... במקביל מודע לכך שכל האירועים נקבעים על ידי המציאות, כמו דמויות
בחלום של החולם עצמו. האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? אליעד מבהיר כי מי שמבין לעומק שאין לו בחירה, מבין שהמחשבות והרצונות הם לא שלו ... אך ברקע הוא מודע שכל מה שקורה הוא רצון המציאות, כאילו היה בתוך
חלום , והפעולות שלו הן ביטויים של אותו רצון. למשל, כשאדם אומר אני אוהב אותך, זו לא באמת החלטה אישית שלו, אלא ביטוי של רצון המציאות המתגלם ... אבל ברקע הוא מבין שכל זה קורה כי המציאות רצתה את זה. זה כמו
חלום שבתוך
החלום הדמויות פועלות, אבל אף אחת לא באמת פועלת לבד - הן חלק
מהחולם. לפי זה, גם אם אדם אומר אני אוהב אותך, זו לא בחירה שלו, אלא המציאות שבחרה שהוא יאהב. הדמות רק מבטאת את הרצון של המציאות. איך זה משנה ...