... יכול לשאול את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם
יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? ... שולחן. בשורה התחתונה, כל התהליך הזה של תפיסת המציאות מבוסס על ההבדלה בין
יש לאין, שמאפשרת לנו לקבוע מה קיים ומה לא. כל תפיסה של ... אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין
יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? ברגע ששואלים את השאלה מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו ... משהו. ואז, אפשר להמשיך ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם ... אין מחשבה, ואם אין מחשבה, אין חושב. כאשר מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין
יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ... להבין את התהליך שמאחורי תפיסת המציאות. כל תפיסה של שולחן נובעת מההבדלה בין
יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין
יש לאין . כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות ... להמשיך לפרק את המשפט עוד יותר. השאלה הבסיסית ביותר היא: מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם
יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין ... שם, ומבדיל בינה לבין מה שאינו שולחן. כל התהליך הזה מבוסס על כך שמבדילים בין
יש לאין. האמונה שיש הבדל בין
יש לאין היא הבסיס לכל תפיסת המציאות. לכן, ההבנה של הנה שולחן צריכה להוביל לעומק עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין
יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר ... אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין
יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? ברגע ששואלים זאת - כל תפיסת המציאות מתערערת. ההבדל ... חושב שיש. אני חושב שאולי יש. אני חושב שיש אפשרות שיש. אני חושב שיש הבדל בין
יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם ... - אין מחשבה, ואם אין מחשבה - אין חושב. אם מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין
יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ... שאנו רואים הוא תוצאה של תהליך שבו המוח מפרש את המידע החושי ומבצע הבחנות בין
יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה. כאשר מפרקים את התפיסה הזו בשלבים ומגיעים לשאלת הבסיס מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור ... נשאר להבין מה זה, אני חושב שיש שולחן. אז אם מפרקים את זה, מהצד שיש הבדל בין
יש לאין, יש אני, ולאני יש מחשבה שאומרת לו שיש פה משהו בצורה ... שמוגדרת כרגע על ידי כשולחן. ואם הולכים אחורה ושואלים, מי אמר שיש הבדל בין
יש לאין? אז אני לא יודע אם יש פה שולחן או אין פה שולחן. אם אני לא יודע אם יש הבדל בין
יש לאין, אז אני לא יודע ממילא הלאה. אני אומר, כשאתה רואה ... יחשוב שיש פה משהו? בזה שאני מבדיל בין מה שיש למה שאין. ואם אין הבדל בין
יש לאין , אז אני לא יכול בכלל לדעת שיש פה משהו. המטרה היא לא ... ולצאת מכל ההגדרות זה על ידי הבנה. אם אתה מבין, אתה מבין שיש הבדל בין
יש לאין, ואז אתה מבין שיש הבדל בין אני ללא אני, ויש לי ... אבל ההתחלה של מה שמסתתר מאחורי - הנה שולחן, זה אני מאמין שיש הבדל בין
יש לאין. ועל האמונה הזאת מושתת כל התפיסה. ההבנה שאומרת הינה שולחן, תבין אותה עד לעומק שתראה שהיא נשענת על זה שיש הבדל בין
יש לאין. אתה צריך להבין אותה ולא להטיל בה ספק. איפה כן אפשר ...