... מהעתיד שלו. על האדם להבין, שבאמת, האני שלו בעתיד, הוא ישות זרה לגמרי. והאדם מתאמץ עבורה, רק בגלל שכרגע ברגע הזה, האדם חווה הזדהות, עם אותה הישות בעתיד, שהיא נראית לו מאוד דומה אליו, עד שנראה לו, שזה הוא עצמו ... האני האחר שנמצא בעתיד, סובל, אז מאחר שהוא מאוד דומה לאדם עצמו, אז האדם מזדהה איתו כרגע. והאדם כרגע ברגע הזה ממש, חווה, כאילו כרגע קורה לו את אותו הסבל, שהוא חושב שיקרה לאני העתידי שלו. והאדם בעצם מתאמץ לפתור ... שלא. ובסיכומו של דבר, האדם לעולם לא עובד בשביל העתיד / העבר, אלא הוא עובד, רק בשביל זה שכרגע ברגע הזה, הוא מרגיש רע, מכך שיש לו בראש תמונה של מישהו שמאוד דומה לו, בזמן אחר, שהוא סובל בצורה כלשהי. והאדם לא מסוגל להכיל את המחשבה הזאת בהווה, ולכן הוא מנסה לפתור את בעיית ההווה של הרגע הזה. ולכן, מי שיפתור את בעיות ההווה שלו מבפנים ובאמת, ממילא הוא פתר גם, את כל בעיות העבר / עתיד.

הרגע הזה במקום הזה ובצורה הזאת - להתבונן אל תוכו מי שרוצה להיות מאושר בשלמות, עליו להתבונן אל תוכו פנימה, ברגע הזה, במקום הזה, ובצורה הזאת של המציאות, שבהם הוא נמצא כרגע. דהיינו, שאל לו לאדם לנבור בכל מיני צורות, שנמצאות ביקומים מקבילים, ולחשוב האם הן יותר טובות או לא? אלא על האדם להתבונן אל תוכו ברגע הזה. ולשאול את עצמו, ברגע הזה ממש. למה ברגע הזה ממש, אני לא חווה שלמות מושלמת, עם המציאות שיש ברגע הזה ובמקום הזה ממש? ואז האדם מקבל כל מיני תשובות חיצוניות, שמסתירות לו את האמת הפנימית. כגון לדוגמה, שהאדם מבין ... לו, כי כרגע הוא חולה. או כי כרגע הוא חווה ריקנות וכיוב. ועל האדם לשאול את עצמו. למה כרגע ברגע הזה ובמקום הזה, אני לא רוצה את המציאות שלי, כפי מה שהיא ממש? ומה כרגע גורם לי לרצות או לא לרצות, את הצורה של המציאות, שיש ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וכל ההסברים שהאדם נותן לעצמו, על האדם לשאול את עצמו, האם ההסברים האלו, מחייבים את זה שאני לא ארצה כרגע ברגע הזה ובמקום הזה, את צורת המציאות הזאת, או לא? כי יש הרבה הסברים. אבל אף אחד מהם, לא מחייב את ... לא ירצה כרגע, את המציאות שלו. והאדם מוכרח להבין ולגלות, מה מחייב את הרצון שלי להיות כפי מה שהוא, ברגע הזה ובמקום הזה? ועל ידי זה שהאדם מתבונן פנימה אל תוכו, ברגע הזה ובמקום הזה ממש, על ידי זה האדם רואה את האמת, שבאמת הכל אחד והכל מושלם ממש וכולי.

... מטעה את עצמו כל הזמן, היא משום שלא באמת ברור לאדם, למה באמת הוא סובל כרגע, מהמציאות שיש לו ברגע הזה ובמקום הזה ממש. כי לאדם נדמה בטעות, שסיבת הסבל שלו, היא צורת המציאות החיצונית. ולכן, האדם מרמה את עצמו, ...

... הוא ללא סוף. כמו שביארתי במקומות אחרים. ולזמן, אין כל התחלה. ומנקודת ההתחלה של הזמן, שנמצאת במרחק אין סופי מהרגע הזה, עד הרגע הזה, עברו אין סופי רגעי זמן, פחות רגעי הזמן, שעוד לא עברו, עד הנקודה האחרונה של רגעי הזמן, שגם היא ...

... לאדם, שעפ חוקיות הסיבה והתוצאה של העולם שלנו, המציאות צריכה להיות בצורה כלשהי ברגע הבא. כי צורת המציאות שיש ברגע הזה, היא מחייבת עפ החוקיות של הסיבה והתוצאה, את הרגע הבא, להיות בצורה כלשהי. ויש רמות ביטחון שונות. שלפעמים האדם ... העתיד, כמו אדם מת. כי המציאות שלנו, מתחדשת תמיד. וכל רגע הוא חדש לגמרי. ומי שהוא טועה, שנדמה לו שהרגע הזה, הוא תוצאה של הרגע הקודם, אז הוא חווה מוות. אבל מי שהוא חכם אמת, שהוא מבין בשכלו, שכל סיבה ...

... שיש עתיד טוב יותר שמחכה להם. אך הטעות היא שהם לא מבינים שהתקווה עצמה היא זו שגורמת לסבל שלהם ברגע הזה. התקווה יוצרת את הפער בין הרצוי למצוי, ומכאן נולד הרע. אם האדם באמת היה בטוח במאה אחוז שלא יהיה ...

... על העבר והעתיד? אליעד מסביר טעות נפוצה נוספת, לפיה אנשים חושבים שלהיות בשלמות או באחדות פירושו לחיות רק את הרגע הזה. הוא מבהיר שזה לא נכון. מי שחי רק את הרגע הזה בלי לחשוב על העבר או העתיד, ירגיש שאין משמעות למציאות, והחוויה תהיה שטוחה וריקה. מצד שני, מי שחושב רק ...

... קשור לחוויית האלוהים? כיצד שאלה כמו מי אני? מסייעת בתהליך ההתבוננות העצמית? מה משמעות הקיום, ולמה אני קיים דווקא ברגע הזה? ההבנה הזו נבניתה דרך התבוננות פנימית, ושאלות ששואלים את עצמנו מאפשרות לנו לחשוב על הקיום שלנו בצורה שמובילה לתשובות ...

... את עצמנו למה אני קיים? אנחנו למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה ...

... ההכרה הפנימית שהאדם הוא זה שבורא את המציאות של עצמו, ולכן הוא היחיד שיש לו הכוח הממשי לשנותה. רק ברגע הזה, שבו האדם מבין לעומק שהוא הבורא האמיתי של חייו - כלומר, שהוא אלוהים, הוא יתחיל באמת לשנות את המציאות ...