... מתקיימת, וכל שמעשיו מועטים מחכמתו, אין חכמתו מתקיימת. לפי הגישה הזו, החשיבות היא במעשים עצמם, כי רק דרכם החכמה מתממשת בפועל. לדוגמה, אדם
שמאמין באלוהים אבל אינו מתפלל, אינו מקיים את חוכמת האמונה שלו, ולכן החכמה שלו לא מתקיימת בפועל. באותה צורה, אם אדם מאמין ... הוא מדגיש את ההבדל בין תפיסה יחסית למוחלטת: בתפיסה יחסית, פעולה מסוימת מתאימה לתפיסה מסוימת, ופעולה אחרת מתאימה לתפיסה אחרת. למשל,
להאמין באלוהים וללכת לבית הכנסת - זה מתאים לתפיסת האמונה. ואילו
כפירה באלוהים או אי -
שמירת מצוות תתאים לתפיסה אחרת. אבל מנקודת מבט מוחלטת, אין פעולה שבאופן מהותי מתאימה או לא מתאימה לשום תפיסה, ולכן ... יכולה להיות מתאימה לכל שכל, לכל חכמה, לכל הבנה. מהי המשמעות האמיתית של המעשה הוא העיקר? אליעד נותן דוגמה מפורטת כדי להמחיש זאת. אם מישהו
מאמין באלוהים , אז לכאורה הוא צריך לעשות פעולות המבטאות את האמונה הזו, כמו להתפלל או
לשמור מצוות. אם הוא לא עושה את הפעולות הללו, הוא כביכול מרחיק את עצמו מהאמונה שלו. לעומת זאת, אם אדם אחר מאמין שאסור
להאמין באלוהים, הרי שאם הוא מתפלל או עושה מעשים
דתיים, הוא מתרחק מההבנה שלו. אבל אליעד טוען שבעולם המוחלט, שתי הפעולות -
להאמין באלוהים ולא
להאמין באלוהים - אינן באמת מנוגדות זו לזו, ולכן שתיהן יכולות להוביל את האדם אל אותה חכמה, שהיא ההבנה המוחלטת. לדוגמה, הוא ... אמיתית? לאחר מכן, אליעד מציין את הרעיון כי כל חכמה שאדם מחזיק בה לא תקיים את עצמה אם הוא לא מיישם את ההבנה בחייו. הוא נותן דוגמה לאדם
שמאמין באלוהים אך לא מבצע את הפעולות שמשקפות את האמונה הזאת. אם הוא לא פועל על פי מה שהוא מבין, החכמה שהוא מחזיק בה לא תקיים ...