... לשאול עד כמה זו האמת: כאשר בודקים את אמיתותה של
טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש
לטענה זו מספר פירושים אפשריים או שיש רק אפשרות אחת בלבד מוגדרת באופן ספציפי להבין את
הטענה. ואז אם יש רק אפשרות אחת להבין את
הטענה, נשאל, האם זו האמת. ולא נשאל, עד כמה זו האמת. כי או שזו האמת או שלא. אבל אם יש מספר אפשרויות לפרש את
הטענה, נשאל, עד כמה זו האמת. לדוגמה:
טענה שאומרת, שבזמן מסוים ובמקום מסוים, יש משהו כלשהו.
טענה כזו היא מוגדרת באופן ספציפי. ונוכל לשאול, האם היא נכונה או שלא. לעומת זאת, רוב
הטענות יהיו
טענות שניתן לפרש אותן בכל מיני צורות. לדוגמה: היום חם. שהמושג חם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל האם ועד כמה חם. או לדוגמה: הילד איחר לבית הספר. שהמושג איחר ניתן לפרש ... ועד כמה הוא חכם. תוספות - איך לבדוק האם ועד כמה
טענה נכונה? ברמת העיקרון, בין השלב של הבנת 4
הטענות לבין השלב של בדיקת אמיתות
הטענות האלו, יש שלב של הבנת
הטענות השונות
מהטענות שנטענו. לדוגמה: אני טוען שבגלל שנכשלתי אכשל בעתיד.
הטענה הראשונה היא שנכשלתי בעבר. אז הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה נכשלתי בעבר. אבל בין השלבים האלו, יש שלב שבו אמורים לקחת את
הטענה, ולהבין, מה ההפכים האפשריים שלה. דהיינו, איזה משפטים מנוגדים יש למשפט נכשלתי בעבר. כגון: אני כל הזמן נכשל בעבר כולם נכשלו בעבר כולם נכשלים תמיד אף פעם לא נכשלתי נכשלתי רק ... של הפכים. וביחס אליהם אחכ בודקים, האם ועד כמה
הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של
הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של
טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק ... אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה:
טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את ... באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה:
טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ולגבי התוצאה נבדוק: האם באמת יש אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם היום באופן כללי? והתשובה היא, שאין ... לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא
הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה:
טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות שתאבד את כל מה שיש לך. ואחכ נשאל על ההקשר הסיבתי, שבין נפילת הבורסה לבין ... שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר
טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה ... ההפך הוא הנכון, היא ב 3 שלבים: שלב 1 - זהה את
הטענה . לדוגמה: היום חם. שלב 2 - זהה את ההפך של
הטענה. לדוגמה: היום לא חם. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום לא חם. עוד דוגמה (כן לא): שלב 1 - זהה את
הטענה. לדוגמה: אני לא מוצלח. שלב 2 - זהה את ההפך של
הטענה. לדוגמה: אני כן מוצלח. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אני כן מוצלח. עוד דוגמה (יש אין): שלב 1 - זהה את
הטענה. לדוגמה: יש כאן פיל. שלב 2 - זהה את ההפך של
הטענה. לדוגמה: אין כאן פיל. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אין כאן פיל. כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של ה