🖨2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחנייםוכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 גישות של יועצים, 2 גישות של מנטורים לחיים וכולי. ונסביר מה ההבדל בין השיטה של אליעד כהן לשיטות אחרות ומהי שיטת EIP ועוד.
וההבדל שבין 2 הגישות האלו, הוא מאוד חשוב. וקריטי מאוד שהאדם יבין את 2 הגישות האלו ושיבין את ההבדלים שבין 2 הגישות האלו, כי 2 הגישות השונות האלו, עשויות להיות הבדל כמעט שבין חיים למוות ובין אושר לסבל וכולי. וגישה אחת מובילה את האדם אל האושר והשנייה אל הסבל. ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות.
והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו בעיה כלשהי. לדוגמה, בן אדם שרוצה לטפל בכך שיש לו בעיה רגשית, של רגישות יתר. דהיינו, שאותו אדם חושב שהוא רגיש יותר מידי והוא רוצה לטפל בבעיה שלו. דהיינו, הוא רוצה להפסיק להיות רגיש יותר מידי אלא להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני וטוב ויפה.
ואז הולך לו אותו אדם, אל מטפל שיעזור לו להיות פחות רגיש. ועכשיו המטפל אמור לעזור לאותו האדם להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני.
אבל כאן יש 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר.
ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור לאדם שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם המטפל וגם האדם מסכימים שיש כאן בעיה של רגישות יתר שרוצים לטפל בה. עד כאן הכל נשמע טוב והגיוני.
אבל יש כאן 2 גישות שונות. גישה אחת היא הגישה הפשוטה, כפשוטם של דברים, היא בעצם מניחה שלאדם יש רגישות יתר + שרגישות יתר זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו.
הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. אלא שהאדם בוחר לרצות בבחירה חופשית מלאה, לטפל בכך שיש לו רגישות יתר. ואנחנו רוצים לעזור לבן אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על רגישות היתר שלו. ואז הוא יוכל לבחור האם כמה מתי ואיך הוא רוצה שתהיה לו רגישות יתר.
דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים וכולי, היא שכדי לעזור לאדם אנחנו נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר את המצב שלו, כבעיה. ואנחנו ננסה לעזור לאדם לשלוט במצב שלו, ולאפשר לו לבחור לשנות את המצב שלו. אבל לא בהכרח שהאדם חייב לשנות את המצב שלו.
ואני אוסיף. ב 2 הגישות יש הסכמה שהאדם נמצא במצב מסוים. אין שום מחלוקת על העובדות. גם ניתן לומר ש 2 הגישות מסכימות לכך שהאדם מגדיר את המצב שלו בהגדרה כלשהי, לדוגמה: רגישות יתר, התמכרות לסמים, התמכרות לסקס, חרדה חברתית, כעס ועצבים וכיו"ב. דהיינו, יש הסכמה על העובדות ויש הסכמה על כך שהאדם מגדיר את המצב שלו תחת הגדרה כלשהי.
2 הגישות גם מסכימות שהאדם רוצה לשנות את המצב שלו. ו 2 הגישות גם רוצות לעזור לאדם לשנות את המצב שלו. עד כאן הכל זהה.
אבל בגישה הנפוצה, יש הסכמה עם האדם שיש לו בעיה, ושהוא צריך לפתור את הבעיה שלו, שהוא צריך להפסיק להיות עם רגישות יתר, צריך להפסיק את ההתמכרות לסקס, צריך להפסיק את החרדה החברתית שלו וכיו"ב.
לעומת הגישה הנכונה, שהיא שיש הסכמה על כך שהאדם רוצה לשנות את מצבו ושלא טוב לו המצב שלו. אבל אין הסכמה על כך שבאמת יש כאן בעיה. ולמה? כי מצד האמת, הכל מושלם בכל מקרה תמיד.
ועל האדם שלא רוצה שתהיה לו רגישות יתר, עליו לא להיות ברגישות יתר מעצם זה שיש לו רגישות יתר. ועל האדם לא להיות בחרדה מכך שהוא בחרדה. ולא להיות בכעס כלפי זה שהוא בכעס. ולא להיות בהתמכרות לפתור את ההתמכרות שלו.
דהיינו, רוב ככל הגישות באות לעשות שינוי, מתוך אלימות, אכזריות, רוע, שנאה וכולי. דהיינו, נניח אדם שמכור לפורנו, אז מי שרוצה לעזור לו, מסתכל על ההתמכרות לפורנו כעל דבר גרוע מאוד, כעל אויב, כעל השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו.
ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את האדם שהוא סובל מכעסים. אבל אנחנו כן נכעס על תופעת התקפי הזעם לכשעצמה.
והגישה הזאת שהיא הגישה הכללית, השורש שלה הוא, התפישה שיש טוב ורע. ושאם הגדרנו משהו כרע, אז אנחנו צריכים להתרחק ממנו ולטפל בו וכולי.
והחיסרון המרכזי של הגישה הזאת, הגישה הנפוצה ביותר, הוא שהיא עשויה לגרום לאדם לשנוא את עצמו ולכעוס על עצמו ולפתח בעיות חדשות עם עצמו.
דהיינו, נכון שאנחנו לא נכעס על האדם שסובל מהתקפי זעם, אלא ננסה להכיל אותו וכולי. אבל אנחנו נסכים איתו שהתקפי זעם והתקפי עצבים, זאת אכן מחלה שצריכים לטפל בה. ומה יקרה אם אותו אדם יתקשה לטפל בבעיה שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו?
אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא בכעס. והאדם מתחיל לשנוא את עצמו, על כך שהוא לא מצליח להשתנות.
ובכל תרחיש, נוצרת כאן בעיה עוד יותר גדולה. שהאדם אולי פותר בעיה אחת, אבל יוצר בעיה אחרת. כי מצד האמת האדם אמור להכיל בעצמו גם את כל התכונות השליליות שיש בעולם. ולהיות אלוהים, זה להיות שלם עם הכל. שלם עם כך שיש בך מאה אחוז שנאה כלפי העולם. ושלם עם זה שיש בעולם מאה אחוז שנאה כלפיך. שלם עם זה שאתה גם השטן. ושלם גם עם זה שהשטן מתעלל בך. כי להיות אלוהים, זה להיות הכל וכולי.
ומתוך המקום של להיות אלוהים, מתוך המקום הזה האדם בוחר איך הוא רוצה לחיות ואיך הוא רוצה לצמצם את הרצון שלו וכולי.
וכמובן שכאשר המטופל מגיע עם בעיה של חרדה חברתית לדוגמה, אז ברור שאנחנו לא ננסה להשאיר אותו עם הבעיה של החרדה החברתית שלו. אבל לאורך כל הטיפול, יש מסר לתת מודע שעובר אל המטופל. והשאלה היא, האם המסר הוא שאתה חולה במחלה שצריכים לטפל בה ושהיא רק רעה ושאתה חייב להיפטר ממנה. או שהמסר הוא של הכלה, שנעזור לך להיות מסוגל לשלוט בתכונה שיש לך. כי ככה אתה רוצה ולא כי ככה אתה חייב.
ואלו כמובן 2 גישות שונות לחלוטין. והשיטה של אליעד כהן שיטת EIP, היא מתוך מקום של להיות אלוהים. לתת לאדם את נקודת המבט של אלוהים. שבפועל זה אומר שעוזרים לאדם לשנות את עצמו, לא מתוך מקום של שנאה כלפי עצמו, אלא מתוך לאפשר לאדם להיות מסוגל לבחור את הרצון שלו ולשלוט יותר ברצון שלו, כי ככה הוא רוצה. אבל לא מתוך מקום של שנאה וכעס על התכונה שהאדם מנסה לשנות.
וכן על זה הדרך, ניתן לראות את העניין של "טיפולי המרה" ו"טיפולים לשינוי הזהות המינית" וכיו"ב, שהוציאו אותם אל מחוץ לחוק. כי רוב ככל המטפלים בעניינים האלו, הם כמובן שונאים את הרעיון שגבר חושב שהוא אישה או שהאישה חושבת שהיא גבר וכיו"ב. ורובם ככולם הומופובים וחושבים שזה אסון שגבר נמשך לגבר או אישה נמשכת לאישה וכיו"ב. ולכן הם פועלים מתוך שנאה, עד כדי כך שלפעמים גורמים למטופל להתאבד וכיו"ב, מרוב שנאה עצמית של האדם כלפי עצמו.
ומצד האמת, במה תלוי האם ובאיזו גישה המטפל שלך יטפל בך? תשובה: הכל תלוי בתפישת המציאות של המטפל עצמו. האם הוא רואה את החיים כמחויב או כאפשרי. וזה בסדר גמור לחשוב שמשהו מחויב. ולא מחויב לחשוב ששום דבר לא מחויב. אבל גם לא מחויב לחשוב שמשהו מחויב. וככל שהמטפל יותר מבין שזה בסדר גמור גם להיות השטן, כי אלוהים הוא גם שטן וגם הכי אלוהים טהור שיש, הרי שמנקודת המבט הזו, יותר קל לו לעזור לאדם לבחור לשלוט ברצון של עצמו ולא לגרום לאדם לשנוא את עצמו וכולי.
אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמיתאושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמיתאושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית מהן הסיבות לחוויית החיסרון ולמה היא קיימת כל הזמן? החוויות של חיסרון, כמו חיסרון בכסף, זוגיות או בריאות, לא מתייחסות רק למצב נקודתי שבו חסר לנו משהו מסוים, אלא קיימת חוויית חיסרון בסיסית יותר, שהיא חלק בלתי נפרד מהמציאות. הרעיון המרכזי הוא שלעיתים קרובות אנו מזהים את חוויות החיסרון האלה כדבר חיצוני או נקודתי, אך למעשה כל תחושת ההעדר נובעת מההפרדה בין דברים, שהיא חלק מהחוויה האנושית הבסיסית. ההסבר המרכזי כאן הוא שלכל דבר יש תופעה נלווית של חיסרון: אם אני מזהה שולחן, זה בגלל שאני מבחין בו מתוך ההבדל בין שולחן לדברים אחרים. ברגע שאני מזהה את ... גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר יש שולחן, אני גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר אני יודע שיש שולחן, אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם הנפרדות בין הדברים היא הצרה הגדולה ביותר. כלומר, לא מדובר על בעיות חיצוניות כמו חוסר בכסף ... בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון. האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר. מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת? השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של אין שכל, שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את הדרך להימנע ממנו. חשוב להבין שכל עוד אנו משתמשים בשכל המוגדר, תמיד ניתקל בתחושת חיסרון. רק כשנחזור לתודעה של אחדות, נוכל להשתחרר מההפרדה ומהחיסרון. מהות הסבל והחיסרון הפרדה כגורם לחיסרון מודעות עצמית ותחושת החיסרון יתרון בחיסרון אחדות מול נפרדות תודעת אין שכל כיצד להבין את חוויית החיסרון למה בכלל ...
אושר בשלמות, תמיד יש חיסרון, אין שום חיסרון, תמיד יש שאלה, אין שום שאלה, חיים בלי שום חיסרון, שלמות בלי שום חיסרון, מהי השלמות? אושר אמיתי, מהו אושר? אושר מוחלטאושר בשלמות, תמיד יש חיסרון, אין שום חיסרון, תמיד יש שאלה, אין שום שאלה, חיים בלי שום חיסרון, שלמות בלי שום חיסרון, מהי השלמות? אושר אמיתי, מהו אושר? אושר מוחלטאושר בשלמות, תמיד יש חיסרון, אין שום חיסרון, תמיד יש שאלה, אין שום שאלה, חיים בלי שום חיסרון, שלמות בלי שום חיסרון, מהי השלמות? אושר אמיתי, מהו אושר? אושר מוחלט מהי שלמות? האם תמיד יש חיסרון? בהרצאה אליעד כהן עוסק בנושא של שלמות וחיסרון ומסביר את הרעיון של חיסרון כמלווה תמידי במציאות. הוא מציין כי כל תפיסה שמבוססת על השכל המפריד תוביל אותנו למקום שבו תמיד יש חיסרון, שכן השכל מחלק את העולם לנפרדות: יש ויש, יש טוב ויש רע, יש יתרונות ויש חסרונות. אליעד טוען כי כל דבר שמוגדר כשלם, הוא לא באמת שלם במובן המוחלט. שלמות מוחלטת, מבחינתו, אינה קיימת כשיש חיסרון, כי כל חיסרון הוא חלק מהמציאות האנושית. הוא גם מציין שבמציאות, כשיש חיסרון, זהו סוג של נפרדות שמובילה לאי שלמות. מה השכל מאחורי תמיד יש חיסרון? כאשר אליעד מדבר על רעיון תמיד יש חיסרון, הוא מציין שמדובר בנרטיב של השכל שמחלק את העולם בין יש ואין. הוא מסביר שלרוב, אנשים אינם מבינים את העומק של החיסרון הקבוע, מה שמוביל להם לתחושה של אובדן ותסכול, והם לעיתים לא מצליחים להבין שיש אופציה אחרת לראות את הדברים. ... ברור או לא מושלם. הוא מציין שגם תשובה שמציעה פתרון, תמשיך להעלות שאלות חדשות - כך החיים יימשכו עם חיסרון שנראה שאין לו פתרון. איך אפשר להיות מאושר שלם בלי חיסרון? ההסבר של אליעד לגבי האושר האמיתי מצביע על האפשרות להבין את העולם ללא השכל המפריד. הוא מציין את רבי ... להגיע לשלמות אמיתית. מצב שבו אין הבדל בין יש לאין מאפשר לאדם להגיע למקום שבו הוא לא מוצא יותר חסרונות, כיוון שהוא מבין שהחיסרון הוא לא אמיתי. כך, הוא יכול לחיות בשלום פנימי, שבו שום דבר לא חסר במובן המוחלט. מה קורה כשאין חיסרון? האם אפשר לכעוס או לרצות? כאשר אליעד מדבר על מצב שבו אין חיסרון, הוא מסביר שהמצב הזה לא נוגע רק להסכמה על החיסרון, אלא מדובר על חופש אמיתי - חופש לעשות ולהרגיש כל דבר מבלי להיות מחויב למחשבה אחת. כשהאדם מבין שאין חיסרון, הוא יכול לשאול שאלות שנראות חסרות ערך, לחוות רגשות שונים בו זמנית, ויכול אפילו לכעוס על כל דבר, לא ... מאפשר לאדם לשאול כל שאלה, לחוות רגשות, או להיות חסר רגשות, מבלי להיות כבול לתפיסת השכל המפריד. ההבנה של חיסרון ושלמות ההיבטים הרוחניים של האושר היכולת להרגיש רגשות שונים בו זמנית איך להגיע לשלמות אמיתית ההבנה של שאלה שאין לה תשובה מהי שלמות? האם תמיד יש חיסרון? בהרצאה אליעד מסביר את הרעיון של חיסרון ושלמות, ומראה איך התפיסה שלנו לגבי העולם נובעת מהשכל המפריד. הוא מתחיל בכך שאם מישהו בא אליו עם בעיה, הוא ינסה להסביר לו שתמיד יש חיסרון במציאות, כי כל דבר שמוגדר כשלם הוא לא באמת שלם. לדבריו, חיסרון הוא חלק מהמציאות, ויש לו מקום תמידי בעולם, משום שאין שלמות מוחלטת. הוא מתאר את מהות המציאות כככזו שמלאה בנפרדות, וכל עוד אנחנו תופסים את העולם דרך השכל, תמיד יהיה חיסרון ויתרון. הסיבה לכך היא שהשכל מחלק את העולם לנפרד - יש יש ויש אין, יש טוב ויש רע, יש יתרונות ויש חסרונות. מכאן, שלעולם לא נוכל להשיג שלמות של ממש כל עוד אנחנו פועלים מתוך השכל. אליעד מסביר שתפיסת החיסרון היא לא אמת מוחלטת, אך הוא אומר אותה מתוך נקודת מבט של השכל, כי בתפיסה אחרת, שבה אין חיסרון, קשה מאוד להבין את ההסבר. לכן, כל עוד אדם לא מבין את זה לעומק, הוא יישאר עם ההבנה שתמיד יש חיסרון. מה השכל מאחורי תמיד יש חיסרון? כאשר אליעד אומר תמיד יש חיסרון, הוא מתאר את הרעיון שבלי השכל שמחלק בין דברים אין חיסרון. אבל מכיוון שהשכל מפריד בין יש ואין, בין טוב ורע, אז תמיד יש חיסרון הוא הנרטיב שאליעד מציע לאדם שיחפש את התשובה לחיים. בהמשך, הוא מסביר שלרוב, כשהאדם מבין שיש חיסרון תמידי במציאות, הוא לא באמת מבין את עומק הדבר. כל תשובה שיתקבל תשאיר שאלה, כי תמיד אפשר לשאול למה זה כך? והחיים ימשיכו כרגיל. ההסבר הזה נועד לעזור לאדם להמשיך לחיות, למרות החיסרון שנראה שאין לו פתרון. זהו מצב שבו אדם לא מחפש תשובות לשאלות הגדולות של החיים אלא פשוט מקבל את החיסרון כחלק מהמציאות. אליעד מבהיר שזו היא אמת יחסית, כי אין סוף לשאלות ואין סוף לתשובות. אך אם אדם נשאר במסגרת השכל וההבנה הזו, הוא לא יוכל להיות מאושר במאה אחוז. איך אפשר להיות מאושר שלם בלי חיסרון? כדי להגיע לאושר מלא ותחושת שלמות אמיתית, אליעד מציין שצריך להסתכל על המציאות מתוך זווית אחרת, שאינה מושפעת מהשכל. ...
רוחניות, מודעות עצמית, חיסרון הקיום העצמי, איך להיות מאושר? מורים רוחניים, חיפוש רוחני, לא לדעת שאתה קיים, התעוררות רוחנית, הארה רוחנית, סבל ואושר, מהו קיום? מהו האני? אמת אחרתרוחניות, מודעות עצמית, חיסרון הקיום העצמי, איך להיות מאושר? מורים רוחניים, חיפוש רוחני, לא לדעת שאתה קיים, התעוררות רוחנית, הארה רוחנית, סבל ואושר, מהו קיום? מהו האני? אמת אחרתרוחניות, מודעות עצמית, חיסרון הקיום העצמי, איך להיות מאושר? מורים רוחניים, חיפוש רוחני, לא לדעת שאתה קיים, התעוררות רוחנית, הארה רוחנית, סבל ואושר, מהו קיום? מהו האני? אמת אחרת מהו החיסרון בקיום העצמי ואיך הוא משפיע על האושר? ההרצאה עוסקת בהבנת הקיום העצמי ובחיסרון הקיום כפי שהוא נתפס על ידי אליעד כהן. אליעד מסביר כי הרבה אנשים לא מצליחים להבין את מהות הקיום, ... הוא מציין שלעיתים השיטות שמורים רוחניים מציעים מובילות אנשים למלכודות, מאחר שהם מסבירים להם להתבונן במחשבותיהם מבלי להבין את חיסרון הקיום עצמו. מהי התרמית שמורים רוחניים מציעים? אליעד מתאר את השיטה הנפוצה של המורים הרוחניים שמלמדים את תלמידיהם לא ... משדרים מסר שנראה כפתרון, בכך שהם מורים לאדם להתנתק מהסבל שמגיע ממחשבותיו, אך הם לא עוסקים בשורש הבעיה - החיסרון שבקיום עצמו. האליעד מציע להסתכל על המצב בצורה שונה - במקום להניח שהחיסרון טמון במחשבות או בסביבה החיצונית, על האדם להבין שהחיסרון נמצא בעצם בקיום שלו, שהוא עצמו החיסרון בכבודו ובעצמו. האם יש משמעות לקיום בלי חיסרון? בהמשך ההרצאה, אליעד מציע את התפיסה שבקיום תמיד ישנו חיסרון, כי ללא חיסרון, לא היה ניתן לדעת בכלל על קיומו של האדם. הוא טוען כי המודעות לקיום שלנו תלויה בקיומו של חיסרון. אליעד מדגיש שתחושת האני שקשורה לקיום היא בעצם חוויית חיסרון, שהיא חיונית להכרה עצמית. אם אדם לא חווה חיסרון, הוא לא יכול לדעת שהוא קיים. אליעד מסביר את זה בעזרת דימוי של ישות אחת בלבד, שלא מודעת לעצמה, שהיא לא יכולה לדעת שהיא קיימת כי היא לא חווה שום חיסרון. מהו הקיום הראשון ואיך הוא קשור לחיסרון? הקיום הראשון, לפי אליעד, הוא מצב שבו ישות קיימת אך לא מודעת לקיומה, ולכן היא לא חווה את תחושת הקיום. ברגע שהישות מבינה שהיא קיימת, היא נכנסת למצב של חיסרון, שכן המודעות לקיום תמיד תלויה בהכרה בחיסרון. הוא משתמש בדימוי של מהות אחת כדי להמחיש את הרעיון - אם יש רק מהות אחת, היא לא יכולה להבין את קיומה, כי אין משהו חיצוני שיוכל להשוות אותה אליו ולומר שהיא אני. מהו האני ומהו החיסרון בתפיסה רוחנית? במהלך ההרצאה, אליעד מדבר על המהות של תחושת האני, שהיא עצם תחושת הקיום, שמבוססת על תחושת חיסרון פנימי. הוא מציין שכל מחשבה, חוויה או רגשות - חיוביים או שליליים - הם תוצאה של החיסרון הזה. אליעד מסביר שללא תחושת החיסרון, לא נוכל לחוות את עצמנו או את כל החוויות והרגשות שמבוססים על תחושת הקיום. מהו המפתח לאושר על פי אליעד? אליעד מציע שהמפתח לאושר טמון בהבנה עמוקה של הקיום והחיסרון שבו. הוא מציין כי אם אדם יכול להבין שהקיום עצמו הוא חיסרון, הוא יוכל להפסיק להיאבק במחשבות ובסבל שמקורם בתודעה שלו, ולפני כל דבר, להבין שהקיום הוא חיסרון במהותו. בכך, הוא לא ירגיש יותר צורך להימנע מהמחשבות או מהתחושות שגורמות לו לסבל, אלא יוכל לקבל את קיומו ... מצליח להוביל את תלמידיו להבנה האמיתית. מורים שמפרידים את האדם מהמחשבות שלו, אך לא מסבירים לו שהקיום עצמו הוא החיסרון, לא מצליחים לפתור את הבעיה העמוקה. רוחניות ומודעות עצמית הבנת החיסרון הפנימי אושר והתעוררות רוחנית מהות הקיום והאני מהו החיסרון בקיום העצמי ואיך הוא משפיע על האושר? ההרצאה עוסקת בתפיסה של קיום עצמי ואי - ההבנה שמובילה לחיפוש אחר ... שמסבירים להם כיצד להתבונן במחשבותיהם, מבלי להבין את המהות האמיתית של הקיום. הוא מציע, לאור דוגמת העיוור שצופה בשולחן, שהחיסרון לא נמצא במחשבות, אלא בקיום עצמו. מהי התרמית שמורים רוחניים מציעים? ההסבר המרכזי של אליעד הוא שמה שמורים רוחניים מנסים לשדר לאנשים הוא שאין באמת חיסרון בתוכם או בסובייקט עצמו. במקום לקחת אחריות על תחושת החיסרון, הם טוענים שהחיסרון נמצא במחשבות או חיצונית לאדם. אליעד מציין שאין להסיר אחריות, משום שהקיום עצמו הוא החיסרון - לא החיסרון הפיזי או המנטלי אלא חיסרון הקיום. האם יש משמעות לקיום בלי חיסרון? ההרצאה מעמיקה בהבנת הקיום, ... יודעת שהיא קיימת. החיסרון טמון בהבנה הזאת, משום שמהות כזאת לא יכולה להרגיש שהיא קיימת אם היא לא מודעת לחסרונה. כלומר, תחושת הקיום עצמה היא תוצאה של חיסרון - לא רק המהות, אלא כל ישות מודעת לקיומה מייצגת חיסרון ... אבל אני מהות, וזה לא יכול להיות שתיים. בתוך המהות הזאת, בדרך כל שהיא, ואפשר לדעת איך, יש במהות חסרונות. ואחד החסרונות הוא אתה. ואחת הסיבות שרע במציאות זה אתה. גם השולחן, גם אני וגם אתה. כול ישות שקיימת ומודעת לקיומה היא חיסרון של המציאות. במקום שהכל יהיה אחדות, שלמות והרמוניה אז יש בעצם חסרונות. איזה חיסרון יכול להיות למשהו אין סופי? ברגע שישות מודעת לעצמה זה חיסרון. המודעות לעצמך היא בעצם תלויה בקיומו ... קיים. החיסרון בכבודו ובעצמו הוא זה שאומר אני. אם לא היית חסר, לא היית רואה חיסרון במקום אחר. כול החסרונות האפשריים, זה בגלל שההוויה שלך היא חיסרון. הקיום שלך הוא חיסרון. אני לא מדבר על הקיום הראשון, אמנם אין ... אומרת שקיומך תלוי בקיומו של חיסרון. כשאתה אומר אני, מי אמר אני? החיסרון של המציאות. למציאות יש אין סוף חסרונות ואחד מהם זה אתה. שאלה: במקביל אתה יכול לדעת מי אתה. אליעד: אתה לא מבין שלדעת זה כבר חיסרון. ... מודע אלינו? (לא יודע) אבל האם אתה בחוויה שלך, אתה חושב שהשולחן מודע כמו שאתה מודע? או שאתה מודע לחסרונות בשונה ממה שהשולחן מודע לחסרונות? האם יש הבדל בחוויה שלך לבין החוויה של השולחן? ניקח לדוגמה מורה רוחני, האם המורה הרוחני מודע לזה שהוא ...
אושר בלי סבל, הדרך אל האושר המושלם, סבל מתוך אושר, איך נוצר רצון? לפעול בלי חיסרון, רצון בלי חיסרון, בריאה יש מאין, לרצות אושר בשלמות, בחירה בלי חיסרון, לרצות בלי חיסרון, עשייה באי עשייהאושר בלי סבל, הדרך אל האושר המושלם, סבל מתוך אושר, איך נוצר רצון? לפעול בלי חיסרון, רצון בלי חיסרון, בריאה יש מאין, לרצות אושר בשלמות, בחירה בלי חיסרון, לרצות בלי חיסרון, עשייה באי עשייהאושר בלי סבל, הדרך אל האושר המושלם, סבל מתוך אושר, איך נוצר רצון? לפעול בלי חיסרון, רצון בלי חיסרון, בריאה יש מאין, לרצות אושר בשלמות, בחירה בלי חיסרון, לרצות בלי חיסרון, עשייה באי עשייה מהו רצון ללא חיסרון? ההרצאה נוגעת במושג המרכזי של רצון בלי חיסרון. אליעד מתחיל בשאלה בסיסית: מה מניע אותנו לפעול? כיצד נוצר הרצון? הוא בודק את הרעיון לפיו אנשים עושים דברים מתוך רצון להרגיש טוב יותר, אך למעשה עושים אותם מתוך תחושת חיסרון, מתוך צורך להימנע מהסבל או לשדרג את מצבם. בשיחה עם אדם אחר, הוא מעלה את השאלה האם אפשר לפעול מתוך רצון אמיתי, בלי שיהיה חיסרון קודם. הדיון מתפתח לשאלה כיצד כל דבר במציאות נוצר מתוך חיסרון, או שניתן לומר שהוא נוצר מתוך אין. השאלה המרכזית היא: האם ניתן לפעול מבלי להיות מונע על ידי חיסרון כלשהו, כלומר, מתוך מצב של שלמות ואיזון פנימי? אליעד מציין שהמציאות כולה קיימת ללא חיסרון, כלומר, כל דבר בעולם נוצר מתוך יש מאין. לדוגמה, הוא מסביר איך הרצון של אדם נוצר מתוך תחושת חיסרון, ורק כך אנחנו יכולים להבין את פעולתו. בהמשך, אליעד מציין את אחד הרעיונות המרכזיים בתפיסתו: כל פעולה של אדם ... פועל מתוך רצון - ישנה הבחירה שלו שלא לפעול. הרצון הזה, שמניע את כל פעולות האדם, תמיד מגיע מתוך חיסרון או חסר כלשהו. איך נוצר רצון מתוך חיסרון? הרצון, לפי אליעד, הוא לא תמיד רצון טוב, אלא רצון שנובע מתוך חיסרון. לדוגמה, אדם ששואף לכסף או לעושר עושה זאת מתוך רצון למלא חיסרון כלשהו בחייו, כמו חוסר בביטחון כלכלי. הרצון הזה, בניגוד לרצון לשלם ולהתפתח מתוך שלמות פנימית, לא באמת מאפשר לאדם להגיע לאושר אמיתי, משום שהוא נשען על חיסרון. אליעד מעלה את השאלה אם אפשר לפעול מתוך רצון שמבוסס על שלמות ולא על חיסרון. הוא מציין שמציאות כזו היא כמעט בלתי אפשרית, ושהרוב המוחלט של פעולותינו נובעות מתוך חיסרון פנימי. האם אפשר לפעול מתוך שלמות? כפי שהדבר מתברר, אליעד סבור שפעולה ללא חיסרון כמעט בלתי אפשרית במציאות האנושית. הוא טוען כי כל פעולה היא בעצם תוצאה של חיסרון, בין אם מדובר בחיסרון מוחלט ובין אם מדובר בחיסרון חלקי. המחשבה המרכזית של אליעד היא שלפני שניתן להגיע לשלמות אמיתית, על האדם להבין את החיסרון שבו ולפעול מתוך מציאות של חיסרון זה, עד שהוא יגיע למצב שבו הוא יוכל לפעול מתוך שלמות פנימית. האם רצון הוא תמיד חיסרון? אליעד לא מסכים עם הטענה שהרצון תמיד מצביע על חיסרון. הוא מסביר כי ברוב המקרים הרצון הוא חיסרון מתודולוגי, כלומר, אנחנו רוצים להשיג משהו כדי למלא את החיסרון שנמצא בתוכנו. אבל גם אם הרצון הוא תמיד תוצאה של חיסרון, תהליך התפתחותי יכול לאפשר לאדם לפתח את יכולתו לפעול מתוך שלמות פנימית, מבלי שהוא ירגיש תחושת חיסרון. בריאה יש מאין: האם המציאות יכולה להיווצר ללא חיסרון? ההרצאה מכילה גם רעיון פילוסופי מרכזי: היש מאין. אליעד מסביר שכמו שכל פעולתו של אדם נובעת מתוך חיסרון, כך גם כל הבריאה כולה - המציאות כולה - נובעת מתוך יש מאין. הוא משתמש בדימויים לנסח את עמדתו ... רק מעלה שאלות קיומיות, אלא גם מצביע על כך שלמציאות יש כוחות שמאפשרים לה להתקיים, גם כשאין לה שום חיסרון בתוכה. האם אפשר למלא את הרצון בלי שהחיסרון יישאר? אליעד מתאר מצבים בהם אדם מוצא את עצמו משלים את רצונו, אך הסיפוק הזה לא מחסל את החיסרון. הוא מבהיר כי כל זמן שהאדם מרגיש חיסרון, הוא ימשיך לרצות למלא אותו. הרצון הוא כמו שדה שמזין את האדם, אך הוא תמיד נשאר רעב. אליעד מדבר ... האישי שלנו, לפתח מודעות ושפע פנימי, ולהגיע למצב של שלמות פנימית שבה לא יהיה צורך לרצות שום דבר מתוך חיסרון. איך נגיע לשחרור מהחיסרון? על פי אליעד, הדרך להיגמל מהחיסרון היא באמצעות מודעות פנימית. כשאדם מתחיל להבין את מנגנון הרצון, הוא יכול להבין את הדרך בה הוא בעצם פועל מתוך חיסרון תמידי. עם הזמן, אם אדם יבחין בכוחות פנימיים שאינם תלויים בחיסרון, הוא יוכל להגיע למצב של הישרדות ללא חיסרון, ...
האם רצון זה רע? האם רצון זה טוב? האם רצון הוא חיסרון? חיסרון או יתרון, חיסרון או שלמות, אין הבדל בין חיסרון ליתרון, אין הבדל בין חיסרון לשלמות, בחירה חופשית מלאה, הכל קורה מעצמוהאם רצון זה רע? האם רצון זה טוב? האם רצון הוא חיסרון? חיסרון או יתרון, חיסרון או שלמות, אין הבדל בין חיסרון ליתרון, אין הבדל בין חיסרון לשלמות, בחירה חופשית מלאה, הכל קורה מעצמוהאם רצון זה רע? האם רצון זה טוב? האם רצון הוא חיסרון? חיסרון או יתרון, חיסרון או שלמות, אין הבדל בין חיסרון ליתרון, אין הבדל בין חיסרון לשלמות, בחירה חופשית מלאה, הכל קורה מעצמו האם רצון הוא טוב או רע? בשיחה, אליעד כהן מעלה דיון מעמיק בשאלה האם רצון הוא טוב או רע, והאם הרצון עצמו מהווה חיסרון או יתרון. הרעיון המרכזי הוא שהרצון נובע מתחושת חיסרון, שכן עצם העובדה שהאדם רוצה משהו, מעידה על כך שחסר לו אותו הדבר. לדוגמה, כאשר אדם רוצה כסף, זה בהכרח אומר שחסר לו כסף, והחיסרון הזה מייצר תחושת סבל. כלומר, הרצון עצמו קשור באופן בלתי נפרד לסבל. אם לא היה חיסרון, לא היה רצון, ואם לא היה רצון, לא היה סבל. לכן אליעד אומר שרצון הוא האמא של הסבל. מה הקשר בין רצון לסבל? אליעד מסביר כי הסבל מתחיל מהרצון. כל רצון הוא בעצם חיסרון שמייצר תחושה של חוסר נחת, כיוון שהרצון הוא מצב של אין לי, עד שהאדם משיג את מה שהוא רוצה. ... ולכן הוא סובל. אם האדם מבין לעומק את מהות הרצון, הסבל שלו עשוי להיפתר. האם יש הבדל אמיתי בין חיסרון לשלמות? אליעד כהן טוען שאין הבדל מהותי בין חיסרון לשלמות. מבחינה לוגית פשוטה, חיסרון הוא ההפך משלמות. אולם ברמה העמוקה ביותר, ההבדל בין יתרון לחיסרון הוא אשלייתי. הוא מסביר שכל יתרון הוא סוג של חיסרון, משום שכל יתרון הוא יחסי ולא מוחלט, ולכן אינו יכול לספק שלמות אמיתית. אפילו אם לאדם יהיו כל היתרונות האפשריים בעולם, עדיין תחסר לו תחושת השלמות המוחלטת. לכן, יתרון וחיסרון הם למעשה אותו הדבר - שניהם אינם שלמות מוחלטת. כדי להמחיש זאת, אליעד מציג שאלות רטוריות: מה זה בעצם יש פה משהו או אין פה משהו? האם תחושת החיסרון והיתרון באמת אומרות משהו מהותי, או שהן בסך הכל פרשנות של האדם? הוא טוען שאם האדם יחקור לעומק, יגלה שהתחושות האלה אינן אומרות כלום באופן מוחלט, ואם הן אינן אומרות דבר מוחלט, אין באמת הבדל בין תחושת חיסרון לשלמות או יתרון. מה קורה כאשר מבינים שאין הבדל בין יתרון לחיסרון? לפי אליעד, ברגע שהאדם מבין שאין הבדל אמיתי בין יתרון לחיסרון, בין שלמות לחוסר, החיים ממשיכים כפי שהיו, אך הגישה הפנימית משתנה לגמרי. האדם ממשיך לחוות רצונות, חסרונות, ושאיפות, אך הם כבר אינם נתפסים כסבל או בעיה. האדם יודע שהחיסרון והיתרון אינם בעלי משמעות אמיתית, ולכן אינו סובל בגלל הרצונות שלו. התחושה של חסר משהו קיימת רק באופן יחסי, ... שלמות. במילים אחרות, האדם יכול לחיות את חייו בצורה מלאה, תוך הבנה שהכל בסדר כפי שהוא, למרות התחושה של חיסרון ורצון. האם האדם שולט בפעולות שלו או שהכל קורה מעצמו? אליעד כהן מסביר את הרעיון של הכל קורה מעצמו. ... יותר היא שכל פעולה, בחירה או מחשבה - קורית מאליה, ללא בחירה אמיתית. סיכום הנקודות המרכזיות: רצון הוא תחושת חיסרון שמובילה לסבל. אין הבדל מהותי בין חיסרון ליתרון או שלמות. יתרון הוא תמיד יחסי ולכן אינו יכול לספק שלמות אמיתית. כאשר מבינים שאין הבדל בין חיסרון לשלמות, החיים ממשיכים רגיל אך ללא סבל. הכל קורה מעצמו, כולל המאמץ והבחירות של האדם. האדם ממשיך לפעול בעולם ...
שלמות מהי, האם יש שלמות? איך להגיע לשלמות? החיפוש אחרי השלמות, שלמות מתוך חיסרון, האם יש חיסרון? למה יש חיסרון? מהו חיסרון? הדרך אל השלמות, אושר בשלמות, מהי שלמות?שלמות מהי, האם יש שלמות? איך להגיע לשלמות? החיפוש אחרי השלמות, שלמות מתוך חיסרון, האם יש חיסרון? למה יש חיסרון? מהו חיסרון? הדרך אל השלמות, אושר בשלמות, מהי שלמות?שלמות מהי, האם יש שלמות? איך להגיע לשלמות? החיפוש אחרי השלמות, שלמות מתוך חיסרון, האם יש חיסרון? למה יש חיסרון? מהו חיסרון? הדרך אל השלמות, אושר בשלמות, מהי שלמות? האם קיימת בכלל שלמות ומהי הדרך להגיע אליה? אליעד כהן מציג בהרצאה ... להגיע למצב כזה של שלמות מוחלטת. הוא פותח את ההסבר בטענה בסיסית ויסודית כי שלמות היא מצב בו אין חיסרון, כלומר, מצב בו האדם לא מרגיש שחסר לו משהו. לפי אליעד, מצב של חיסרון מתאפיין בתחושה שמשהו חסר לך, ובמצב ההפוך - מצב של שלמות - אתה לא מרגיש שום חיסרון. לדברי אליעד, הדרך לשלמות עוברת דרך ההתבוננות בחיסרון עצמו. כדי להבין זאת, הוא מסביר כי אדם יכול להגיע לתחושת שלמות רק כאשר הוא מתמודד בצורה אמיתית ועמוקה עם תחושת החיסרון שלו. אליעד מדגיש שהמפתח הוא להטיל ספק בעצם קיומו של החיסרון, כלומר, לשאול באופן עמוק ויסודי: האם באמת יש חיסרון? האם באמת חסר לי משהו? האם אני באמת בטוח שיש בעיה כלשהי?. מדוע התבוננות בחיסרון מובילה דווקא לשלמות? אליעד מבהיר באמצעות דוגמה מפורטת מה זה אומר להסתכל על חיסרון. הוא נותן דוגמה של אדם שחסר לו כסף, למשל 100 שקל. האדם יכול לומר לעצמו: הבעיה שלי היא שחסר ... הוא יכול גם לומר: הבעיה האמיתית היא לא שחסר לי 100 שקל, אלא זה שאני בכלל חושב שיש לי חיסרון. כלומר, השאלה האמיתית אינה מה חסר, אלא מדוע האדם חושב שיש לו חיסרון כלשהו מלכתחילה. על ידי העמקה בשאלה הזו, אליעד מסביר שהאדם יכול להגיע למצב של חוסר אמון מוחלט בתחושת החיסרון עצמה. ככל שהאדם שואל יותר שאלות ומטיל ספק בתחושת החיסרון, כך הוא מגיע להכרה שאין ודאות בקיומו של החיסרון, ואז הוא מתקרב יותר לשלמות. מהו שורש תחושת החיסרון? אליעד מסביר בפירוט את הרעיון ששורש תחושת החיסרון נעוץ בעצם ההבדלה בין דברים. לפי הסברו, כל תחושת חיסרון מתחילה כאשר האדם אומר זה אני, וזה לא אני. ההבדלה הזו בין האדם לבין כל מה שהוא לא הוא, ... על הראש, לא מפריע שאין לו אותה, משום שאין הוא מבדיל את עצמו מהמצב הזה, ולכן הוא לא מרגיש חיסרון. האם אפשר להפסיק להרגיש חיסרון לחלוטין? אליעד טוען שניתן להפסיק להרגיש חיסרון באופן מוחלט רק כאשר האדם לא יחווה כלל שום הבדל בין דבר לדבר, כלומר, כאשר הוא לא יהיה מודע ... בין דברים בעולם. הוא מבהיר זאת באמצעות דוגמה של אדם שחווה עצמו כאינסופי, אך גם במצב כזה עלול להרגיש חיסרון - משום שאם הוא אינסופי, הוא בהכרח לא יכול לחוות את תחושת הצמצום, ואז יחסר לו דווקא היתרון של להיות מוגבל ומצומצם. כלומר, אפילו מצב של שלמות מוחלטת לכאורה יכול להיחוות כחיסרון, כי תמיד קיים משהו מנוגד שהאדם אינו חווה. מכאן, שכל חוויה של הבדל יוצרת בהכרח תחושת חיסרון מסוימת. מה קורה כאשר אדם מוותר על רעיון השלמות? אליעד מוסיף נקודה חשובה נוספת: לפעמים, כאשר אדם מתעמק יותר מדי ברעיון השלמות ומטיל ספק בעצם קיומו של חיסרון, הוא עלול להתייאש ולהחליט שאין בכלל שלמות. דווקא במצב כזה, האדם עשוי להרגיש הקלה משום שהוא משחרר את הצורך בשלמות ואז פחות מפריעים לו החסרונות שהוא חווה. אך אליעד מדגיש כי זהו פתרון חלקי בלבד. הפתרון המוחלט מבחינתו הוא להבין לעומק שבאמת אין חיסרון, כלומר, להפסיק להרגיש את תחושת ההבדל עצמה. האם השלמות בכלל ניתנת להשגה בפועל? אליעד מדגיש שיש דרגות שונות של ... מסוגל לחשוב על שום דבר אחר. במצב כזה, האדם מאבד לחלוטין את ההכרה בעצמו, וכך גם מאבד את תחושת החיסרון - כי אין לו מודעות עצמית. מהו הקושי המרכזי בדרך לשלמות מוחלטת? הקושי המרכזי הוא שברגע שהאדם מתקרב לשלמות, ... לשלמות מוחלטת, אך אז היא לא בהכרח רצויה. לפעמים דווקא המצב של חוסר שלמות, שבו האדם מודע להבדלים וחווה חיסרון מסוים, הוא מה שמאפשר לו להתקיים כישות מודעת, לחוות את העולם ולרצות דברים חדשים. לבסוף, אליעד מסכם שהשאיפה לשלמות דורשת בדיקה יסודית של עצם הרעיון שיש חיסרון, ורק מתוך התבוננות עמוקה כזו ניתן להבין אם בכלל יש טעם לשאוף לשלמות מוחלטת, ומה יהיו ההשלכות של השגתה. האם קיימת שלמות מוחלטת? איך להתמודד עם תחושת חיסרון? האם אפשר להפסיק להרגיש חיסרון? האם שלמות היא אושר מוחלט? מהו מקור תחושת החיסרון? למה תמיד יש תחושת חוסר? האם כדאי לרצות שלמות?
אושר, רוצה להיות מאושר, לדעת מה אתה רוצה, איך להיות מאושר? מודעות עצמית, להרגיש שלם עם עצמך, רוצה להרגיש טוב, תמיד יש חיסרון, סובייקטיביות, אובייקטיביות, הסוד של האושראושר, רוצה להיות מאושר, לדעת מה אתה רוצה, איך להיות מאושר? מודעות עצמית, להרגיש שלם עם עצמך, רוצה להרגיש טוב, תמיד יש חיסרון, סובייקטיביות, אובייקטיביות, הסוד של האושר... מאושר, לדעת מה אתה רוצה, איך להיות מאושר? מודעות עצמית, להרגיש שלם עם עצמך, רוצה להרגיש טוב, תמיד יש חיסרון, סובייקטיביות, אובייקטיביות, הסוד של האושר איך למצוא את הדרך הנכונה עבורך כשאתה לא יודע מה אתה רוצה? אליעד כהן ... ללמוד תורה, עשוי למצוא שזה לא מספק אותו באמת, כי הרצון תמיד ממשיך להתחדש. כל רצון מבוסס על תחושת חיסרון, ולא משנה היכן אתה נמצא, תמיד תרגיש שמשהו חסר לך. מהו הסוד של האושר? האושר, לפי אליעד, הוא סובייקטיבי ... במאה אחוז במשהו, אין טעם לחשוב עליו בכלל. כאשר התודעה לא מזדהה עם שום דבר, היא לא חווה שום חיסרון או רע. כל בעיה היא רק תוצאה של חוסר ודאות בתודעה. מה ההבדל בין טוב ורע? ההבדל בין טוב ... גם תחושותיך לא יהיו חזקות. אם לא תחווה רע, לא תוכל להרגיש את המשמעות של טוב. איך להתמודד עם חיסרון? כאשר אתה מבין שאין הבדל בין טוב לרע, אין לך חיסרון אמיתי. החיסרון קיים רק כשאתה משווה. אם אין לך תפיסה של טוב ורע, תוכל לקבל כל מצב כאילו הוא לא משנה. חיסרון נובע תמיד מההשוואה בין שני מצבים, ואין חיסרון אמיתי כאשר לא עושים את ההשוואה. האם אפשר לחוות רק טוב כל הזמן? לא, כי טוב קיים רק ביחס ... שוכח את משמעותו של טוב, כי לא היה לך רע להרגיש את ההבדל. איך להגיע לאחדות ושם לא לחוות חיסרון? כדי להגיע לאחדות, עליך להתפשט מכל ההבנות הסובייקטיביות ולהפסיק להרגיש שהמציאות שונה ממה שאתה רוצה. אז תוכל לחוות את העולם באחדות, בלי תחושת חיסרון. האחדות מגיעה כאשר אתה מקבל את המציאות כפי שהיא, בלי לעשות הבחנות בין טוב ורע. איך להתמודד עם רצון ... עדיין רוצה משהו נוסף. גם כאשר אתה מתקרב לאלוהים, הרצון שלך לא נגמר. הרצון תמיד יהיה קיים, ואיתו גם החיסרון, כי לא משנה היכן אתה נמצא, תמיד תרגיש שמשהו חסר לך. מהו הסוד של האושר? האושר הוא סובייקטיבי ומבוסס ... במאה אחוז במשהו, אתה לא צריך לחשוב עליו בכלל. כשהתודעה לא מזדהה עם שום דבר, היא אינה חווה שום חיסרון או רע. ההבנה הזו מאפשרת לך להגיע למקום של שלום פנימי. מה ההבדל בין טוב ורע? ההבדל בין טוב ... רע רק כי יש גם טוב. בלי הבדל בין טוב לרע, לא תוכל להרגיש אחד מהם. איך להתמודד עם חיסרון? כאשר אתה מבין שאין הבדל בין טוב לרע, אין לך חיסרון אמיתי. החיסרון קיים רק כשאתה משווה, כשאתה יודע מה חסר לך. כשאתה מבין שאין הבדל בין הימצאות במצב טוב או רע, ... לא תזכור את הפירוש השלילי, לא תוכל לחוות את הפירוש החיובי באותו אופן. איך להגיע לאחדות ושם לא לחוות חיסרון? כדי להגיע לאחדות, עליך להתפשט מכל ההבנות הסובייקטיביות, ולהפסיק להרגיש שהמציאות שונה ממה שאתה רוצה. אז תוכל לחוות את העולם באחדות, בלי תחושת חיסרון. איך להתמודד עם רצון סובייקטיבי? האם ניתן להגיע לאחדות? מהו סוד האושר האמיתי? האם טוב ורע קיימים רק ביחס ... אגיע, אז מה זה משנה אם אני תקוע פה או שם? גם לרצות כל הזמן להתקרב לאלוהים יש בזה חיסרון, אתה גם יכול להגיד שאתה רוצה להתרחק קצת, כמו אני רוצה ליהנות מדברים רגילים. בכל דבר יש יתרון וחיסרון. יש יתרון גם בלהתקרב לאלוהים וגם בלהתרחק, אם לא היה חיסרון, אלוהים לא היה מרחיק אותנו. תבין, אם יש רצון, יש חיסרון, וזה לא משנה היכן אתה נמצא. גם לאלוהים יש רצון, אז מה זה משנה אם אני אלוהים או אדם? ... איזה מין אלוהים הוא? אז זה לפי הרצון שלו, הוא רוצה לשנות. אם הוא רוצה לשנות, אז יש לו חיסרון. אז מה יוצא לי שאני אלוהים? בא נתחיל מחדש, מה אתה מחפש באופן יחסי? שאלה: אני מחפש את האמת ... אם אתה בכלום, לא חסר לך שום דבר. כשאתה מדבר מהפרספקטיבה של היש, אז אתה אומר גם שם יש חיסרון וגם פה יש חיסרון, אבל כאשר אתה נמצא שם, אז גם פה אין חיסרון וגם שם אין חיסרון. יש שני נקודות מבט, אחת אומרת להתחבר לסוביקטיבי ואז יש קצת רע, והשנייה להתחבר לאוביקטיבי ואז אין בכלל רע. אתה אומר שבכל אחד יש חיסרון. אבל המחשבה הזאת עצמה נאמרת מתוך מקום סוביקטיבי, ומתוך המקום הסוביקטיבי תמיד יהיה חיסרון, ומתוך המקום אוביקטיבי אף פעם אין חיסרון. אלו השאלות שבאות מהחלל הפנוי. אך אין תשובות לשאלות האלו, תמיד יהיה חיסרון, הפיתרון הוא שאם תלך למקום של הלא קיים שם אין חיסרון. מה הבנת? שאלה: באחדות יש חיסרון שאין קיום ובקיום יש חיסרון שיש רע. ולכן תמיד יש חיסרון והתשובה היא שזה נאמר מנקודת מבט של נפרדות. אך אם אתה נמצא באחדות אז אין חיסרון כלל. אליעד: כרגע אתה חושב על שתי אופציות. אופציה אחת שיש טוב ורע, ואופציה שניה שאין טוב ורע. אתה אומר באופציה שיש טוב ורע יש חיסרון כי יש גם רע. ובאופציה שאין טוב ורע יש חיסרון כי אין טוב. והמסקנה מכך שתמיד יהיה לי חיסרון. התשובה, המחשבה שאומרת שיש חיסרון היא בתפיסה שיש טוב ורע. אבל אם היית בתפיסה שאין טוב ורע, אז אם יש טוב ורע זה לא ... אוציא לך את התוכנה של הטוב והרע? אז אתה חושב, אם אני עם תוכנה של טוב ורע, יש בזה חיסרון, כי יש רע. ואם תוציא לי את התוכנה של הטוב והרע, אז לא יהיה טוב. אז אתה חושב שאתה ... הטוב והרע, אז מהפרספקטיבה של אין טוב ורע, אז זה לא משנה אם יש לך טוב ורע, אין בהם חיסרון. אם לא תבדיל בין טוב לרע, אז לא תשפוט אם זה טוב שיש טוב ורע או להפך, כי כבר ...
NLP, מניפולציה על אנשים, לרמות אנשים, ליצור חיסרון, יצירת חיסרון, הגדלת חיסרון, יצירת רצון, הגדלת רצון, ליצור רצון, לשכנע אנשים, פסיכולוגיה הפוכה, שיטות שכנוע, לרמות אנשים, טכניקות שכנועNLP, מניפולציה על אנשים, לרמות אנשים, ליצור חיסרון, יצירת חיסרון, הגדלת חיסרון, יצירת רצון, הגדלת רצון, ליצור רצון, לשכנע אנשים, פסיכולוגיה הפוכה, שיטות שכנוע, לרמות אנשים, טכניקות שכנועNLP, מניפולציה על אנשים, לרמות אנשים, ליצור חיסרון, יצירת חיסרון, הגדלת חיסרון, יצירת רצון, הגדלת רצון, ליצור רצון, לשכנע אנשים, פסיכולוגיה הפוכה, שיטות שכנוע, לרמות אנשים, טכניקות שכנוע איך אפשר לשכנע ... השיגו את רצונם. הדוגמה המרכזית שבה אליעד משתמש עוסקת באדם שמאמין שאוהבים אותו. אדם כזה, לכאורה, כבר מילא את החיסרון שלו - הרצון שיאהבו אותו - ולכן קשה לשכנע אותו לפעול מתוך רצון שיאהבו אותו עוד. אליעד מציג מספר ... לו (לדוגמה, אתה צריך שאוהבים אותך יותר). בכל אחת מהאפשרויות האלה המטרה היא ליצור מחדש או להגדיל את תחושת החיסרון, כדי שהאדם ירצה לפעול כדי למלא אותו שוב. מה עושים כשאי אפשר או לא כדאי להשתמש בחיסרון הקיים? אליעד מציג אפשרות נוספת והיא להחליף את החיסרון בחיסרון אחר. לפעמים, האדם כבר התרגל כל כך למה שיש לו, כמו אהבה או כסף, שהוא שכח בכלל כמה רצה את זה בעבר. במקרה כזה, אפשר פשוט להכניס לחייו חיסרון חדש, אפילו שטותי. לדוגמה, אם האדם כבר רגיל לכסף, הוא ישכח כמה הוא רצה כסף בעבר, ואז אפילו חיסרון קטן אחר כמו אני צריך תיק חדש יכול לגרום לו לפעול ולשכוח מהרצון הקודם. איך לזהות נקודות תורפה אצל ... של האדם לאבד את מה שיש לו, כדי לגרום לו לפעול בדרך הרצויה לך. איך להשתמש בהשוואות כדי ליצור חיסרון? אליעד מסביר שיטה מתוחכמת נוספת, בה אתה משווה את האדם לאחרים שיש להם יותר. למשל, אפשר לומר לאדם: אתה ... אנשים אוהבים את אותו זמר מפורסם? תראה כמה אוהבים אותו כי המון אנשים מכירים אותו. ההשוואה הזו יוצרת באדם חיסרון חדש - הוא פתאום מרגיש שלא מספיק אנשים אוהבים אותו, ורוצה לפעול כדי לשפר זאת. כדוגמה מעשית, אם אתה ... ולכן יותר אנשים יאהבו אותו. האדם ישאל את עצמו: רגע, אולי באמת לא מספיק אנשים אוהבים אותי?, ויתחיל להרגיש חיסרון שבעבר לא היה מודע אליו. כיצד להשתמש בחסרונות וביתרונות האישיים שלך לשכנוע? אליעד מציע להשתמש ביתרונות ובחסרונות האישיים שלך כדי לשכנע. למשל, אם יש לך כישרון או ידע שאין לאחרים, אפשר לשכנע את האדם שהאהבה או ... אם אני אוהב אותך, זו אהבה אמיתית ועמוקה יותר ממישהו שקל לו לאהוב, כי אצלו זה סתם. כך אפילו חסרונותיך האישיים הופכים ליתרון בשכנוע. מה צריך להיזהר כשמנסים ליצור חיסרון באחרים? אליעד מדגיש שצריך לעשות את כל תהליך יצירת החיסרון בצורה מתוחכמת וזהירה, כדי שהאדם לא ירגיש באופן ברור שאתה מנסה להכניס לו חיסרון בכוח. לדוגמה, במקום לשאול למה אתה חושב שאוהבים אותך?, עדיף לדבר בצורה עקיפה דרך משל או דוגמה, שיגרמו לאדם לחשוב בעצמו שיש לו חיסרון, בלי שירגיש שמנסים לגרום לו להרגיש כך. מה יותר חשוב: חוכמה או ניסיון בשכנוע? אליעד מסביר בבירור שחוכמה חשובה ... איך יגיב האדם למניפולציות שונות, וכיצד לפעול בהתאם. לסיכום, אליעד כהן מציע מגוון רחב של טכניקות פסיכולוגיות מתוחכמות ליצירת חיסרון או הגדלת חיסרון באנשים כדי להניע אותם לפעול בדרך הרצויה, אפילו במצבים שבהם הם חושבים שהם כבר מילאו את רצונם באופן מלא. איך לשכנע אנשים לעשות משהו? יצירת חיסרון פסיכולוגי מניפולציות פסיכולוגיות על אנשים איך לגרום למישהו לרצות משהו שהוא חושב שיש לו? שיטות שכנוע אפקטיביות כיצד להגדיל ... הוא יעשה 1,2,3 ואתה אומר כן אבל הוא יודע כבר שרוצים שיאהבו אותו. כי כבר אוהבים אותו, זאת אומרת החיסרון כבר מלא אצלו. זה כמו איך אתה יכול לגרום למישהו שיש לו כסף, שחושב שיש לו כסף לעשות פעולה ... שאוהבים אותו או שהוא רוצה שיאהבו אותו יותר. אתה יודע ששתיים יש לך נקודת תורפה. ש: מייצר לו את החיסרון. אליעד: או על ידי זה שאתה אומר לו גם מה שיש לך, אין לך, או אין לך כמה שאתה חושב שיש לך או אתה צריך יותר ממה שיש לך. זה אחד. במילים אחרות יצרת חיסרון. דבר נוסף בהנחה נגיד שאתה לא רוצה ללכת בכיוון הזה, לא רוצה, לא יכול, לא מעוניין, אוקי? יש עוד אלטרנטיבה תיצור בעינייך חיסרון אחר. תלך על חיסרון אחר, אתה צריך לחפש חיסרון אחר. ש: חיסרון יותר מחויב לזה? אליעד: לאו דווקא יותר מחויב, חיסרון אחר. לפעמים למה אני אומר לך לאו דווקא חיסרון מחויב? כי לפעמים יכול להיות שהחיסרון שאוהבים אותו זה חיסרון מאוד גדול אבל בגלל שיש לו את זה אז הוא לא מרגיש שזה חסר לו. מספיק שתביא לו משהו ... הוא כבר ירצה את המשהו אחר. אתה מבין? ש: לא. אליעד: אתה שאלת האם צריך נגיד שמישהו יש לו חיסרון, האם צריך להביא לו חיסרון יותר גדול ואני אומר שלא תמיד. כי יכול להיות שמה שבאת חסר לו זה שהוא רוצה שיאהבו אותו אבל ... מרגיש שאוהבים אותו, זה לא חסר לו כי יש לו את זה. ולכן מספיק שתגיד לו אפילו סתם איזה חיסרון שטותי הוא יגיד כן כן, זה חסר לי ואז יכול להיות שבגלל זה הוא אפילו יוותר על זה שיאהבו ... זה. אליעד: מה שאתה אומר זה נכון אבל לא אמרתי את זה בדיוק. אמרתי משהו אחר, אמרתי לפעמים אחד החסרונות בכך שיש לך את מה שאתה רוצה זה שאתה שוכח שאתה רוצה את זה שזה גם כן נקודת תורפה. ... לו אז זה אומר שהוא עדיין זוכר את האין לו, אז זה אומר שעדיין יש לו את התחושה של החיסרון של האין לו. אז זאת אומרת. יפה, עכשיו מה בעצם הגענו? הגענו לנקודת תורפה אחרת. שאם הוא מאוד רוצה ... בטוח שיהיה לך בעתיד? ואם תעשה תאונה. דרך זה כאילו מוציאים את הפירצה. ש: אז אם למישהו שעדיין חווה חיסרון. אליעד: עכשיו, אם הוא לא חווה חיסרון שהוא רוצה שיאהבו אותו. זה פה אומר שתיצור את החיסרון מחדש או על ידי זה שתיצור חיסרון אחר. עכשיו ...
להבין עד הסוף, להבין שאין שאלה, להבין שאין תשובה, חיסרון נצחי, בלי רצון עצמי, חיסרון אפשרי, חיסרון מחויבלהבין עד הסוף, להבין שאין שאלה, להבין שאין תשובה, חיסרון נצחי, בלי רצון עצמי, חיסרון אפשרי, חיסרון מחויבלהבין עד הסוף, להבין שאין שאלה, להבין שאין תשובה, חיסרון נצחי, בלי רצון עצמי, חיסרון אפשרי, חיסרון מחויב מה המשמעות של לעשות את כל מה שאתה יכול באמת? כשאדם ניצב בפני בעיה, הוא נוהג לשאול את ... מהות הבעיה, העשייה או הפתרון מתגלים מאליהם או שהבעיה נפתרת מעצמה. למה אדם סובל למרות שהוא מבין שתמיד יהיה חיסרון? אליעד מתאר מצב בו אדם סובל כי הוא רוצה שלא תהיה לו בעיה. הבעיה היא לא בעצם קיומו של החיסרון, אלא ברצון שלא יהיה חיסרון. אם אדם מבין במאה אחוז שתמיד יהיה חיסרון כלשהו, אז אין לו סבל, כי הוא לא יכול לדמיין מצב ללא חיסרון. אבל אם הוא יכול לדמיין מצב בלי בעיה או בלי חיסרון, אז הוא סובל מכך שזה לא קיים בפועל. למשל, אם אדם מבין באמת שהכוס תמיד תהיה חצי ריקה, הוא ... מגיע להבנה עמוקה שבה אין שאלה בכלל, רק אז הוא משתחרר באמת. אין שאלה פירושו שהאדם לא מזהה שום חיסרון שצריך לתקן או למלא, לעומת אין תשובה שבה האדם מזהה חיסרון אך מבין שלא ניתן למלא אותו. איך אדם יכול להגיע למצב שבו אין שאלה בכלל? כדי להגיע למצב של ... באמת הבדל בין שתי האפשרויות. כשהוא לא רואה הבדל, אין לו שאלה, ולכן אין לו בעיה. מהי המשמעות של חיסרון מחויב וחיסרון אפשרי? חיסרון מחויב הוא מצב שבו החיסרון תמיד קיים, ללא קשר למה שהאדם יעשה. חיסרון אפשרי הוא מצב בו האדם יכול לדמיין מציאות שבה החיסרון אינו קיים. אדם יכול לסבול רק מחיסרון אפשרי, כי הוא יכול לדמיין מצב שבו החיסרון לא קיים, ולכן הוא סובל מכך שהוא קיים בפועל. לעומת זאת, חיסרון מחויב לא יכול לגרום לסבל אם האדם באמת מבין שהוא בלתי נמנע, כי אז הוא לא יכול לדמיין מצב אחר. מדוע ההבנה שתמיד יהיה חיסרון לא תמיד משחררת מסבל? אליעד מסביר שההבנה שתמיד יהיה חיסרון אינה משחררת את האדם מסבל, כי עדיין קיימת בו מחשבה לא מודעת שאולי קיים מצב ללא חיסרון כלל, מצב של אי - קיום. ההבנה האמיתית והמוחלטת שאין שום דרך להימלט מהחיסרון חייבת לכלול את ההבנה שהדרך היחידה להשתחרר מהחיסרון היא אי - קיום, וזהו צעד שהאדם בדרך כלל לא מסוגל לדמיין באופן מלא. לכן, למרות שהאדם אומר הבנתי שתמיד יהיה חיסרון, הוא עדיין סובל. איך נראית הדרך הפרקטית לשחרור מוחלט מחיסרון? הדרך המעשית, לפי אליעד, היא הטלת ספק תמידית בכל מחשבה, בכל דבר שהאדם בטוח בו. הדרך היא לשאול בכל ... הסבל מפסיק להתקיים. אם הוא מצליח לראות שכל המצבים שווים באמת, אז לא נשארת שום שאלה ולא נשאר שום חיסרון. איך להגיע למצב של אין שאלה? מה ההבדל בין אין תשובה לאין שאלה? איך להשתחרר מהסבל הקיומי? מה זה חיסרון מחויב וחיסרון אפשרי? למה תמיד יש לי חיסרון? האם תמיד חייב להיות רצון?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331