... לטפל
בהתנגדויות? טיפול
בהתנגדויות, להקדים תרופה למכה,
התנגדות מהסיבה הלא נכונה, לשתול מחשבות, שכנוע למתקדמים, שיטות שכנוע, הבעת אמפתיה, הבעת הזדהות, ניהול משא ומתן איך להתמודד נכון עם
התנגדויות בשכנוע? אחת השאלות המהותיות בכל תהליך של שכנוע או מכירה היא כיצד מתמודדים עם
התנגדויות של האדם שאנחנו מנסים לשכנע. לפי אליעד כהן, המפתח להתמודדות אפקטיבית עם
התנגדויות טמון בזיהוי מוקדם שלהן ובתגובה אסטרטגית מתאימה עוד לפני שהן בכלל עולות. בסיכום מפורט זה אציג את כל השיטות, הדוגמאות והטכניקות שאליעד הסביר, כדי שתוכלו להשתמש בהן, וגם כדי לוודא שלא יעבדו עליכם באמצעות אותן טכניקות בדיוק. מהו העיקרון הבסיסי לשכנוע ולהתמודדות עם
התנגדויות? לפי אליעד כהן, שכנוע יעיל מתרחש כאשר מציגים לאדם את הסיבות מדוע כדאי לו לבצע פעולה מסוימת, לקנות מוצר מסוים, או לאמץ רעיון מסוים. האדם עושה פעולות שהוא ... לכאורה, כל שצריך לעשות כדי לשכנע הוא להציג את היתרונות. אבל אם מראש אנחנו יודעים שהצד השני יתנגד - צריך לפעול אחרת. איך מטפלים
בהתנגדות עוד לפני שהיא עלתה? הטכניקה שאליעד הציג היא להקדים תרופה למכה. הרעיון הוא להציג את
ההתנגדות בעצמנו עוד לפני שהאדם השני מספיק להגיד אותה. למשל, במקום לומר לילד לך תעשה שיעורים, אומרים לו: אני יודע שאולי לא תרצה לעשות שיעורים, אבל בכל זאת לך תעשה שיעורים. למה זה עובד? כי המוח של הילד כבר שמע את
ההתנגדות שלו, ולכן
כשההתנגדות תעלה לו בראש, הוא יחשוב שהעניין כבר נשקל ובכל זאת הוחלט שכדאי לעשות זאת. לדוגמה, במקום להגיד תקנה את המוצר הזה, נאמר: אני יודע שאתה אולי חושב שיש מוצרים טובים יותר, אבל המוצר הזה הוא הכי טוב בשבילך. כך אנחנו מראים לאדם
שהתנגדותו כבר הובאה בחשבון, וממילא מורידים את הצורך שלו
להתנגד בעצמו. מהם היתרונות והחסרונות של שיטת הקדמת
ההתנגדות? אליעד מציין שהיתרון בשיטה זו הוא שהאדם מרגיש שמבינים אותו, ובכך מצטמצם הצורך שלו
להתנגד. אך יש בכך גם חיסרון משמעותי - לפעמים אנחנו מעלים
התנגדות שהצד השני בכלל לא היה חושב עליה אם לא היינו מעלים אותה, ובכך יוצרים לו
התנגדות שלא הייתה קיימת מראש. לדוגמה, אם אומרים לילד אני יודע שקשה לך לעשות שיעורים, אבל לך תעשה שיעורים, יכול להיות שהוא בכלל לא חשב על כך שקשה לו, ועכשיו דווקא החדרנו לו את המחשבה שיכול להיות שקשה לו. איך להשתמש נכון בשיטת הקדמת
ההתנגדות? כדי להימנע מהחיסרון הזה, אליעד מציע שיטה מתוחכמת יותר: בהתחלה אומרים את מה שאנחנו רוצים שהאדם יעשה, אחר כך מציינים את
ההתנגדות הפוטנציאלית שלו, ולבסוף חוזרים על ההנחיה המקורית שוב. לדוגמה, נאמר לילד: לך תעשה שיעורים, ולמרות שאולי קשה לך לעשות שיעורים, לך תעשה שיעורים. בצורה זו, הוא קודם כל שמע את הפעולה הרצויה באופן חיובי ורק לאחר מכן את
ההתנגדות שלו, ואז שוב את ההנחיה. בצורה זו יש יותר סיכוי שנצליח להשפיע עליו מבלי ליצור אצלו
התנגדות נוספת. איך לשתול מחשבות כדי לטפל
בהתנגדויות מראש? טכניקה נוספת שאליעד מציג היא שתילת סיבות לא נכונות. אם אנחנו יודעים שאדם יתנגד לפעולה מסוימת, אפשר להציג מראש סיבה לא נכונה או מגוחכת
להתנגדות שלו. כאשר האדם ישאל את עצמו למה הוא לא רוצה לבצע את הפעולה, הוא יעלה בראשו את הסיבה השגויה שאמרנו לו - וידחה אותה בעצמו. לדוגמה, אם הילד לא רוצה לעשות שיעורים ... לא אוהב את הצבע של המחברת. זו סיבה לא נכונה, והילד מיד יחשוב שזו סיבה מטופשת - ואז אולי הוא יבצע את הפעולה הרצויה בכל זאת, כי
ההתנגדות האמיתית לא עלתה לו למודעות. אליעד נותן עוד דוגמה: אדם שלא רוצה לקנות טלוויזיה כי הוא חושב לראות טלוויזיה אצל חברים. אם נאמר לו: אני מבין שאתה לא רוצה לקנות כי אתה חושב שתלך כל פעם לראות אצל חברים, אבל כדאי שיהיה לך בכל זאת, האדם עשוי להבין
שההתנגדות שהצגנו היא לא באמת הגיונית, ובכך הסיכוי שירכוש גדל. מהי טכניקת ההקצנה כדי להתמודד עם
התנגדויות? עוד טכניקה שאליעד מציג היא הקצנת הסיבה האמיתית
להתנגדות. אם הסיבה האמיתית שבגללה אדם לא רוצה לפעול היא ברורה לנו, אפשר להקצין אותה עד לכדי אבסורד. למשל, ילד לא רוצה לעשות שיעורים כי לא אכפת לו מהעתיד שלו - אפשר ... לו: אני יודע שלא אכפת לך מהעתיד, שאתה מוכן להיות הומלס, לאכול מהפח ולחיות ברחוב, אבל בכל זאת תעשה שיעורים. ההקצנה הזו גורמת לילד
להתנגד לסיבה של עצמו ולפעול בניגוד
להתנגדותו המקורית. כיצד לבחור את השיטה המתאימה לטיפול
בהתנגדות? אליעד מדגיש שבכל טכניקה של טיפול ב