... האני של האדם. כי האדם מזדהה רק עם האני המצומצם והנפרד שלו, שהוא לא יותר מאשר כמו דמות בדיונית באיזה סרט מצויר, או כמו דמות שאינה ממשית, שנמצאת בתוך חלום. ונדמה לה שהיא דמות ממשית, למרות שהיא כמעט כלום של ממש. וכאשר האדם חושב בטעות, שהוא הדמות שנמצאת בתוך החלום ובתוך המחשבה של המציאות, אז האדם מקבל כבוד שקרי. והאדם רודף אחרי הכבוד הזה, והכבוד הזה בורח ממנו. כי יש כבוד אלוהים וכבוד של ... מלמדים את האדם לחשוף את כל השקרים האפשריים, ולגלות את המחויב, אז על ידי זה, האדם חוזר בתשובה אמיתית ושב להיות מי שהוא באמת. דהיינו, הישות שחושבת את החלום, שזהו האלוהים, הכלום הראשון המחויב, שממלא ומקיף את המקום והזמן כולם וכולי. וזוהי תחיית המתים, שהשפלות והכלום של האדם מתעורר ... מה שישנו, והאדם מצליח לחשוב על מי שהוא ועל מה שהוא באמת, דהיינו, הכלום. ואז האדם קם לתחייה, כי האדם מתעורר מהשינה, ומתחבר לתודעה של הישות שחושבת את החלום ואת המציאות שלנו, ואז האדם חוזר להיות אלוהים, ומקבל כבוד אמיתי, שהכל כרצונו תמיד, ואז האדם חי חיים טובים באמת לנצח נצחים. ...

... מצוי בכל מקרה. והאדם צריך להבין את המציאות. ולהבין את המציאות, הכוונה היא, שהאדם מוכרח להסתכל למציאות בעיניים. ופעם אחת לדעת את האמת, האם באמת העולם קיים? האם אנחנו חלום או מציאות? והאם יש או אין בחירה? והאם יש או אין משמעות? והאם יש או אין סיבה? וכיוב לגבי כל שאר השאלות. והרעיון הוא, שגם אם האדם לא יכול להבין את הכל, אעפכ האדם ...

... ולהיעלם לגמרי, פירושו לחזור להיות הוויה אין סופית בגודל אין סופי, שממלאת את הכל באמת בשלמות. עד כדי כך שאין שום אני כלל, כי יש רק אני כישות אחת ויחידה בלבד. והאדם דומה לדמות שנמצאת בתוך חלום, שהיא מפחדת שיפסיקו לחלום אותה. כי האדם הוא לא יותר מאשר דמות בתוך מחשבה של ישות אחרת. והאדם שמזדהה עם האני הרגעי ...

... הוא משקר את עצמו ככ חזק ומשכיח מעצמו שהוא משקר את עצמו, משום שהוא רוצה לחוות את הסבל. ואז האדם בטעות שוכח שהוא נמצא רק בתוך משחק, ובתוך חלום ודמיון של עצמו, ואז האדם חווה את הסבל כממשי. ...

... שהאדם הוא צדיק בסדום ושהוא חכם באמת, ושהמציאות היא זו המשוגעת באמת, גם אז זה אומר, שהאדם עצמו הוא המשוגע והרשע בסדום. ולמה? כי הדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום של עצמו, שיש לו שני אני. והאדם חושב בטעות, שהאני האמיתי שלו, זה האני שנמצא בתוך החלום . והאדם לא יודע ולא מבין, שהוא בכלל נמצא מחוץ לחלום בעולם האמיתי, והוא זה שחושב את החלום ושאחראי לכל המחדלים שקורים, בשעת החלום בתוך החלום . וכך גם לגבי המציאות, שהאדם חושב שאם הוא יגלגל את האחריות על אלוהים, אז זה מוציא אותו חף מפשע. והאדם לא מבין, שאלוהים זה הוא עצמו ממש. כי השלם שמכיל את הכל, הוא האני האמיתי של האדם, שבתוכו מתרחש כל החלום של המציאות הממשית שלנו. וכל מה שקורה במציאות, זה הכל באחריות ...

... עצמית, בזמן החלום - מהי? וכיצד להשיג אותה? כי יש כאלו שנדמה להם, שהם מודעים לעצמם וכולי. ומי שהוא מודע לעצמו באמת ובשלמות, הסימן לכך הוא, בכך שהוא מודע לעצמו בשלמות ... אחריה, גם תוך כדי השינה שלו, כאשר הוא ישן ונמצא בתוך החלום של עצמו. כי יש אנשים רבים שנדמה להם שהם מודעים לעצמם. אבל כאשר הם ישנים, אז בתוך השינה שלהם, בשעת החלום שלהם, רמת המודעות העצמית שלהם יורדת. ובתוך השינה, האדם לא מודע לעצמו, והוא לא מתייחס אל המציאות, בדיוק כפי מה שהוא מתייחס אליה, כאשר הוא במצב של ... שידע שהוא רחוק משלמות המודעות העצמית, כאשר האדם בשעת החלום, לא נמצא באותה רמת ריכוז ממש, שבה הוא נמצא כאשר הוא ער. כי אצל החכם האמיתי, אצלו אין שום חילוק בין החלום לבין המציאות. ואצלו הוא מודע לעצמו תמיד, והוא מתייחס למציאות ואל החלום, בדיוק באותה הצורה ממש. כי מצד האמת, אין שום חילוק כלשהו, בין חלום לבין מציאות, כי הכל זה אחד ממש. וכאשר האדם לא באמת מודע לעצמו בידיעה פנימית אמיתית, וכאשר הוא עדיין, מלא בתוכו בטעויות, אז כל הטעויות של האדם, ... בעולם שלנו, הוא כן אמיתי. וכל מי שעבורו, מעשיו בשעת החלום והישגיו בשעת החלום, הם חסרי תכלית ומשמעות, הרי שמצד האמת, גם חייו כאן, הם חסרי תכלית ומשמעות. ומי שחושב שכאשר האדם ישן, הוא בעצם מבזבז את הזמן שלו, ומי שחושב שיש דבר ... אחד ממש. ואין שום הבדל כלשהו בין המציאות שלנו, לבין החלום הדמיוני ביותר. ורק כאשר האדם מבין את זה וחווה את זה באמת, דהיינו, שהוא מתייחס אל המציאות שלנו ואל החלומות שלו, בדיוק באותה הצורה ממש, רק הוא באמת חווה את השלמות שיש בכל דבר, שהיא נובעת מכך שהאדם מבין שהכל אחד וכולי. וכאשר האדם הוא טועה, שהמודעות ... חופשית כלל, שלא להיות מודע לעצמו. ואז ממילא גם בשעת החלומות שלו, הוא מודע לעצמו, בשלמות שאין שלמות אחריה וכולי. ...

... מהחלומות - אהבה שקיימת תמיד, גם בחלומות ובצורות שונות כי יש אהבה ויש אהבה. ויש אהבה שהיא אהבה חזקה ופנימית, עד שאפילו בחלום בשעת השינה, גם שם האהבה הזאת נשמרת. והכוונה היא, שאהבה שהיא יכולה ... ידי זה בסופו של דבר, האדם מגלה את נקודת האמת הטובה שיש בכל דבר, ועל ידי זה האדם מגיע לאהבה ככ חזקה ואמיתית, עד ששום דבר לא יכול לבטל אותה, אפילו לא חלום דמיוני. כי בחלום, יכולות להיות צורות מציאות, שהן יחלישו את האהבה. אבל על ידי התבוננות פנימית באמת, על ידי זה האהבה לא תלויה בצורות של המציאות, ואז אפילו בחלומות הפרועים ביותר, דהיינו, בצורות המציאות החריגות ביותר, גם שם ...

... שהוא חלק מהמציאות, ושכל דבר שהוא עושה, זאת בעצם המציאות שעושה דרכו, ושהוא עצמו אין לו בחירה חופשית. או שהאדם מבין שהוא בתוך חלום, ושרק זה שחושב את החלום, רק הוא מחליט מה קורה בחלום וכולי. ואז בטעות נדמה לאדם, שאין לו בחירה חופשית. ועל האדם לדעת את האמת, שעד שלא ברור לו בשלמות, מהו האני שלו, ומהו האני שחושב ושמפעיל את האני שלו, ומהו האני ... עד אז האדם לא באמת יכול להיות בטוח, שבאמת אין לו שום בחירה חופשית כלל. כי תמיד יכול להיות, שבצורה כלשהי, דווקא הדמות שבתוך החלום, היא זו שאחראית לגורלה, ואולי היא זו שגורמת לזה שחושב אותה, לחשוב אותה וכולי. והכל יכול להיות, ולא נכנס כאן לכל האפשרויות שיכולות להיות. אבל כן נאמר, שעד שהאדם לא ...

... שקורה לאחרים בפרספקטיבה האישית, כיוון שהכל נתפס כאחד. זה כמו שאדם שנמצא בתוך חלום אינו מודאג באמת ממה שקורה לדמויות אחרות בחלום שלו, כי הוא יודע שהוא זה שיוצר את החלום. באותו אופן, מי שחווה את עצמו כאלוהים רואה את כל האנשים ואת כל הדברים האחרים כביטוי של עצמו, ולכן ... מה אכפת לך הוא בפרספקטיבה שלו ישלוט מה זה עניינו מה קורה איתי, זה כמו אתה בתוך החלום שלי או אני בתוך החלום שלך. ש: לא אין לי רצון לשלוט על אחרים. אליעד: למה לא יש לך רצון על תעשה דאווין יש לך רצון. ש: לא אין ...

... עמוקה, עד כדי כך שהמילים והמושגים שאנו רגילים להשתמש בהם אינם יכולים לתאר אותה באופן מלא. זהו מצב של שחרור טוטאלי מכל הגדרה, גם מזו של להיות אלוהים. מהי הדוגמה של החלום שאליעד משתמש בה? אליעד כהן נותן דוגמה כדי להסביר את מושג האלוהות והמודעות באמצעות חלום. הוא אומר כי המצב של להיות מודע לחלום הוא כמו להיות אלוהים. כלומר, כשאתה חולם ואתה מודע לכך שאתה חולם, אתה במצב של אלוהות בתוך החלום, מפני שאתה יודע שאתה הוא זה שיצר את החלום. אך אם נעמיק יותר, אליעד מסביר שיש מצב של להיות מודע לחלום מנקודת מבטו של מי שחולם אותך, כלומר, מצב שבו אתה מסתכל מתוך התודעה שיוצרת אותך. במצב כזה אתה כבר לא בתוך החלום כישות חולמת, אלא שאתה המודעות עצמה שיוצרת את החלום ואת החולם כאחד. אליעד מסביר שזהו המצב הדומה ללהיות אלוהים האמיתי, שבו אין יותר הפרדה בין החולם לבין החלום, בין החושב למחשבה. מדוע מי שרואה באמת אינו חושב? אליעד כהן מדגיש במהלך דבריו כי כאשר אדם רואה באמת את המציאות, הוא מפסיק לחשוב. ההסבר לכך, לפי אליעד, הוא שהחשיבה מבוססת על ...