... התורה היהודית, שאלות קיומיות, שאלות על אלוהים, שאלות על היהדות, העם הנבחר, מתן תורה, משה רבנו, בני ישראל, שמירת מצוות, חזרה בשאלה, ... מה המשמעות של העם הנבחר? אליעד מסביר את המושג העם הנבחר בצורה ביקורתית. הוא מציג שההיסטוריה של היהדות מלאה בדוגמאות של אנשים שלא הסכימו עם משה או עם התורה, והם נענשו או הוצאו מהקהילה, כמו קורח, הצדוקים, הקראים והרפורמים. הוא אומר שזה מראה שהיהדות, כמו כל דת אחרת, פועלת לפעמים כמו משטר שמדכא דעות אחרות ולא מאפשר להתנגד או לשאול שאלות, אחרת האדם נענש. אליעד גם מציג ביקורת על תפיסת היהדות לגבי הייחודיות שלה. הוא שואל מה היהודים המציאו לעולם מעבר למצוות של ... הטענה שכל ההישגים המדעיים והטכנולוגיים שנזקפים לזכות יהודים נעשו דווקא על ידי יהודים שעזבו את המסגרת הדתית, ולכן לא ניתן לזקוף את ההישגים האלו לזכות התורה והיהדות. הוא ממשיך ואומר שהרעיון שהיהודים הם יותר חכמים משאר העמים ומצליחים יותר אינו בהכרח נכון, ויש לבדוק היטב מדוע יהודים זוכים בפרסי נובל והאם הדבר אכן נובע מיתרון כלשהו ביהדות עצמה או אולי מסיבות אחרות. האם היהדות מעודדת התנשאות כלפי עמים אחרים? אליעד מביע ביקורת נוספת כלפי היהדות על ההתנשאות שבה, למשל בנושא איסור להתחתן עם גויים, בטענה שיש בכך ... את התורה באופן חיובי יותר, בצורה שלא מובילה להתנשאות או לגזענות כלפי אחרים. הוא מסביר שבסופו של דבר היהדות, כמו כל דת אחרת, יכולה להיות טובה או רעה בהתאם לפרשנות שנותנים לה. הוא טוען ...

... יש אלוהים? חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, אמיתות התורה, יהדות, מי נתן את התורה? האם כדאי לשמור מצוות בגלל הסיכוי לשכר נצחי? אליעד כהן דן בשאלות יסודיות שעוסקות בשמירת ... ולא מבוססת על היגיון מוחלט. האם יש אינטרס לאנשים דתיים ולאנשים חילונים בהשקפתם? אליעד מבהיר שגם לדתיים וגם לחילונים יש אינטרס להחזיק בהשקפות שלהם. האדם הדתי רוצה להאמין ששמירת מצוות תביא לו אושר, ואילו האדם החילוני רוצה להאמין שאין צורך לקיים מצוות כי הן מגבילות ...

... לאלוהים? במהלך השיחה נדונה גם השאלה האם ניתן להטיל ספק באמונה הדתית , במיוחד בנוגע לאמונה באלוהים. גישה זו מביאה את המאזין למחשבות על הספק לגבי כל סמכות דתית או תיאולוגית, תוך הצבעה על כך שגם אם כל אדם טוען שמישהו אחר הוא אלוהים, אין בכך בהכרח הוכחה לכך שזה נכון. השאלה הגדולה היא האם כל התפיסות הדתיות באמת נובעות מהמוח האנושי בלבד או מהמציאות. האם מדיטציה יכולה לעבוד? ההרצאה מציגה את הגישה האומרת שמדיטציה לא עובדת, בעיקר משום שהיא מתמקדת בשאיפה להפסיק ...

... שמירת מצוות, הכל מאלוהים, יהדות מהו התפקיד של השתדלות באמונה ובפרנסה? ההרצאה מתארת את ... מהו הקשר בין עבודה לפרנסה בעיני הדתי? אליעד מביא דוגמה על אדם דתי שמקבל קצבה, אך עדיין לא הולך לעבוד. הוא מסביר את המתח ... מצוות להתפרנס. הוא שואל מדוע האדם הדתי לא הולך לעבוד ומסביר כי כאשר יש לו מספיק כסף, אין לו ... להאמין באלוהים השתדלות על פי היהדות ביטחון באלוהים הפרשת מעשרות ...

... ביותר להיפטר מסבל נפשי היא באמצעות חקירה פנימית, ללא תלות בכלים חיצוניים כמו תרופות, מדיטציה, דת או אמונות שונות. הוא מדגיש שהתרופות והמדיטציה הן רק כלים זמניים ואינם יכולים להבטיח פתרון קבוע לבעיית החרדה והדיכאון. האם אפשר לשלב טיפול תרופתי או מדיטציה יחד עם עבודה פנימית? ...

... שמסופר עליו שהיה משוחח בשבת על שיחות חולין לאחר התפילה. בשיחות אלו הוא היה עובר בין אנשים ומקשיב למה שהם מספרים, אפילו שהשיחות לא היו על נושאים קדושים או דתיים, אלא על חדשות, פוליטיקה או סתם נושאים ...

דילוגי אותיות בתורה, צירופי אותיות בתורה, הצופן התנכי, קודים בתורה, צפונות התורה, צופן התורה, הצפנות בתורה, מי נתן את התורה? אמיתות התורה, שמירת מצוות, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חוזרים בתשובה

... אנשי רוח, דעות פוליטיות, החברה החרדית, הרמבם, משה רבנו, יהדות, פרס נובל, לא יראני האדם וחי, רבי נחמן מברסלב, אינטליגנציה, אמונה או שכל, חזרה בתשובה, לימוד תורה, ארץ ישראל האם אנשי רוח באמת נמצאים בעיקר בשמאל? בתחילת הדיון עלתה שאלה ... כי גם בצד הימני של המפה יש אנשי רוח משמעותיים - למשל רבנים או אנשים שמתעסקים ברעיונות דתיים ורוחניים. האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא באמת על הישרדות? אליעד התייחס לוויכוח הפוליטי בין ימין ושמאל וטען שהוא לא באמת על הישרדות, אלא על אידאולוגיה וזהות לאומית. ... ליהודים שטח אחר מחוץ לישראל כתחליף לשטח הארץ, רוב היהודים, בעיקר אלה עם השקפה ימנית - דתית, יסרבו, כי עבורם ארץ ישראל היא עניין אידאולוגי, דתי ורוחני, ולא רק קרקע להישרדות פיזית. הוא נתן דוגמה שכאשר יש סכסוך על קרקע, רוב האנשים היו מסכימים לפיצוי ולעבור לשטח אחר, אלא שבסכסוך על ארץ ישראל האלמנט הוא לא הישרדותי אלא ... כמעט, ולכן הוויכוח על שטחים אינו באמת על הישרדות אלא על נושא של זהות וערכים. האם באמת הדת היהודית מעודדת אינטליגנציה ולמידה? אחת השאלות שעלתה הייתה הטענה שהיהדות מעודדת לימוד ופיתוח חשיבה. אליעד הסביר בצורה מפורטת כי היהדות אכן מעודדת ללמוד גמרא ותורה, אבל מדובר בלמידה במסגרת מאוד מוגדרת וסגורה. היהדות אינה מעודדת אדם לפתח חשיבה עצמאית באמת, לשאול שאלות פתוחות ולהטיל ספק בכל דבר. הוא הדגיש כי הלמידה ביהדות היא בעיקר להבין מה אחרים התכוונו לומר, ולא להבין את עצמך או לשאול שאלות עצמאיות ואמיתיות. לכן, למרות שהדת היהודית מעודדת למידה, זוהי למידה מסוג מסוים שלא בהכרח קשורה לאינטליגנציה גבוהה או לחשיבה ביקורתית עמוקה ואמיתית. מדוע רבנים ואנשים דתיים לא ממציאים המצאות? אליעד הביא דוגמה חשובה שהאנשים הלומדים תורה וגמרא, למרות שהם נתפסים כאינטליגנטים, אינם ממציאים המצאות גדולות כמו אלה שזוכים בפרס נובל. הוא הסביר ... לארץ ישראל הגשמית, אך היעד האמיתי הוא ארץ ישראל הרוחנית, מקום של שלמות מוחלטת. האם היהדות מעודדת חשיבה ביקורתית? מה הקשר בין שכל לאמונה? מדוע משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל? מדוע אנשי רוח נוטים לשמאל הפוליטי? האם רבי נחמן ביקר את הרמבם? מדוע דתיים לא זוכים בפרס נובל? האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא אידאולוגי או הישרדותי? ...

... לעשות זאת חי בטוב פנימי שאינו תלוי בתנאי חיצוני, וזה הצדק האמיתי שאליעד מדבר עליו. האם קיים צדק אלוהי? מהי תורת הגמול ביהדות? למה אנשים מפחדים לפגוע באחרים? מה ההבדל בין טוב פנימי וחיצוני? ...

... ביצירה. דווקא כשיש גבול או נושא ברור, קל יותר להתמקד ולהיות יצירתיים באמת. האם תרבות דתית מעודדת יצירתיות יותר מתרבות חילונית? אליעד דן בהבדל בין היצירתיות בתרבות דתית ליצירתיות בתרבות חילונית. במבט ראשון, נדמה שאולי בחברה הדתית יש יותר יצירתיות מפני שיותר אנשים כותבים ספרים ויוצרים תכנים. אך אליעד מסביר שבמציאות זה הפוך: בחברה החילונית קל יותר להיות יצירתי כי היא מאפשרת יצירתיות מחוץ לגבולות המוכרים, ואף מעודדת את הפריצה מעבר למוכר ולידוע. לעומת זאת, בחברה הדתית יש גבולות ברורים מאוד ליצירה, ואם אדם ינסה לחרוג מגבולות אלה, הוא עלול להסתכן בעונש או בנידוי. לכן, בחברה הדתית, היצירתיות היא בתוך הקופסה בלבד. למה הצבת גבולות עוזרת לנו להיות יצירתיים? לפי אליעד, הצבת גבולות עוזרת לאנשים ליצור כי היא מאפשרת להם להתמקד. כשאדם לא מוגבל כלל, המחשבה ... ביחס לכמות אוכלוסייה אם כמות המחקרים המדעיים שנעשית היא גדולה בהיקפה כמו כמות הספרים הדתיים שנכתבים. זאת אומרת אתה יכול להגיד הנה נגיד יש פה מאה אנשים שמתוכם 90% כותבים ספרים לעומת זאת באוכלוסייה חילונית יש לך אלף אנשים שמתוכם מאה כותבים ספרים אז אומנם פה יש יותר ספרים מחקריים מפה, מחקרים מדעיים מספרים דתיים אבל פה לכאורה דתיים יותר כותבים ספרים ומחדשים ומתפלפלים. אבל מה האמת שזה לא כל כך נכון, למה כי איפה יותר מעודדים אותך ליצור ולהביא היפוכים בחברה החילונית כי יהיה לך יותר כבוד וכו לעומת זאת בחברה הדתית אם אתה תהיה יצירתי מדי אתה מסתכן במוות לכן כל היצירתיות שיש שם היא יצירתיות בתוך הקופסא, בדת אתה כאילו יכול למצוא. ש: אבל זו דווקא מגבלה שיכולה לעזור להם ליצור יש להם את ...