שאלות טיפשיות, איך להבין את השאלה? האם כל שאלה לגיטימית? שאלות ללא תשובה, שאלות לא הגיוניות, הנחות היסוד של השאלה, שאלות פרדוקסאליות, שאלות מהחלל הפנוי, האם יש שאלות לא נכונות? איך להבין אנשים?
איך לזהות שאלות טיפשיות ולמה הן קיימות בכלל?
אליעד כהן מסביר ששאלות טיפשיות, כפי שהן נקראות לעיתים, לא באמת קיימות. השאלות שנראות "טיפשיות" או "לא הגיוניות" למישהו אחד, עשויות להיות הגיוניות מאוד לאחר. זה תלוי במידה שבה אנחנו מבינים את ההנחות שעליהן מתבססת השאלה. כאשר מישהו שואל שאלה ואדם אחר חושב שהיא טיפשית, זה בדרך כלל מפני שהוא לא מבין או לא מכיר את הנחות היסוד של השואל. לכן, כדי להבין למה שאלה מסוימת נשמעת טיפשית לאדם אחד ולאדם אחר נשמעת הגיונית, צריך לבדוק את הנחות היסוד שהובילו את השואל לשאול אותה מלכתחילה.
מדוע אנשים חושבים שיש שאלות טיפשיות?
כשאדם אומר על שאלה מסוימת שהיא טיפשית, הוא בעצם מניח שהתשובה לשאלה הזאת היא פשוטה ומובנת מאליה. אליעד נותן דוגמה לכך שאם מישהו ישאל "מה זה?", ויצביע על שולחן, האדם ששומע את השאלה יחשוב מיד שזו שאלה טיפשית, מכיוון שהתשובה פשוטה מדי - ברור שזה שולחן ולא תרנגול, ולכן הוא לא מבין למה בכלל נשאלה השאלה הזו. אבל כדי להבין את ההיגיון של השאלה, עלינו להבין את מה שקדם לה: מה היו הנחות היסוד של השואל? ייתכן שהשואל הניח שיש יותר מאפשרות אחת למה שהוא רואה, ולכן שאלתו לגיטימית מבחינתו.
איך למצוא את ההיגיון בכל שאלה שנראית לא הגיונית?
הדרך להבין שאלה שנראית לא הגיונית היא להתעמק בהנחות היסוד שלה. אליעד מסביר שההיגיון של כל שאלה מסתתר דווקא בהנחות היסוד שלה, ולא בהכרח בתשובות האפשריות לשאלה. גם אם תשובה מסוימת נראית פשוטה מאוד, עדיין ייתכן שהשואל חשב על הנחות יסוד אחרות לגמרי. למשל, אדם יכול לשאול "האם עכשיו יום או לילה?" כאשר התשובה נראית ברורה לחלוטין, אבל אולי הוא מתבסס על הנחת יסוד אחרת לגמרי, כגון מצב נפשי או פילוסופי מסוים.
האם כל שאלה היא לגיטימית?
אליעד מדגיש שכל שאלה שנשאלת, גם אם היא נשמעת טיפשית או לא הגיונית, לגיטימית במידה מסוימת, משום שכל שואל שואל מתוך הנחות יסוד אמיתיות עבורו. אם נבין את ההנחות של השואל, נוכל להבין למה השאלה שלו מוצדקת ולמה הוא באמת מתכוון. מכאן נובע שאין באמת שאלות "טיפשיות", אלא רק שאלות שאנחנו לא מבינים את הלוגיקה שלהן.
מה הקשר בין הנחות יסוד לשאלות פרדוקסליות?
יש שאלות שהן לכאורה בלתי פתירות, שאלות פרדוקסליות שנשענות על הנחות יסוד שסותרות אחת את השנייה לחלוטין. אליעד מציג את העיקרון הזה בעזרת הרעיון של רבי נחמן מברסלב, שאומר שיש שאלות הבאות מ"החלל הפנוי", שאלות שהן פרדוקסליות ואין להן באמת תשובה. מדובר בשאלות הנשענות על הנחות יסוד שכל אחת מהן נכונה לחלוטין, אך כשהן מוצבות יחדיו הן יוצרות סתירה, ולכן אי אפשר לענות עליהן.
מהי "השאלה האולטימטיבית" וכיצד נוצרת?
אליעד מציין כי השאלה האולטימטיבית והקשה ביותר נובעת מכך שיש הנחות יסוד שנראות לנו נכונות לחלוטין, אך יחד עם זאת סותרות אחת את השנייה במאה אחוז. כשאנו מגיעים למצב של סתירה מוחלטת בין כמה הנחות יסוד שאנו מאמינים שהן נכונות בו זמנית, נוצרת השאלה האולטימטיבית שאין לה פתרון בתוך המסגרת הלוגית...
אליעד כהן מסביר ששאלות טיפשיות, כפי שהן נקראות לעיתים, לא באמת קיימות. השאלות שנראות "טיפשיות" או "לא הגיוניות" למישהו אחד, עשויות להיות הגיוניות מאוד לאחר. זה תלוי במידה שבה אנחנו מבינים את ההנחות שעליהן מתבססת השאלה. כאשר מישהו שואל שאלה ואדם אחר חושב שהיא טיפשית, זה בדרך כלל מפני שהוא לא מבין או לא מכיר את הנחות היסוד של השואל. לכן, כדי להבין למה שאלה מסוימת נשמעת טיפשית לאדם אחד ולאדם אחר נשמעת הגיונית, צריך לבדוק את הנחות היסוד שהובילו את השואל לשאול אותה מלכתחילה.
מדוע אנשים חושבים שיש שאלות טיפשיות?
כשאדם אומר על שאלה מסוימת שהיא טיפשית, הוא בעצם מניח שהתשובה לשאלה הזאת היא פשוטה ומובנת מאליה. אליעד נותן דוגמה לכך שאם מישהו ישאל "מה זה?", ויצביע על שולחן, האדם ששומע את השאלה יחשוב מיד שזו שאלה טיפשית, מכיוון שהתשובה פשוטה מדי - ברור שזה שולחן ולא תרנגול, ולכן הוא לא מבין למה בכלל נשאלה השאלה הזו. אבל כדי להבין את ההיגיון של השאלה, עלינו להבין את מה שקדם לה: מה היו הנחות היסוד של השואל? ייתכן שהשואל הניח שיש יותר מאפשרות אחת למה שהוא רואה, ולכן שאלתו לגיטימית מבחינתו.
איך למצוא את ההיגיון בכל שאלה שנראית לא הגיונית?
הדרך להבין שאלה שנראית לא הגיונית היא להתעמק בהנחות היסוד שלה. אליעד מסביר שההיגיון של כל שאלה מסתתר דווקא בהנחות היסוד שלה, ולא בהכרח בתשובות האפשריות לשאלה. גם אם תשובה מסוימת נראית פשוטה מאוד, עדיין ייתכן שהשואל חשב על הנחות יסוד אחרות לגמרי. למשל, אדם יכול לשאול "האם עכשיו יום או לילה?" כאשר התשובה נראית ברורה לחלוטין, אבל אולי הוא מתבסס על הנחת יסוד אחרת לגמרי, כגון מצב נפשי או פילוסופי מסוים.
האם כל שאלה היא לגיטימית?
אליעד מדגיש שכל שאלה שנשאלת, גם אם היא נשמעת טיפשית או לא הגיונית, לגיטימית במידה מסוימת, משום שכל שואל שואל מתוך הנחות יסוד אמיתיות עבורו. אם נבין את ההנחות של השואל, נוכל להבין למה השאלה שלו מוצדקת ולמה הוא באמת מתכוון. מכאן נובע שאין באמת שאלות "טיפשיות", אלא רק שאלות שאנחנו לא מבינים את הלוגיקה שלהן.
מה הקשר בין הנחות יסוד לשאלות פרדוקסליות?
יש שאלות שהן לכאורה בלתי פתירות, שאלות פרדוקסליות שנשענות על הנחות יסוד שסותרות אחת את השנייה לחלוטין. אליעד מציג את העיקרון הזה בעזרת הרעיון של רבי נחמן מברסלב, שאומר שיש שאלות הבאות מ"החלל הפנוי", שאלות שהן פרדוקסליות ואין להן באמת תשובה. מדובר בשאלות הנשענות על הנחות יסוד שכל אחת מהן נכונה לחלוטין, אך כשהן מוצבות יחדיו הן יוצרות סתירה, ולכן אי אפשר לענות עליהן.
מהי "השאלה האולטימטיבית" וכיצד נוצרת?
אליעד מציין כי השאלה האולטימטיבית והקשה ביותר נובעת מכך שיש הנחות יסוד שנראות לנו נכונות לחלוטין, אך יחד עם זאת סותרות אחת את השנייה במאה אחוז. כשאנו מגיעים למצב של סתירה מוחלטת בין כמה הנחות יסוד שאנו מאמינים שהן נכונות בו זמנית, נוצרת השאלה האולטימטיבית שאין לה פתרון בתוך המסגרת הלוגית...
- מהן שאלות טיפשיות?
- האם כל שאלה לגיטימית?
- איך לזהות הנחות יסוד בשאלה?
- מה זה חלל פנוי?
- האם יש שאלות ללא תשובה?
- איך להבין את השאלה של מישהו אחר?
- מה עושה שאלה להיגיונית?