... מהפחד, פחד מפיטורים, לא לפחד מהפחד, לצאת מכל
חרדה - איך? ובו יתבאר כיצד הפחד משתק את האדם וגורם לו להמשיך לפחד ... הוא, כי כאשר האדם מפחד, אפשר לשלוט בו באמצעות הפחד שלו. ומי ששולט באדם באמצעות הפחד שלו, זה הפחד עצמו. כי האדם מסיבות כאלו ואחרות, יש לו
חרדות ופחדים. ואחרי שכבר יש לאדם
חרדות ופחדים, עכשיו
החרדות והפחדים עצמם, גורמים לאדם להישאר עם
החרדות והפחדים שלו. כי האדם מפחד מאיזה דבר כלשהו. ואז האדם חושב עם ... אבל לא מספיק סובל מהפחד שלו, אז הוא מאמין למחשבה שלו, שעוצרת אותו מלהמשיך לשאול שאלות, ואז הוא ממשיך לפחד. אבל אם האדם סובל מספיק מהפחד
ומהחרדה שלו, אז הוא ממשיך לחקור עד הסוף, האם באמת אני צריך לפחד? והאם באמת הדבר שנראה לי כרע, האם הוא באמת רע? ואם האדם ממשיך עם השאלות האלו עד הסוף, ולא מפחד כלל לשאול שאלות על הפחדים
והחרדות שלו, על ידי זה כל הפחדים
והחרדות שלו נעלמים לגמרי. לדוגמה: אדם שיש לו
חרדה, שמא הוא יעשה טעות בעבודה שלו. על האדם לשאול את עצמו, למה אני ככ מפחד ונמצא
בחרדה, מכך שאני אעשה טעות בעבודה?! ואז התשובה שקופצת לראש של האדם, ... וממשיך לפחד לטעות בעבודה. דהיינו, הפחד מפיטורים, משמר אצל האדם את הפחד שלו מלטעות בעבודה. אבל אם יש לאדם שכל בקודקודו, ואם נמאס לו להיות
בחרדה, עליו להמשיך לשאול את עצמו, ולמה אני מפחד שיפטרו אותי? האם זה ... יהיה רע. ונמצא אם כן, כי הפחד של האדם מכך שלא יהיה לו כסף, משמר אצל האדם את הפחד מפיטורים שיש לו. והפחד מפיטורים, משמר אצל האדם את הפחד
והחרדה שיש לו, מכך שהוא יעשה טעות בעבודה. ואם נמאס לאדם להיות
בחרדות, עליו להמשיך לשאול את עצמו, למה אני מפחד להיות בלי כסף? ולמה יש לי
חרדה מכך שלא יהיה לי כסף? ואז כמובן יבואו פחד
וחרדה אחרים, עמוקים יותר, שנראים כחזקים יותר, ויגידו לאדם, שאם לא יהיה לו כסף, אז הוא יסבול מדברים כלשהם, שהם ממש מפחידים את האדם. וכך כל פחד, משמר את כל הפחדים
והחרדות שנובעים ממנו. ומי שלא רוצה שום
חרדה ולא רוצה שום פחד כלל, עליו להיות אמיץ עד הסוף ולהמשיך לשאול כל ... את השאלות האלו, בלי להרפות מהן, ובלי לפחד משום פחד שקופץ בדרך. אלא, לשאול את השאלות האלו, עד הסוף הטוב. ובדרך, יש המון פחדים מפחידים והמון
חרדות מחרידות. ואעפכ על האדם להתגבר בכל כוחו על הפחד
והחרדה שלו, ולהמשיך לשאול שאלות, האם באמת אני צריך לפחד ולהיות
בחרדה? והאם באמת זה רע? ומי אמר שזה רע? וכולי. עד שבסופו של דבר, האדם מגיע לנקודת מבט, שבה אין טוב ורע, וממילא אין שום פחד או
חרדה. ואז, הנקודה הזאת, מאזנת אצל האדם את הפחדים
והחרדות שלו. כי גם אחכ יש לאדם
חרדות ופחדים, מאחר שיש לאדם רצונות. אבל, אז,
החרדות והפחדים מאוזנים. כי האדם כבר יודע את האמת האובייקטיבית, שבאמת ...