🖨לשכנע / NLP / טכניקות שכנוע / העברת מסרים / יצירת אמון / רכישת אמון / איך לתת מחמאה / איך לנהל שיחה משכנעת / טכניקות לשיחה טובה / איך לתקשר עם אנשים / איך מנהלים שיחה / יכולת רטורית / רטוריקה / דיבייטינג - חלק 2
צור אצל השומע קווי דמיון בינך לבינו. ספר לו במה אתה בדיוק כמוהו. תעבור לצד שלו. בפרט אם הסביבה נגדו, ספר לו שהסביבה גם נגדך. ורצוי שזה יהיה אפילו מאותה הסיבה בדיוק. וזה כדי ליצור הזדהות אצל השומע, שירגיש שכאילו אתה והוא זאת אותה ישות ממש.
כדי ליצור אצל השומע תחושה חזקה יותר, שאתה נותן לו יתרון, צור אצלו חיסרון גדול יותר. ז"א תזכיר לו בצורה ישירה או עקיפה את החיסרון שלו, לפני שאתה נותן לו את היתרון שלו.
נניח שאתה הולך להגיד לו משהו שהוא רוצה לשמוע, לפני כן תזכיר לו את הסיבה שבגללה הוא רוצה לשמוע את מה שאתה הולך להגיד לו. היתרון בולט יותר, כאשר החיסרון בולט יותר. תזכיר את החיסרון, וכך גם היתרון יהיה בולט יותר. אבל כמובן בצורה סמויה, שלא תיראה שקופה מידי.
כשאתה מחמיא למישהו ולא יודע איך המחמאה תתקבל, תתחיל במחמאות קטנות ולאט לאט תעבור למחמאות גדולות יותר, לפי כמה שאתה רואה שהשני לא מתנגד לקבל ממך מחמאות.
אם אתה רוצה לתת למישהו הנחיה לעשות משהו, ואתה חושש מהתנגדות שלו, עליך להעלות את ההצעה בצורה לא מחייבת. לדוגמה במקום לומר "צריך לעשות" או אפילו "כדאי לעשות", במקום זה באפשרותך לומר "יכול להיות נחמד אם נעשה".
כי לפעמים, אם אתה מעלה את ההצעה בצורה מחויבת, שגורמת לשומע להרגיש שהוא מחויב לביצוע ההצעה, אז לפעמים רק בגלל שהעלית את ההצעה בצורה מחייבת, רק בגלל זה השומע יסרב לביצוע ההצעה. ואם תעלה את ההצעה, בצורה שגורמת לשומע להרגיש שאתה מכבד את זכות הבחירה שלו, ושאתה לא אומר לו מה לעשות, לפעמים זה בעצמו יגרום לו להרגיש רצון להסכים איתך, בגלל שפרגנת לאגו שלו, והוא לא רוצה להפסיד את האהבה שלך אליו וכולי.
אם אתה אומר טענה, ואתה חושש שלא יסכימו איתך, תגיד אותה בצורה סובייקטיבית. דהיינו, אני חושב ש... / לדעתי... / נראה לי ש... וכיו"ב. כך יש פחות סיכוי שלא יסכימו איתך.
צור חיסרון משותף מול השומע. ז"א אם אתה רוצה שהוא יעשה משהו. אז יש אפשרות לומר את זה בדרך של תעשה כך וכך ותקבל מזה, כך וכך. שבצורה הזאת, בעצם אתה מעביר מסר, שהוא צריך אותך ולא אתה אותו. אבל באפשרותך להתנסח גם בצורה של "נעשה" כך וכך בשביל כך וכך. דהיינו, לדבר בלשון רבים. כדי לתת לשומע תחושה שגם הוא עושה לך טובה ושהוא מגיע ממקום של כוח. ולא רק שאתה עושה לו טובה ושהוא מגיע ממקום של חולשה.
אבהיר, כי לפעמים צריך דווקא לדבר בלשון יחיד רק על השומע. כאשר אתה לא רוצה לגרום לשומע לחשוב שגם הוא עושה לך טובה, בזה שהוא עושה את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. אבל לפעמים יש מצבים, שהשומע מרגיש לא בנוח לעשות משהו, כי זה חושף את החולשה שלו. ואז אם אתה מראה שגם אתה חלש ושגם אתה צריך אותו, אז הוא מרגיש יותר בנוח להודות שגם הוא חלש.
ולפעמים, אתה צריך להציג את הדברים, כאילו רק אתה צריך אותו. כאשר הוא רוצה להרגיש רק חזק. רק שאז החיסרון של זה, הוא שלפעמים זה עלול לגרום לו פחות לרצות לעזור לך, כי הוא לא זוכר את החיסרון שלו שאתה תמלא לו.
תדבר בצורה אופציונאלית, היכן שאתה חושש שלא יסכימו להגדרה שלך. לדוגמה, במקום לומר אם תעשה X, אז יקרה Y, אתה יכול לדוגמה לומר: אם תעשה X, אז יוכל לקרות Y. וזה טוב כאשר אתה חושש, שהשומע יביע התנגדות לכך שאתה אומר שיקרה Y בצורה וודאית. ואז בעצם עליך להציג את Y בצורה אופציונאלית.
לדוגמה "בא נלך לקניון ונאכל שם משהו". ומה אם השומע לא רוצה לאכול שם משהו?! לכן אפשרי לומר "בא נלך לקניון, ואז נוכל לאכול שם משהו". שבצורה כזאת יותר קשה לשומע להביע התנגדות, כי רק העלית אפשרות בלבד, שאינה מחייבת.
לפעמים מספיק להזכיר לשומע את החיסרון שלו, גם בצורה של אפשרות בלבד ולא בהכרח כמשהו מוחלט. לדוגמה "תעבוד כאן ואז יהיה לך כסף למטרות שלך". בניסוח כזה, החיסרון של השומע, הוזכר בצורה ברורה וודאית, שהוא צריך את הכסף שלך להשגת המטרות שלו. ולכן אפשר לנסח "תעבוד כאן, ואז אולי יהיה לך יותר כסף למטרות שלך". כאשר בעצם הזכרת לשומע את החיסרון שלו, אבל בצורה של ספק. כאילו שהוא לא מוכרח להודות שיש לו חיסרון, למרות שמצד האמת ברור שיש לו את החיסרון.
אם אתה רואה שהאדם השני חושב על עצמו דבר רע ומרגיש עם זה לא בנוח, תעזור לו להגדיר את עצמו בצורה פחות רעה / נייטרלית / טובה, שתגרום לו להרגיש בנוח עם עצמו.
לדוגמה נניח השומע אומר "הזוגיות גרמה לי להשתגע" - תגובה אפשרית שלך: "הזוגיות גרמה לך, לראות את הדברים אחרת" = שינוי תפישה עצמית של האדם את עצמו.
אמירה אפשרית שלך: "אנשים שלא מבינים אותך, חושבים שאתה משוגע". "אנשים לא מספיק חכמים ולא מבינים הכל. וכשמישהו אומר לך שאתה משוגע, הוא בעצם מתכוון לומר לך, שהוא לא מבין אותך." = הבעת הזדהות + ריכוך תפישה שלילית של האדם את עצמו + נותן כוח לאדם, שהוא לא טיפש אלא נורמאלי או אפילו חכם.
אם אתה מבקש בקשה שאתה חושש שלא יסכימו איתה, תציג אותה בצורה אפשרית שמכבדת את זכות הבחירה של השומע, לבחור אם להיענות לבקשתך או לא.
נניח שמישהו אומר על עצמו דבר רע, ואתה יודע שהוא מגזים בצורה שהוא אומר את זה, תשאל אותו שאלה, שתגרום לו לא להגזים בדבר הרע שהוא אומר על עצמו.
נניח שמישהו אומר, "אני תמיד נכשל בכל המבחנים שאני עושה". ונניח שאתה יודע שזה לא נכון, אז תשאל אותו, "מה? באמת?! בכל המבחנים?!". כאשר בעצם אתה גורם לו לענות לך תשובה שתגרום לו להרגיש יותר בנוח עם עצמו.
כמובן שלפעמים אם אתה לא יודע מה האמת שהוא מגזים לגבי החיסרון שהוא אומר על עצמו, אז במקרה כזה עליך להיזהר לשאול שאלה כיו"ב, שלא תעצים אצלו את החיסרון שהוא מרגיש ביחס לעצמו בשיחה איתך.
ובאופן כללי, נסה לגרום לשני להרגיש בנוח עם עצמו במחיצתך, גם באמצעות זה שתעזור לו לראות את הדברים אחרת, בצורה חיובית יותר.
אך יש לזכור, כי פעולה מתבצעת רק מתוך חיסרון. ולכן תמיד צריך גם שיהיה חיסרון כלשהו, אם ברצונך שהוא יבצע פעולה כלשהי.
נניח שמישהו אומר על עצמו דבר רע, תביע פליאה / חוסר אמון / תחושת הפתעה, כשאתה שומע את הדברים. בזה אתה מעביר מסר, של כאילו שאתה חושב, שלא יכול להיות שזה נכון. ועצם הבעת הפליאה שלך לדבר הרע שהוא אומר על עצמו, משדרת לשומע מסר, שאתה לא חושב עליו דברים רעים, אלא דברים טובים.
נניח שמישהו אומר לך משהו, ולא הבנת משהו ממה שהוא אמר. ואז אתה מבקש ממנו להבהיר את עצמו. זה עלול לגרום לכך שהוא ירגיש שאתה לא נותן בו אמון. לכן ברגע שהבנת אותו, מיד עליך לשדר לו שהבנת אותו ושלא ירגיש שהוא צריך להסביר את עצמו יותר מידי. ובנוסף, כאשר הוא מרגיש שהוא צריך להסביר את עצמו יותר מידי בעיניו, זה גורם לו גם לחשוב שאתה לא מבין אותו, דהיינו, יוצר תחושת זרות וניכור. ולהפך, ברגע שאתה מבין את השומע מיד, הוא מרגיש סוג של קירבה.
כשמישהו מספר לך על הכאב שלו, תביע אמפתיה והזדהות עם הכאב שלו. גם זה יוצר אמון. יש לשים לב, שלפעמים זה עלול ליצור חיסרון, אם ברצונך אח"כ להוציא אותו מהתחושה הרעה שבה הוא נמצא.
כשמישהו מספר דבר רע על עצמו, תראה שאתה לא מתרגש מכך, אלא מקבל אותו איך שהוא בלי תנאים, כדי לגרום לשומע להרגיש טוב במחיצתך.
נניח שאתה רוצה לגרום למישהו לחשוב על משהו שהוא טוב, באפשרותך במקום לומר לו את זה בצורה ישירה, באפשרותך לדוגמה לומר לו את זה בצורה עקיפה.
כגון לדוגמה, "אני לשמחתי הצלחתי לעשות X". כאשר המילה לשמחתי, היא בעצם מסר סמוי, שזה טוב ומשמח להצליח לעשות את הדבר הזה. כך גם המילה הצלחתי, שמשדרת, שיש כאן הצלחה כאשר אתה עושה את הדבר הזה. כך שאם לא, יש כאן כישלון. וזה בעצם מסר סמוי.
כשאתה אומר למישהו דבר כלשהו ואתה רוצה שהוא ישים לב ויהיה מודע יותר, לכך שאמרת לו את מה שאמרת לו, כגון לדוגמה כאשר אתה אומר למישהו איזה מסר סמוי שאמור לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, ואתה רוצה שהמסר הזה לא יעבור מראשו, אלא שהוא יתבונן בו, במקרה כזה עליך לגרום לאדם השני לחזור על הדברים שאמרת, או לכל הפחות להתייחס אליהם בפידבק חוזר.
כגון לדוגמה לשאול אותו, הבנת אותי? איך אתה מבין אותי? מה אתה חושב על מה שאמרתי? מה דעתך על מה שאמרתי? וכיו"ב שאלות, שמטרתן היא גם לגרום לשומע להתבונן במידע שאמרת, ולהיות בטוח שהוא נקלט אצל השומע.
ובאופן כללי, כאשר אתה רוצה שמישהו יתייחס למה שאתה אומר יותר ברצינות, באופן כללי תנסה להרגיל אותו לתת לך משוב ופידבק על מה שאתה אומר לו. וזה גם גורם לו במיידי לשים לב למה שאמרת. וגם בנוסף, אם המוח של השומע, מתרגל לכך שאתה מבקש ממנו פידבקים על מה שאתה אומר לו, אז ממילא מלכתחילה הוא מקשיב יותר טוב למה שאתה אומר לו.
אם מדובר על שיחה, שבה השומע לא ממש מרגיש בנוח לדבר איתך, עליך לוודא שכמה שפחות יהיו מצבים... איך לפתח שיחה? ללמוד לשאול שאלות, שיחה זורמת, שיחה שוטפת, שיחה קולחת, שאלות פתוחות, שאלות סגורות, שיחה משעממת, שיחה מעניינת, נושאי שיחה, איך למצוא עניין? איך לא להשתעמם?איך לפתח שיחה? ללמוד לשאול שאלות, שיחה זורמת, שיחה שוטפת, שיחה קולחת, שאלות פתוחות, שאלות סגורות, שיחה משעממת, שיחה מעניינת, נושאי שיחה, איך למצוא עניין? איך לא להשתעמם? וכאן אבאר, את הלוגיקה מאחורי פיתוח שיחה ואיך לפתח שיחה ואיך באפשרותך לרכוש את המיומנות של פיתוח שיחה ומהי בעצם שיחה? שיחה היא שני בני אדם, שמחליפים ביניהם רעיונות באמצעות דיבור. ופיתוח שיחה, זה בעצם היכולת לקחת רעיון כלשהו, ולפתח אותו לרעיונות נוספים, שהם אלו שיוצרים את השיחה. וכאשר מפתחים שיחה, כמובן שיש גם את השיקול של לדעת איך לפתח שיחה טובה, איך להימנע משיחה לא טובה וכולי, אבל לפני שיודעים איך ליצור שיחה טובה או רעה, לפני כן צריך לדעת איך לפתח שיחה באופן כללי. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי השיחה מתפתחת דרך השאלות שיש בה. כי כל שאלה ששואלים, היא מאפשרת להוסיף מידע אל תוך השיחה. בפרט כמובן שאלות פתוחות, דהיינו, שאלות שהתשובה עליהן, היא לא תשובה של כן או לא, שאלו נקראות שאלות סגורות, ... עליהן היא לא תשובה של כן או לא. והשאלה הנשאלת כמובן, היא כיצד באפשרותך ללמוד לשאול שאלות כדי לפתח שיחה? והתשובה לכך היא, שהיכולת של האדם לפתח שיחה עם מישהו אחר, היא תלויה בראש ובראשונה ביכולת של האדם לפתח עם עצמו. ומה זא היכולת של האדם לפתח שיחה עם עצמו?! הכוונה היא, היכולת של האדם, לקחת דברים ולהעמיק בהם, היכולת של האדם לקחת נושא משעמם שנראה שאין ... הוא מדבר עם אנשים, השיחות יהיו משעממות. אבל מה שבטוח זה, שמי שמסוגל להסתכל על קיר, ולפתח בראש שלו שיחה שלמה, על הקיר, לשאול שאלות על הקיר, להמציא דברים על הקיר, למצוא עניין בקיר ולפתח עם עצמו שיחה על הקיר, בן אדם כזה בוודאי ידע יותר טוב לפתח שיחה אפילו עם מישהו יבש, כמו קיר. וממילא השאלה הנשאלת היא, איך יכול בן אדם ללמוד לפתח שיחה עם קיר? ואיך בעצם ניתן לפתח שיחה על כל דבר ואיך ניתן ליצור יש מאין, שיחה מעניינת על כל דבר? והתשובה לכך היא, שבכל רגע בעולם, האדם חושב על משהו. וגם כאשר האדם מסתכל על ... רע? למה אני רוצה לעשות משהו אחר? וכמובן שכל תשובה לכל שאלה כאן, תוביל לעוד שאלות נוספות. וממילא פיתחנו שיחה עצמית, מלשבת מול קיר. והדוגמה של הקיר, היא דוגמה קיצונית. אבל יש עוד מיליון ואחד דברים שניתן לתת דוגמה, ... הנחות היסוד שלהן? והרעיון הוא, שככל שהאדם יודע לשאול את עצמו יותר שאלות, כך ממילא האדם יודע יותר לפתח שיחה עם עצמו וכך ממילא הוא ידע לפתח שיחה יותר טוב עם אנשים אחרים. כי השאלות שהאדם רגיל לשאול את עצמו בראש שלו, השאלות האלו יקפצו אוטומטית לאדם, ... בראש, כי צריך גם ללמוד לדעת, איך כל שאלה גורמת לאדם השני להרגיש וכולי. אבל אעפכ, בטוח שתדע לפתח שיחה על כל דבר בעולם, שיחה שלא תיעצר לעולם. מסקנה, תתרגל לשאול את עצמך שאלות, על המחשבות של עצמך. אל תאמין למחשבות שלך, אלא תשאל עליהן שאלות, האם הן אכן אמיתיות או לא? על מה הן מבוססות. כך ממילא תוכל אחכ לפתח שיחה גם עם כל אחד אחר.
איך לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול? פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך לנהל שיחה?איך לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול? פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך לנהל שיחה?איך לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול? פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך לנהל שיחה? כיצד ניתן לפתח שיחה בצורה טבעית ופשוטה? פיתוח שיחה הוא מיומנות שרבים מתקשים בה. אליעד כהן מסביר באופן ברור ופשוט כיצד לפתח שיחה זורמת ומעניינת גם עם משפטים קצרים ופשוטים שאנשים אומרים לנו. הוא מתחיל מהשאלה כיצד ניתן ללמד אדם אחר לפתח שיחה, ועובר בהדרגה להסביר את השיטה וההיגיון שעומדים מאחורי זה. מהי הנוסחה לפיתוח שיחה? לפי אליעד כהן, הרעיון המרכזי לפיתוח שיחה הוא להבין שכל משפט שאנחנו שומעים מורכב משני אלמנטים עיקריים: העובדה עצמה, והפירוש שאנחנו נותנים לה. לדוגמה, אם אדם ... שלם מסביב: איפה הוא טייל, למה טייל, עם מי טייל, ומה הרגיש במהלך הטיול. אליעד מסביר שהדרך המעשית לפתח שיחה היא לזהות בראש את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. ... שתה משהו. את המחשבות האלו הופכים לשאלות: ישבת על החוף או שחית?, עם מי הלכת?, מה שתית שם?, וכך השיחה מתפתחת בקלות ובטבעיות. איך ההבדל בין עובדה לפירוש עוזר בפיתוח שיחה? אליעד מחדד את ההבדל בין עובדה לפירוש דרך דוגמה נוספת: אם מישהו אומר אני בבית, זו עובדה פשוטה וברורה. ... עושה משהו בבית. הפירושים האלה, שהם למעשה רק הנחות ולא עובדות, הם המקום שממנו אנו יכולים לשאוב שאלות להמשך השיחה. במקום להניח, שואלים: ממתי את בבית?, מה את עושה עכשיו?, ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין. כיצד האסוציאציות במוח מסייעות בניהול שיחה? אליעד מדגים כיצד אפילו מילה פשוטה כמו מיץ תפוזים מייצרת אצלנו סיפור שלם: אנחנו מיד מדמיינים תפוזים נסחטים, כוס ... משמעות עמוקה יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: סחטת בעצמך את התפוזים?, היה לך טעים?, או איזה סוג תפוזים אתה אוהב?. באותה דרך, המילה שולחן יכולה ליצור שיחה שלמה: מאיזה חומר עשוי השולחן שלך?, באיזה חדר הוא נמצא?, למה דווקא את השולחן הזה בחרת?, וכדומה. הרעיון הוא שכל מילה פשוטה שאומרים לנו היא פתח לעולם של שאלות אפשריות. כיצד ניתן להשתמש באמת כדי לפתח שיחה? אליעד מסביר שאנשים שרגילים להיצמד לאמת באופן טבעי מצליחים לפתח שיחות בקלות. המשמעות של להיצמד לאמת היא לבדוק האם ... לא נכנסת למים?). בעצם, ההרגל לבדוק את אמיתות הפירושים שלנו הוא בדיוק הפעולה שמייצרת עוד ועוד שאלות ומפתחת את השיחה. מהם השלבים המעשיים לפיתוח שיחה מוצלחת? לסיכום, אליעד כהן מציע נוסחה מעשית ופשוטה לפיתוח שיחה: קח את המשפט שאמרו לך ושים לב לעובדות הברורות שבו. זהה את הסיפורים והאסוציאציות שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ולפתח את השיחה. לדוגמה, אם מישהו אומר הייתי בים, מיד אפשר לכתוב סיפור שלם על זה: היה חם היום, בטח לקחת שמשייה, ... איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה? מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים? כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה? היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום איך לפתח שיחה מוצלחת? כיצד ניתן ללמד אדם לפתח שיחה? השיחה מתחילה בשאלה כיצד מלמדים מישהו לפתח שיחה. אליעד מציג את הרעיון שצריך לספק לאדם מעין נוסחה או דרך מובנית שתעזור לו לזהות על מה לדבר ולהמשיך ... אתמול לטייל, יש עובדה (הלכתי לטייל) ופירוש (למה הלך, איך הלך, עם מי הלך, באיזו שעה ועוד). כדי לפתח שיחה, אפשר לחפש בראש את מה שנוסף לנו אוטומטית סביב העובדה. לדוגמה, אם הוא הלך לים, אנחנו יכולים לדמיין שהוא ... החוף, התלבט מה לקחת, אולי שמשייה או כיסא, ואולי שחה או שיחק מטקות. מתוך הדמיון הזה נולדות שאלות להמשך השיחה: עם מי היית בים?, שחית?, למה לא שחית?, האם הזמנת משהו לשתות?. אליעד מדגיש שכל מילה שמישהו אומר מייצרת ... אולי כוס קרה, ואפילו מרגיש טעם מסוים. מדוע חשוב לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש? לדברי אליעד, הדרך לפתח שיחה קשורה ביכולת לראות מה נאמר (העובדה) ומה אנחנו מפרשים או מוסיפים (הפירוש). אם לדוגמה הילדה שלך אומרת אני בבית, ... מתוך הפער בין מה שנאמר לבין מה שאתה מוסיף באופן טבעי בראש, אפשר לייצר שאלות. אליעד מתאר שכדי לפתח שיחה עם אדם, אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוסיף עליו חיבור של כמה משפטים, כאילו כותבים על זה חיבור ... הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר למשפט הבסיסי שנאמר. כיצד ההיצמדות לאמת עוזרת לפתח שיחה? אליעד מוסיף שרעיון ההיצמדות לאמת - כלומר, לבדוק מה באמת נאמר לעומת מה שאנחנו מפרשים - קשור ישירות ליכולת לפתח שיחה. בכל פעם שמישהו אומר משפט, אנו בודקים מה מידת הוודאות של הפירוש שקפץ לראשנו. לדוגמה, אם הוא אומר הייתי ... טאטא. המילה לבדה מעוררת בנו פירושים שונים: שולחן יכול להיות עץ, זכוכית, שולחן מטבח, שולחן משרדי, וכך אפשר לפתח שיחה שלמה על שולחן אחד. אם אדם אומר בית, יש מי שידמיין בית פרטי עם גינה, יש מי שידמיין דירה ... מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה מדוע המוח שלנו נוטה להשלים סיפורים כיצד להתגבר על חשש מיצירת שיחה היצמדות לאמת ואופן השימוש בה בחיי היומיום עכשיו דיברנו על זה כמה פעמים נדבר עוד פעם נגיד שרוצים ללמד מישהו לפתח שיחה, אתה יודע לפתח שיחה? ש: בדרך כלל. אליעד: אני מפתח איתך עכשיו שיחה, אוקי מה הנוסחה לפתח שיחה זאת השאלה? ש: אתה שומע ...
איך לפתח שיחה נעימה? איך לא להרוס שיחה? איך לנהל שיחה נכון? איזה נושאי שיחה לבחור? איך להימנע משאלות בעייתיות? איזה שאלות לא לשאול? איך לדעת מה לשאול? טיפים למערכות יחסים, איך מפתחים שיחה? שיחה טובה, שיחה מוצלחת, שיחה זורמת, ביקורת שליליתאיך לפתח שיחה נעימה? איך לא להרוס שיחה? איך לנהל שיחה נכון? איזה נושאי שיחה לבחור? איך להימנע משאלות בעייתיות? איזה שאלות לא לשאול? איך לדעת מה לשאול? טיפים למערכות יחסים, איך מפתחים שיחה? שיחה טובה, שיחה מוצלחת, שיחה זורמת, ביקורת שלילית וכאן אבאר עוד עיקרון חשוב בניהול שיחה נעימה וטובה, ואיך באפשרותך לגרום לאדם השני להרגיש איתך בנוח בשיחה ולהימנע ממצבים של אי נעימות, גם בתת המודע של האדם השני. כי המוח של האדם שאתה מדבר איתו, בכל רגע תוך כדי שאתה מדבר איתו, הוא סוג של מדרג את איכות השיחה שלו איתך. זא שהמוח של הבן אדם, בודק בכל רגע נתון, כמה טוב הוא מרגיש באופן כללי. ובמקביל הוא בודק כמה טוב הוא מרגיש מהשיחה איתך, בכל רגע של השיחה. ובנוסף, כאשר מסתיימת השיחה, תת המודע של האדם השני, בודק ומדרג את איכות השיחה איתך כמכלול, כדי לדעת האם לדבר איתך פעם נוספת ומה להרגיש כלפיך. שזה בעצם אומר, שאם תנהל עם מישהו ... לב למנוע מצבים של אי נעימות בתת המודע של האדם שאיתו אתה משוחח. והטיפ הכללי הוא, שאל תעלה נושאי שיחה, שהאדם השני לא מרגיש איתם בנוח. כי יש אנשים מטומטמים, שכאשר הם מדברים עם מישהו, הם חושבים רק על ... השני, כדי להכיר אותו וכדי להתקרב אליו וכדי לפתח איתו קשר כזה או אחר. ובשם כך הם מעלים נושא שיחה שהבן אדם השני סובל ממנו, ושבגלל נושא השיחה הזה, הבן אדם נצרבת לו בראש מחשבת שנאה, כלפי הבן אדם שהעלה את הנושא. ולא תמיד נעים לבן אדם ... הבן אדם יודע איך להעביר נושא. אבל התת מודע של הבן אדם יודע בוודאות, שלדבר עם מישהו שמעלה נושא שיחה שגורם לאי נעימות, זה אסון שצריך להימנע ממנו. ולפעמים מדברים עם מישהו שיחה כלשהי, ומתפלאים למה הוא נסגר / נעלם וכיוב, ולא מבינים שזה בגלל שהוא הרגיש לא נעים בשיחה. גם אם אתה מהצד שלך לא אמרת שום דבר רע ולא העברת שום ביקורת שלילית כלשהי. אך עדיין הבן אדם השני לא אהב את נושאי השיחה שהעלית, כי הם גרמו לו להרגיש לא בנוח. וכמובן שאין צורך להזכיר את אותם חכמים, שלא רק שהם מעלים נושאי שיחה בעייתיים, אלא שבמקביל הם גם מעבירים ביקורת ומחלקים את העצות שלהם, למי שלא ביקש מהם לקבל עצות. וכך לא ... המופלאה שלהם ולבטא את הדעה החכמה שלהם על העולם. כאשר בפועל הם גורמים לבן אדם השני לשנוא אותם בגלל השיחה איתם. ומתוך ההבנה שלא להעלות עם הבן אדם השני נושאי שיחה, שיגרמו לו להרגיש שלא בנוח, מתוך כך ניתן ללמוד טיפ נוסף שאומר, שגם אל תשאל שאלות שיכולות להכניס את ... מה הבנו עד כה? 1 - אל תעביר על מישהו ביקורת שתעשה לו רע. 2 - אל תעלה נושאי שיחה שיעשו לבן אדם השני תחושה רעה. 3 - אל תשאל שאלה, שהבן אדם השני יענה לך עליה תשובה שתעשה ... רע, תוך כדי שהוא יחשוב על איזה תשובה לענות לך. ועוד אוסיף ואומר, כי כעיקרון עליך להשתדל להימנע מלהעלות לשיחה נושאים, שעשויים לגרום לאדם השני להרגיש רע, אפילו בצורה אסוציאטיבית. לדוגמה, אל תדבר על משהו שעשוי להזכיר לאדם השני ... לזה. כי תת המודע של האדם השני, לא מעניין אותו התירוץ שיש לך, שלא ידעת ושאתה לא יודע לנהל שיחה חיובית וכולי. מעניין את התת המודע רק דבר אחד, כמה הוא מרגיש טוב כאשר הוא מדבר איתך. ואף אחד ... משהו שיגרום לשני להיזכר במשהו שעשה לו רע, אתה גם הגורם לכך שהאדם השני הרגיש רע. ואתה גם חלק מהשיחה שעשתה לאדם השני רע. וממילא הוא יראה אותך כדבר שלילי. ונכון שיש גם חלקים בשיחה שעושים לאדם השני טוב, אבל צריך להשתדל להימנע מהחלקים שעושים לאדם השני רע. ובפועל זה אומר, שלפני שאתה שואל ... שאתה כן צריך ללמוד לדעת לפתח את יכולת החשיבה שלך. ולהביא את עצמך למצב שתדע בזמן אמת תוך כדי שיחה, לעשות את החישובים של איזה משפט לומר או לא לומר, ובאיזה מילים בדיוק, להשתמש או לא להשתמש, כדי שהאדם ... שאתה לא רואה עדיין ושאתה צריך לראות. אבל ככל שמנתחים יותר סיטואציות שכבר קרו, ושמנתחים כל משפט וכל חלק בשיחה, איך הם השפיעו על תחושת הטוב של האדם השני, דרך זה המוח מתפתח בצורה הנכונה ולומד לפתח שיחה חיובית ונעימה, שיוצרת התאהבות ואהבה. ומה לעשות אם בכל זאת צריך להעלות נושא שיחה בעייתי או שצריך להעלות שאלה בעייתית? גם לזה יש תשובה, שהסברתי אותה במקום אחר. בהצלחה.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331