... ופחות מחפש את אישור החברה, בחברה החילונית האדם חי מול אנשים אחרים, ומודד את ההצלחה שלו לפי לייקים ופידבק חברתי. הוא מסביר שהמחשבה אני חייב זוגיות היא למעשה אמונה דתית מסוג אחר, שבה האדם הפך את החברה ואת ההערכה החברתית לאלוהים החדש שלו. אליעד ממליץ לאדם להבין שהערך העצמי שלו לא תלוי בזוגיות, ולא לתת לדעה של החברה לקבוע ... לחיות בשלום עם עצמך עוברת דרך היכולת לדמיין את עצמך לבד לגמרי בעולם, ללא שום אינטראקציה או צורך באישור חברתי. הוא מציין את השיר חופשי זה לגמרי לבד ומסביר איך החופש הפנימי הזה מגיע מההבנה שאתה יכול להיות מסופק ... מדגים איך החברה בעצם שטפה לאדם את המוח ויצרה בו תחושת חוסר ערך עצמי אם הוא לא עומד בדרישות חברתיות מסוימות. אליעד מעודד להשתחרר מהכבלים האלו, להבין שרוב האנשים בעצמם אינם מבינים מדוע הם חיים כפי שהם חיים, ולכן ...

... באדם אחר על מנת להרגיש טוב עם עצמו. אליעד מסביר שכאשר גבר תלוי באופן קיצוני ביחסים רומנטיים או באישור חברתי כדי להרגיש בעל ערך, הוא אינו מתפקד כגבר אמיתי, אלא כילד או כאדם חסר עצמאות רגשית. הגדרה זו חוזרת ... האדם בונה מערכת יחסים עם המציאות באופן עצמאי, ולא על בסיס הזדקקות לגורם חיצוני כלשהו, בין אם זה אישור חברתי, רומנטי או אחר. גבריות נכונה, היא כאשר אדם יודע להרגיש בעל ערך, גם כאשר אין לו מערכת יחסים זוגית. ...

... הפנימית שלו, אלא מגלם איזושהי תדמית או מסכה חיצונית. האדם מאמץ דמות כדי להרשים אחרים, להתאים את עצמו לסביבה החברתית או כדי להרגיש ביטחון. למעשה, אליעד מציין שבאופן טבעי, אדם תמיד נמצא בדמות כלשהי: לבוש, שפת גוף, סגנון דיבור - כולם חלק מדמות חברתית שהאדם מציג, ולכן, אי אפשר להימנע באופן מוחלט מהיות בדמות. למה האדם מרגיש קונפליקט פנימי כאשר הוא בדמות? משתתף ... זמן. האם אפשר בכלל להפסיק להיות בדמות? אליעד מסביר שלא ניתן להפסיק באופן מוחלט להיות בדמות, מכיוון שכל פעולה חברתית היא למעשה סוג של העמדת פנים. גם האדם שחושב שהוא אותנטי, בעצם נכנס לדמות של מישהו שמתאמץ להיות אותנטי. ... משמעות המושג היא שאדם חי את חייו מתוך תפקיד, תדמית או מסכה שהוא מאמץ כדי להתאים את עצמו לסביבה החברתית. במקום להיות אותנטי, הוא מציג דמות שנועדה להרשים או להתאים את עצמה לאנשים אחרים. אליעד מדגיש כי בעצם, האדם אף פעם אינו באמת נטול דמות לחלוטין, כיוון שכל פעולה חברתית, כמו דיבור או לבוש, כבר יוצרת סוג של דמות. המשתתף בהרצאה מציג קושי גדול שהוא חווה במאבק עם דמות ... שואף להיות אמיתי וכנה לחלוטין, ומצד שני, הוא מוצא את עצמו נשאב לתוך דמויות שונות באופן אוטומטי, במיוחד בסיטואציות חברתיות. הוא מתאר את הדמות כמשהו ששולט עליו לחלוטין, והדבר מוביל אותו לחוויית שיתוק ותקיעות קשה. הקושי האמיתי שלו אינו ... לעצמו. הקונפליקט הזה יוצר אצלו מאבק מתמיד בין הרצון לאותנטיות לבין הפחד מכך שאם לא ייכנס לדמות, הוא ייכשל חברתית. האם אפשר באמת להפסיק להיות בדמות? אליעד מסביר שהאמת היא שאי אפשר להפסיק לגמרי להיות בדמות, כיוון שכל החיים הם סוג של משחק חברתי. כל אחד תמיד נמצא בדמות כלשהי, אפילו אדם שחושב שהוא אמיתי - למעשה נמצא בדמות של מי שמנסה להיראות ... מסכות, בלי תדמיות, ומצד שני הוא מוצא את עצמו נמשך באופן אוטומטי להיכנס לתפקידים - לדמויות - במיוחד בסיטואציות חברתיות. הדמות, לדבריו, שולטת עליו, והיא כל כך מושרשת בתוכו, עד כדי כך שהוא לא מצליח לפעול כשיש לו קונפליקט ... עם מישהו - אנחנו לא באמת במצב נטול דמות, כי תמיד קיימת מידה מסוימת של העמדת פנים והתאמה לתפקיד חברתי. לכן, הניסיון לצאת לגמרי מהדמות הוא מיותר, ולמעשה יכול להיות מזיק. במקום לנסות לא להיות בדמות, הפתרון הוא ללמוד ... כל הזמן. גם מי שחושב שהוא אמיתי - נמצא בדמות של מישהו שמנסה להיות אמיתי. הוא מדגיש שכל סיטואציה חברתית מחייבת סוג מסוים של התאמה - אדם מתלבש אחרת לפגישה עסקית מאשר כשנמצא בבית, אדם מתנהג אחרת כשהוא מדבר ... להיות בדמות לבין להיות אמיתי עם עצמו. הוא מציין את הקושי להרגיש שלם עם הדמות שהוא מגלם, במיוחד במצבים חברתיים. המחשבות המנוגדות בין הצורך להתאים את עצמו לבין הרצון להיות נאמן לעצמו יוצרות דילמות פנימיות שמקשות על קיום אותנטי. ... לאפקטיביות אישית בהמשך, נשקלת השאלה אם כל אדם באמת יכול להימנע להיות בדמות כלשהי בחיים. אליעד מציין את הדינמיקה החברתית שבה אנו נמצאים, שבה פעמים רבות אנו צריכים לשחק תפקיד כדי להצליח, גם אם לא תמיד זה תואם את מי שאנחנו באמת. מדובר בהבנה עמוקה של דינמיקת יחסים חברתיים והצורך להסתגל למצבים שונים, גם אם זה דורש לעיתים התכנסות לתוך דמות שיכולה להרגיש מלאכותית. איך המודעות העצמית משפיעה ...

... בעיה פיזית או חומרית, אך עדיין להרגיש חוסר סיפוק או ריקנות. גם חוויות חיוביות כמו הצלחה, הישג, או קשר חברתי, הן לרוב קצרות מועד, ולאחריהן חוזרת התחושה של אי שביעות רצון. מהו הקונפליקט בין רצון לבין חופש פנימי? אליעד ... הרצונות שלו לא מתממשים. מצד שני, גם כשמשהו טוב כן מתרחש - למשל, חוויה מינית, הצלחה כלשהי או קשר חברתי - התחושה החיובית חולפת מהר והופכת שוב לחוסר סיפוק. מהו הקונפליקט בין רצון לבין חופש? אחת השאלות המרכזיות שעולות ...

... שם (הגוף = הבגד של התודעה). השם של האדם מתייחס לגוף שלו. השם של האדם ניתן לו כאמצעי זיהוי חברתי בלבד. כדי שיהיה ניתן להבדיל בין אנשים שונים ולקרוא לאדם ספציפי או לדבר על אדם ספציפי, לשם כך ניתן ...

... הם נוצרו על ידי שען כלשהו. מסקנה: המחשבה של לכל שעון יש שען, היא לא יותר מאשר הרגל מחשבתי חברתי בלבד. כנל, אילו היה האדם רגיל למצוא שעונים בטבע, הרי שהוא היה מסיק כי כל שעון או שהוא גדל ... בני האדם בעולם. אז נשאל: אז מדוע האבן נראית פחות מתוחכמת לאדם מאשר שעון? נשיב: 1 - הרגלי חשיבה חברתיים וכיוב. 2 - האדם טיפש ולא מבין את התחכום של האבן. 3 - האדם רגיל לראות הרבה אבנים ולכן ...

... המידע שהתרחש לפני כמה אלפי שנה. כי מכל דבר שקרה בהיסטוריה, אפשר ללמוד ממנו מוסר השכל כלשהו. וכל תהליך חברתי ומדיני וכיוב שהתרחש בעבר, כמו גם כל תהליך מדיני וחברתי שמתרחש בהווה, מכל דבר ודבר, אפשר ללמוד מוסר השכל כלשהו. וכאשר האדם לומד מה קרה בעבר, למרות שכלפי חוץ ... לומד להכיר טוב יותר, את העולם שבו הוא חי. ונחדד ונאמר, כי באמצעות לימודי ההיסטוריה, האדם מפתח את הכישורים החברתיים שלו בהווה. כי כל התהליכים שהתרחשו, בכל מקום בעולם בכל זמן שהוא בעולם, הם כולם כל הזמן, מתרחשים בצורות ... של האדם, מקבל באמצעות זה מסר כלשהו, לגבי, איך האדם צריך להתנהג בחיים שלו, כדי להצליח טוב יותר מבחינה חברתית וכיוב. וכל הלימודים שהאדם לומד, למרות שנדמה לאדם שהוא רוכש ידע, הרי שבעצם הוא לומד מתוכם כל מיני תובנות, ...

... נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן ...

... רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות עפ חוקים חברתיים וכיוב, הרי שמצד האמת חופש אמיתי, הוא כאשר אין לאדם שום גבול. ומצד האמת כמו שזה טוב לחנך ילד ... לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל את הילד שלו. כי הילד מטבעו רגיל להרגיש חופשי ושלם ... ואמיתי, והוא שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד לסוג של בית כלא חברתי והתנהגותי. ואחכ שהילד גדל, אז הוא מתחיל לחפש את עצמו. כי מגיל קטן לימדו אותו להתנהג לפי כללים חברתיים כלשהם. ובכך בעצם דיכאו אצל הילד את ההגדרה העצמית שלו. וכן, גם אם ההורה מלמד את הילד לבטא את עצמו בתוך המסגרת החברתית, הרי שעדיין זה לא אותה שלמות, כמו אילו היה אפשרי ללמד את הילד לבטא את עצמו ללא כל גבולות. ... ורע וכיוב, הרי שזה סוג של בית כלא, שהוא מגביל את האדם ושולל ממנו את החופש. כי כל מסגרת חברתית כגון לדוגמה בית ספר, וכל כללי התנהגות כלשהם, כגון לא לפגוע באחרים וכיוב, למרות שהם הכרחיים עבור הילד, הרי ... החינוך, גם מנקודת המבט של הילד, שממנה הוא חווה את החינוך כתהליך של שלילת החופש שלו והכנסתו לבית הכלא החברתי הגדול בעולם, שהיא תפישת המציאות כטוב ורע. ומי שרוצה את האמת, אז האמת היא ששום הורה ומחנך בעולם, לא ...

... בגלל שרע להם מבחינה חיצונית, אלא בגלל שרע להם מבחינה פנימית. כי יש הרבה אנשים שנחשבים לאנשים מצליחנים מבחינה חברתית, ואנשים שכלפי חוץ נראה שיש להם הכל, כסף / קריירה / מעמד חברתי וכולי, ואף על פי כן הם מתאבדים. ואף אחד לא מתאבד כי טוב לו. ואם האדם מתאבד, הרי שזה ...