סודות חוסר השכנוע של ברק אובמה, העימות של ברק אובמה מול מיט רומני, ברק אובמה נגד מיט רומני, חוסר ההשפעה של ברק אובמה, סודות השכנוע וההשפעה של אובמה, איך לנצח בויכוחים? איך להשפיע על אנשים? רטוריקה / דיבייטינג / NLP / לתכנת ... התת מודע / אסטרטגיות שכנוע ועוד... וכאן אנתח חלקים ונקודות להתבוננות, בקרב הויכוח הראשון שהתרחש בין נשיא ארצות הברית ברק אובמה, לבין המועמד לנשיאות, מיט רומני. ואראה כיצד אפשר להעביר מסרים תת הכרתיים. ואנתח את חלק מהסיבות שבגללן מיט רומני נחשב למנצח של הדיבייט הראשון שלו מול ברק אובמה, בגלל צורת הניסוח הלקויה והשגויה של ברק אובמה. ואחשוף, את סודות חוסר השכנוע של ברק אובמה, ואת סודות חוסר ההשפעה של ברק אובמה. ואתן דוגמאות, כיצד ברק אובמה התנסח, וכיצד הוא היה אמור להתנסח. ואתן המון טכניקות איך לנצח בדיבייטינג ואיך לנצח בויכוחים ועוד... ולפני שאתחיל לנתח ... המסרים המילוליים של שני המועמדים, אתן נקודה להתבוננות על צורת ההתנהגות הויזואלית של המתמודדים. ואדבר על לחיצת הידיים של ברק אובמה ושל מיט רומני, שהתרחשה לפני וגם אחרי הויכוח שלהם. ומי שיסתכל על לחיצת הידיים שלהם ויתבונן על המיקום שבו ... הויכוח שלהם וגם אחרי שהם סיימו את הויכוח שלהם, בשני המקרים הם עמדו בצד שיותר קרוב למיט רומני מאשר לברק אובמה. זא שאם ניקח את הבמה שעליה הם עמדו, ונחלק אותה לטריטוריה של ברק אובמה ולטריטוריה של מיט רומני, נראה כי לפני הויכוח שלהם, ברק אובמה הגיע באופן יחסי לתוך הטריטוריה של מיט רומני כדי ללחוץ לו את היד. כאשר לפני הויכוח, באופן יחסי ברק אובמה עדיין עמד באמצע הבמה. אבל בסוף הויכוח שלהם, אחרי שהם סיימו להתווכח, שם ניתן לראות בבירור כי לחיצת היד של ברק אובמה מתבצעת ממש צמוד למקום שבו עומד מיט רומני. כאשר, בפועל נראה שזה קרה, בגלל שלמיט רומני, לקח עוד כמה שניות לסדר את הדפים שלו בעמדה שלו. וברק אובמה פשוט סיים יותר מהר להתארגן, ופשוט הלך לכיוון של מיט רומני, שזה בעצם גם הכיוון שבו הייתה אשתו של ברק אובמה. אבל מי שיסתכל היטב יראה, כי ברמה הויזואלית זה נראה, שברק אובמה הלך ללחוץ יד למיט רומני, ולא שמיט רומני הלך ללחוץ יד לברק אובמה. והרעיון הוא, שההיגיון אומר, שהחלש והאדם הפחות חשוב, הוא זה שהולך למקום של האדם היותר חשוב כדי ללחוץ לו ... של היריב שלו, זה סוג של כניעה. וכן, כמובן שאפשר לומר שזה בכלל משדר סוג של עוצמה וכיוב, שכאילו ברק אובמה לא מפחד ממיט רומני וכיוב, אבל בסופו של דבר, ברמה הויזואלית, ברק אובמה היה צריך להמתין קצת יותר אחרי שהוא סיים את הנאום, והוא היה צריך ללכת בהליכה קצת יותר איטית, ולתת ... של הצופים בויכוח שלהם, הדבר הזה מעביר מסר משמעותי. וכמובן שההסבר הנל נותן משמעות נוספת, לכך שלפני הויכוח שלהם, ברק אובמה עמד בערך באמצע הבמה כאשר הוא לחץ את היד למיט רומני, אבל אחכ הוא הלך עד אליו, כדי ללחוץ לו את היד. וזה מסר ויזואלי משמעותי... ועכשיו אתחיל בניתוח משפטים מתוך הויכוח של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, עם הטוען לכתר, מיט רומני. ברק אובמה: אבל כולנו יודעים שעדיין יש לנו הרבה עבודה לעשות. ולכן השאלה כאן הלילה, היא לא איפה היינו, אלא להיכן ... אומר, שבגלל זה עלינו להסיק מכך שעלינו לשאול שאלה כלשהי, כזו ולא אחרת. ומי שיתבונן יראה, כי מצידו של ברק אובמה, הוא היה מעדיף שכולם יסכימו איתו על המשפט שאומר כולנו יודעים שעדיין יש לנו הרבה עבודה לעשות. וכאן בעצם ... כאשר טענה כלשהי נאמרת בפני עצמה, היא הרבה יותר חלשה, מאשר כאשר היא נאמרת כחלק ממשפט אחר. זא כאשר ברק אובמה אומר כולנו יודעים שעדיין יש לנו הרבה עבודה לעשות ושם נקודה בסוף המשפט הזה, זה בעצם אוטומטית גורם לשומע ... עצמו, האם אכן זאת האמת? האמת באמת יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות? והאם המילה לנו שכוללת בתוכה את ברק אובמה עצמו, האם היא אכן האמת, שלברק אובמה יש עוד הרבה עבודה לעשות למען ארהב, או שמא המשפט הזה הוא רק סוג של מניפולציה בלבד, שברק אובמה מנסה לעשות על השומעים שלו. והרעיון הוא, שברק שאתה אומר טענה כלשהי, ושם אחרי סימן נקודה של סוף משפט, ... בודק את אמיתות מה שהוא שומע, אוטומטית הוא מטיל ספק במה שהוא שמע, שזה לא בהכרח רצוי כאן. ולכן, ברק אובמה היה יכול לנסח את המשפט שלו בצורה יותר משכנעת, בצורה שבה המשפט הראשון שלו, היה בעצם החלק הראשון של ... עובדה, ולא כדיבור על איזו שאלה בגוף שלישי שמסתובבת בחדר, ושאולי עוד מעט מישהו יכניס שאלה אחרת במקומה לחדר. ברק אובמה: למושל רומני יש פרספקטיבה שאומרת ש... [דעתו של מיט רומני]. לי, יש נקודת מבט אחרת. אני חושב ש... אני ... הולכים ל... [הדרך של מיט רומני] בדרך שעזרה להכניס אותנו לבוץ הזה, או שאנחנו נאמץ את הדרך... [הדרך של ברק אובמה]? ואני מצפה לויכוח על זה. (Governor Romney has a perspective that says if we cut taxes, skewed towards the ... איך לעשות את זה בצורה מתוחכמת, שלא תיצור אפקט הפוך על השומעים. אבל בכל מקרה, אתן כאן דוגמאות להיכן ברק אובמה התנסח בצורה מתרפסת, שנותנת לגיטימציה לדעה של מיט רומני, והוא עצמו מעמיד את מיט רומני, כמועמד לגיטימי בעיניו להחליף ... להודות שהוא עושה את זה. והטעות הראשונה היא בניסוח שאומר למושל רומני יש פרספקטיבה שאומרת ש. שבמשפט הזה בעצם ברק אובמה מראה, שהוא מתייחס לדעתו של מיט רומני, כאל פרספקטיבה, שהיא כמובן יכולה להיות לגיטימית, בדיוק כמו נקודת המבט האחרת של ברק אובמה עצמו. וכמובן, שניסוח טוב יותר היה ברוח של מיט רומני טועה וחושב ש... ואני לא רוצה שניכנס לבוץ שהטעות ... הדברים של מיט רומני. ושבעצם במסר סמוי, גם ישדרו לשומעים, שמיט רומני הוא טועה והולך להכניס אותם לבוץ. ואחכ ברק אובמה אומר לי, יש נקודת מבט אחרת, שזה כמובן ניסוח מאוד רכרוכי וניסוח מאוד כושל. שבעצם מגדיר את הדעה שלו ... זלזול בדעתו שלו. וגם המילה שאומר לי יש נקודת מבט אחרת, שהמילה לי, גם היא מחלישה את המשפט של ברק אובמה. כי היא בעצם משדרת, שנקודת הכוח של הטענה, נשענת על ברק אובמה. ובמקום זה הוא היה יכול לומר לנו / לכל מי שמבין בכלכלה / למי שבאמת מבין בתחום. או כמובן ... וחושב ש... אבל האמת היא ש... / אבל המציאות היא ש... וכיוב, כל ניסוח אחר, שיציג את הדעה של ברק אובמה, כדעה מחויבת וכאמת מוחלטת, ולא רק כדעה אפשרית וכנקודת מבט בלבד. ואחכ ממשיך אובמה לטעות ולומר אני חושב ש... רומני כטענה אישית מוטעית של רומני כאדם בודד, מול האמת המוחלטת, שאותה מייצג אובמה. ועוד אוסיף, שברמה העקרונית, כאשר ברק אובמה מזכיר את הדברים של מיט רומני, בשום פנים ואופן אסור לו להראות שהוא מתייחס למיט רומני בצורה מכובדת. שזה ...

... בצורה נגטיבית כמו שהיה ראש ממשלה אחד שאמר אני לא נוסע לארהב כי אני יש לי סכסוך אישי עם ברק אובמה, אוקי אדוני אם אין לך סכסוך אישי עם ברק אובמה למה אתה צריך להגיד שאין לך סכסוך אישי עם ברק אובמה על ראש הגנב בוער הכובע. אוקי אפשרות אחת, אפשרות שניה היא שימו לב שכשהוא אומר משפט כשמישהו אומר משפט ...

... זה מה יש, זה לא משנה מה היה אתמול גם אם אתמול נתת את הנאום הכי גדול והצליח לך. ברק אובמה נגיד שהוא נתן נאום והצליח לו אז מה עכשיו כשהוא נואם הוא לא מפחד? הוא מפחד עוד פעם תלוי ...

... או להפריך דבר באופן מוחלט. הוא מדגים זאת בטענה שגם אירועים היסטוריים כמו השואה או קיום של נשיא כמו ברק אובמה מבוססים על אמונה בסיפורים שמישהו סיפר לנו ולא על ראייה ישירה שלנו. לפי אליעד, אם אדם רוצה להיות עקבי ...