזה לא נכון, אז תשאל אותו, "מה? באמת?! בכל המבחנים?!". כאשר בעצם אתה גורם לו לענות לך תשובה שתגרום לו להרגיש יותר בנוח עם עצמו.
כמובן שלפעמים אם אתה לא יודע מה האמת שהוא מגזים לגבי החיסרון שהוא אומר על עצמו, אז במקרה כזה עליך להיזהר לשאול שאלה כיו"ב, שלא תעצים אצלו את החיסרון שהוא מרגיש ביחס לעצמו בשיחה איתך.
ובאופן כללי, נסה לגרום לשני להרגיש בנוח עם עצמו במחיצתך, גם באמצעות זה שתעזור לו לראות את הדברים אחרת, בצורה חיובית יותר.
אך יש לזכור, כי פעולה מתבצעת רק מתוך חיסרון. ולכן תמיד צריך גם שיהיה חיסרון כלשהו, אם ברצונך שהוא יבצע פעולה כלשהי.
נניח שמישהו אומר על עצמו דבר רע, תביע פליאה / חוסר אמון / תחושת הפתעה, כשאתה שומע את הדברים. בזה אתה מעביר מסר, של כאילו שאתה חושב, שלא יכול להיות שזה נכון. ועצם הבעת הפליאה שלך לדבר הרע שהוא אומר על עצמו, משדרת לשומע מסר, שאתה לא חושב עליו דברים רעים, אלא דברים טובים.
נניח שמישהו אומר לך משהו, ולא הבנת משהו ממה שהוא אמר. ואז אתה מבקש ממנו להבהיר את עצמו. זה עלול לגרום לכך שהוא ירגיש שאתה לא נותן בו אמון. לכן ברגע שהבנת אותו, מיד עליך לשדר לו שהבנת אותו ושלא ירגיש שהוא צריך להסביר את עצמו יותר מידי. ובנוסף, כאשר הוא מרגיש שהוא צריך להסביר את עצמו יותר מידי בעיניו, זה גורם לו גם לחשוב שאתה לא מבין אותו, דהיינו, יוצר תחושת זרות וניכור. ולהפך, ברגע שאתה מבין את השומע מיד, הוא מרגיש סוג של קירבה.
כשמישהו מספר לך על הכאב שלו, תביע אמפתיה והזדהות עם הכאב שלו. גם זה יוצר אמון. יש לשים לב, שלפעמים זה עלול ליצור חיסרון, אם ברצונך אח"כ להוציא אותו מהתחושה הרעה שבה הוא נמצא.
כשמישהו מספר דבר רע על עצמו, תראה שאתה לא מתרגש מכך, אלא מקבל אותו איך שהוא בלי תנאים, כדי לגרום לשומע להרגיש טוב במחיצתך.
נניח שאתה רוצה לגרום למישהו לחשוב על משהו שהוא טוב, באפשרותך במקום לומר לו את זה בצורה ישירה, באפשרותך לדוגמה לומר לו את זה בצורה עקיפה.
כגון לדוגמה, "אני לשמחתי הצלחתי לעשות X". כאשר המילה לשמחתי, היא בעצם מסר סמוי, שזה טוב ומשמח להצליח לעשות את הדבר הזה. כך גם המילה הצלחתי, שמשדרת, שיש כאן הצלחה כאשר אתה עושה את הדבר הזה. כך שאם לא, יש כאן כישלון. וזה בעצם מסר סמוי.
כשאתה אומר למישהו דבר כלשהו ואתה רוצה שהוא ישים לב ויהיה מודע יותר, לכך שאמרת לו את מה שאמרת לו, כגון לדוגמה כאשר אתה אומר למישהו איזה מסר סמוי שאמור לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, ואתה רוצה שהמסר הזה לא יעבור מראשו, אלא שהוא יתבונן בו, במקרה כזה עליך לגרום לאדם השני לחזור על הדברים שאמרת, או לכל הפחות להתייחס אליהם בפידבק חוזר.
כגון לדוגמה לשאול אותו, הבנת אותי? איך אתה מבין אותי? מה אתה חושב על מה שאמרתי? מה דעתך על מה שאמרתי? וכיו"ב שאלות, שמטרתן היא גם לגרום לשומע להתבונן במידע שאמרת, ולהיות בטוח שהוא נקלט אצל השומע.
ובאופן כללי, כאשר אתה רוצה שמישהו יתייחס למה שאתה אומר יותר ברצינות, באופן כללי תנסה להרגיל אותו לתת לך משוב ופידבק על מה שאתה אומר לו. וזה גם גורם לו במיידי לשים לב למה שאמרת. וגם בנוסף, אם המוח של השומע, מתרגל לכך שאתה מבקש ממנו פידבקים על מה שאתה אומר לו, אז ממילא מלכתחילה הוא מקשיב יותר טוב למה שאתה אומר לו.
אם מדובר על שיחה, שבה השומע לא ממש מרגיש בנוח לדבר איתך, עליך לוודא שכמה שפחות יהיו מצבים... חלק 6לשכנע / NLP / טכניקות שכנוע / העברת מסרים / יצירת אמון / רכישת אמון / איך לתת מחמאה / איך לנהל שיחה משכנעת / טכניקות לשיחה טובה / איך לתקשר עם אנשים / איך מנהלים שיחה / ... דבר איתו, כאילו אתה מדבר עם מישהו שאתה שמח מאוד לדבר איתו. אבל לא מוגזם מידי, שלא יראה חשוד. תפרגן לאדם השני. לדוגמה על ידי שתגרום לו לחשוב, שאתה חושב שהוא חכם. לדוגמה, הוא אומר טענה כלשהי / מידע ... ואעפכ מי שהוא לחוץ, קשה להשפיע עליו, כי הוא לא מרוכז במה שאתה אומר. לכן צריך ליצור אווירה רגועה. תחמיא לאדם השני. וגם אם לא מחמאה ישירה, אז מחמאה עקיפה. זא שיש מקרים שאתה לדוגמה לא יודע עליו מידע באופן ישיר, כי אתה עדיין לא מכיר אותו ולכן אתה לא יכול להחמיא לו באופן ישיר. ובמקרה כזה, אפשר להחמיא באופן עקיף. להחמיא פירושו, לומר לו דבר שיגרום לו להרגיש טוב ביחס לעצמו. להחמיא באופן עקיף, פירושו לשבח ולומר דבר טוב על משהו שקשור אליו, כגון על המשפחה שלו וכיוב, גם אם זה לא עליו באופן ישיר. או במילים אחרות, רצוי להחמיא, ואפשרי לעשות זאת גם באופן עקיף, אם אתה לא יודע עליו מידע. והמחמאה שאתה מחמיא לו, גורמת לו להירגע, להרגיש בנוח עם עצמו, לאהוב אותך יותר, ליצור איתך אמון ולהרגיש בנוח במחיצתך, כי אתה ... אותו. וגם כאן יש לשים לב, שלפעמים, עודף רוגע יוצר בעיה אצל השומע. וצריך לדעת גם מתי להלחיץ ולא להחמיא לפי הצורך. כשאתה מחמיא, אל תתקמצן ואל תגזים. אל תתקמצן פירושו, שבאפשרותך לנמק ולהבהיר את המחמאה, אם לדוגמה היא נאמרה בצורה עקיפה. לדוגמה, נניח שאתה אומר לבן אדם מחמאה על הרכב שלו. באפשרותך לרמוז שהמחמאה הזאת תתקבל באופן אישי עבורו, על ידי שתאמר עוד משהו, שיגרום למחמאה על הרכב, להיות מחמאה עבורו. לדוגמה, אני רואה שאתה נוהג על רכב X. אחלה רכב. בחירה טובה, כמו שאלה שיודעים מה שהם רוצים מעצמם בוחרים. זא, בפרט אם המחמאה נאמרה בצורה עקיפה, רצוי להוסיף עוד משהו למחמאה, כדי שיהיה ברור איך היא הופכת להיות מחמאה אישית, גם אם היא לא נאמרה בצורה אישית. תגלה התעניינות בחיים האישיים של האדם השני. כך אתה מראה לו ... אבל לפעמים, דווקא יש לעזור לשומע, ולהגדיר לו את השאלה, כדי שיהיה לו יותר קל לענות לך. אם אתה מחמיא לאדם השני, ואתה חושש שהוא יחשוד במחמאה שלך, אמור אותה בצורה חלקית. דהיינו, שהיא עדיין תחמיא, אבל שלא תחמיא יותר מידי. לדוגמה, במקום לומר אתה אדם חכם, אמור אתה אדם די חכם, במקרה שאתה רוצה להחמיא לשומע, אבל חושש שהוא יחשוד ולא יקבל בצורה טובה את המחמאה הזאת, מסיבה כלשהי. ואם אתה רואה שהוא עדיין מסתייג קצת מהמחמאה הזאת, כגון לדוגמה שהוא לא רגיל לשמוע מחמאה כזאת, אז באפשרותך להסתייג ולומר לדוגמה אתה אדם די חכם בעיני לפחות. כך שזה יראה כאילו סובייקטיבי ולא מחייב. אם אתה אומר מחמאה חזקה מידי, לפעמים קשה לשומע להסכים איתה. אז אם אתה אומר את המחמאה הזאת בצורה סובייקטיבית, אז מצד אחד זה מקטין את המחמאה, אבל מצד שני, לשומע יותר קשה להביע התנגדות למחמאה שנתת לו, כי אמרת שזו דעתך האישית, ואז ממילא אין מה להתווכח על זה. אם אתה נותן מחמאה, עליך לדעת לתת את המחמאה הטובה ביותר שהשומע רוצה לשמוע. זא עליך לנסות למצוא, מה הדבר שהשומע היה הכי רוצה לשמוע, ודווקא את זה לומר לו. כמובן שעדיין יש לשים לב לכך, שהוא יאמין למחמאה הזאת ושהיא לא תיראה לו חשודה מידי, למרות שהוא היה מאוד רוצה לשמוע אותה. לדוגמה, בחורה שלא נראית טוב, שרוצה שיחמיאו לה שהיא נראית טוב, אבל לא תאמין למחמאה כזאת. כשאתה נותן מחמאה, תנסה ליצור איתו קשר אישי. זא אם זאת מחמאה שהוא שומע מכולם, זאת מחמאה פחות אישית. אם זאת מחמאה שהוא שומע רק ממך, בפרט אם מאחרים הוא שומע ...
מוטיבציה, חוסר מוטיבציה, מחמאות, עודף פירגון, חוסר פירגון, פירגון מזוייף, פירגון אמיתי, ניתוח רגשי, ניתוח רגשות, להצליח בקרב איגרוף, התמדה, איבוד ריכוז, הפרעת קשב וריכוזמוטיבציה, חוסר מוטיבציה, מחמאות, עודף פירגון, חוסר פירגון, פירגון מזוייף, פירגון אמיתי, ניתוח רגשי, ניתוח רגשות, להצליח בקרב איגרוף, התמדה, איבוד ריכוז, הפרעת קשב וריכוזמוטיבציה, חוסר מוטיבציה, מחמאות, עודף פירגון, חוסר פירגון, פירגון מזוייף, פירגון אמיתי, ניתוח רגשי, ניתוח רגשות, להצליח בקרב איגרוף, התמדה, איבוד ריכוז, הפרעת קשב וריכוז מדוע מחמאות ופירגון יכולים לפגוע במוטיבציה ובריכוז? לפעמים אנשים חושבים שפירגון או מחמאה תמיד מעלים את המוטיבציה, אך למעשה, אליעד כהן מסביר שדווקא פירגון או מחמאה עשויים לפגוע במוטיבציה ובריכוז. הוא נותן דוגמה ברורה של מתאגרף שהיה באימון, והמאמן שלו נתן לו מחמאה (כל הכבוד). עד אותה נקודה המתאגרף היה דרוך ומרוכז מאוד באימון, אך מיד לאחר שקיבל את המחמאה, הוא איבד את הריכוז ואת היכולת המוטורית שלו, ולמרות שרצה להמשיך להתאמן ולהתאמץ, הוא לא הצליח. אליעד מסביר שהתופעה ... מתרחשת משום שבזמן שהמתאגרף היה דרוך ומרוכז, המחשבה היחידה שהייתה לו בראש היא אני חייב להצליח. לאחר שקיבל את המחמאה, תשומת הלב שלו עברה מהאימון ומהמטרה של להצליח, אל המחמאה עצמה. הוא התחיל לחשוב על המחמאה שקיבל, והריכוז שלו פחת משמעותית. זה כמו מצב שבו אתה נוהג ברכב, ומסיבה כלשהי דעתך מוסחת, למשל אם ראית תאונה או אירוע חריג, פתאום אתה מאבד את הריכוז והפוקוס שלך משתנה. איך מחמאה יכולה לפגוע דווקא כשמרגישים טוב? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: לפעמים מחמאה יכולה לפגוע לא משום שהיא שלילית או מעליבה, אלא דווקא משום שהיא חיובית מדי. כשהמתאגרף שמע את המאמן שלו ... כבר השיג את המטרה שלו, מה שהפחית את הדריכות שלו והוריד לו את המוטיבציה להמשיך ולהתאמץ. לכן, אליעד מסביר שהמחמאה פוגעת דווקא משום שהיא ממלאת את החוסר. כל אדם שמנסה להצליח במשהו מונע מתוך תחושת חוסר. ברגע שהחוסר מתמלא על ידי מחמאה או שביעות רצון חיצונית, נעלם אותו דרייב פנימי להתאמץ ולהשתפר. כיצד פירגון מזויף שונה מפירגון אמיתי בהשפעתו על מוטיבציה? אליעד מבחין בין שני סוגי פירגון: פירגון אמיתי - מחמאה שבאמת מגיעה לך בעקבות מאמץ אמיתי והצלחה ברורה. פירגון כזה יכול לגרום לסיפוק אמיתי, אך אם הוא מגיע מוקדם מדי, הוא עלול להפחית את הרצון להמשיך ולהתאמץ. פירגון מזויף - מחמאה שניתנת בצורה לא אותנטית, כשהמקבל שלה מזהה שהיא לא באמת מגיעה לו. מחמאה מסוג זה יכולה לגרום לתחושת זלזול ופגיעה במוטיבציה מכיוון שהיא עלולה לשדר חוסר כבוד או חוסר הערכה אמיתית. אליעד מסביר שהמתאגרף במקרה זה לא הרגיש פגוע או נעלב מהמחמאה, ולכן לא מדובר בפירגון מזויף, אלא דווקא בפירגון אמיתי שגרם לו להרגיש סיפוק מוקדם, מה שפגע במוטיבציה שלו. האם לחץ מציפיות משפיע על המוטיבציה והריכוז? קיימת אפשרות נוספת שאליעד דן בה, והיא לחץ מציפיות. יש אנשים שכאשר מחמיאים להם, הם מתחילים לחוש ציפייה חדשה ומוגברת כלפיהם. זה יוצר אצלם לחץ נוסף ומונע מהם לתפקד בצורה טובה כפי ... אליעד מסביר שזה לא מה שקרה במקרה של המתאגרף, כי הוא לא חשף תחושה של לחץ או פגיעה בעקבות המחמאה, אלא להפך - הוא המשיך לרצות להצליח, אך פשוט איבד את היכולת להתרכז ולהתאמץ באופן פיזי ומוטורי. מדוע חשוב ... זאת, אם המטרה שלו היא מעבר לפירגון (למשל להיות אלוף או להשיג מטרה גדולה יותר), אז גם אם יקבל מחמאה, הוא ימשיך להתאמץ כי המטרה הסופית עדיין רחוקה ממנו. הוא נותן דוגמה: אדם שהולך לחדר כושר במטרה לנצח בקרב משמעותי - לא יתייחס למחמאות באמצע האימון כאל משהו שממלא את המטרה שלו, כי הוא מכוון גבוה הרבה יותר. לעומת זאת, אם כל מטרתו היא לקבל מחמאות, ברגע שיקבל אותן - לא יישאר לו רצון אמיתי להמשיך ולהתאמץ. איך למנוע פגיעה במוטיבציה ובריכוז בעקבות מחמאות? אליעד נותן פתרון מעשי: אדם שמבין איך עובד המוח שלו יוכל למנוע מצב בו מחמאה פוגעת במוטיבציה שלו. כשמישהו אומר לו כל הכבוד, הוא צריך להזכיר לעצמו שזה לא אומר שכבר הגיע למטרה. הוא צריך לזכור שהמחמאה אינה סוף הדרך, אלא סימן שהוא בדרך הנכונה, ולכן עליו להמשיך להתאמץ ואף להגביר את המאמץ. כך, כאשר מגיעה מחמאה, צריך לפרש אותה באופן שיגדיל את הדרייב ולא שיקטין אותו. במקום לחשוב כבר הצלחתי מספיק, צריך לחשוב אם זה טוב, אני יכול אפילו יותר. מה המשמעות העמוקה של השפלת הרצון באמצעות מחמאה? אליעד משתמש במונח השפלת הרצון כדי להסביר תופעה מעניינת - כאשר המחמאה למעשה מורידה את הרצון להתאמץ. הוא משווה זאת למישהו שרוצה להתעשר, אך נותנים לו דמי אבטלה. האדם מרגיש שהוא מקבל מספיק כדי לא להתאמץ יותר, ולכן הרצון האמיתי שלו להרוויח הרבה כסף מושפל. כך גם במאמץ, מחמאה מוקדמת מדי יכולה להפחית את הרצון האמיתי להשתפר ולהשיג מטרות גבוהות יותר. המסר המרכזי של אליעד הוא שהבנה עמוקה של הרצון, הדרייב הפנימי ומה באמת מניע אותנו, מאפשרת שליטה טובה יותר במוטיבציה ובריכוז, ומונעת מצב בו פירגון או מחמאה הופכים למכשול במקום לתמריץ. איך מחמאה משפיעה על מוטיבציה? מדוע מאבדים ריכוז אחרי פירגון? מה ההבדל בין פירגון אמיתי למזויף? איך לשמור על מוטיבציה גבוהה אחרי מחמאות? מדוע פירגון יכול להוריד מוטיבציה? מה הקשר בין סיפוק מוקדם לחוסר מוטיבציה?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331