... לבדוק הנחות יסוד? איך לגלות את האמת? איך לחקור דברים? איך לברר דברים? איך לנתח דברים? מהן הנחות יסוד? הנחות יסוד נכונות, הנחות יסוד שקריות מהן הנחות יסוד ולמה חשוב לבדוק אותן? אליעד כהן מסביר שהנחות יסוד הן האמיתות הבסיסיות או העקרונות שאדם מניח כאשר הוא שואל שאלה או מציג רעיון כלשהו. ההנחות הללו הן כמו יסודות של בניין שעליו נבנית כל שאלה או טענה. לכן, לפני שניתן לענות על שאלה או להבין טענה, חשוב תחילה לזהות ולבחון את הנחות היסוד שלה. אם ההנחות שגויות או לא מדויקות, כל המסקנות או התשובות שנגיע אליהן יהיו גם הן שגויות או חסרות משמעות. לדוגמה, כאשר אדם שואל את עצמו מה אני רוצה לאכול היום בצהריים?, יש כאן הנחות יסוד מובלעות, כגון ההנחה שהוא חייב לאכול בצהריים, שיש אוכל זמין, ושהוא רוצה לאכול. אם אחת מההנחות הללו אינה נכונה, השאלה כולה משתנה או נעלמת. לדוגמה, אם האדם אינו רעב או אין לו כלל אוכל זמין, השאלה לא תתקיים. איך ניתן לזהות את הנחות היסוד בשאלה? כדי לזהות את הנחות היסוד, אליעד מציע לבצע תהליך פשוט: יש לבדוק אילו הנחות הן הכרחיות כדי שהשאלה בכלל תוכל להישאל. הדרך לעשות זאת היא על ידי ניסוי מחשבתי שבו מסירים את אחת ההנחות ובודקים אם השאלה עדיין יכולה להישאל בלעדיה. אם השאלה אינה יכולה להתקיים ללא הנחה מסוימת, אותה הנחה היא אחת מהנחות היסוד של השאלה. לדוגמה, אם נשאל האם לצבוע את השיער באדום או בשחור?, הנחת יסוד ראשונה תהיה שהאדם אכן יכול או מתכוון לצבוע את השיער שלו. אם האדם כלל לא מתכוון לצבוע את השיער, אז השאלה מתבטלת. זה מראה שההנחה שהוא מתכוון לצבוע את השיער היא הכרחית לקיומה של השאלה, ולכן היא אחת מהנחות היסוד שלה. איך לבדוק האם הנחות היסוד נכונות? אחרי שזיהינו את הנחות היסוד של השאלה, השלב הבא הוא לבדוק אם הן אכן נכונות ומשקפות את המציאות. לשם כך, אליעד מציע שיטה פשוטה וישירה: לשאול האם ההנחה היא בהכרח נכונה, או שאפשר לחשוב אחרת. לדוגמה, בשאלה האם אני צריכה לשטוף את הרצפה?, אחת מהנחות היסוד היא שהרצפה צריכה להיות נקייה. יש לבדוק האם זו הנחה נכונה או לא. ייתכן שהרצפה לא חייבת להיות נקייה, ואז כל השאלה משתנה או מתבטלת. מה קורה אם הנחות היסוד שגויות או לא רלוונטיות? כאשר הנחות היסוד הן שגויות או לא מדויקות, הן מעוותות את המסקנות שאליהן מגיעים. לדוגמה, אדם שחושב לפטר עובד כי מחלקת הייצור תקועה וזה בעייתי מניח שזו הדרך היחידה או היעילה לפתור את הבעיה. ... האפשרית, ייתכן מאוד שהפתרון שלו לפטר את העובד הוא פתרון שגוי, והוא לא יביא לתוצאה הרצויה. לכן, חשוב מאוד לבדוק היטב את הנחות היסוד לפני שמקבלים החלטות משמעותיות. איך לגלות את האמת באמצעות שאלות ובדיקה של הנחות יסוד? אליעד מדגיש שתהליך החקירה והגעה לאמת מתחיל תמיד בשאלה פשוטה ויסודית: מה האמת?. זהו השורש של כל התהליך. רק אדם שבאמת אכפת לו לגלות מה נכון ואמיתי יהיה מסוגל לבצע בדיקה יסודית של הנחות היסוד של השאלות שלו. אדם כזה יוכל להגיע לתשובות מדויקות ונכונות יותר, מאחר שהוא אינו מונחה על ידי הנחות שגויות או מטעות. לדוגמה, אם אדם בדיכאון וחושב שזה בגלל שפיטרו אותו, עליו לבדוק האם ההנחה שהדיכאון נובע מהפיטורים היא באמת נכונה. אולי הדיכאון נובע מסיבה אחרת לגמרי, והפיטורים רק הציפו את הבעיה. בלי בדיקה מדויקת של ההנחות, האדם עלול להישאר תקוע בדיכאון ללא פתרון אמיתי. מדוע אנשים לא תמיד מצליחים לבדוק נכון את הנחות היסוד? אליעד מסביר שאחת הסיבות לכך שאנשים נכשלים בבדיקת הנחות היסוד היא כי הם אינם רוצים או אינם מסוגלים לבדוק אותן לעומק. לפעמים אנשים בודקים הנחות יסוד רק בצורה שטחית או מבלי רצון אמיתי לגלות את האמת. אנשים אלה משחקים משחקים של בדיקה, אך בפועל אינם מגיעים להבנה עמוקה של

הנחות יסוד, איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? מהן הנחות יסוד? סוגי הנחות יסוד, ניתוח סיבתיות של הנחות יסוד, ניתוח שאלה, האם ניתן להפיק X מ Y כמו שניתן להפיק X מ Z? האם ניתן לקבל ממשהו הנאה זהה להנאה שניתן לקבל מדבר אחר? איך לדעת שמצאנו את כל הנחות היסוד? אליעד כהן מסביר שהשאלה איך נדע שמצאנו את כל הנחות היסוד? יכולה להתפרש בכמה דרכים. כשאנו מחפשים הנחות יסוד, המטרה שלנו היא לזהות את כל המחשבות או האמונות שהיו בראשו של האדם לפני ששאל את שאלתו. הוא נותן דוגמה: כשאדם שואל שאלה, הוא מניח דברים מסוימים באופן סמוי. למשל, אם שואלים על מה עומד שולחן, ניתן לומר שהוא עומד על ארבע רגליים. אבל האם זה באמת אומר שמצאנו את כל ההנחות? לא בהכרח. אולי השולחן בכלל תלוי מהתקרה עם חוט שקוף, ולא הרגליים מחזיקות אותו. המשמעות היא שגם אם מצאנו את מה שנראה כמו הסיבה (הרגליים), לא בהכרח גילינו ... אליעד מדגיש שחשוב להבדיל בין מה יכול להעמיד את השולחן לבין מה כרגע מחזיק אותו. אלו שתי שאלות שונות, שכל אחת דורשת התייחסות אחרת. מהן הנחות יסוד ואילו סוגים קיימים? אליעד מבהיר שהנחות יסוד הן כל המחשבות הסמויות שמובילות אדם לשאול שאלה או לטעון טענה. הוא מציין שלושה סוגים של הנחות יסוד: הנחות יסוד מחייבות - אלה שהכרחיות לקיומה של השאלה או הטענה. בלי ההנחות האלה לא ניתן לשאול את השאלה כלל. לדוגמה, כשאדם שואל האם אפשר לסבוע מעוגיה כמו מלחם?, הוא חייב להניח שיש דבר כזה סובע, שיש דבר כזה לחם, שיש דבר כזה עוגיה, ושאפשר לסבוע מלחם או מעוגיה. הנחות יסוד מאפשרות - אלו לא בהכרח מחייבות, אך הן מאפשרות את קיומה של השאלה. הן יכולות להיות חלופיות או נוספות. לדוגמה, כששואלים על מה השולחן עומד?, רגלי השולחן מאפשרות לשולחן לעמוד, אך לא מחייבות, כי ייתכן שיש דרכים אחרות להחזיק אותו, כמו תליה מהתקרה. הנחות יסוד מספקות - אלו הנחות יסוד שכאשר הן מתקיימות, הן מספקות ומאפשרות באופן מלא את קיום השאלה או הטענה. איך לבצע ניתוח סיבתיות של הנחות יסוד? כדי להבין האם הנחות היסוד אכן מספקות, צריך לבצע ניתוח סיבתיות. ניתוח זה כולל בירור האם הסיבה שאנו מזהים (למשל, הרגליים של השולחן) היא זו שבאמת מחייבת את התוצאה (השולחן ... או שאולי יש סיבות נוספות או אחרות לתוצאה שאנו רואים. כאשר מישהו שואל האם ניתן לקבל ממשהו הנאה זהה להנאה שניתן לקבל מדבר אחר?, הוא מניח הנחות מסוימות לגבי היכולת להשוות הנאות, שיש מושגים של הנאה, ושניתן בכלל לקבל הנאה מדברים שונים. זה מוביל לשאלה, האם ההנחות הללו אכן מספיקות כדי לשאול את השאלה, או אולי חסרות לנו עוד הנחות הכרחיות? איך לדעת שלא פספסנו שום הנחת יסוד? אליעד נותן שיטה מעשית לבדיקה האם מצאנו את כל הנחות היסוד. הוא ממליץ לפרק את השאלה או הטענה למילים או מושגים ולהתחיל לשאול על כל מילה או מושג, האם אני חייב להניח את המושג הזה כדי לשאול את השאלה?. למשל, ... האם אני יודע מה זה לחם?, וכך לגבי כל מושג בשאלה. אם מצאנו מושג או מילה שלא בדקנו או שאינה ברורה לחלוטין, ייתכן שעדיין לא גילינו את כל הנחות היסוד. הוא מדגים זאת עם שולחן: אם אני מבקש ממך להביא את כל חלקי השולחן מהמחסן, איך תדע שהבאת את כל החלקים? אתה צריך לקחת את השולחן, לבחון אותו לפרטים ... ההנאה, עלינו להפריד בין מקור ההנאה (לחם) לבין ההנאה עצמה, ולהתרכז רק בשאלה האם את אותה ההנאה בדיוק ניתן לקבל מדבר אחר (עוגיה). מהן הנחות יסוד? איך לזהות הנחות יסוד מחייבות? האם הנאה מדבר אחד זהה להנאה מדבר אחר? מהו ניתוח סיבתיות של הנחות יסוד? איך למצוא את כל הנחות היסוד? האם חסרות הנחות יסוד? האם מצאתי את כל הנחות היסוד? כמה

... הנחות יסוד יש? כמה הנחות יסוד לחפש? למצוא הנחות יסוד, יותר מהנחת יסוד אחת, ניתוח הנחות יסוד, ניתוח תהליך, פירוק לגורמים, זיהוי הנחות יסוד, בדיקת הנחות יסוד, לפחות שתי הנחות יסוד מדוע תמיד קיימת יותר מהנחת יסוד אחת? כאשר בודקים או מנתחים נושא מסוים ומחפשים את הנחות היסוד שלו, אליעד כהן מסביר נקודה מרכזית: לעולם לא ניתן להסתפק בהנחת יסוד אחת בלבד. לפי אליעד, תמיד ובכל מקרה קיימות לפחות שתי הנחות יסוד, ולעיתים אף יותר. אם אדם סבור שהוא מצא רק הנחת יסוד אחת, ודאי שהוא טועה או שהוא מפספס הנחות נוספות. יכול להיות גם שההנחה האחת שנמצאה בכלל שגויה. אולם מה שבטוח, הוא שלא ניתן להסתפק בהנחה אחת בלבד. הסיבה לכך פשוטה: הנחת יסוד היא ... או כי זה לא עושה לו טוב, הרי שאלו לא שתי הנחות שונות אלא אותה הנחה בדיוק. זהו למעשה אותו רעיון בניסוחים שונים, ולכן זה אינו מועיל או מוסיף מידע חדש. מסיבה זו, חייבים לחפש את שתי ההנחות לפחות, שהן שונות באמת זו מזו. איך מזהים לפחות שתי הנחות יסוד בפועל? אליעד מביא דוגמה מוחשית של שולחן: אם אדם אומר אני רואה שולחן, נדמה שזו הנחת יסוד אחת בלבד. אבל בפועל, כאשר מנתחים זאת לעומק, רואים שיש לפחות שתי הנחות יסוד נפרדות: הנחת יסוד ראשונה: אני רואה משהו. הנחת יסוד שנייה: המשהו שאני רואה הוא שולחן. כך, באופן בלתי נמנע, תמיד קיימות לפחות שתי הנחות שונות, מפני שאם הרעיונות היו זהים לחלוטין, לא הייתה משמעות לאמירה שאחד מהם תומך בשני. המשמעות של תמיכה היא תמיד שיש שני רעיונות, שאחד מהם ... אחד, אי אפשר היה לקרוא לו מורכב. מכיוון שהנחות יסוד הן מטבען רעיונות מורכבים - כל אחת מהן חייבת לכלול לפחות שני מרכיבים. אם ההנחה שלך הייתה פשוטה ולא מורכבת, לא היית צריך למצוא לה שום הנחת יסוד. האם אפשר להגיע ליותר משתי הנחות יסוד? אליעד מוסיף ואומר שבהחלט ייתכן מצב של יותר משתי הנחות יסוד. במציאות, כמעט תמיד קיים מצב של מורכבות גדולה יותר, כאשר דבר מסוים יכול להישען על שלוש, ארבע ואף יותר הנחות יסוד. המורכבות יכולה לגדול עוד ועוד, ולהגיע אפילו לאינסוף הנחות יסוד, מכיוון שכל הנחת יסוד יכולה בעצמה להישען על הנחות יסוד נוספות. אך גם במקרים שבהם יש הנחות יסוד רבות, אליעד מסביר שעדיין, כל הנחת יסוד בפני עצמה חייבת להיות מפורקת לפחות לשני חלקים בסיסיים. כלומר, גם אם משהו בנוי מעשרות או מאות הנחות יסוד, כל אחת מהן תהיה בנויה לפחות משני חלקים מינימליים. זוהי נקודה מהותית, המדגישה את העומק והרבדים המרובים הקיימים בכל תהליך של פירוק הנחות יסוד. מהי הנחת היסוד הבסיסית ביותר לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש שיש מצבים בהם מגיעים להנחות יסוד בסיסיות במיוחד, שאינן מתפרקות עוד, או שהן מהוות בסיס להרבה מאוד הנחות אחרות. הוא נותן דוגמה לכך שהשאיפה להרגיש טוב היא הנחת יסוד בסיסית ביותר, שאולי עומדת בבסיסן של הנחות יסוד רבות אחרות. יחד עם זאת, גם הנחה בסיסית זו אינה תמיד מספיקה לבדה, משום שכדי לנקוט בפעולה ספציפית (למשל לבחור לעשות פעולה מסוימת כדי להרגיש טוב), יש צורך להוסיף הנחות יסוד נוספות שיסבירו למה דווקא פעולה מסוימת זו היא הנכונה או הרצויה. בסופו של דבר, אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות הפירוק לגורמים, ההעמקה ... הבנת המורכבות, ההפרדה, הזיהוי והבדיקה של הנחות היסוד השונות הם התהליך הנכון והיסודי לניתוח אמיתי ומדויק של המציאות. כמה הנחות יסוד יש? איך למצוא

הנחות יסוד, איך למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר לעומק על הנחות יסוד, מדגים כיצד למצוא אותן ומדגיש את ... הנחת יסוד מוגדרת כרעיון בסיסי שחייב להתקיים כדי שהמסקנה תתרחש. במהלך ההסבר, אליעד כהן נותן שיטות ודרכים לוגיות לבדוק אם אכן מצאנו את כל הנחות היסוד ואיך לדעת שלא פספסנו אף אחת. מהן הנחות יסוד ואיך אפשר לפספס אותן? אליעד מסביר שהרעיון של הנחות יסוד מבוסס על לוגיקה פשוטה: אם יש מסקנה (X), היא נובעת משילוב מסוים של הנחות יסוד. לדוגמה, אם הרעיון X נובע מארבע הנחות יסוד - נקרא להן A, B, C, ו - D - אז כדי שהמסקנה תתממש, חייבות כל ההנחות להתקיים יחד. מספיק שהנחה אחת חסרה, והמסקנה לא תתקיים. כלומר, אם תגיד שהמסקנה X נובעת רק מ - A, B ו - C, כשבמציאות חייבים גם את D, פספסת את אחת ההנחות היסודיות. כך אפשר לטעות ולחשוב שהבנת את הנחות היסוד, כשבפועל חסרה לך אחת או יותר. איך אפשר לפספס הנחת יסוד נוספת? הדרך השנייה לפספס הנחת יסוד היא אם אומנם מצאת את כל ההנחות הדרושות למסקנה, אבל ייתכן שיש גם הנחות יסוד אחרות שמובילות לאותה תוצאה בדיוק, ללא קשר לאלו שמצאת. אליעד מסביר באמצעות דוגמה נוספת: גם אם מצאת שהרעיון X נובע מהנחות A, B, C, ו - D, ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים גם מסיבות אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני אדע שמצאתי את כל הנחות היסוד?, אתה צריך לבדוק שני דברים שונים לחלוטין: האם ההנחות שמצאת באמת מחייבות את המסקנה? האם קיימות הנחות יסוד אחרות, שלא התייחסת אליהן, שגם הן יכולות להוביל לאותה המסקנה? אליעד מדגיש שיש להקפיד לשאול את שתי השאלות בנפרד, אחרת יש סיכון לפספס את ההבנה המלאה. איך לדעת שהנחות היסוד באמת מחייבות את המסקנה? כדי לוודא שהנחות היסוד אכן מחייבות את המסקנה, אליעד ממליץ לשאול את עצמך שאלה פשוטה: האם ייתכן מצב שבו ההנחות האלו נכונות, אבל המסקנה לא מתקיימת? אם אתה יכול לחשוב על מצב כזה, סימן שההנחות האלו לא מחייבות את המסקנה. לדוגמה, אם הנחת ... האם אפשרי שלא תזמין אותה לסרט, ובכל זאת היא תרצה לדבר איתך? אם התשובה חיובית, סימן שההנחה לא מחייבת במאה אחוז את המסקנה. איך לדעת שלא פספסת הנחות יסוד נוספות? אליעד מדגים גם את האפשרות ההפוכה, שבה ההנחות שמצאת כן מחייבות את התוצאה, אבל עדיין חסרות הנחות נוספות שלא התחשבת בהן. למשל, בחורה לא מדברת ... חשובה. האם התוצאה מחייבת בהכרח את הסיבה? אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע ... אבל אולי הוא מת קודם מהתקף לב. היריות הן אכן סיבה אפשרית ומספיקה למוות, אבל הן לא בהכרח הסיבה היחידה האפשרית. לכן, גם כאשר אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם ...

... יכולת רטורית, לעמוד מול ביקורת, להתגונן מביקורת, לזהות הנחות יסוד, לשלול הנחות יסוד, להפריך הנחות יסוד, לנהל משא ומתן, להתגונן מול ביקורת, לא לפחד מביקורת איך להתמודד עם ביקורת באמצעות רטוריקה והפרכת הנחות יסוד? כאשר אדם נתקל בביקורת, תלונות, או שאלות עוינות, קיימות שתי דרכים מרכזיות להגיב לדבריו: להתייחס ישירות לטענה או לשאלה שהוצגה, תוך קבלת הנחות היסוד הטמונות בדברים. להפריך ולשלול את הנחות היסוד שנמצאות בבסיס הטענה או השאלה. כיצד ניתן לענות ישירות לביקורת בצורה עניינית? כאשר מתייחסים ישירות לטענות או שאלות, בעצם מסכימים עם הנחות היסוד הכלולות בשאלה או בטענה עצמה. לדוגמה, אם מישהו שואל: למה איחרת לפגישה? תגובה ישירה תהיה הסבר מנומק כמו איחרתי כי היו פקקים, או איחרתי כי שכחתי ... ובכך יש קבלה והסכמה של ההנחה שנקבעה פגישה שנדרש להגיע אליה בזמן. מהי הטכניקה לשגע את הצד השני על ידי הפרכת הנחות יסוד? כדי לזעזע או לשגע את האדם שמביע את הביקורת או התלונה, במקום להתייחס ישירות, יש לזהות את הנחות היסוד מאחורי הדברים שהוא אומר ולשלול אותן לחלוטין. פעולה זו יוצרת אצלו בלבול, תהייה ואיבוד ביטחון בטענותיו. לדוגמה, כשאדם שואל: למה איחרת לפגישה?, ... בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל. כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את הביטחון בטענותיו. איך ניתן להשתמש בהפרכת הנחות יסוד בחיי היומיום? השיטה הזאת יכולה לשמש גם בסיטואציות יום - יומיות רבות. למשל, ילד שנשאל על ידי אמו: למה לא הכנת שיעורים? יכול במקום לענות בצורה ... לערער את עצם קיומם של השיעורים באמירה אין לי בכלל שיעורים. אם האם תמשיך להתעקש, הוא יכול להמשיך ולשלול גם את ההנחות הבאות שלה: המורה שלחה הודעה במייל, והתשובה תהיה לא קיבלתי שום הודעה, כנראה הייתה טעות. כיצד ניתן ליישם טכניקה זו בדיונים פוליטיים או תקשורתיים? ... חפים מפשע? כולם שם היו טרוריסטים. גם אם ברור שלא כולם היו טרוריסטים, אפשר להמשיך ולהקשות בכך שהדיון עובר לשאלת הנחות יסוד ולא על העובדות עצמן. כיצד להשתמש בטכניקה הזו נגד המחשבות של עצמנו? הטכניקה הזו יעילה במיוחד לא רק מול אנשים אחרים אלא גם בהתמודדות עם מחשבות לא ... לי שיהיה לי רע. הדבר יוצר מצב שבו המוח מתקשה להמשיך את קו המחשבה השלילי. מה חשוב לזכור בעת השימוש בטכניקת הפרכת הנחות יסוד? חשוב לזכור ששימוש בטכניקה זו חייב להיות זהיר וחכם. כאשר אדם שולל הנחת יסוד, עליו להקפיד שהשלילה הזו לא תפעל לרעתו בעתיד. לדוגמה, אם אדם טוען ... עתידי. לסיכום, מהי המהות של הטכניקה הרטורית? המהות המרכזית היא שבכל טענה, ביקורת, או אפילו מחשבה פנימית קיימות הנחות יסוד סמויות שניתן להסכים איתן או לחלופין להפריך אותן לחלוטין. הסכמה עם הנחות היסוד יוצרת דיון ענייני וישיר, ואילו הפרכה של ההנחות יוצרת בלבול ואובדן ביטחון אצל הצד השני. אליעד כהן מדגיש כי חשוב להבין שכל בחירה - אם לענות ישירות או לערער את ההנחות - תלויה במטרה הרצויה של השיחה. אם רוצים לכבד ולנהל דיון ענייני - עונים ישירות. אך אם רוצים לזעזע את הצד השני, להוציא אותו מאיזון, או להתמודד עם ביקורת לא מוצדקת, עדיף לבדוק מהן ההנחות שלו ולשלול אותן מיד. כך יוצרים שליטה בשיחה ונמנעים מלהיכנס ללופים אינסופיים של הצדקות והתנצלויות. רטוריקה ושכנוע איך להתמודד עם ביקורת? איך לנצח ... מתלונן או שואל שאלה, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הדברים שהוא אומר: להתייחס ישירות לדבריו ולענות בהתאם להנחות היסוד שהוא מציג. להפריך את הנחות היסוד שבדבריו ולזעזע את המחשבה שלו. התייחסות ישירה לדבריו זו הדרך שבה לרוב מגיבים כאשר רוצים לכבד את האדם שמולנו או לנהל איתו דיון ענייני. למשל, אם ... או ניסיתי להגיע בזמן, אך קרה משהו בלתי צפוי. במקרה זה, יש הסכמה עם הנחת היסוד שהייתה פגישה ושנקבע לה זמן. הפרכת הנחות היסוד בדברים שנאמרו אם רוצים לשגע את האדם שמולנו, לזעזע את המחשבה שלו, או לשבש את הטיעון שלו, ניתן לבחור שלא להסכים עם הנחות היסוד שהוא מציג. במקום להגיב ישירות, מנסים לבדוק אילו הנחות מובלעות קיימות בשאלה או בתלונה, ואז להפריך אותן. דוגמאות לפרכת הנחות יסוד אם מישהו אומר: למה איחרת לפגישה? - ניתן לשלול את עצם קיום הפגישה ולהשיב: איזו פגישה? בכלל לא קבענו פגישה. אם הוא מתעקש ואומר: אבל דיברנו בטלפון ... המטרה היא לא להיכנס להסברים ארוכים, אלא להפוך את הנחת היסוד כך שהדיון יתערער והצד השני ימצא את עצמו נאבק על עצם הנחות היסוד ולא על העובדות. שימוש בטכניקה על המחשבות שלנו השיטה הזו אינה מיועדת רק לויכוחים עם אנשים אחרים, אלא גם יכולה להיות שימושית להתמודדות עם מחשבות ... דפוסי חשיבה לא רצויים ולהתמודד עם פחדים או הרגלים שליליים. לסיכום בכל דיון, תלונה, ביקורת או מחשבה פנימית יש הנחות יסוד שניתן לבחור האם להסכים איתן או להפריך אותן. אם רוצים לנהל שיחה עניינית - אפשר להסכים עם הנחות היסוד ולתת תשובות ישירות. אם רוצים לערער את הצד השני ולגרום לו להתבלבל - ניתן לזהות את הנחות היסוד ולהפריך אותן. אם רוצים להתמודד עם מחשבות שליליות - אפשר להשתמש באותה טכניקה כדי לערער את המחשבה ולהוציא את עצמנו מהלופ. זוהי טכניקה רטורית ... להגיד את זה אני מתכוון להגיד משהו אחר. אז הדרך האחת אומרת להתייחס למה שהוא אמר והדרך השנייה אומרת להפריך את הנחות היסוד של מה שהוא אמר. זאת אומרת זה עובד ככה נגיד שמישהו אומר למה איחרת לפגישה? סתם משפט למה איחרת לפגישה?, עכשיו להתייחס למה שהוא אמר זה בעצם להגיד ... צריך לעשות זה לקחת את מה שהוא שאל או את מה שהוא התלונן או את מה שהוא אומר למה איחרת לפגישה?, אוקי ולשאול מה הנחות היסוד בן אדם צריך לעשות את זה בראש של עצמו ולשאול מה

... או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין בהנחות יסוד, אמונה בחושים, אמונה בזיכרון, מה הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ... יגיע לנקודה שבה אתה נמצא, אז אתה תיפגע. אתה גם מניח, שאם תיפגע, אז אתה לא תרצה את זה. ולכן אתה זז הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה עובדה? איך אתה מגדיר עובדה? ... קח את מה שאתה רוצה לדעת אם זה עובדה או פירוש, ותחלק את המחשבה שלך לחלקים ועל כל חלק תנסה לשאול את עצמך, איך אני יודע את מה שאני יודע? מה הנחות היסוד של המחשבה שלך? ובהתאם לזה תנסה להבין, איך להגעת למסקנה כלשהי, והאם היא עובדה או פירוש, לפי מה שאתה מגדיר מה ... את המחשבה שלך ובהתאם לזה לכל חלק לתת את רמת הוודאות שלו עבורך. נקודה נוספת שאפשרי לשים לב, היא כאשר אתה חושב משהו, האם ועד כמה אתה מבין מה הנחות היסוד שאתה מניח על כל חלק של מחשבה שלך, שביחס אליו אתה חושב שמשהו הוא עובדה או פירוש. מה הנחות היסוד שלך שבגללן אתה חושב שמשהו הוא נכון או לא נכון. ומהי הנחת היסוד הראשונה של כל הנחות היסוד? מהו השורש של כל הנחות היסוד? זאת כמובן הנחת היסוד ש יש הבדל בין יש לאין שזה כמובן עוד עניין אחר בפני עצמו. לסיכום: אם אתה רוצה לדעת אם משהו הוא עובדה או פירוש, אם אתה רוצה לדעת להבדיל בין עובדה לפירוש, אז תחקור את הנושא של הנחות יסוד ושל ניתוח סיבתיות שזאת בעצם החשיבה הלוגית שבאמצעותה אתה מנתח את מה שאתה מגדיר כעובדות, כדי להסיק דבר מתוך דבר ...

... למצוא הנחות יסוד? איך לנתח הנחות יסוד? איך לנתח דברים? איך לנתח תהליכים? דוגמא לניתוח תהליך, איך מנתחים משהו? איך להבין רעיונות? איך למצוא פתרונות? איך למצוא הנחות יסוד בכל רעיון או תהליך? כאשר נתקלים ברעיון, בשאלה או בבעיה, יש צורך לנתח ולהבין את הנחות היסוד עליהן נשענת אותה בעיה או מחשבה. אליעד כהן מסביר שהנחת יסוד היא כמו בסיס או שורש שעליו רעיון נשען, ואם נצליח לאתר ולפרק את כל הנחות היסוד, נוכל להבין לעומק כל רעיון, כל מחשבה וכל תהליך. לדוגמה, כמו שיש בניין שיש לו יסודות, או עץ עם שורשים, כך גם רעיון או מחשבה נשענים על הנחות מסוימות. לפעמים, אם חסרה הנחת יסוד אחת, כל הרעיון יקרוס או ישתנה לחלוטין. דוגמה נוספת לכך היא רכב: אם חסר גלגל אחד אולי אפשר להמשיך לנסוע, אך אם ... הנסיעה כבר לא תתאפשר. כיצד לאתר הנחות יסוד באמצעות ניתוח משפטים? כאשר מנתחים משפט כגון אני רוצה לאכול, אפשר לפרק אותו לשלושה חלקים: אני, רוצה, ו - לאכול. יש לברר מה מניח כל חלק כזה, ומה הנחות היסוד שכל מילה מסתירה מאחוריה. למשל, כשאומרים אני, מניחים שקיים משהו שנקרא אני. כשאומרים רוצה, מניחים שקיים רצון. כשאומרים לאכול, מניחים שיש פעולה ... של המילים, אלא חייבים לבדוק גם את ההנחות העמוקות יותר, אלו שאולי לא נראות במבט ראשון. איך בודקים האם מצאנו את כל הנחות היסוד? אחרי שמפרקים משפט להנחות יסוד, צריך לבדוק האם באמת אותן הנחות יסוד מחייבות את התוצאה הסופית. אליעד נותן דוגמה של סלט: כשאנו רואים סלט שיש בו עגבניה, מלפפון וכרוב, הנחת יסוד אפשרית אחת היא שלקחו עגבניה וחתכו ... או בסדר שונה? כלומר, יש לבדוק האם הנחות היסוד הן אפשריות או מחויבות, והאם הן הכרחיות כדי להגיע לאותה תוצאה. הבדיקה הזו עוזרת לגלות אם חסרה לנו הנחת יסוד נוספת, שבלעדיה התוצאה לא הייתה ... תוצאה בכמה דרכים שונות. איך למצוא הנחות יסוד בתהליכים אישיים? אליעד מביא דוגמה נוספת, של אדם שאומר אני מפחד ללכת לראיון כי לא התכוננתי. המשפט הזה בנוי מהרבה הנחות יסוד נסתרות: האדם מניח שיש משהו שנקרא אני. הוא מניח שיש דבר כזה לפחד. הוא מניח שיש ראיון ושאפשר ללכת לראיון. הוא מניח שיש קשר סיבתי (כי) בין חוסר ... אליעד מדגיש שלא מספיק רק לזהות את ההנחות הללו. חייבים לשאול האם הן מחויבות, כלומר, האם חוסר התכוננות אכן מחייב כישלון? האם כישלון מחייב שיחשבו שהוא טיפש? והאם הוא באמת חושש ממה שאחרים יחשבו עליו? כל אחת מההנחות האלה צריכה להיבחן לעומק. מהי הדרך המדויקת לנתח הנחות יסוד ולבדוק אותן? הדרך שאליעד מציע היא לקחת את המשפט או הבעיה ולפרק אותו לכל המילים והחלקים שבו, ואז לשאול: מהי ההנחה הבסיסית של כל מילה או חלק במשפט? האם ההנחות הללו מחייבות את התוצאה שהאדם הגיע אליה? האם יכולות להיות הנחות יסוד נוספות שהן אפשריות ולא מחויבות? האם ניתן להגיע לאותה תוצאה באמצעות הנחות יסוד אחרות? האם אפשר להפריך או לשנות את התוצאה אם נשנה את הנחות היסוד? רק כאשר אנו מצליחים לנתח ולבדוק בצורה כזו את כל ההנחות, ניתן להבין בצורה מלאה ושלמה את הבעיה או הרעיון ולמצוא פתרון מדויק. איך ליישם את הניתוח על כל בעיה או רעיון? אליעד מסכם את השיטה בכך שאם יש לנו ... לנתח אותו לעומק באותה שיטה של איתור הנחות יסוד, ובכך אפשר לפתור בעיות ולמצוא פתרונות חדשים, שלא היו ברורים לפני כן. לסיכום, הדרך שאליעד כהן מלמד לניתוח הנחות יסוד דורשת מהאדם לחפור לעומק, לשאול את עצמו שאלות, לבדוק ולברר את כל האפשרויות, ורק אז הוא יגיע להבנה מלאה של כל נושא ויצליח למצוא פתרונות מדויקים לבעיות. איך מוצאים הנחות יסוד? איך לנתח משפטים ורעיונות? כיצד מנתחים תהליכים בצורה נכונה? איך למצוא פתרונות לבעיות מורכבות? כיצד לבדוק אם הנחות היסוד מחייבות תוצאה מסוימת? איך להבין רעיונות בצורה עמוקה? איך לשנות מחשבות שליליות? ...

הנחות יסוד, להניח הנחות, שאלות פנימיות, שאלות חיצוניות, שורש השאלות, לשאול שאלות נכונות, לצאת משאלות, שאלת שאלות מהן הנחות יסוד וכיצד הן יוצרות שאלות בחיים שלנו? ההרצאה של אליעד עוסקת בנושא מרכזי של הנחות יסוד והדרך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת על מנת להגיע להבנה מוחלטת ולפתרון מוחלט של בעיות וקונפליקטים פנימיים. אליעד מדגיש כי השאלות שאנו שואלים את עצמנו, גם אם הן פילוסופיות או רוחניות, מבוססות על הנחות יסוד כלשהן שאנחנו מניחים מראש, לרוב בלי להיות מודעים לכך. לפי אליעד, אם האדם באמת רוצה לצאת מתחושת המבוכה, הבלבול, או הסתירה הפנימית שמלווה אותו, עליו לבדוק את אותן הנחות יסוד עליהן מבוססת השאלה שלו. לדוגמה, אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם אני קיים?, האם אני אלוהים או בן אדם?, מי מפעיל אותי, אני או כוח אחר?, אך הוא מתקשה להגיע לתשובה מוחלטת וברורה. הסיבה, לפי אליעד, היא שהאדם אינו מטיל ספק עמוק מספיק בהנחות היסוד של השאלה. במקום לנסות לענות על השאלה עצמה, עליו לקחת צעד אחורה ולבדוק את הנחות היסוד שמסתתרות מאחורי השאלה. איך לבדוק הנחות יסוד כדי לצאת משאלות? אליעד מציע טכניקה ברורה ופשוטה: כאשר יש שאלה כלשהי שאין לה תשובה ברורה, האדם צריך לבדוק את הנחות היסוד שעליהן היא מבוססת. לדוגמה, השאלה למה אני רעב? מבוססת על הנחת היסוד שהאדם באמת רעב. אך האם זה נכון? האם האדם באמת רעב, או אולי הוא רק מדמיין ... נפרדות בין דברים, אז נוצרים שאלות וספקות. אם בודקים את ההנחה הזאת עד הסוף, אפשר להגיע לתובנה שאין הבדל, ואז השאלות נעלמות מעצמן. למה קשה כל כך לשחרר הנחות יסוד חזקות? אליעד מסביר כי ככל שהאדם חווה את המציאות בצורה עוצמתית יותר, כך הוא מתקשה לערער על הנחות היסוד של הקיום שלו. למשל, אדם בטוח בכך שהוא קיים, ולכן מאוד קשה לו לשאול באמת אולי אני בכלל לא קיים? ככל שהחוויה האישית של האדם עוצמתית יותר, כך ... - שאלות על אירועים חיצוניים, כמו האם רע לי בגלל שלקחו לי כסף? או האם מה שקרה לי באמת פוגע בי? אלו שאלות שעוזרות להקל על המצוקה היומיומית, ולערער את ההנחות הפשוטות יותר שהאדם מניח. שאלות פנימיות ועמוקות יותר - שאלות כמו האם בכלל יש הבדל בין קיום לאי - קיום? או מי אמר בכלל שמשהו חייב לקרות או לא לקרות? אלו שאלות שמטרתן לערער את ההנחות העמוקות ביותר של האדם, ולקרב אותו להבנה עמוקה של המציאות כפי שהיא. לדוגמה, אם מישהו שואל האם אני חולם או ער? הוא מניח מראש שיש הבדל בין חלום ... הסוף עם השאלות הללו, מגלים שאין שום הבדל בין שאלה לתשובה, בין קיום לאי - קיום, ובסופו של דבר לא קיימת בכלל שום שאלה. מדוע יש תחושת זעזוע כשמערערים על הנחות יסוד? אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לערער את ההנחות היסודיות ביותר של חייו, הוא חווה תחושת זעזוע חזקה, כיוון שכל תפיסת המציאות שלו מתחילה להתערער. ככל שהנחות היסוד שלו היו יותר חזקות, כמו הקיום האישי, הרגשות, החושים והשכל, כך גדול יותר הזעזוע. הוא נותן דוגמה מוחשית לכך שאפילו פעולה פשוטה כמו לזוז על ... של הדברים. כדי להגיע להבנה של המציאות באמת, האדם צריך להיות מוכן להתמודד עם הזעזוע הזה, לא לפחד להטיל ספק בכל, כולל בעצם קיומו שלו, ולהפסיק להניח הנחות שאינן מבוססות. לסיכום, כיצד להגיע לתשובות מוחלטות לשאלות קיומיות? הדרך להגיע לתשובות מוחלטות, לפי אליעד, היא דרך הטלת ספק עמוק בהנחות היסוד. מי שרוצה תשובה מוחלטת צריך לבדוק את המנגנון של השאלות שהוא שואל, ולחפש את הנחות היסוד שעליהן הן מבוססות. עליו לבדוק באופן מוחלט כל הנחת יסוד, בלי להשאיר שום פינה לא ברורה או ספק קטן. ככל שהבדיקה מעמיקה, האדם מגלה שלמעשה השאלות אינן קיימות כלל, מכיוון שכל השאלות והקונפליקטים מבוססים על הנחות לא ודאיות. איך מטילים ספק בהנחות יסוד? מהן שאלות פנימיות וחיצוניות? איך להגיע לתשובה מוחלטת? האם אני קיים או לא קיים? מהן הנחות יסוד? איך להשתחרר מספקות? למה קשה לערער על קיומי? ...

... תהליכים במציאת תשובה לשאלה, הפשטת שאלה, מציאת הנחות יסוד של שאלה, חקר המוח, איך המוח מנתח מידע? פירוק שאלה לגורמים, הבנת מבנה של שאלה, מציאת ... ללמוד לחשוב? מהם שני התהליכים במציאת תשובה לשאלה? אליעד כהן מסביר שקיימים שני תהליכים מרכזיים במציאת תשובה לשאלה: תהליך של מציאת הנחות יסוד ותהליך של הפשטת השאלה. לכל אחד מהתהליכים תפקיד שונה וייחודי, והבנה נכונה של שני התהליכים יכולה להוביל למציאת תשובות נכונות ומדויקות יותר. מהן הנחות יסוד ואיך מזהים אותן? הנחות יסוד הן הבסיס שעליו נשענת השאלה. אליעד נותן דוגמה של בניין עם קומות, שהקומה העליונה נשענת על כל הקומות שמתחתיה. כדי להגיע לקומה העליונה (השאלה שנשאלה), יש צורך להבין את כל הקומות שמתחת (הנחות היסוד של השאלה). אם יש קומה שחסרה או לא נבדקה, כל הבניין עלול להיות לא יציב, וכך גם ההבנה של השאלה תהיה חסרה או שגויה. לדוגמה, אם אדם שואל מה יותר קשה, לחזק רצון או להחליש רצון?, אליעד מסביר שהנחות היסוד של השאלה הן: קיים מושג שנקרא רצון. ניתן לחזק אותו או להחליש אותו. יש מושג שנקרא קושי, וניתן להשוות בין קשיים. אם לא בודקים את הנחות היסוד, עלולים לפספס שאלות חשובות - למשל, אולי בכלל אין אפשרות לחזק או להחליש רצון, או אולי אין הבדל בקושי ביניהם. מהו תהליך הפשטת השאלה ואיך מבצעים אותו? הפשטת השאלה, לפי אליעד כהן, היא תהליך שונה ממציאת הנחות יסוד. הפשטה פירושה להוריד את הלבושים של השאלה, ולהישאר רק עם המבנה הבסיסי שלה. למשל, אם ... במה תלוי קושי של פעולה מסוימת? כלומר, במקום להתמקד במקרה הספציפי, מתמקדים במהות הכללית שמסתתרת מאחוריו. האם צריך קודם למצוא את הנחות היסוד או קודם לפשט את השאלה? אליעד כהן טוען שברוב המקרים חובה למצוא קודם את הנחות היסוד. הוא מסביר זאת בכך שלפני שמתחילים לנסות לפשט שאלה או לחפש תשובה, חייבים להבין בוודאות מה נשאל בכלל. הבנה זו תתאפשר רק אם הנחות היסוד יהיו ברורות ומדויקות. הוא נותן דוגמה נוספת: אם שואלים מי ברא את העולם?, האדם כבר מניח שיש דבר כזה בריאה ושצריך להיות בורא. ללא בדיקת ההנחות הללו (אולי העולם לא נברא מעולם?), כל החיפוש אחר התשובה לא יהיה רלוונטי. לפיכך, אליעד מדגיש שצריך לבדוק את ההנחות לפני שמתחילים לחפש פתרונות. עם זאת, אליעד מסביר שגם אם אפשר לעיתים למצוא תשובות טובות בלי לבדוק את כל הנחות היסוד, עדיין אם רוצים להיצמד לאמת ולוודאות מלאה, חייבים קודם לבדוק את הנחות היסוד. למה לפעמים קשה יותר לפשט שאלה מאשר למצוא את הנחות היסוד שלה? אליעד כהן מסביר שתהליך מציאת הנחות יסוד הוא יחסית פשוט. כמו לפרק שולחן לחלקים - פשוט מפרקים את השאלה לכל חלקיה. לעומת זאת, ... סד), שמדבר על שאלות שאין להן תשובה, המגיעות מהחלל הפנוי. הוא מסביר שלפעמים שאלות נראות מתוחכמות וקשות מאוד, אך למעשה הן מבוססות על הנחות יסוד שגויות. השאלות האלו רק נראות חוכמות ועמוקות, אך אם נבדוק לעומק, נגלה שהן אינן באמת שאלות. הן קיימות רק כי האדם קיבל את הנחות היסוד בלי לבדוק אותן. לפיכך, אליעד מחדד שוב את החשיבות של בדיקת הנחות היסוד לפני שממשיכים לחפש תשובה לשאלה. הוא נותן דוגמה לכך עם השאלה: איך אפשר להרגיש טוב בלי רע בכלל? הוא מסביר שאין תשובה לשאלה כזו, אבל ברגע שאדם יבדוק את ההנחות שלה (למשל: האם יש דבר כזה טוב בלי רע?), הוא יבין שהשאלה בכלל לא קיימת, וכך תיעלם גם הבעיה. איך להשתמש בהבנה זו בחיים? אליעד ממליץ לקחת את השאלות היומיומיות ולהתחיל לפרק אותן להנחות יסוד, ולא למהר לחפש להן תשובות. הוא מציע לא להתמקד בחיפוש פתרונות לבעיות, אלא קודם כל ... הגישה הזו מאפשרת לראות דברים בצורה בהירה יותר, ופעמים רבות מייתרת את הצורך למצוא פתרונות, כי הבעיות פשוט נעלמות מעצמן. איך למצוא הנחות יסוד של שאלה? מה ההבדל בין מהות וצורה? מה זה לפשט שאלה? איך המוח מנתח שאלות? מה זה שאלות ... למה בלמצוא תשובה לשאלה? תהליכים במציאת תשובה לשאלה, בינה מלאכותית, איך המוח חושב? איך המוח מפשט דברים? איך לפשט דברים? איך למצוא הנחות יסוד של שאלה? איך המוח מוצא הנחות יסוד? תהליכים בניתוח שאלה, שאלות מהחלל הפנוי, איך למצוא תשובה לשאלות בלי תשובה? מהי חשיבה מופשטת? מה זה לפשט שאלה? מה זה למצוא הנחות יסוד של שאלה? מה זה הנחות יסוד? תהליך מציאת הנחות יסוד, תהליך הפשטה של שאלה, תהליך לפשט שאלה, לפשט שאלה, למצוא את הנחות היסוד של השאלה, ליקוטי מוהרן חא סד, תשובות לשאלות מהחלל הפנוי, להיצמד לאמת בחיפוש שאלה, לבדוק את הנחות היסוד של השאלה, שאלות בלי תשובה, שאלות ללא תשובה, איך המוח מפשט? איך המוח מבין שאלה? תהליך ...

... באופן מלא, איך לא לדלג על שלבים בניתוח סיבתיות? למה לא רק להפריך את הנחות היסוד של השאלה? איך להתווכח עם דתי? איך לטפל במשוגעים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? הנחות יסוד שגויות, הנחות יסוד אפשריות מהו ניתוח סיבתיות ואיך לא לדלג על שלבים בדרך להבנת האמת? ניתוח סיבתיות הוא תהליך מורכב שבמסגרתו האדם מנסה ... האנשים עושים טעות נפוצה כאשר הם מנתחים סיבתיות: הם מיד מנסים להפריך את הנחות היסוד של הטענה המוצגת בפניהם, במקום לבדוק באופן יסודי ושלם האם גם בהינתן נכונות ההנחות, עדיין התוצאה המדוברת חייבת להתרחש. למה אסור להסתפק רק בהפרכת הנחות יסוד? אליעד מדגיש שלא מספיק להראות שהנחות היסוד אינן נכונות. הוא מסביר שכאשר מישהו שואל שאלה כמו למה אלוהים העניש את אדם הראשון? והשואל מניח הנחות יסוד מסוימות, כמו קיומו של אלוהים או קיומו של אדם הראשון, רוב האנשים מיד מנסים להסביר לשואל שההנחות שלו אינן נכונות, ולכן השאלה שלו אינה רלוונטית. אליעד מבהיר כי גישה זו היא שגויה, משום שהיא מתעלמת מהאפשרות שלמרות שההנחות מוטעות, גם אילו היו נכונות, אין זה מחייב שהתוצאה המדוברת הייתה מתרחשת. כלומר, יש לבחון את הקשר הסיבתי עצמו, מעבר להנחות היסוד. לדוגמה, אם מישהו שואל למה מלאכי השרת עשו פעולה מסוימת, ואנשים עונים שאין בכלל מלאכי שרת, הם לא פתרו את הבעיה ... שכן יש מלאכי שרת, האם זה בהכרח מחייב את הפעולה המדוברת?. רק אם גם בהנחה שההנחות נכונות התוצאה מחויבת, השאלה באמת עומדת. אם לא, הרי שזו נקודה חזקה יותר להראות שההנחות אינן מחייבות את התוצאה, גם אם הן נכונות. כיצד נכון להתמודד עם שאלות דתיות או בלתי הגיוניות? אליעד משתמש בדוגמה נוספת, ... אליעד מסביר כי אם האדם לא מתרגל לחשוב באופן הזה, הוא תמיד ינסה להפריך את הנחות היסוד הראשוניות של כל שאלה או בעיה ויעשה לעצמו חיים קלים מדי, במקום לנסות להבין את המבנה הסיבתי בצורה מלאה ועמוקה. הוא ... שמאמין בדברים לא רציונליים, כמו אדם דתי, אליעד ממליץ לא להגיד לו פשוט שההנחות שלו אינן נכונות, כי הוא ממילא לא יקבל זאת. במקום זה, יש להראות לו שאפילו אם ההנחות שלו נכונות, הן עדיין אינן מחייבות את מה שהוא חושב שהן מחייבות. באופן כזה, אפשר לשכנע גם אדם שלא מוכן לוותר על ההנחות הבסיסיות שלו, מבלי לתקוף ישירות את אמונתו. לסיכום, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של בחינת הקשר הסיבתי המלא בכל טענה, ולא רק הסתפקות בהפרכת ההנחות הראשוניות. הוא ממליץ לאנשים תמיד לשאול את עצמם: האם גם אם ההנחות הבסיסיות נכונות, הן בהכרח מחייבות את התוצאה הנטענת? רק כך ניתן להגיע להבנה אמיתית, לפתור בעיות לעומקן ולהתמודד נכון עם ... רציונליים. איך להתווכח עם דתי? איך לטפל במשוגעים? האם סיבה מחייבת תוצאה? הנחות יסוד שגויות ניתוח סיבתיות מלא ...