... של שבת, צביעות
דתית, מעלית של שבת, השכל של
המצוות, הלכה למשה מסיני, גזרת הכתוב, זלזול בדתיים, ההיגיון של
המצוות, שמירת שבת,
אתאיזם, יהדות, מכירת חמץ לגוי, שנת שמיטה מה ההיגיון של
המצוות ואיפה מתחילה הצביעות
הדתית? אליעד כהן מסביר את ההיגיון והצביעות
שבמצוות הדת היהודית, תוך התמקדות בדוגמאות כמו גוי של שבת, מעלית שבת, מכירת חמץ לגוי ושנת ... צביעות - האם זו באמת צביעות או שיש היגיון נסתר מאחורי ההתנהגות של הציבור הדתי? האם גוי של שבת זו באמת צביעות? אליעד כהן פותח בהסבר על הרעיון של גוי של שבת: אדם
דתי שאסור לו להדליק אור בשבת מבקש מאדם לא -
יהודי לעשות זאת במקומו. מצד אחד, האיסור ההלכתי ברור - אסור
ליהודי לעשות פעולה מסוימת בשבת. מצד שני, ישנם מנגנונים הלכתיים המאפשרים
ליהודים להיעזר בגוי, דבר שנראה לחילונים כצביעות מוחלטת. אליעד מסביר שהשאלה האמיתית היא האם יש פה היגיון נסתר או שזו באמת צביעות שמטרתה לעקוף את
המצווה. הדוגמה שאליעד נותן היא כשאומרים לילד לא להפעיל טלוויזיה כדי לא להעיר ... האיסור בשבת הוא ללחוץ על כפתורים שגורמים לפעולה חשמלית. במעלית שבת אין צורך ללחוץ, כי היא פועלת באופן אוטומטי. מנקודת מבט חיצונית, זה נראה כמו עקיפה של ההוראה
הדתית , אבל אליעד מבהיר שיש שתי דרכים להבין את ההוראה: אם ההיגיון של
המצווה הוא למנוע מאמץ, מעלית שבת היא הגיונית כי היא חוסכת מאמץ. אם
המצווה היא גזרת הכתוב ללא היגיון גלוי, אז מעלית שבת עדיין הגיונית כי
התורה לא אסרה את הפעולה הספציפית של מעלית שבת, ולכן אין בעיה להשתמש בה. כך, מנקודת המבט ההלכתית, הפעולה לגיטימית לחלוטין. מה המשמעות של מכירת חמץ לגוי בהקשר הצביעות? אליעד כהן מתאר מצב שבו
התורה מצווה על השמדת חמץ בפסח. אך בפועל, במקום לשרוף,
יהודים רבים מוכרים את החמץ לגוי. שוב, זה נתפס אצל חילונים כקומבינה, כי מבחינה פרקטית
היהודי לא השמיד את החמץ, אלא השאיר אותו בבעלותו, רק בצורה חוקית אחרת. אליעד מחדד שוב את השאלה: האם מדובר באמת בצביעות או שמא החילונים פשוט לא מבינים את ההיגיון העמוק יותר? האם שנת שמיטה היא התחמקות
ממצוות התורה? בשנת שמיטה
התורה אוסרת על עבודת האדמה. אך
יהודים רבים משתמשים בהיתר מכירה - כלומר, מוכרים כביכול את האדמה לגוי, וכך עוקפים את האיסור. גם כאן, עולה השאלה האם זה מהלך הגיוני על פי ההלכה או סתם התחמקות מהוראות
התורה. אליעד מסביר כי גם פה מדובר בדומה לדוגמאות הקודמות - אם
המצווה היא גזרת הכתוב, ללא היגיון ברור, אז הצורה שבה
היהודים ממלאים אחר ההלכה היא לגיטימית לחלוטין. האם
המצוות הן בהכרח הגיוניות או שרירותיות? אליעד כהן מדגיש כי קיים הבדל בין
מצוות הנתפסות כבעלות היגיון פנימי לבין אלו המוגדרות כגזרת הכתוב -
מצוות שאינן נתפסות כבעלות סיבה הגיונית אלא מחויבות רק בגלל רצון ...