מהן הנחות היסוד המסתתרות בשאלות מסוג "גם" או "רק"?

בשיחה זו, אליעד כהן עוסק באופן מפורט בניתוח הנחות יסוד של שאלות מסוג "גם" או "רק", בעזרת דוגמאות מחיי היום - יום וניתוח לוגי מעמיק. הוא מבהיר תחילה שהניתוח מיועד להבין לעומק מה מסתתר מאחורי כל שאלה שמתחילה במילים "האם ניתן", כאשר שאלה כזו כבר טומנת בחובה כמה הנחות יסוד שלא תמיד ברורות לשואל עצמו.

מה משמעות שאלות מסוג "האם ניתן"?

כאשר אדם שואל "האם ניתן להשיג סיפוק מיני לא רק באמצעות אקט מיני?" הוא קודם כל מניח שיש דבר כזה שנקרא "סיפוק מיני", ושאפשר בכלל להגיע אליו. ללא ההנחה הזו, לא הייתה עולה השאלה מלכתחילה. לכן, הדבר הראשון שאליעד עושה הוא לבדוק אילו הנחות יסוד מקדימות השאלה מכילה. הוא מסביר שהשואל כבר מניח:

• שקיים דבר שנקרא סיפוק מיני.
• שניתן באופן כללי להגיע לסיפוק הזה.

רק אחרי ההנחות האלו ניתן לשאול הלאה.

כיצד נבחין בין "גם" לבין "רק" בשאלות שלנו?

אליעד מסביר בפירוט שאם אדם שואל "האם ניתן להגיע לסיפוק מיני רק בדרך של אקט מיני?", חשוב להבין מה מסתתר מאחורי השימוש במילה "רק". הוא מציג דוגמה פשוטה יותר כדי להמחיש את ההיגיון: "האם ניתן להיכנס לבית רק דרך הדלת הזאת?"

אם מישהו שואל שאלה כזו, יש שתי אפשרויות מרכזיות:

• הוא מניח שייתכן להיכנס לבית רק מהדלת, ומבקש לוודא אם ההנחה הזו נכונה.
• או שהוא מניח שייתכן שאפשר להיכנס גם בדרכים נוספות מעבר לדלת.

אליעד מדגיש שהשואל לא בהכרח מניח באופן חד - משמעי שיש רק דרך אחת, אלא שהוא לא בטוח ולכן הוא שואל. הוא מסביר שאם אדם שואל האם ניתן להיכנס לבית רק דרך הדלת, הוא לא מניח מראש שזה רק דרך הדלת, אחרת לא היה טעם בשאלה. אלא, הוא תוהה: אולי יש עוד דרכים? השאלה עצמה מראה שהאדם לא החליט שהוא יודע בוודאות שזה רק.

מדוע המילה "רק" יוצרת בלבול ומניפולציה בשאלות?

אליעד מפרט שהשימוש במילה "רק" יכול ליצור מניפולציה מסוימת משום שהוא מגביל אפשרויות מבלי שהדבר יהיה ברור. כשאומרים "האם זה רק", באופן אוטומטי נוצרת דיכוטומיה: או שזה "רק כך", או ש"אולי יש עוד דרך". אך גם כשמוכיחים שמשהו הוא "לא רק", אין זה בהכרח אומר שזה "גם". כלומר, שלילת ה"רק" אינה בהכרח הוכחת ה"גם".

לדוגמה, אליעד מסביר שאם הוכחנו שאפשר להיכנס לבית לא רק דרך דלת אחת ספציפית, זה לא בהכרח אומר שאנחנו יודעים בוודאות שישנן עוד דרכים נוספות. ייתכן שיש, אבל עדיין לא מוכרח. וזהו לב המניפולציה או הבלבול בשאלות מסוג "רק או גם".

כיצד להבין שאלות שמכילות "האם ואיך"?

בחלק נוסף, אליעד מתייחס לניסוח נוסף של שאלות, מסוג "האם ואיך". כאשר אדם שואל "האם ואיך אפשר להיכנס לבית לא רק דרך הדלת", הוא בעצם מציב שתי שאלות שונות בשאלה אחת:

• שאלת "האם" - האם בכלל אפשר להיכנס שלא רק דרך הדלת?
• שאלת "איך" - אם אכן אפשר, כיצד בדיוק עושים זאת?

בעצם, האדם מראש מניח שאולי קיימת דרך נוספת, והוא שואל בו - זמנית גם אם זה אפשרי וגם כיצד מבצעים זאת.

האם "תלות" פירושה בהכרח "רק"?

בהמשך ההסבר, אליעד מתייחס למושג "תלות" ומנתח לעומק את משמעותו בשאלות. כשמשהו "תלוי" במשהו אחר, האם זה אומר שהוא תלוי "רק" בו? אליעד מבהיר שהמונח "תלות" לרוב מתפרש כ"רק", אך בפועל ייתכן שמשהו תלוי בגורמים נוספים, ואז הוא כבר לא באמת תלוי רק באותו גורם.

לדוגמה, אם אנו אומרים "ההצלחה תלויה ברצון", האם הכוונה היא שהיא תלויה רק ברצון או גם בגורמים נוספים? אליעד מסביר שהביטוי "תלוי" עלול להיות מטעה, כי בפועל יכול להיות מצב שבו דבר מה תלוי בכמה גורמים במקביל. אם דבר מה תלוי גם בגורמים אחרים, הרי שהוא לא באמת תלוי באופן בלעדי ("רק") באותו גורם.

כלומר, "תלות" אינה בהכרח מעידה על "רק". וזו נקודה חשובה שאליעד מבהיר לאורך הדיון.

מה המסקנה החשובה לגבי הנחות יסוד בשאלות מסוג זה?

המסקנה המרכזית שאליעד מציג בשיחה זו היא שכל שאלה שמתחילה ב"האם ניתן" או כוללת מילים כמו "רק" או "גם", מכילה בתוכה הנחות יסוד סמויות שיש לחשוף אותן. חשיפת ההנחות הללו מאפשרת להבין לעומק יותר את השאלה עצמה ואת כוונת השואל.

לדבריו, כשאנו מתמודדים עם שאלות מסוג זה, חשוב לבדוק היטב מה בדיוק השואל מניח, מה הוא לא מניח, ואילו אפשרויות הוא משאיר פתוחות בעצם ניסוח השאלה.