🖨לשכנע / NLP / טכניקות שכנוע / העברת מסרים / יצירת אמון / רכישת אמון / איך לתת מחמאה / איך לנהל שיחה משכנעת / טכניקות לשיחה טובה / איך לתקשר עם אנשים / איך מנהלים שיחה / יכולת רטורית / רטוריקה / דיבייטינג - חלק 2
צור אצל השומע קווי דמיון בינך לבינו. ספר לו במה אתה בדיוק כמוהו. תעבור לצד שלו. בפרט אם הסביבה נגדו, ספר לו שהסביבה גם נגדך. ורצוי שזה יהיה אפילו מאותה הסיבה בדיוק. וזה כדי ליצור הזדהות אצל השומע, שירגיש שכאילו אתה והוא זאת אותה ישות ממש.
כדי ליצור אצל השומע תחושה חזקה יותר, שאתה נותן לו יתרון, צור אצלו חיסרון גדול יותר. ז"א תזכיר לו בצורה ישירה או עקיפה את החיסרון שלו, לפני שאתה נותן לו את היתרון שלו.
נניח שאתה הולך להגיד לו משהו שהוא רוצה לשמוע, לפני כן תזכיר לו את הסיבה שבגללה הוא רוצה לשמוע את מה שאתה הולך להגיד לו. היתרון בולט יותר, כאשר החיסרון בולט יותר. תזכיר את החיסרון, וכך גם היתרון יהיה בולט יותר. אבל כמובן בצורה סמויה, שלא תיראה שקופה מידי.
כשאתה מחמיא למישהו ולא יודע איך המחמאה תתקבל, תתחיל במחמאות קטנות ולאט לאט תעבור למחמאות גדולות יותר, לפי כמה שאתה רואה שהשני לא מתנגד לקבל ממך מחמאות.
אם אתה רוצה לתת למישהו הנחיה לעשות משהו, ואתה חושש מהתנגדות שלו, עליך להעלות את ההצעה בצורה לא מחייבת. לדוגמה במקום לומר "צריך לעשות" או אפילו "כדאי לעשות", במקום זה באפשרותך לומר "יכול להיות נחמד אם נעשה".
כי לפעמים, אם אתה מעלה את ההצעה בצורה מחויבת, שגורמת לשומע להרגיש שהוא מחויב לביצוע ההצעה, אז לפעמים רק בגלל שהעלית את ההצעה בצורה מחייבת, רק בגלל זה השומע יסרב לביצוע ההצעה. ואם תעלה את ההצעה, בצורה שגורמת לשומע להרגיש שאתה מכבד את זכות הבחירה שלו, ושאתה לא אומר לו מה לעשות, לפעמים זה בעצמו יגרום לו להרגיש רצון להסכים איתך, בגלל שפרגנת לאגו שלו, והוא לא רוצה להפסיד את האהבה שלך אליו וכולי.
אם אתה אומר טענה, ואתה חושש שלא יסכימו איתך, תגיד אותה בצורה סובייקטיבית. דהיינו, אני חושב ש... / לדעתי... / נראה לי ש... וכיו"ב. כך יש פחות סיכוי שלא יסכימו איתך.
צור חיסרון משותף מול השומע. ז"א אם אתה רוצה שהוא יעשה משהו. אז יש אפשרות לומר את זה בדרך של תעשה כך וכך ותקבל מזה, כך וכך. שבצורה הזאת, בעצם אתה מעביר מסר, שהוא צריך אותך ולא אתה אותו. אבל באפשרותך להתנסח גם בצורה של "נעשה" כך וכך בשביל כך וכך. דהיינו, לדבר בלשון רבים. כדי לתת לשומע תחושה שגם הוא עושה לך טובה ושהוא מגיע ממקום של כוח. ולא רק שאתה עושה לו טובה ושהוא מגיע ממקום של חולשה.
אבהיר, כי לפעמים צריך דווקא לדבר בלשון יחיד רק על השומע. כאשר אתה לא רוצה לגרום לשומע לחשוב שגם הוא עושה לך טובה, בזה שהוא עושה את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. אבל לפעמים יש מצבים, שהשומע מרגיש לא בנוח לעשות משהו, כי זה חושף את החולשה שלו. ואז אם אתה מראה שגם אתה חלש ושגם אתה צריך אותו, אז הוא מרגיש יותר בנוח להודות שגם הוא חלש.
ולפעמים, אתה צריך להציג את הדברים, כאילו רק אתה צריך אותו. כאשר הוא רוצה להרגיש רק חזק. רק שאז החיסרון של זה, הוא שלפעמים זה עלול לגרום לו פחות לרצות לעזור לך, כי הוא לא זוכר את החיסרון שלו שאתה תמלא לו.
תדבר בצורה אופציונאלית, היכן שאתה חושש שלא יסכימו להגדרה שלך. לדוגמה, במקום לומר אם תעשה X, אז יקרה Y, אתה יכול לדוגמה לומר: אם תעשה X, אז יוכל לקרות Y. וזה טוב כאשר אתה חושש, שהשומע יביע התנגדות לכך שאתה אומר שיקרה Y בצורה וודאית. ואז בעצם עליך להציג את Y בצורה אופציונאלית.
לדוגמה "בא נלך לקניון ונאכל שם משהו". ומה אם השומע לא רוצה לאכול שם משהו?! לכן אפשרי לומר "בא נלך לקניון, ואז נוכל לאכול שם משהו". שבצורה כזאת יותר קשה לשומע להביע התנגדות, כי רק העלית אפשרות בלבד, שאינה מחייבת.
לפעמים מספיק להזכיר לשומע את החיסרון שלו, גם בצורה של אפשרות בלבד ולא בהכרח כמשהו מוחלט. לדוגמה "תעבוד כאן ואז יהיה לך כסף למטרות שלך". בניסוח כזה, החיסרון של השומע, הוזכר בצורה ברורה וודאית, שהוא צריך את הכסף שלך להשגת המטרות שלו. ולכן אפשר לנסח "תעבוד כאן, ואז אולי יהיה לך יותר כסף למטרות שלך". כאשר בעצם הזכרת לשומע את החיסרון שלו, אבל בצורה של ספק. כאילו שהוא לא מוכרח להודות שיש לו חיסרון, למרות שמצד האמת ברור שיש לו את החיסרון.
אם אתה רואה שהאדם השני חושב על עצמו דבר רע ומרגיש עם זה לא בנוח, תעזור לו להגדיר את עצמו בצורה פחות רעה / נייטרלית / טובה, שתגרום לו להרגיש בנוח עם עצמו.
לדוגמה נניח השומע אומר "הזוגיות גרמה לי להשתגע" - תגובה אפשרית שלך: "הזוגיות גרמה לך, לראות את הדברים אחרת" = שינוי תפישה עצמית של האדם את עצמו.
אמירה אפשרית שלך: "אנשים שלא מבינים אותך, חושבים שאתה משוגע". "אנשים לא מספיק חכמים ולא מבינים הכל. וכשמישהו אומר לך שאתה משוגע, הוא בעצם מתכוון לומר לך, שהוא לא מבין אותך." = הבעת הזדהות + ריכוך תפישה שלילית של האדם את עצמו + נותן כוח לאדם, שהוא לא טיפש אלא נורמאלי או אפילו חכם.
אם אתה מבקש בקשה שאתה חושש שלא יסכימו איתה, תציג אותה בצורה אפשרית שמכבדת את זכות הבחירה של השומע, לבחור אם להיענות לבקשתך או לא.
נניח שמישהו אומר על עצמו דבר רע, ואתה יודע שהוא מגזים בצורה שהוא אומר את זה, תשאל אותו שאלה, שתגרום לו לא להגזים בדבר הרע שהוא אומר על עצמו.
נניח שמישהו אומר, "אני תמיד נכשל בכל המבחנים שאני עושה". ונניח שאתה יודע שזה לא נכון, אז תשאל אותו, "מה? באמת?! בכל המבחנים?!". כאשר בעצם אתה גורם לו לענות לך תשובה שתגרום לו להרגיש יותר בנוח עם עצמו.
כמובן שלפעמים אם אתה לא יודע מה האמת שהוא מגזים לגבי החיסרון שהוא אומר על עצמו, אז במקרה כזה עליך להיזהר לשאול שאלה כיו"ב, שלא תעצים אצלו את החיסרון שהוא מרגיש ביחס לעצמו בשיחה איתך.
ובאופן כללי, נסה לגרום לשני להרגיש בנוח עם עצמו במחיצתך, גם באמצעות זה שתעזור לו לראות את הדברים אחרת, בצורה חיובית יותר.
אך יש לזכור, כי פעולה מתבצעת רק מתוך חיסרון. ולכן תמיד צריך גם שיהיה חיסרון כלשהו, אם ברצונך שהוא יבצע פעולה כלשהי.
נניח שמישהו אומר על עצמו דבר רע, תביע פליאה / חוסר אמון / תחושת הפתעה, כשאתה שומע את הדברים. בזה אתה מעביר מסר, של כאילו שאתה חושב, שלא יכול להיות שזה נכון. ועצם הבעת הפליאה שלך לדבר הרע שהוא אומר על עצמו, משדרת לשומע מסר, שאתה לא חושב עליו דברים רעים, אלא דברים טובים.
נניח שמישהו אומר לך משהו, ולא הבנת משהו ממה שהוא אמר. ואז אתה מבקש ממנו להבהיר את עצמו. זה עלול לגרום לכך שהוא ירגיש שאתה לא נותן בו אמון. לכן ברגע שהבנת אותו, מיד עליך לשדר לו שהבנת אותו ושלא ירגיש שהוא צריך להסביר את עצמו יותר מידי. ובנוסף, כאשר הוא מרגיש שהוא צריך להסביר את עצמו יותר מידי בעיניו, זה גורם לו גם לחשוב שאתה לא מבין אותו, דהיינו, יוצר תחושת זרות וניכור. ולהפך, ברגע שאתה מבין את השומע מיד, הוא מרגיש סוג של קירבה.
כשמישהו מספר לך על הכאב שלו, תביע אמפתיה והזדהות עם הכאב שלו. גם זה יוצר אמון. יש לשים לב, שלפעמים זה עלול ליצור חיסרון, אם ברצונך אח"כ להוציא אותו מהתחושה הרעה שבה הוא נמצא.
כשמישהו מספר דבר רע על עצמו, תראה שאתה לא מתרגש מכך, אלא מקבל אותו איך שהוא בלי תנאים, כדי לגרום לשומע להרגיש טוב במחיצתך.
נניח שאתה רוצה לגרום למישהו לחשוב על משהו שהוא טוב, באפשרותך במקום לומר לו את זה בצורה ישירה, באפשרותך לדוגמה לומר לו את זה בצורה עקיפה.
כגון לדוגמה, "אני לשמחתי הצלחתי לעשות X". כאשר המילה לשמחתי, היא בעצם מסר סמוי, שזה טוב ומשמח להצליח לעשות את הדבר הזה. כך גם המילה הצלחתי, שמשדרת, שיש כאן הצלחה כאשר אתה עושה את הדבר הזה. כך שאם לא, יש כאן כישלון. וזה בעצם מסר סמוי.
כשאתה אומר למישהו דבר כלשהו ואתה רוצה שהוא ישים לב ויהיה מודע יותר, לכך שאמרת לו את מה שאמרת לו, כגון לדוגמה כאשר אתה אומר למישהו איזה מסר סמוי שאמור לגרום לו להרגיש טוב עם עצמו, ואתה רוצה שהמסר הזה לא יעבור מראשו, אלא שהוא יתבונן בו, במקרה כזה עליך לגרום לאדם השני לחזור על הדברים שאמרת, או לכל הפחות להתייחס אליהם בפידבק חוזר.
כגון לדוגמה לשאול אותו, הבנת אותי? איך אתה מבין אותי? מה אתה חושב על מה שאמרתי? מה דעתך על מה שאמרתי? וכיו"ב שאלות, שמטרתן היא גם לגרום לשומע להתבונן במידע שאמרת, ולהיות בטוח שהוא נקלט אצל השומע.
ובאופן כללי, כאשר אתה רוצה שמישהו יתייחס למה שאתה אומר יותר ברצינות, באופן כללי תנסה להרגיל אותו לתת לך משוב ופידבק על מה שאתה אומר לו. וזה גם גורם לו במיידי לשים לב למה שאמרת. וגם בנוסף, אם המוח של השומע, מתרגל לכך שאתה מבקש ממנו פידבקים על מה שאתה אומר לו, אז ממילא מלכתחילה הוא מקשיב יותר טוב למה שאתה אומר לו.
אם מדובר על שיחה, שבה השומע לא ממש מרגיש בנוח לדבר איתך, עליך לוודא שכמה שפחות יהיו מצבים... NLP, חשדנות, בניית אמון, יצירת אמון, איך בונים אמון? איך לבנות אמון? ראפור, יצירת כימיה, איך ליצור אמון, על ידי נתינת אמון? ניהול משא ומתן, לשכנע לקוחות, לשכנע אנשים, סוגסטיה, יצירת הזדהותNLP, חשדנות, בניית אמון, יצירת אמון, איך בונים אמון? איך לבנות אמון? ראפור, יצירת כימיה, איך ליצור אמון, על ידי נתינת אמון? ניהול משא ומתן, לשכנע לקוחות, לשכנע אנשים, סוגסטיה, יצירת הזדהותNLP, חשדנות, בניית אמון, יצירת אמון, איך בונים אמון? איך לבנות אמון? ראפור, יצירת כימיה, איך ליצור אמון, על ידי נתינת אמון? ניהול משא ומתן, לשכנע לקוחות, לשכנע אנשים, סוגסטיה, יצירת הזדהות איך בונים אמון באמצעות נתינת אמון? אליעד כהן מסביר שהדרך הטובה ביותר ליצור אמון עם אנשים, כגון לקוחות או כל אדם שרוצים לשכנע אותו, היא להראות להם שאתם בעצמכם נותנים בהם אמון. ברגע שאתה מראה לאדם שאתה מאמין בו, הוא באופן אינסטינקטיבי יותר נוטה לתת בך אמון בחזרה. ההיגיון מאחורי טכניקה זו הוא פשוט: כאשר אתה נותן אמון באדם אחר, אתה מעביר לו בתת - המודע את המסר שאתם לא אנשים זרים, אלא שיש ביניכם אינטרס משותף. בכך, באופן אינסטינקטיבי, הוא גם מתחיל לתת בך אמון. לדוגמה, אם אתה רוצה לשכנע לקוח לבצע עסקה איתך, בתחילה הוא חשדן. הוא שואל את עצמו: מדוע שאאמין לך? אתה אדם זר, אולי אתה רוצה לרמות אותי. ברגע שאתה מראה ללקוח שאתה סומך עליו ונותן בו אמון באופן ברור, בתת - המודע הוא מבין שאתה לא רואה בו אדם זר, ולכן גם הוא עשוי לתת בך אמון בחזרה. האם נתינת אמון תמיד אמיתית או יכולה להיות מניפולציה? אליעד מדגיש נקודה חשובה, שאמנם אתה יכול להראות שאתה נותן אמון באדם, אבל זה לא בהכרח אומר שאתה באמת מאמין לו. זו יכולה להיות פעולה מניפולטיבית בלבד, כאשר אתה רק מנסה לגרום לו לתת בך אמון, למרות שאתה עצמך כלל לא נותן בו אמון. כלומר, אפשר להגיד למישהו אני מאמין לך כשבפועל אתה לא באמת מאמין לו, אלא רק מנסה ליצור בו אמון בך. האדם ששומע שאתה נותן בו אמון באופן אינסטינקטיבי מתחיל להאמין לך, כי הוא מניח שאם אתה סומך עליו, כנראה שיש לכם אינטרס משותף. אבל חשוב ... ספקות רבים. כשיש ספק קטן יחסית, האדם יעדיף לבחור באפשרות שנותנת לו ודאות. אם תציג לו שאתה בטוח לחלוטין באמון שאתה נותן בו, הוא יבחר בקלות רבה יותר לתת בך אמון בחזרה, כי זה מוריד ממנו את תחושת הספק הלא נעימה. מתי אמון מוחלט דווקא מעלה חשד? למרות היתרון הגדול של נתינת אמון מוחלט, אליעד מסביר שישנם מקרים שבהם אם תראה אמון ללא כל ספק, זה דווקא עלול לגרום לאדם לחשוד בך יותר. למשל, אם שני אנשים אויבים, ואחד אומר לשני ... משותפת, והוא יותר מזדהה איתך. איך ליצור הזדהות עם הספק של הצד השני? אליעד כהן מפרט דרך נוספת לבניית אמון, והיא דווקא להעלות את הספקות של האדם השני בצורה מפורשת, ואז לומר שאף על פי הספקות האלה אתה עדיין נותן בו אמון. בצורה זו, אתה למעשה מאפשר לו לשמוע את עצמו מדבר דרכך. הוא אומר לעצמו: הספקות האלה הן הספקות שלי, והוא בכל זאת בוחר לתת בי אמון, ולכן האדם השני מרגיש יותר בטוח לתת בך אמון בחזרה. דוגמה לכך היא כשאתה משוחח עם לקוח על חוזה עסקי. אם הלקוח חושש ויש לו ספק, אז במקום ... לך. בצורה זו אתה גורם לו להרגיש שהמסקנה היא שלו ולא רק שלך. מה החשיבות של מודעות לתהליך יצירת האמון? אליעד מסביר שחשוב מאוד להיות מודעים לתהליכים שקורים בתוך המוח שלנו בזמן יצירת אמון, כי אחרת אפשר ליפול קורבן למניפולציות. כאשר אדם אומר לך אני מאמין לך, יש לשאול את עצמך באופן מודע למה אתה מאמין לו. אם אתה לא עושה את זה, קל יותר לתמרן אותך. לדוגמה, אם מישהו משדר לך אמון באופן מוחלט, אתה עלול לשכוח לבדוק אם באמת יש ביניכם אינטרס משותף, ולהאמין לו בצורה אוטומטית. אבל אם אתה ... בי, כנראה הוא לא באמת רוצה בטובתי, וזה יחזק בו את החשדות כלפיך. איך להשתמש נכון בטכניקות של יצירת אמון? אליעד מדגיש את החשיבות של שימוש נכון בטכניקות של נתינת אמון, ומציע לשחק עם המינונים בהתאם לסיטואציה. לפעמים מתאים להראות אמון מוחלט ללא שום ספקות, ולפעמים דווקא להציג ספקות ואז להראות שאתה מתגבר עליהם. הכל תלוי ברמת החשדנות הבסיסית של הצד השני. הוא מציע תרגיל מעשי לשבוע הקרוב: בכל מפגש עם אנשים, לבדוק האם אתה משדר להם אמון או דווקא חשדנות. התוצאות של הבדיקה הזו יאפשרו לך להבין יותר טוב איך המוח שלך ושל אחרים פועל בתהליך יצירת האמון. אליעד מסכם שבכל תהליך של יצירת אמון, תמיד יש מקום לבדיקה עצמית. חשוב לשאול האם באמת יש אינטרס משותף, או שהאמון נוצר רק בגלל שהצד השני שידר שהוא מאמין לך. זהירות ובדיקה פנימית יאפשרו לך להימנע ממניפולציות ולקבל החלטות מושכלות יותר. איך ליצור אמון על ידי נתינת אמון? איך לשכנע אנשים בקלות? כיצד עובד תהליך יצירת אמון במוח? האם נתינת אמון זו מניפולציה? ...
חשדנות / בניית אמון / יצירת אמון - איך ליצור אמון, על ידי נתינת אמון? איך בונים אמון? איך לבנות אמון? ניהול משא ומתן / לשכנע לקוחות / לשכנע אנשים / בניית אמון / סוגסטיה / יצירת הזדהותחשדנות / בניית אמון / יצירת אמון - איך ליצור אמון, על ידי נתינת אמון? איך בונים אמון? איך לבנות אמון? ניהול משא ומתן / לשכנע לקוחות / לשכנע אנשים / בניית אמון / סוגסטיה / יצירת הזדהות וכאן אבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך ליצור אמון עם אדם אחר, כגון לקוח או סתם מישהו שאתה רוצה לשכנע אותו. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מראה לו, שאתה עצמך נותן בו אמון! דהיינו, על ידי זה שאתה מראה לו שאתה מאמין לו, הדבר הזה גורם לכך שהוא יותר יאמין בך. והסיבה ... אינטרס משותף, אלא אולי יש ניגוד אינטרסים וכיוב. וכאשר אתה גורם לאדם האחר להבין שאתה עצמך כן נותן בו אמון, אתה בעצם משדר לתת המודע שלו את המסר שאומר, שאתה חושב שיש לכם אינטרס משותף ושאתה עצמך לא מרגיש ... על השני. כי האדם השני, יש לו שתי אפשרויות איך להתייחס אליך. האם להתייחס אליך בחשדנות, או לתת בך אמון. ואפשרויות האלו נשענות על הספק הטבעי שיש לאדם, האם יש לכם אינטרס משותף ואתם פועלים כישות אחת שרוצה בטובת ... ביניכם ניגוד אינטרסים, שאז כל צד צריך להגן על עצמו. וכאשר אתה מראה ומשדר לאדם השני שאתה נותן בו אמון ללא ספקות כלשהם, הרי שבכך אתה בעצם משדר לתת המודע שלו, שלפחות מבחינתך, תפישת המציאות הנכונה, היא תפישת המציאות ... וכאשר האדם השני, רואה אל מול עיניו, שאתה כאדם זר, מתייחס אליו כאל אדם קרוב, דהיינו, שאתה נותן בו אמון וכיוב, על ידי זה בתת המודע של האדם השני, מתחזקת תפישת המציאות שאומרת, שאתם אנשים קרובים, ושממילא הוא כן ... האדם השני, הרי שזה גורם גם לאדם השני לחשוד בך. כי האדם לא חושד בעצמו. דהיינו, האדם בהחלט נותן אמון בעצמו וסומך על עצמו, שהוא לא ינסה לפגוע בעצמו ולעשות לעצמו רע וכיוב. שזה בעצם אומר, שאם אתה מראה ... הזדהות מלאה מולו, עד כדי כך שכאשר היית מסתכל עליו, היית רואה את עצמך ממש, הרי שהיית נותן בו אמון, בדיוק כמו שאתה מאמין לעצמך. ואם אתה מראה למישהו, שאתה לא נותן בו אמון, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע שלו את המסר שאומר, שאתה עצמך חושב שהוא אדם זר, ושאתה עצמך לא ... למישהו, שאתה לא מתייחס אליו כאילו הוא עצמו, זה אתה עצמך ממש, הרי שממילא מחויב שהוא לא ייתן בך אמון, כי אתה עצמך אמרת לו, שאתה עצמך לא חושב שאתה והוא זאת ישות אחת. דהיינו, גילוי החשדנות שלך כלפיו, ... ושאתה עצמך מתייחס אליו כאל אדם זר. כי אם היית מתייחס אליו, כאל אדם קרוב, הרי שהיית נותן בו אמון. ואם אתה לא נותן בו אמון, הרי שזה אומר, שאתה מתייחס אליו כאל אדם זר. ואז ממילא גם הוא לא ייתן בך אמון, כי אתה עצמך חושב שהוא אדם זר. ועוד אוסיף ואומר, כי לפעמים האדם השני מצפה שלא תיתן בו אמון בלי לחשוד בו. ואם הוא יראה שאתה נותן בו אמון, בלי שום חשדנות, זה דווקא עלול ליצור אצלו חשדנות כלפיך. כי זה גורם לכך שהוא יסתכל עליך בצורה מוזרה, שאתה מיד נותן בו אמון, בלי שום חשד. ומצד אחד זה יכול לגרום לו לחשוב, שכנראה שיש לך אך ורק כוונות טהורות בלבד, ושברור לך שיש לך אינטרס משותף איתו, ושבגלל זה אתה נותן בו אמון, אבל זה גם יכול לגרום לך להיראות חשוד, בגלל שאתה פועל בצורה שהיא יותר מידי לא צפויה מבחינתו של האדם השני. כך שצריך לדעת להתנהג בחוכמה. ואתה, כשמישהו נותן בך אמון, האם זה אומר שהוא באמת נאמן לך? האם גם אתה באמת יכול לתת בו אמון?
איך ליצור הזדהות, כשיש קונפליקט פנימי אצל האדם השני, בינו לבין עצמו? יצירת אמון עם הלקוח, כאשר ללקוח אין אמון בעצמו - איך ליצור אמון, כאשר יש קונפליקט בין תת המודע של הלקוח, לבין המודע שלו? יצירת אמון, בניית אמון, הפרת אמון, יצירת הזדהות, לשכנע לקוחות, ראפור עם התת מודע, ראפור רע, טעויות ביצירת הזדהות, איך לא לעשות ראפור, איך לא ליצור כימיה, כימיה בין אישיתאיך ליצור הזדהות, כשיש קונפליקט פנימי אצל האדם השני, בינו לבין עצמו? יצירת אמון עם הלקוח, כאשר ללקוח אין אמון בעצמו - איך ליצור אמון, כאשר יש קונפליקט בין תת המודע של הלקוח, לבין המודע שלו? יצירת אמון, בניית אמון, הפרת אמון, יצירת הזדהות, לשכנע לקוחות, ראפור עם התת מודע, ראפור רע, טעויות ביצירת הזדהות, איך לא לעשות ראפור, איך לא ... עם לקוח באופן פרטי ועם בן אדם אחר באופן כללי. ואבאר, מה עליך לא לעשות בטעות, שיכול לגרום לחוסר אמון בינך לבין הלקוח. ומדובר כאן על דבר, שכלפי חוץ נראה שעליך כן לעשות אותו, והוא נראה כצעד בונה אמון. אבל באמת הוא צעד של הפרת אמון, למרות שהוא נראה כבונה אמון. והעניין הוא, שלפעמים האדם השני / הלקוח חושב בצורה כלשהי ברמת המודעות שלו. אבל בתת המודע שלו הוא לא ... לדוגמה, אם תיצור הזדהות והסכמה עם הלקוח, על מה שהוא עצמו חושב ואומר באופן מודע, זה עלול ליצור חוסר אמון, בינך לבין הלקוח. משום שהוא עצמו לא מאמין לעצמו. או במילים אחרות, לפעמים הבן אדם שאיתו אתה רוצה ליצור ... יוצר ריחוק ממנו. כי הוא חושב את שתי הדעות הסותרות, בלי שהוא עצמו מודע לכך. ונסביר: באופן כללי, יצירת אמון נעשית, על ידי הסכמה בינך לבין הלקוח, בכמה שיותר דברים. ובאופן כללי, אם הלקוח חושב בצורה כלשהי, אז אם תסכים איתו, זה יצור אמון בינך לבינו. אבל לפעמים, ללקוח עצמו אין אמון בדעה של עצמו. והלקוח עצמו יש לו ספקות רציניים לגבי עצמו. ולפעמים הלקוח עצמו חושב אחרת, ממה שהוא אומר שהוא חושב. ובמקרה כזה לדוגמה, אם תסכים עם הלקוח, אז חוסר האמון של הלקוח כלפי עצמו, יכול לצאת כלפיך. ובמקרים כאלו לדוגמה, דווקא אם לא תסכים עם הלקוח, זה דווקא יכול ליצור אמון עם הלקוח. כי הלקוח רואה, שאתה חושב את מה שהוא חושב בתת המודע שלו, ושהוא רק מפחד להודות שהוא חושב כך או אחרת. ובמקרים כאלו, דווקא חוסר הסכמה עם הלקוח, זה דווקא יכול ליצור אמון עם הלקוח. וצריך לעשות את זה בזהירות ובחוכמה. דהיינו, אם תשלול את מה שהלקוח אומר באופן גלוי, בגלל שהלקוח עצמו לא מאמין לעצמו בתת המודע שלו, הרי שמצד אחד יצרת אמון עם תת המודע של הלקוח, אבל מצד שני יצרת חוסר אמון, עם המודע של הלקוח. ולכן צריך לדעת לעשות את זה בחוכמה. שמצד אחד אתה מראה ללקוח שאתה מסכים עם ... לא ככ שלם עם מה שאתה חושב, ואתה עצמך מבטא את מה שהלקוח חושב בתת המודע שלו. וזה יוצר אמון בינך לבין הלקוח. וניתן דוגמה מתחום של מערכות יחסים. לדוגמה, בחורה שאומרת שהיא חושבת על עצמה שהיא נראית טוב. ... נראית טוב, היא אומנם תחייך ותודה לך על המחמאה שנתת לה, אבל בלב שלה, בעצם נוצר סוג של חוסר אמון, בינך לבינה. כי היא עצמה חושבת אחרת, ממה שהיא אומרת שהיא חושבת. ובמקרה כזה לדוגמה, הכי טוב, זה לומר ... שניות, אפשר להוסיף, שהיא יכולה להיראות עוד יותר טוב, עם כמה פחות גרמים. כאשר בעצם אתה סוגר מעגל של אמון, בינך לבין הבחורה. וכמובן שמדובר על מקרה, שבו הבחורה עצמה חושבת את זה על עצמה, והיא רק מתביישת להודות, ... האדם יכעס עליך, אם תאמר לו את מה שהוא חושב על עצמו ומפחד לומר על עצמו. ואעפכ יצרת איתו אמון חזק, מאחר שהוא יודע את האמת, שאתה באמת צודק. ולמרות שכלפי חוץ יצרת איתו חוסר הסכמה, הרי באמת הוא ... חושב על עצמו, למרות שהוא עצמו מפחד להודות שהוא חושב את זה על עצמו. ובסיכומו של דבר, כאשר יוצרים אמון והזדהות עם לקוח, צריכים להיות מודעים, גם לרמת המודע וגם לרמת תת המודע של הלקוח. וצריך לקחת בחשבון, שאם ... ולדעת איך ליצור הזדהות מורכבת, עם האדם עצמו, שהוא עצמו אין לו הסכמה עם עצמו. ולהביא אותו למצב של אמון, למרות שבתוכו עצמו אין לו אמון בעצמו.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331