... לאורך השיחה, אליעד מדגיש נקודה עיקרית אחת: גבר אמיתי הוא אדם שאינו תלוי רגשית בבחורה או באדם אחר על מנת להרגיש טוב עם עצמו. אליעד מסביר שכאשר גבר תלוי באופן קיצוני ביחסים רומנטיים או באישור חברתי כדי להרגיש בעל ערך, הוא אינו מתפקד כגבר אמיתי, אלא כילד או כאדם חסר עצמאות רגשית. הגדרה זו חוזרת לאורך השיחה בצורה מפורטת ... להגדיר גבריות בצורה נכונה לפי אליעד כהן? לפי אליעד, ההגדרה של גבריות נכונה היא מצב שבו האדם בונה מערכת יחסים עם המציאות באופן עצמאי, ולא על בסיס הזדקקות לגורם חיצוני כלשהו, בין אם זה אישור חברתי, רומנטי או אחר. גבריות נכונה, היא כאשר אדם יודע להרגיש בעל ערך, גם כאשר אין לו מערכת יחסים זוגית. זאת אומרת, הגבר האמיתי הוא מי ...

... להתאים את עצמו לסביבה החברתית או כדי להרגיש ביטחון. למעשה, אליעד מציין שבאופן טבעי, אדם תמיד נמצא בדמות כלשהי: לבוש, שפת גוף, סגנון דיבור - כולם חלק מדמות חברתית שהאדם מציג, ולכן, אי אפשר להימנע באופן מוחלט מהיות בדמות. למה האדם מרגיש קונפליקט פנימי כאשר הוא בדמות? משתתף בשיחה משתף בקושי גדול שהוא חווה בגלל הדמות ... בדמות, מכיוון שכל פעולה חברתית היא למעשה סוג של העמדת פנים. גם האדם שחושב שהוא אותנטי, בעצם נכנס לדמות של מישהו שמתאמץ להיות אותנטי. לכן, הפתרון אינו לנסות לא להיות בדמות, אלא ללמוד ... להתאים את עצמו לסביבה החברתית. במקום להיות אותנטי, הוא מציג דמות שנועדה להרשים או להתאים את עצמה לאנשים אחרים. אליעד מדגיש כי בעצם, האדם אף פעם אינו באמת נטול דמות לחלוטין, כיוון שכל פעולה חברתית, כמו דיבור או לבוש, כבר יוצרת סוג של דמות. המשתתף בהרצאה מציג קושי גדול שהוא חווה במאבק עם דמות זו. מצד אחד, הוא שואף להיות אמיתי וכנה לחלוטין, ומצד שני, ... במיוחד בסיטואציות חברתיות. הוא מתאר את הדמות כמשהו ששולט עליו לחלוטין, והדבר מוביל אותו לחוויית שיתוק ותקיעות קשה. הקושי האמיתי שלו אינו בעצם קיום הדמות, אלא בתחושה שהוא אינו שלם ... ייכנס לדמות, הוא ייכשל חברתית. האם אפשר באמת להפסיק להיות בדמות? אליעד מסביר שהאמת היא שאי אפשר להפסיק לגמרי להיות בדמות, כיוון שכל החיים הם סוג של משחק חברתי. כל אחד תמיד נמצא בדמות כלשהי, אפילו אדם שחושב שהוא אמיתי - למעשה נמצא בדמות של מי שמנסה להיראות אמיתי. לכן, הפתרון שהוא מציע הוא לא להתנגד לדמות אלא ללמוד ... - במיוחד בסיטואציות חברתיות. הדמות, לדבריו, שולטת עליו, והיא כל כך מושרשת בתוכו, עד כדי כך שהוא לא מצליח לפעול כשיש לו קונפליקט עם הדמות הזאת. אליעד מסביר שמצד האמת, תמיד אנחנו ... פנים והתאמה לתפקיד חברתי. לכן, הניסיון לצאת לגמרי מהדמות הוא מיותר, ולמעשה יכול להיות מזיק. במקום לנסות לא להיות בדמות, הפתרון הוא ללמוד להיות בדמות בצורה מודעת ובמידה הנכונה - ... הוא מדגיש שכל סיטואציה חברתית מחייבת סוג מסוים של התאמה - אדם מתלבש אחרת לפגישה עסקית מאשר כשנמצא בבית, אדם מתנהג אחרת כשהוא מדבר עם חברה או עם לקוח. לכן, לדבריו, הפתרון הוא לא להילחם ... מגלם, במיוחד במצבים חברתיים. המחשבות המנוגדות בין הצורך להתאים את עצמו לבין הרצון להיות נאמן לעצמו יוצרות דילמות פנימיות שמקשות על קיום אותנטי. הקשר בין דימוי עצמי לאפקטיביות אישית ... מציין את הדינמיקה החברתית שבה אנו נמצאים, שבה פעמים רבות אנו צריכים לשחק תפקיד כדי להצליח, גם אם לא תמיד זה תואם את מי שאנחנו באמת. מדובר בהבנה עמוקה של דינמיקת יחסים חברתיים והצורך להסתגל למצבים שונים, גם אם זה דורש לעיתים התכנסות לתוך דמות שיכולה להרגיש מלאכותית. איך המודעות העצמית משפיעה על ההתמודדות עם מצבים מורכבים? בהמשך ...

... לדוגמה, אדם יכול לשבת בביתו, לכאורה ללא בעיה פיזית או חומרית, אך עדיין להרגיש חוסר סיפוק או ריקנות. גם חוויות חיוביות כמו הצלחה, הישג, או קשר חברתי , הן לרוב קצרות מועד, ולאחריהן חוזרת התחושה של אי שביעות רצון. מהו הקונפליקט בין רצון ... ריקני גם אם כל התנאים הטכניים טובים, פשוט כי הרצונות שלו לא מתממשים. מצד שני, גם כשמשהו טוב כן מתרחש - למשל, חוויה מינית, הצלחה כלשהי או קשר חברתי - התחושה החיובית חולפת מהר והופכת שוב לחוסר סיפוק. מהו הקונפליקט בין רצון לבין חופש? ...

... האדם עצמו, זאת התודעה שלו. לתודעה עצמה אין שם (הגוף = הבגד של התודעה). השם של האדם מתייחס לגוף שלו. השם של האדם ניתן לו כאמצעי זיהוי חברתי בלבד. כדי שיהיה ניתן להבדיל בין אנשים שונים ולקרוא לאדם ספציפי או לדבר על אדם ספציפי, לשם כך ניתן השם לאדם. מה ...

... המחשבה של לכל שעון יש שען, היא לא יותר מאשר הרגל מחשבתי חברתי בלבד. כנל, אילו היה האדם רגיל למצוא שעונים בטבע, הרי שהוא היה מסיק ... נראית פחות מתוחכמת לאדם מאשר שעון? נשיב: 1 - הרגלי חשיבה חברתיים וכיוב. 2 - האדם טיפש ולא מבין את התחכום של האבן. 3 - האדם רגיל ...

... מוסר השכל כלשהו. וכל תהליך חברתי ומדיני וכיוב שהתרחש בעבר, כמו גם כל תהליך מדיני וחברתי שמתרחש בהווה, מכל דבר ודבר, אפשר ללמוד מוסר השכל כלשהו. וכאשר האדם לומד מה קרה בעבר, למרות ... האדם מפתח את הכישורים החברתיים שלו בהווה. כי כל התהליכים שהתרחשו, בכל מקום בעולם בכל זמן שהוא בעולם, הם כולם כל הזמן, ... כדי להצליח טוב יותר מבחינה חברתית וכיוב. וכל הלימודים שהאדם לומד, למרות שנדמה לאדם שהוא רוכש ידע, הרי שבעצם הוא לומד מתוכם ...

... פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי . כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו ...

... הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות עפ חוקים חברתיים וכיוב, הרי שמצד האמת חופש אמיתי, הוא כאשר אין לאדם שום גבול. ... עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל את הילד ... הרי שהוא לא ישרוד כלל בעולם. אבל לחינוך הזה יש מחיר גבוה ואמיתי, והוא שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד לסוג של בית כלא חברתי והתנהגותי. ואחכ שהילד גדל, אז הוא מתחיל לחפש את עצמו. כי מגיל קטן לימדו אותו להתנהג לפי כללים חברתיים כלשהם. ובכך בעצם דיכאו אצל הילד את ההגדרה העצמית שלו. וכן, גם אם ההורה מלמד את הילד לבטא את עצמו בתוך המסגרת החברתית, הרי שעדיין זה לא אותה שלמות, כמו אילו היה אפשרי ללמד את הילד ... שכל חינוך ילדים וכל מסגרת שיש בעולם שמגבילה את האדם לחוקים של טוב ורע וכיוב, הרי שזה סוג של בית כלא, שהוא מגביל את האדם ושולל ממנו את החופש. כי כל מסגרת חברתית כגון לדוגמה בית ספר, וכל כללי התנהגות כלשהם, כגון לא לפגוע ... והרע. אך עדיין צריך ההורה והמחנך להבין את תהליך החינוך, גם מנקודת המבט של הילד, שממנה הוא חווה את החינוך כתהליך של שלילת החופש שלו והכנסתו לבית הכלא החברתי הגדול בעולם, שהיא תפישת המציאות כטוב ורע. ומי שרוצה את האמת, ...

... לא רק בגלל שרע להם מבחינה חיצונית, אלא בגלל שרע להם מבחינה פנימית. כי יש הרבה אנשים שנחשבים לאנשים מצליחנים מבחינה חברתית, ואנשים שכלפי חוץ נראה שיש להם הכל, כסף קריירה מעמד חברתי וכולי, ואף על פי כן הם מתאבדים. ואף אחד לא מתאבד כי טוב לו. ואם האדם מתאבד, הרי שזה ...

... וכיצד הם מנהלים את חייהם. מצד אחד, נראה הגיוני שהצלחה גורמת לביטחון, לשמחה, למעמד חברתי , לפופולריות וכדומה. אך לא פעם, הרצף של ההצלחות רק מעצים את החשש לבצע שינוי או לקחת סיכון שמא ייהרס הרצף המושלם. ישנה תופעה: אדם שהוא תמיד כישלון כבר לא מפחד מכישלון ...